שינויים

אם בוחנים גוף תלת מימדי כמו כדור או גליל הנפח שלו תלוי בחזקה שלישית יחסית לרדיוס שלו (או ביחס לצלעות בתיבה), אבל המעטפת שלו תלויה בחזקה שנייה יחסית לרדיוס שלו. לכן כאשר מסתכלים על כדור גדול יותר, היחס בין הנפח לשטח הפנים שלו גדול יותר. באופן דומה, כאשר מעגל או מצולע גדל, השטח שלו גדל בחזקה שנייה אבל ההיקף שלו גדל בחזקה ראשונה. והיחס בין השטח להיקף גדל עם גודל המעגל. מסיבות אחלה כאשר יש צורך לצמצם את זרימת החום מגוף מסויים אל סביבתו (או להפך), יש יתרון אנרגטי לגודל בגלל הירידה בשטח הפנים היחסי, ככל שהמאסה גדלה.  

אם בוחנים גוף תלת מימדי כמו כדור או גליל הנפח שלו תלוי בחזקה שלישית יחסית לרדיוס שלו (או ביחס לצלעות בתיבה), אבל המעטפת שלו תלויה בחזקה שנייה יחסית לרדיוס שלו. לכן כאשר מסתכלים על כדור גדול יותר, היחס בין הנפח לשטח הפנים שלו גדול יותר. באופן דומה, כאשר מעגל או מצולע גדל, השטח שלו גדל בחזקה שנייה אבל ההיקף שלו גדל בחזקה ראשונה. והיחס בין השטח להיקף גדל עם גודל המעגל. מסיבות אחלה כאשר יש צורך לצמצם את זרימת החום מגוף מסויים אל סביבתו (או להפך), יש יתרון אנרגטי לגודל בגלל הירידה בשטח הפנים היחסי, ככל שהמאסה גדלה.  

דוגמה אחת לנושא הזה הוא הקשר בין מאסת גוף של בעל חיים בעל דם חם לבין כמות המזון היחסית שהוא זקוק לאכול. ככל שייצור חי גדול יותר, עולה היחס בין המסה שלו (התלויה בנפח), לשטח פנים שלו. היות ו/אובדן חום של יצור חי תלוי בשטח הפנים שלו, יצור בעל יחס מאסה\שטח פנים נמוך יותר הוא יעיל יותר מבחינה אנרגטית בהיבט זה  - אם ברצונו לשמור על טמפרטורה אחידה (הנחוצה ליצורים ביולוגים בכלל וליצורים בעלי דם חם בפרט) הוא יכול להסתפק בפחות קלוריות יחסית ליחידת מאסה. במילים אחרות, הוא צריך לאכול מזון (בעל קיבולת אנרגיה מסויימת למשקל) משקל נמוך יותר יחסית למאסת גופו. לדוגמה חדף צריך לאכול בכל יום פי אחד וחצי ממשקל גופו, פיל אוכל כמות גדולה של מזון אבל משקל המזון מהווה אחוזים בודדים ממשקלו. זאת היות וחדפים מאבדים חום במהירות אל סביבתם דרך המעטפת שלהם.  

דוגמה אחת לנושא הזה הוא הקשר בין מאסת גוף של בעל חיים בעל דם חם לבין כמות המזון היחסית שהוא זקוק לאכול. ככל שייצור חי גדול יותר, עולה היחס בין המסה שלו (התלויה בנפח), לשטח פנים שלו. היות ואובדן חום של יצור חי תלוי בשטח הפנים שלו, יצור בעל יחס מאסה\שטח פנים נמוך יותר הוא יעיל יותר מבחינה אנרגטית בהיבט זה  - אם ברצונו לשמור על טמפרטורה אחידה (הנחוצה ליצורים ביולוגים בכלל וליצורים בעלי דם חם בפרט) הוא יכול להסתפק בפחות קלוריות יחסית ליחידת מאסה. במילים אחרות, הוא צריך לאכול מזון (בעל קיבולת אנרגיה מסויימת למשקל) משקל נמוך יותר יחסית למאסת גופו. לדוגמה חדף צריך לאכול בכל יום פי אחד וחצי ממשקל גופו, פיל אוכל כמות גדולה של מזון אבל משקל המזון מהווה אחוזים בודדים ממשקלו. זאת היות וחדפים מאבדים חום במהירות אל סביבתם דרך המעטפת שלהם.  

