שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 13 בתים ,  01:56, 12 באוקטובר 2015
מ
החלפת טקסט – "ואו" ב־"ו/או"
שורה 1: שורה 1: −
'''בנק שיתופי''' (Cooperative bank) או '''בנק קואופרטיבי''' הוא [[בנק]] מסחרי או קמעונאי הפועל על פי עקרונות ה'''[[קואופרטיב]]'''. בנקים שיתופיים פועלים במדינות רבות בעולם, כשהגדולים מביניהם מבחינה כספית נמצאים במדינות העשירות.   
+
'''בנק שיתופי''' (Cooperative bank) או '''בנק קו/אופרטיבי''' הוא [[בנק]] מסחרי או קמעונאי הפועל על פי עקרונות ה'''[[קו/אופרטיב]]'''. בנקים שיתופיים פועלים במדינות רבות בעולם, כשהגדולים מביניהם מבחינה כספית נמצאים במדינות העשירות.   
   −
הנושא של '''בנקאות שיתופית''' מאגד בתוכו מוסדות שונים כמו בנקי קמעונאות (retail banking) שמנוהלים על ידי '''[[אגודות אשראי]]''', אגודות הדדיות לחיסכון ולהלוואות (mutual savings and loan associations), אגודות בנייה וקואופרטיבים, וכן שירותי בנקאות מסחרית שמסופקים על ידי אגודות שיתופיות (כמו פדרציות קואופרטיבים) לעסקים קואופרטיבים.  
+
הנושא של '''בנקאות שיתופית''' מאגד בתוכו מוסדות שונים כמו בנקי קמעונאות (retail banking) שמנוהלים על ידי '''[[אגודות אשראי]]''', אגודות הדדיות לחיסכון ולהלוו/אות (mutual savings and loan associations), אגודות בנייה וקו/אופרטיבים, וכן שירותי בנקאות מסחרית שמסופקים על ידי אגודות שיתופיות (כמו פדרציות קו/אופרטיבים) לעסקים קו/אופרטיבים.  
    
[[תמונה:Co-operativeBankManchester.jpg|left|thumb|200px|המשרד הראשי של בנק שיתופי במנצ'סטר, אנגליה]]
 
[[תמונה:Co-operativeBankManchester.jpg|left|thumb|200px|המשרד הראשי של בנק שיתופי במנצ'סטר, אנגליה]]
שורה 11: שורה 11:  
בנקים שיתופיים נבדלים מבנקים בבעלות בעלי-מניות בארגון שלהם, במטרות שלהם ובערכים שמנחים את ההתנהלות שלהם. ברוב המדינות, הם מפוקחים ומבוקרים על ידי הרשויות לבנקאות, וחייבים לכבד תקנות להגברת הבטיחות הבנקאית (לדוגמה תקנות נגד [[ריצה על הבנק]], דבר ששם אותם באותו שדה משחק של הבנקים בבעלות בעלי מניות. כתלות במדינה, הפיקוח והבקרה יכולים להעשות ישירות על ידי גופי ממשלה, או שהיא נמסרת לנציגים של פדרציה שיתופית, או גוף מרכזי. יש חוקים שונים לארגונים במדינות השונות, בגלל הצורך לעבוד לפי התקנות הממשלתיות, אך לכל הבנקים השיתופיים יש מאפיינים משותפים:
 
בנקים שיתופיים נבדלים מבנקים בבעלות בעלי-מניות בארגון שלהם, במטרות שלהם ובערכים שמנחים את ההתנהלות שלהם. ברוב המדינות, הם מפוקחים ומבוקרים על ידי הרשויות לבנקאות, וחייבים לכבד תקנות להגברת הבטיחות הבנקאית (לדוגמה תקנות נגד [[ריצה על הבנק]], דבר ששם אותם באותו שדה משחק של הבנקים בבעלות בעלי מניות. כתלות במדינה, הפיקוח והבקרה יכולים להעשות ישירות על ידי גופי ממשלה, או שהיא נמסרת לנציגים של פדרציה שיתופית, או גוף מרכזי. יש חוקים שונים לארגונים במדינות השונות, בגלל הצורך לעבוד לפי התקנות הממשלתיות, אך לכל הבנקים השיתופיים יש מאפיינים משותפים:
   −
* '''ישויות בבעלות הצרכנים''' - בבנק שיתופי, הצרכים של הצרכנים עונים לצרכים של הבעלים, היות וחברי הבנק השיתופים הם שני הדברים גם יחד. כתוצאה מכך, המטרה הראשונה של בנק שיתופי היא לא למקסם את הרווח, אלא לספק את המוצרים והשירותים הטובים ביותר שניתן לספק לחברים בו. חלק מהבנקים השיתופיים פועלים רק עם החברים בהם, אבל רובם מסכימים לקבל גם לקוחות שאינם חברים בקואופרטיב.  
+
* '''ישויות בבעלות הצרכנים''' - בבנק שיתופי, הצרכים של הצרכנים עונים לצרכים של הבעלים, היות וחברי הבנק השיתופים הם שני הדברים גם יחד. כתוצאה מכך, המטרה הראשונה של בנק שיתופי היא לא למקסם את הרווח, אלא לספק את המוצרים והשירותים הטובים ביותר שניתן לספק לחברים בו. חלק מהבנקים השיתופיים פועלים רק עם החברים בהם, אבל רובם מסכימים לקבל גם לקוחות שאינם חברים בקו/אופרטיב.  
    
