שינויים

'''פריון חקלאי''' (Agricultural productivity) הוא מדד לכמות [[חקלאות|התוצרת החקלאית]] ביחס לתשומות החקלאיות, בדרך כלל ביחס ל[[שימושי קרקע|שטח חקלאי]] נתון. כמות של תוצרת חקלאית מסוג מסויים, לדוגמה [[חיטה]] נמדדת בדרך כלל ביחידות משקל - לדוגמה ק"ג, כך שהמדד הנפוץ לפריון חקלאי הוא ק"ג תוצרת חקלאית לדונם או לאקר - yield.  

'''פריון חקלאי''' (Agricultural productivity) הוא מדד לכמות [[חקלאות|התוצרת החקלאית]] ביחס לתשומות החקלאיות, בדרך כלל ביחס ל[[שימושי קרקע|שטח חקלאי]] נתון. כמות של תוצרת חקלאית מסוג מסויים, לדוגמה [[חיטה]] נמדדת בדרך כלל ביחידות משקל - לדוגמה ק"ג, כך שהמדד הנפוץ לפריון חקלאי הוא ק"ג תוצרת חקלאית לדונם או לאקר - yield.  

כאשר רוצים לבדוק את הפריון החקלאי של כלל מוצר החקלאות או קבוצה של מוצרים כאלה, יש בעיה בגלל שלתוצרים שונים יש משקל סגולי שונה, וכן בגלל בתכולת הקלוריות וערכים תזונתיים שונים של המוצרים השונים. לפיכך מחשבים בדרך כלל את התפוקה על ידי [[שוק|ערך השוק]] של הסחורות השונות, דבר שמוציא מכלל חשבון מוצרי ביניים כגון תערובת תירס המשתמשת לשם האכלת פרות ב[[תעשיית הבשר]]. ניתן להשוות תפוקות אלה לתשומות רבות ושונות כגון עבודה (כמות העובדים), שטח או מים. השוו/אות אלו נקראות "מדדים חלקיים של פריון חקלאי" (partial measures of productivity). מדידת הפריון החקלאי יכולה להעשות גם באמצעות מדד המכונה "פריון כלל הגורמים" (total factor productivity -TFP). מתודה זו של חישוב הפריון החקלאי מחשבת אינדקס של תשומות חקלאיות יחסית לאינדקס של תפוקות חקלאיות. מדד זה נועד כדי להתגבר על חסרונות של חישוב של מדדי פריון חקלאי חלקיים, ובעיקר שקשה לזהות את הגורמים שגורמים להם להתשנות. שינויים בפריון החקלאי של כלל הגורמים נובע בדרך כלל מ[[שיפור טכנולוגי]].  

כאשר רוצים לבדוק את הפריון החקלאי של כלל מוצר החקלאות או קבוצה של מוצרים כאלה, יש בעיה בגלל שלתוצרים שונים יש משקל סגולי שונה, וכן בגלל בתכולת הקלוריות וערכים תזונתיים שונים של המוצרים השונים. לפיכך מחשבים בדרך כלל את התפוקה על ידי [[שוק|ערך השוק]] של הסחורות השונות, דבר שמוציא מכלל חשבון מוצרי ביניים כגון תערובת תירס המשתמשת לשם האכלת פרות ב[[תעשיית הבשר]]. ניתן להשוות תפוקות אלה לתשומות רבות ושונות כגון עבודה (כמות העובדים), שטח או מים. השוואות אלו נקראות "מדדים חלקיים של פריון חקלאי" (partial measures of productivity). מדידת הפריון החקלאי יכולה להעשות גם באמצעות מדד המכונה "פריון כלל הגורמים" (total factor productivity -TFP). מתודה זו של חישוב הפריון החקלאי מחשבת אינדקס של תשומות חקלאיות יחסית לאינדקס של תפוקות חקלאיות. מדד זה נועד כדי להתגבר על חסרונות של חישוב של מדדי פריון חקלאי חלקיים, ובעיקר שקשה לזהות את הגורמים שגורמים להם להתשנות. שינויים בפריון החקלאי של כלל הגורמים נובע בדרך כלל מ[[שיפור טכנולוגי]].  

==רקע - יצרנות באקולוגיה==

==רקע - יצרנות באקולוגיה==

הפריון הגבוה ביותר בעולם של חיטה נמצא במדינות צפון אירופה, שם יש מזג אוויר קר וגשום שמתאים לחיטה, מסורת גידול ארוכת שנים והון תעשייתי שמאפשר לגדל חיטה בשיטות מודרניות. עם זאת ניתן לראות שהגידול בפריון במדינות צפון אירופה הגיע להאטה - שיפוע הגידול בפריון ירד (בדומה למגמה הנוגעת לממוצע בכל העולם).  

