שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "ו/או" ב־"ואו"
שורה 11: שורה 11:  
ללא זרימה של אנרגיה מבחוץ, האנטרופיה תמיד עולה. לדוגמא: כדי להפוך עפרות מתכת המפוזרות בקרום כדור הארץ לאופניים שאפשר לנסוע בהן יש להקטין את רמת אי הסדר של העפרות. עלינו להביא את חמרי הגלם ממצב מפוזר ובלתי אחיד למצב נמוך אנטרופיה של מתכות, ולאחר מכן למצב הספציפי הרצוי לנו כאופניים, כדי לעשות זאת נידרש להשקיע אנרגיה.  
 
ללא זרימה של אנרגיה מבחוץ, האנטרופיה תמיד עולה. לדוגמא: כדי להפוך עפרות מתכת המפוזרות בקרום כדור הארץ לאופניים שאפשר לנסוע בהן יש להקטין את רמת אי הסדר של העפרות. עלינו להביא את חמרי הגלם ממצב מפוזר ובלתי אחיד למצב נמוך אנטרופיה של מתכות, ולאחר מכן למצב הספציפי הרצוי לנו כאופניים, כדי לעשות זאת נידרש להשקיע אנרגיה.  
   −
כיום אנחנו מנצלים את האנרגיה הגלומה ב[[נפט]] וב[[דלק מחצבי|דלקים מחצביים]] אחרים למטרות כאלו, בשריפת הנפט אנו מפיקים את האנרגיה הדרושה לנו להקטנת [[אנטרופיה|האנטרופיה]] של [[חומרי גלם|חומרי הגלם]] של מכונית למצב המוגמר ובאותה העת אנחנו מעלים את האנטרופיה של הנפט ששרפנו, משרשראות כימיות ארוכות ומסודרות אנחנו הופכים אותו למולקולות זעירות המתרוצצות באטמוספירה. בסופו של התהליך האנטרופיה העולמית גדלה מכיוון שעליית האנטרופיה הנובעת משריפת הנפט גדולה מירידת האנטרופיה של 'סידור' העופרות לכדי מתכות ו/אופניים.
+
כיום אנחנו מנצלים את האנרגיה הגלומה ב[[נפט]] וב[[דלק מחצבי|דלקים מחצביים]] אחרים למטרות כאלו, בשריפת הנפט אנו מפיקים את האנרגיה הדרושה לנו להקטנת [[אנטרופיה|האנטרופיה]] של [[חומרי גלם|חומרי הגלם]] של מכונית למצב המוגמר ובאותה העת אנחנו מעלים את האנטרופיה של הנפט ששרפנו, משרשראות כימיות ארוכות ומסודרות אנחנו הופכים אותו למולקולות זעירות המתרוצצות באטמוספירה. בסופו של התהליך האנטרופיה העולמית גדלה מכיוון שעליית האנטרופיה הנובעת משריפת הנפט גדולה מירידת האנטרופיה של 'סידור' העופרות לכדי מתכות ואופניים.
    
==הביוספירה וחוקי התרמודינמיקה==
 
==הביוספירה וחוקי התרמודינמיקה==
שורה 92: שורה 92:  
ישנה דרך נוספת באמצעותה ניתן להקטין את שאיבת האנרגיה של האנושות מהביוספירה והיא לעשות שימוש במקורות אנרגיה חיצוניים לחלוטין למערכת של כדור הארץ. הדרך הראשונה היא באמצעות היתוך מימן. בתהליך זה שני אטומי מימן יוצרים אטום הליום ומשחררים אנרגיה עצומה, בדומה לתהליך המתרחש בליבת כוכבים. במשך שנים נעשים ניסויים במטרה להביא את הטכנולוגיה של היתוך לרמת ביצוע אך כיום ללא הועיל. האפשרות השניה היא לאסוף את אנרגיית השמש ישירות מהחלל. ניתן לעשות זאת באמצעות מבנים אשר יקיפו את כדור הארץ ויאספו את אנרגיית השמש או באמצעות כדור שיכלא את השמש בתוכו וינצל את כל האנרגיה שלה, כדור תיאורטי כזה מכונה [[כדור דייסון]].
 