* '''שליטה דמוקרטית של החברים''' - בנקים שיתופיים הם בבעלות ובשליטה של החברים בהם, אשר בוחרים באופן דמוקרטי את חבר המנהלים. בדרך כלל לחברים יש זכות הצבעה שווה, לפי העקרון "אדם אחד, קול אחד".
 
* '''שליטה דמוקרטית של החברים''' - בנקים שיתופיים הם בבעלות ובשליטה של החברים בהם, אשר בוחרים באופן דמוקרטי את חבר המנהלים. בדרך כלל לחברים יש זכות הצבעה שווה, לפי העקרון "אדם אחד, קול אחד".
   −
* '''הקצאת רווחים''' : בבנק שיתופי, חלק משמעותי מהרווח השנתי, או העודף מוקצה בדרך כלל לרזרבה. חלק מהרווח יכול להתפזר לחברי הקואופרטיב, במסגרת מגבלות החוק. הרווח מחולק לחברים או באמצעות חלוקת דיווידנד חסות, שמיוחס לשימוש בשירותים ובמוצרים בידי כל חבר, או באמצעות ריבית או דיווידנד, שקשורים לכמות המניות שבידי כל חבר.
+
* '''הקצאת רווחים''' : בבנק שיתופי, חלק משמעותי מהרווח השנתי, או העודף מוקצה בדרך כלל לרזרבה. חלק מהרווח יכול להתפזר לחברי הקו/אופרטיב, במסגרת מגבלות החוק. הרווח מחולק לחברים או באמצעות חלוקת דיווידנד חסות, שמיוחס לשימוש בשירותים ובמוצרים בידי כל חבר, או באמצעות ריבית או דיווידנד, שקשורים לכמות המניות שבידי כל חבר.
    
==בנקים שיתופיים בעולם==
 
==בנקים שיתופיים בעולם==
שורה 30: שורה 30:  
כאשר מדברים על תחרות בתחום הבנקאי - קשה ללקוח להשוות מחירים. יש בערך 150 סוגי שונים של עמלות. אי אפשר להגיע למצב של השוואה בין הבנקים. קשה לנהל משא ומתן עם הבנקים. בעמלות על פעולות לא שגרתיות המצב מסובך יותר - שם הכסף הגדול, ואין שקיפות.  
 
כאשר מדברים על תחרות בתחום הבנקאי - קשה ללקוח להשוות מחירים. יש בערך 150 סוגי שונים של עמלות. אי אפשר להגיע למצב של השוואה בין הבנקים. קשה לנהל משא ומתן עם הבנקים. בעמלות על פעולות לא שגרתיות המצב מסובך יותר - שם הכסף הגדול, ואין שקיפות.  
   −
בנקים קואופרטיבי בעולם (אם כי לא רק הם) - מצמצמים את רשימת העמלות לכמות קטנה ופשוטה ככל האפשר. 20-30 עמלות שונות.  עמלות בגין שירותי יסוד. שאר העמלות נכנסות לתוך מרווחי הריבית. שקיפות אמיתית מול הלקוח. הדבר מוביל ליכולת ניהול משא ומתן אמיתי. יש שקיפות וקל להבין עלויות אמיתיות של המוצר.  
+
בנקים קו/אופרטיבי בעולם (אם כי לא רק הם) - מצמצמים את רשימת העמלות לכמות קטנה ופשוטה ככל האפשר. 20-30 עמלות שונות.  עמלות בגין שירותי יסוד. שאר העמלות נכנסות לתוך מרווחי הריבית. שקיפות אמיתית מול הלקוח. הדבר מוביל ליכולת ניהול משא ומתן אמיתי. יש שקיפות וקל להבין עלויות אמיתיות של המוצר.  
    
לעבור מעולם של הכנסות מריבית + הכנסות ותפעוליות. לעולם של הכנסות מהכנסות מימון מרווחי ריבית וצמצום ופישוט העמלות.  
 