הפריון הגבוה ביותר בעולם של חיטה נמצא במדינות צפון אירופה, שם יש מזג אוויר קר וגשום שמתאים לחיטה, מסורת גידול ארוכת שנים והון תעשייתי שמאפשר לגדל חיטה בשיטות מודרניות. עם זאת ניתן לראות שהגידול בפריון במדינות צפון אירופה הגיע להאטה - שיפוע הגידול בפריון ירד (בדומה למגמה הנוגעת לממוצע בכל העולם).  

כמו כן הפריון במדינות עניות כמו הודו עבר מזמן את הפריון בחלק מהמדינות העשירות כמו ארה"ב ו/אוסטרליה. דבר זה מצביע על כך כך שלפחות בחלק מהמקומות בעולם - במדינות עשירות כמו ארה"ב ו/אוסטרליה - תנאי גידול לא נוחים לחיטה מהווים חסם גדול יותר יחסית לחסמים אחרים כמון גישה ל[[הון תעשייתי]] או שכלולים בטכנולוגיה. הודו ענייה בהרבה מאוסטרליה, אבל היא הצליחה להשיג את הפריון באוסטרליה כבר בסוף שנות ה-60. מאז 1979 הפריון באוסטרליה ובהודו המשיך לגדול, אבל חרף היתרון של האוסטרלים בגישה למשאבים, [[הון תעשייתי]], [[הון אנושי]], מחקר חקלאי, (כמו [[דשן כימי]], טרקטורים, חומרי הדברה, הנדסה גנטית ועוד) הם לא הצליחו להגיע לפריון של ההודים מאז שנה זו. מגמה דומה מתרחשת כיום בין הודו לבין ארצות הברית.

כמו כן הפריון במדינות עניות כמו הודו עבר מזמן את הפריון בחלק מהמדינות העשירות כמו ארה"ב ואוסטרליה. דבר זה מצביע על כך כך שלפחות בחלק מהמקומות בעולם - במדינות עשירות כמו ארה"ב ואוסטרליה - תנאי גידול לא נוחים לחיטה מהווים חסם גדול יותר יחסית לחסמים אחרים כמון גישה ל[[הון תעשייתי]] או שכלולים בטכנולוגיה. הודו ענייה בהרבה מאוסטרליה, אבל היא הצליחה להשיג את הפריון באוסטרליה כבר בסוף שנות ה-60. מאז 1979 הפריון באוסטרליה ובהודו המשיך לגדול, אבל חרף היתרון של האוסטרלים בגישה למשאבים, [[הון תעשייתי]], [[הון אנושי]], מחקר חקלאי, (כמו [[דשן כימי]], טרקטורים, חומרי הדברה, הנדסה גנטית ועוד) הם לא הצליחו להגיע לפריון של ההודים מאז שנה זו. מגמה דומה מתרחשת כיום בין הודו לבין ארצות הברית.

לפי הרעיון של תרומה שולית פוחתת לטכנולוגיה, ניתן לצפות כי הגידול בפריון במדינות עשירות יראה כמו דבשת של גמל - עליה מהירה בתחילה ולאחר מכן עליה מתונה יותר. לעומת זאת במדינות עניות כמו הודו יראה כ[[גידול סיגמואידי]] ויהיה קשה יותר לראות ירידה כזו. בתחילה יהיה גידול מסויים בפריון, בגלל שהטכנולוגיה בהודו מושפעת מהשיפורים הטכנולוגיים בפריון בשאר העולם, אבל גידול זה יחסם על ידי מחסור ב[[הון תעשייתי]] ו/או [[הון אנושי]] - לדוגמה על ידי מחסור בדשן איכותי או מחסור בקווי השקייה חסוכניים. עם הזמן מגבלה זו תרד בחשיבותה בעקבות צמיחה כלכלית של הודו ואז ניתן לצפות לגידול מהיר יותר של הפריון. בהמשך יואט היבט זה והפריון יחזור לגדול בקצב איטי יותר כאשר הוא מושפע רק מהשינויים הטכנולוגיים. דבר זה מקשה על בחינת ההשערה במדינות עניות יותר שעוברות צמיחה כלכלית.

לפי הרעיון של תרומה שולית פוחתת לטכנולוגיה, ניתן לצפות כי הגידול בפריון במדינות עשירות יראה כמו דבשת של גמל - עליה מהירה בתחילה ולאחר מכן עליה מתונה יותר. לעומת זאת במדינות עניות כמו הודו יראה כ[[גידול סיגמואידי]] ויהיה קשה יותר לראות ירידה כזו. בתחילה יהיה גידול מסויים בפריון, בגלל שהטכנולוגיה בהודו מושפעת מהשיפורים הטכנולוגיים בפריון בשאר העולם, אבל גידול זה יחסם על ידי מחסור ב[[הון תעשייתי]] ואו [[הון אנושי]] - לדוגמה על ידי מחסור בדשן איכותי או מחסור בקווי השקייה חסוכניים. עם הזמן מגבלה זו תרד בחשיבותה בעקבות צמיחה כלכלית של הודו ואז ניתן לצפות לגידול מהיר יותר של הפריון. בהמשך יואט היבט זה והפריון יחזור לגדול בקצב איטי יותר כאשר הוא מושפע רק מהשינויים הטכנולוגיים. דבר זה מקשה על בחינת ההשערה במדינות עניות יותר שעוברות צמיחה כלכלית.