[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%9C%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%92%D7%9E%D7%9F כלל ברגמן] הוא כלל בביולוגיה קובע כי פרטים המצויים באזורים קרים יהיו לרוב כבדים יותר, מפרטים אחרים מאותו הסוג המצויים באזורי אקלים חמים. כלל זה קרוי על שמו של כריסטיאן ברגמן. באופן דומה, זנים באותו מין או מינים באותו סוג ביולוגי יהיו גדולים יותר באיזורים קרים יותר. גודלם של הפרטים גדל, כדי להנות מבידוד משופר. עם זאת, יש מגבלות על גודלם של יצורים חיים, בעיקר ביבשה בגלל מהירות תנועה. דובי קוטב מדגימים את שני ההיביטים הללו. הם הדובים הגדולים ביותר בעולם ונהנים מבידוד משופר יחסית לדובים אחרים. מצד שני בגלל גודלם תזוזה שלהם עולה בהרבה אנרגיה, ולכן הם יוותרו על מרדף אחרי טרף קטן במהירות.  

[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%9C%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%92%D7%9E%D7%9F כלל ברגמן] הוא כלל בביולוגיה קובע כי פרטים המצויים באזורים קרים יהיו לרוב כבדים יותר, מפרטים אחרים מאותו הסוג המצויים באזורי אקלים חמים. כלל זה קרוי על שמו של כריסטיאן ברגמן. באופן דומה, זנים באותו מין או מינים באותו סוג ביולוגי יהיו גדולים יותר באיזורים קרים יותר. גודלם של הפרטים גדל, כדי להנות מבידוד משופר. עם זאת, יש מגבלות על גודלם של יצורים חיים, בעיקר ביבשה בגלל מהירות תנועה. דובי קוטב מדגימים את שני ההיביטים הללו. הם הדובים הגדולים ביותר בעולם ונהנים מבידוד משופר יחסית לדובים אחרים. מצד שני בגלל גודלם תזוזה שלהם עולה בהרבה אנרגיה, ולכן הם יוותרו על מרדף אחרי טרף קטן במהירות.  

==דוגמאות ליתרונות לגודל==

==דוגמאות ליתרונות לגודל==

===מונופולים ו/אוליגופולים===

===מונופולים ואוליגופולים===

ככל שעסק גדול יותר ויש לו יותר נתח שוק, כך השוק רחוק יותר ממצב של [[תחרות משוכללת]], גדל הסיכוי כי יוכל למכור את מוצריו במחיר גבוה יותר ולמקסם רווחים כ[[מונופול]] , כחלק מ[[אוליגופול]] או כ[[מונופסון]] ובאופן כללי יותר כחלק מ[[תחרות בין מעטים]].  

ככל שעסק גדול יותר ויש לו יותר נתח שוק, כך השוק רחוק יותר ממצב של [[תחרות משוכללת]], גדל הסיכוי כי יוכל למכור את מוצריו במחיר גבוה יותר ולמקסם רווחים כ[[מונופול]] , כחלק מ[[אוליגופול]] או כ[[מונופסון]] ובאופן כללי יותר כחלק מ[[תחרות בין מעטים]].  

במקרים של [[קפיטליזם של מקורבים]] ו[[קשרי הון שלטון]] חברות קיימות בשוק מנסות להשתמש בקשרים שלהם עם השלטון כדי להציב חסמי כניסה בפני מתחרות או לדחוק החוצה חברות יריבות. גם קפיטליסטים מובהקים כמו [[איין ראנד]] הצביעו על דבר זה (בספר "מרד הנפילים"). כך לדוגמה חברות הרכב האמריקאיות השתמשו בקשרים שהיו להם מול השלטון האמריקאי כדי לחסום כניסה בפני מתחרות יפאניות לשוק הרכב האמריקאי. סוגים שונים של חקיקה, ותקנים משמשים לא פעם כחסם כניסה למתחרות חדשות או מתחרות מחו"ל או כדי להחליש חלק מהמתחרות, בעיקר המתחרות הקטנות יותר, שאינן מקושרות לשלטון.

