שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 2 בתים ,  04:48, 12 באוקטובר 2015
מ
החלפת טקסט – "ו/או" ב־"ואו"
שורה 43: שורה 43:  
[[שינוי טכנולוגי|שיפורים בטכנולוגיה]] מאפשרים לפירמות להוזיל את הייצור של מוצר נתון, לשכלל מוצרים קיימים כך שיוכלו לספק יותר צרכים או לעבוד בצורה יעילה יותר, וכן להמציא שירותים ומוצרים חדשים, שלא היו בעבר. (הלחץ לבצע שיפורים טכנולוגיים קיים בין היתר בגלל התחרות בין מדינות שונות, וכן בגלל תחרות בין פירמות על צרכנים, הון, משאבים ועובדים). שינויים טכנולוגיים הם לעיתים קרובות [[תהליך אוטו-קטליטי]] כלומר תהליך שיש לו [[לולאת משוב|משוב מחזק]] שבו קל יותר לבצע מחקר מדעי וטכנולוגי, וקל יותר להמציא ולהטמיע עוד שינויים טכנולוגיים במקום שבו יש כבר [[טכנולוגיה]] מתקדמת ומגוונת יותר.  
 
[[שינוי טכנולוגי|שיפורים בטכנולוגיה]] מאפשרים לפירמות להוזיל את הייצור של מוצר נתון, לשכלל מוצרים קיימים כך שיוכלו לספק יותר צרכים או לעבוד בצורה יעילה יותר, וכן להמציא שירותים ומוצרים חדשים, שלא היו בעבר. (הלחץ לבצע שיפורים טכנולוגיים קיים בין היתר בגלל התחרות בין מדינות שונות, וכן בגלל תחרות בין פירמות על צרכנים, הון, משאבים ועובדים). שינויים טכנולוגיים הם לעיתים קרובות [[תהליך אוטו-קטליטי]] כלומר תהליך שיש לו [[לולאת משוב|משוב מחזק]] שבו קל יותר לבצע מחקר מדעי וטכנולוגי, וקל יותר להמציא ולהטמיע עוד שינויים טכנולוגיים במקום שבו יש כבר [[טכנולוגיה]] מתקדמת ומגוונת יותר.  
   −
לפי הפרשנות של יובל נוח הררי ([[קיצור תולדות האנושות]]), [[המהפכה המדעית]] היא בעצם [[תהליך|התהליך הבא]]: המחקר של העולם מתבסס יותר ויותר על [[השיטה המדעית]] שבה יש נכונות להודות בבורות, ושימוש בתצפיות ובמתמטיקה כדי להבין כיצד העולם מתנהג. הידע המדעי מתרגם לכוח, בעיקר על ידי פיתוח טכנולוגי שאותו מנצלות ממשלות ופירמות עסקיות כדי להשיג עוד משאבים, להגדיל את כוחן (על ידי צמיחה כלכלית, ו/או כיבושים צבאיים) ולהשקיע עוד כסף ומשאבים בפיתוח המחקר המדעי.  
+
לפי הפרשנות של יובל נוח הררי ([[קיצור תולדות האנושות]]), [[המהפכה המדעית]] היא בעצם [[תהליך|התהליך הבא]]: המחקר של העולם מתבסס יותר ויותר על [[השיטה המדעית]] שבה יש נכונות להודות בבורות, ושימוש בתצפיות ובמתמטיקה כדי להבין כיצד העולם מתנהג. הידע המדעי מתרגם לכוח, בעיקר על ידי פיתוח טכנולוגי שאותו מנצלות ממשלות ופירמות עסקיות כדי להשיג עוד משאבים, להגדיל את כוחן (על ידי צמיחה כלכלית, ואו כיבושים צבאיים) ולהשקיע עוד כסף ומשאבים בפיתוח המחקר המדעי.  
    
;'''היכולת לרתום אנרגיה (של דלק מחצבי)''':
 
;'''היכולת לרתום אנרגיה (של דלק מחצבי)''':
שורה 81: שורה 81:  
[[תמונה:Happy-us.png|left|thumb|300px|מגמת אושר עצמי מדווח על פני זמן בארצות הברית]]
 
[[תמונה:Happy-us.png|left|thumb|300px|מגמת אושר עצמי מדווח על פני זמן בארצות הברית]]
   −
במדינות עשירות, לא מוצאים קשר בין צמיחה כלכלית לבין שביעות רצון מהחיים גם כאשר מחפשים קשר כזה בתוך אותה מדינה לאורך זמן. לדוגמה במחקר שנערך בבריטניה ובארה"ב בין השנים 1974 - 1995, וכלל שאלונים ל-100 אלף איש. המשתתפים נשאלו כמה הם מאושרים (3 אפשרויות). החוקרים ניסו לחפש מתאם בין רמות אושר לבין פרמטרים אחרים כמו כמו הכנסה, חיי משפחה, מוצא, מגדר וכו. לדוגמא הפרש הכנסה של 100 אלף דולר בשנה, מניב הפרש ממוצע באושר דומה להפרש האושר הממוצע בין נשים נשו/אות ואלמנות. אחד הממצאים של המחקר היא שלמרות צמיחה בתוצר לנפש, יש ירידה מתונה באושר המדווח בארה"ב ושמירה על רמה דומה של אושר על פני שנים בבריטניה. וזאת למרות המשך הצמיחה הכלכלית לנפש בשתי המדינות בתקופה זו. <ref>David G. Blanchflowera , Andrew J. Oswaldb [http://www.dartmouth.edu/~blnchflr/papers/jpube.pdf Well-Being Over Time in Britain and USA"] Journal of Public Economics 88 (2004) 1359– 1386</ref>
+
במדינות עשירות, לא מוצאים קשר בין צמיחה כלכלית לבין שביעות רצון מהחיים גם כאשר מחפשים קשר כזה בתוך אותה מדינה לאורך זמן. לדוגמה במחקר שנערך בבריטניה ובארה"ב בין השנים 1974 - 1995, וכלל שאלונים ל-100 אלף איש. המשתתפים נשאלו כמה הם מאושרים (3 אפשרויות). החוקרים ניסו לחפש מתאם בין רמות אושר לבין פרמטרים אחרים כמו כמו הכנסה, חיי משפחה, מוצא, מגדר וכו. לדוגמא הפרש הכנסה של 100 אלף דולר בשנה, מניב הפרש ממוצע באושר דומה להפרש האושר הממוצע בין נשים נשואות ואלמנות. אחד הממצאים של המחקר היא שלמרות צמיחה בתוצר לנפש, יש ירידה מתונה באושר המדווח בארה"ב ושמירה על רמה דומה של אושר על פני שנים בבריטניה. וזאת למרות המשך הצמיחה הכלכלית לנפש בשתי המדינות בתקופה זו. <ref>David G. Blanchflowera , Andrew J. Oswaldb [http://www.dartmouth.edu/~blnchflr/papers/jpube.pdf Well-Being Over Time in Britain and USA"] Journal of Public Economics 88 (2004) 1359– 1386</ref>
    
===השפעות בריאותיות ודמוגרפיות===
 
===השפעות בריאותיות ודמוגרפיות===

תפריט ניווט