==השלכות של הגדלת הפריון החקלאי==

==השלכות של הגדלת הפריון החקלאי==

* מתן אנטביוטיקה לעופות ולפרות במינון נמוך אבל באופן נרחב, הוא בעל השלכות בריאותיות חמורות מאד שכן שכן הוא תורם מרכזי בפיתוח [[עמידות לאנטיביוטיקה]] מצד חיידקים הן בקרב בעלי חיים והן באדם. כיום נעשים מאמצים ברחבי העולם למנוע מתן אנטיביוטיקה לבעלי חיים בצורה קטגורית ומעבר לחלוקה באמצעות טיפול סלקטיבי. סיכון בריאותי אחד הוא שאריות תרופות בחיות עלולות ליצור [[זיהום במזון]].  

* מתן אנטביוטיקה לעופות ולפרות במינון נמוך אבל באופן נרחב, הוא בעל השלכות בריאותיות חמורות מאד שכן שכן הוא תורם מרכזי בפיתוח [[עמידות לאנטיביוטיקה]] מצד חיידקים הן בקרב בעלי חיים והן באדם. כיום נעשים מאמצים ברחבי העולם למנוע מתן אנטיביוטיקה לבעלי חיים בצורה קטגורית ומעבר לחלוקה באמצעות טיפול סלקטיבי. סיכון בריאותי אחד הוא שאריות תרופות בחיות עלולות ליצור [[זיהום במזון]].  

* פרקטיקות רבות שנועדו להגדיל את הפריון של בעלי חיים או לחסוך בעלויות, חושפות את בעלי החיים לסיכוני תחלואה במחלות זיהומיות בגלל צפיפות יתר וסטרס. חלק ממחלות אלה עלולות להגיע לבני האדם בצורה של [[זיהום במזון]] או דרך [[הדבקה בין מינים]]. הדבר כולל בין היתר [[סלמונלה]] ו[[מחלת הפרה המשוגעת]].  

* פרקטיקות רבות שנועדו להגדיל את הפריון של בעלי חיים או לחסוך בעלויות, חושפות את בעלי החיים לסיכוני תחלואה במחלות זיהומיות בגלל צפיפות יתר וסטרס. חלק ממחלות אלה עלולות להגיע לבני האדם בצורה של [[זיהום במזון]] או דרך [[הדבקה בין מינים]]. הדבר כולל בין היתר [[סלמונלה]] ו[[מחלת הפרה המשוגעת]].  

* חלק מחומרי ההדברה הם [[חומר מסרטן]] לבעלי חיים ולאדם. חומרי ההדברה יוצרים גידולים סרטניים בקרב עובדי הדברה וחקלאים הנחשפים לחומרים אלה, ו/אולי גם בקרב אוכלוסיות כפריות. חומרי ההדברה עלולים לגרום גם לבעיות בריאותיות אחרות כגון [[פרקינסון]] עקב זיהום מים. שאריות חומרי הדברה בירקות ובפירות וכן הצטברות שלהם במעלה שרשרת המזון,  חשודה ביצירת תחלואה דרך [[זיהום במזון]].  

* חלק מחומרי ההדברה הם [[חומר מסרטן]] לבעלי חיים ולאדם. חומרי ההדברה יוצרים גידולים סרטניים בקרב עובדי הדברה וחקלאים הנחשפים לחומרים אלה, ואולי גם בקרב אוכלוסיות כפריות. חומרי ההדברה עלולים לגרום גם לבעיות בריאותיות אחרות כגון [[פרקינסון]] עקב זיהום מים. שאריות חומרי הדברה בירקות ובפירות וכן הצטברות שלהם במעלה שרשרת המזון,  חשודה ביצירת תחלואה דרך [[זיהום במזון]].  

* דשן כימי וכן תערובות לבעלי חיים מכילים לפעמים [[מתכות כבדות]] שחלקם ([[כספית]], [[עופרת]] ו[[קדמיום]]) עלולות להצבטרב במעלה שרשרת המזון ולהגיע לבני האדם וליצור [[זיהום במזון]]. בעיה דומה מתרחשת לגבי חומרים המכילים [[דיוקסינים]] המגיעים למזון בעלי חיים.  

* דשן כימי וכן תערובות לבעלי חיים מכילים לפעמים [[מתכות כבדות]] שחלקם ([[כספית]], [[עופרת]] ו[[קדמיום]]) עלולות להצבטרב במעלה שרשרת המזון ולהגיע לבני האדם וליצור [[זיהום במזון]]. בעיה דומה מתרחשת לגבי חומרים המכילים [[דיוקסינים]] המגיעים למזון בעלי חיים.