במקרים של [[קפיטליזם של מקורבים]] ו[[קשרי הון שלטון]] חברות קיימות בשוק מנסות להשתמש בקשרים שלהם עם השלטון כדי להציב חסמי כניסה בפני מתחרות או לדחוק החוצה חברות יריבות. גם קפיטליסטים מובהקים כמו [[איין ראנד]] הצביעו על דבר זה (בספר "מרד הנפילים"). כך לדוגמה חברות הרכב האמריקאיות השתמשו בקשרים שהיו להם מול השלטון האמריקאי כדי לחסום כניסה בפני מתחרות יפאניות לשוק הרכב האמריקאי. סוגים שונים של חקיקה, ותקנים משמשים לא פעם כחסם כניסה למתחרות חדשות או מתחרות מחו"ל או כדי להחליש חלק מהמתחרות, בעיקר המתחרות הקטנות יותר, שאינן מקושרות לשלטון.

אחת הדוגמאות המוכרות ביותר ל[[תכנון מוטה רכב פרטי]] ו[[פרבור]] היא ארצות הברית, במיוחד החל מתום מלחמת העולם השנייה. הספר Fighting Traffic, מאת Peter Norton מתאר כיצד [[חברות מכוניות]], צמיגים ודלק בארצות הברית קידמו שם [[פרבור]] ותכנון מוטה רכב פרטי כדי לשפר את עסקיהן. בתחילת שנות ה-20 סבלו מכירות ה[[מכונית|מכוניות]] בגלל עומסי תנועה ב[[ערים]] ובגלל ביקורת על [[תאונות דרכים|פגיעת מכוניות]] ב[[הולכי רגל]]. החברות הגיבו ב-3 אפיקי פעולה, ראשית הם האשימו את הולכי הרגל בכך שהם הולכים בצורה "מפוזרת" (jaywalking כמו שהם תמיד הלכו בעבר) ולכן הם אחראים לתאונות, נערך מסע [[יחסי ציבור]] נגד דבר כזה ועודד רשויות להוציא את הדבר מחוץ לחוק. צעד נוסף היה לקדם מחקרים בעד הרחבת הרחובות כך שמכוניות יוכלו לנסוע מהר יותר בתוך הערים. דבר זה נתמך בהמשך על ידי הכנסת מומחים מטעם תעשיית המכוניות לתוך הרשויות המקומיות. רחובות עם תחבורה מהירה הם פחות נעימים ופחות בטוחים להליכה, ודבר זה מעודד אנשים לא ללכת ברגל. בנוסף השימוש ב[[תחבורה ציבורית]] ירד בגלל ששימוש בה כולל הליכה ברגל אל התחנות. צעד נוסף היה עידוד של הקמת [[כבישים מהירים]] שעודדו פרבור. הפרברים היו מרוחקים מהמרכזים עירוניים ולכן יצרו דילמה לספקי תחבורה ציבורית בין שתי ברירות גרועות - לאבד הכנסות עקב זה שחלק מהציבור לא גר יותר בפריסה העירונית הקיימת, או לייצר תשתית תחבורה מסילתית ו/או לנסות לתת שירות לפרברים בתחבורה ציבורית - דבר שקשה לבצע בגלל מבנה הפרבר (ראו ערך על [[פרבור]] להסבר). <ref>[http://www.planetizen.com/node/73177/atlas-sprawled Atlas Sprawled] prof Michael Lewyn, planetizen.com, January 8, 2015 </ref>