ישנה דרך נוספת באמצעותה ניתן להקטין את שאיבת האנרגיה של האנושות מהביוספירה והיא לעשות שימוש במקורות אנרגיה חיצוניים לחלוטין למערכת של כדור הארץ. הדרך הראשונה היא באמצעות היתוך מימן. בתהליך זה שני אטומי מימן יוצרים אטום הליום ומשחררים אנרגיה עצומה, בדומה לתהליך המתרחש בליבת כוכבים. במשך שנים נעשים ניסויים במטרה להביא את הטכנולוגיה של היתוך לרמת ביצוע אך כיום ללא הועיל. האפשרות השניה היא לאסוף את אנרגיית השמש ישירות מהחלל. ניתן לעשות זאת באמצעות מבנים אשר יקיפו את כדור הארץ ויאספו את אנרגיית השמש או באמצעות כדור שיכלא את השמש בתוכו וינצל את כל האנרגיה שלה, כדור תיאורטי כזה מכונה [[כדור דייסון]].
   −
האסטרונום הרוסי קרדשב (Kardashev) פיתח שיטה תיאוריטית לסיווג סוגי תרבויות אפשריות בגלקסיה לפי כמות האנרגיה העומדת לרשותן. הסוג הראשון הוא תרבות אשר יכולה לנצל את האנרגיה הגלומה בפלנטה שלה, הסוג השני הוא תרבות אשר יכולה לרתום את כל האנרגיה של הכוכב הקרוב לשימושה. בתקופת המעבר בין שני הסוגים צפויה להתקיים תקופת לחץ אנרגטי עבור התרבות המתפתחת. גדול האוכלוסיה ורמת צריכת האנרגיה מתקרבים לגבול האנרגיה הזמינה בפלנטה ועקב כך מפעילים לחץ עצום על האקולוגיה של הפלנטה המאוכלסת על ידי התרבות המתפתחת. מצב זה מסתיים כאשר התרבות מצליחה לבצע את קפיצת הדרך הטכנולוגית לעבר השלב הבא. נראה שאנחנו מתקרבים למצב זה, בו המערכת האקולוגית המאכלסת אותנו הולכת ונלחצת על ידינו עוד ועוד. עד שלא נבצע את קפיצת הדרך הפנטסטית הזו אנו תלויים בביוספירה של הכוכב שלנו. חשוב שלא נהרוס אותה, ו/אותנו יחד איתה, לפני שנגיע לקפיצת הדרך הארנגטית. לשם כך אנו חייבים להתנהל באופן שיאפשר לנו קיום לאורך זמן, זאת על ידי הקטנה משמעותית של הגירעון האנרגטי אליו הכנסנו את הביוספירה. כדי לעשות זאת נראה שנידרש לשינוי יסודי באורך החיים שלנו ובדרך בה הכלכלה שלנו מתנהלת.
+
האסטרונום הרוסי קרדשב (Kardashev) פיתח שיטה תיאוריטית לסיווג סוגי תרבויות אפשריות בגלקסיה לפי כמות האנרגיה העומדת לרשותן. הסוג הראשון הוא תרבות אשר יכולה לנצל את האנרגיה הגלומה בפלנטה שלה, הסוג השני הוא תרבות אשר יכולה לרתום את כל האנרגיה של הכוכב הקרוב לשימושה. בתקופת המעבר בין שני הסוגים צפויה להתקיים תקופת לחץ אנרגטי עבור התרבות המתפתחת. גדול האוכלוסיה ורמת צריכת האנרגיה מתקרבים לגבול האנרגיה הזמינה בפלנטה ועקב כך מפעילים לחץ עצום על האקולוגיה של הפלנטה המאוכלסת על ידי התרבות המתפתחת. מצב זה מסתיים כאשר התרבות מצליחה לבצע את קפיצת הדרך הטכנולוגית לעבר השלב הבא. נראה שאנחנו מתקרבים למצב זה, בו המערכת האקולוגית המאכלסת אותנו הולכת ונלחצת על ידינו עוד ועוד. עד שלא נבצע את קפיצת הדרך הפנטסטית הזו אנו תלויים בביוספירה של הכוכב שלנו. חשוב שלא נהרוס אותה, ואותנו יחד איתה, לפני שנגיע לקפיצת הדרך הארנגטית. לשם כך אנו חייבים להתנהל באופן שיאפשר לנו קיום לאורך זמן, זאת על ידי הקטנה משמעותית של הגירעון האנרגטי אליו הכנסנו את הביוספירה. כדי לעשות זאת נראה שנידרש לשינוי יסודי באורך החיים שלנו ובדרך בה הכלכלה שלנו מתנהלת.
    
[[קטגוריה:אנרגיה]] [[קטגוריה:ביקורת רדיקלית]] [[קטגוריה:חשבונאות סביבתית]] [[קטגוריה:כלכלה אקולוגית]] [[קטגוריה:מערכות]] [[קטגוריה:מזון]] [[קטגוריה:קיימות]]
 
[[קטגוריה:אנרגיה]] [[קטגוריה:ביקורת רדיקלית]] [[קטגוריה:חשבונאות סביבתית]] [[קטגוריה:כלכלה אקולוגית]] [[קטגוריה:מערכות]] [[קטגוריה:מזון]] [[קטגוריה:קיימות]]

תפריט ניווט