לעבור מעולם של הכנסות מריבית + הכנסות ותפעוליות. לעולם של הכנסות מהכנסות מימון מרווחי ריבית וצמצום ופישוט העמלות.  
שורה 70: שורה 70:  
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Cooperative_banking בנקאות שיתופית] בוויקיפדיה האנגלית
 
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Cooperative_banking בנקאות שיתופית] בוויקיפדיה האנגלית
 
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Bond_of_association Bond of association] בוויקיפדיה האנגלית
 
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Bond_of_association Bond of association] בוויקיפדיה האנגלית
* [http://www.icba.coop/ ICBA] - ההתאחדות הבינלאומית של בנקים שיתופיים - ארגון סקטורילי של התאגדות הקואופרטיבים הבינלאומית
+
* [http://www.icba.coop/ ICBA] - ההתאחדות הבינלאומית של בנקים שיתופיים - ארגון סקטורילי של התאגדות הקו/אופרטיבים הבינלאומית
 
* [http://www.eurocoopbanks.coop/default.aspx EACB] ההתאחדות האירופית של בנקים שיתופיים
 
* [http://www.eurocoopbanks.coop/default.aspx EACB] ההתאחדות האירופית של בנקים שיתופיים
 
* [http://commongoodbank.com בנק לטובת הכלל] בנק דמוקרטי שנועד לשפר את [[קיימות]], ובריאות הקהילות כחלק מחזון של [[כלכלה דמוקרטית]]
 
* [http://commongoodbank.com בנק לטובת הכלל] בנק דמוקרטי שנועד לשפר את [[קיימות]], ובריאות הקהילות כחלק מחזון של [[כלכלה דמוקרטית]]
 
* [http://www.facebook.com/bankhevrati הבנק החברתי הראשון] נסיון להקים בנק שיתופי בישראל {{פייסבוק|דף}}
 
* [http://www.facebook.com/bankhevrati הבנק החברתי הראשון] נסיון להקים בנק שיתופי בישראל {{פייסבוק|דף}}
* [http://www.facebook.com/pages/%D7%A9%D7%9C%D7%A0%D7%95-%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA/319257598086215?sk=wall שלנו -משנים את המציאות] נסיון להקמת קואופרטיב שיכלול גם מוסד פיננסי בישראל {{פייסבוק|דף}}
+
* [http://www.facebook.com/pages/%D7%A9%D7%9C%D7%A0%D7%95-%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA/319257598086215?sk=wall שלנו -משנים את המציאות] נסיון להקמת קו/אופרטיב שיכלול גם מוסד פיננסי בישראל {{פייסבוק|דף}}
    
;כתבות:
 
;כתבות:
שורה 81: שורה 81:  
* [http://thinkprogress.org/special/2011/11/03/360804/650000-americans-credit-unions/ מעל 650,000 אמריקאים הצטרפו בחודש אוקטובר ל-בנקים שיתופיים] thinkprogress.org, 3.11.2011
 
* [http://thinkprogress.org/special/2011/11/03/360804/650000-americans-credit-unions/ מעל 650,000 אמריקאים הצטרפו בחודש אוקטובר ל-בנקים שיתופיים] thinkprogress.org, 3.11.2011
 
* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3554574,00.html למה שהבנק לא יעשה משהו טוב עם הכסף שלנו?] על בנק GLS בגרמניה שמשקיע בפרוייקטים חברתיים וסביבתיים, יעל שטיין, כלכליסט, 08.12.11
 
* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3554574,00.html למה שהבנק לא יעשה משהו טוב עם הכסף שלנו?] על בנק GLS בגרמניה שמשקיע בפרוייקטים חברתיים וסביבתיים, יעל שטיין, כלכליסט, 08.12.11
* [http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3580013,00.html קואופרטיב בנק מרוויח בגדול מהסקנדלים של הסיטי] יואב בורנשטיין, 14.08.12, כלכליסט
+
* [http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3580013,00.html קו/אופרטיב בנק מרוויח בגדול מהסקנדלים של הסיטי] יואב בורנשטיין, 14.08.12, כלכליסט
 
* [http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1876553 הבנק שמשלם עמלות לציבור] אור קשתי, 30.11.2012, הארץ
 
* [http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1876553 הבנק שמשלם עמלות לציבור] אור קשתי, 30.11.2012, הארץ
 
* [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/457/431.html העם דורש כסף חברתי - הבנק החברתי ה-1] ליאת שלזינגר, כלכליסט, 4.4.2013
 
* [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/457/431.html העם דורש כסף חברתי - הבנק החברתי ה-1] ליאת שלזינגר, כלכליסט, 4.4.2013
שורה 88: שורה 88:  
{{ביזור וריכוזיות}}
 
{{ביזור וריכוזיות}}
 
[[קטגוריה:בנקאות]]
 
[[קטגוריה:בנקאות]]
[[קטגוריה:קואופרטיבים]]
+
[[קטגוריה:קו/אופרטיבים]]
 
[[קטגוריה:כלכלה שיתופית]]
 
[[קטגוריה:כלכלה שיתופית]]
 
[[קטגוריה:כסף]]
 
[[קטגוריה:כסף]]
 
[[קטגוריה:כלכלה דמוקרטית]]
 
[[קטגוריה:כלכלה דמוקרטית]]
 
[[קטגוריה:פתרונות]]
 
[[קטגוריה:פתרונות]]

תפריט ניווט