אחת הדוגמאות המוכרות ביותר ל[[תכנון מוטה רכב פרטי]] ו[[פרבור]] היא ארצות הברית, במיוחד החל מתום מלחמת העולם השנייה. הספר Fighting Traffic, מאת Peter Norton מתאר כיצד [[חברות מכוניות]], צמיגים ודלק בארצות הברית קידמו שם [[פרבור]] ותכנון מוטה רכב פרטי כדי לשפר את עסקיהן. בתחילת שנות ה-20 סבלו מכירות ה[[מכונית|מכוניות]] בגלל עומסי תנועה ב[[ערים]] ובגלל ביקורת על [[תאונות דרכים|פגיעת מכוניות]] ב[[הולכי רגל]]. החברות הגיבו ב-3 אפיקי פעולה, ראשית הם האשימו את הולכי הרגל בכך שהם הולכים בצורה "מפוזרת" (jaywalking כמו שהם תמיד הלכו בעבר) ולכן הם אחראים לתאונות, נערך מסע [[יחסי ציבור]] נגד דבר כזה ועודד רשויות להוציא את הדבר מחוץ לחוק. צעד נוסף היה לקדם מחקרים בעד הרחבת הרחובות כך שמכוניות יוכלו לנסוע מהר יותר בתוך הערים. דבר זה נתמך בהמשך על ידי הכנסת מומחים מטעם תעשיית המכוניות לתוך הרשויות המקומיות. רחובות עם תחבורה מהירה הם פחות נעימים ופחות בטוחים להליכה, ודבר זה מעודד אנשים לא ללכת ברגל. בנוסף השימוש ב[[תחבורה ציבורית]] ירד בגלל ששימוש בה כולל הליכה ברגל אל התחנות. צעד נוסף היה עידוד של הקמת [[כבישים מהירים]] שעודדו פרבור. הפרברים היו מרוחקים מהמרכזים עירוניים ולכן יצרו דילמה לספקי תחבורה ציבורית בין שתי ברירות גרועות - לאבד הכנסות עקב זה שחלק מהציבור לא גר יותר בפריסה העירונית הקיימת, או לייצר תשתית תחבורה מסילתית ואו לנסות לתת שירות לפרברים בתחבורה ציבורית - דבר שקשה לבצע בגלל מבנה הפרבר (ראו ערך על [[פרבור]] להסבר). <ref>[http://www.planetizen.com/node/73177/atlas-sprawled Atlas Sprawled] prof Michael Lewyn, planetizen.com, January 8, 2015 </ref>

===החצנת עלויות===

===החצנת עלויות===

===קבלת אשראי בתנאים טובים יותר===

===קבלת אשראי בתנאים טובים יותר===

כושר מיקוח יכול להתבטא לא רק במוצרים ושירותים ריאליים, אלא גם ב[[שוק העבודה]] וב[[שוק ההון]] (למשל, ריבית על פיקדונות ב[[בנק]] וריבית על קבלת הלוו/אות מהבנק). כך לדוגמה עסקים גדולים יותר מקבלים בדרך כלל גישה טובה קלה יותר ל[[אשראי]] ומבצעים [[מינוף פיננסי]] בעלות פחותה לעומת לווים קטנים יותר. הדבר נובע מכך שלבנק עצמו עשוי להיות יתרונות לגודל לספק הלוואה גדולה אחת לעומת מתן הלוו/אות להרבה לווים קטנים. לחלופין הדבר גם יכול לנובע מקשרים אישיים ואינטרסים משותפים בין בעלי הון שמחזיקים בפירמה לבין בעלי הון שמשפיעים על מדיניות הבנק. גם כאן, האשראי הזול שניתן לעסקים גדולים בא בדרך כלל על חשבון עסקים קטנים יותר שיש להם פחות גישה לאשראי, וקבלת אשראי בתנאים גרועים יותר.  

כושר מיקוח יכול להתבטא לא רק במוצרים ושירותים ריאליים, אלא גם ב[[שוק העבודה]] וב[[שוק ההון]] (למשל, ריבית על פיקדונות ב[[בנק]] וריבית על קבלת הלוואות מהבנק). כך לדוגמה עסקים גדולים יותר מקבלים בדרך כלל גישה טובה קלה יותר ל[[אשראי]] ומבצעים [[מינוף פיננסי]] בעלות פחותה לעומת לווים קטנים יותר. הדבר נובע מכך שלבנק עצמו עשוי להיות יתרונות לגודל לספק הלוואה גדולה אחת לעומת מתן הלוואות להרבה לווים קטנים. לחלופין הדבר גם יכול לנובע מקשרים אישיים ואינטרסים משותפים בין בעלי הון שמחזיקים בפירמה לבין בעלי הון שמשפיעים על מדיניות הבנק. גם כאן, האשראי הזול שניתן לעסקים גדולים בא בדרך כלל על חשבון עסקים קטנים יותר שיש להם פחות גישה לאשראי, וקבלת אשראי בתנאים גרועים יותר.  

===סיכון מוסרי של פירמות ===

===סיכון מוסרי של פירמות ===