שינויים

בהתפתחות [[אבולוציה גנטית|אבולוציוני גנטית]], שינויים ב[[גנים|גנום]] גורמים לשינויים בצורה ובתפקוד של איברים פנימיים, או ביכולת להפיק תרכובות כימיות שונות, או ביכולת לשתף פעולה עם יצורים אחרים. שינויים אלה, בנסיבות של [[סביבה אקולוגית]] מסויימת, או [[נישה אקולוגית]], מובילים ליתרון אבולוציוני ליצור שנושא את הגנים.  

בהתפתחות [[אבולוציה גנטית|אבולוציוני גנטית]], שינויים ב[[גנים|גנום]] גורמים לשינויים בצורה ובתפקוד של איברים פנימיים, או ביכולת להפיק תרכובות כימיות שונות, או ביכולת לשתף פעולה עם יצורים אחרים. שינויים אלה, בנסיבות של [[סביבה אקולוגית]] מסויימת, או [[נישה אקולוגית]], מובילים ליתרון אבולוציוני ליצור שנושא את הגנים.  

מבחינת הגנים עצמם, הטכנולוגיה מספקת תפקוד דומה לתפקודו של הפנוטיפ, בכך שהיא יכולה להרחיב את השפעת "המכונה" שנושאת את הגנום, לא רק על עצמה או על צאצאיה או על יצורים אחרים אלא גם  לחומרים ואובייקטים דוממים שנמצאים מחוץ לגוף. המטרה של רוב הפיתוחים האלה, היא לאפשר יתרון אבולוציוני גנטי- בין אם על ידי הספקת הגנה, ציד או גידול מזון, יתרונות חברתיים לשם רבייה וכו'. לדוגמה במקום לספק לגוף הוראות ישירות כיצר לגדל ציפורניים ושיניים לשם ציד, הבסיס הגנטי לטכנולוגיה מפסק לגוף תשתיות לשם פיתוח הרעיון הראשוני, ולשם למידה, יישום, שכפול והוראה לייצור כלי צור וטכניקות שימוש בהן כדי לאפשר ציד. כך הטכנולוגיה של בניית סכרים משרתת את הגנים של הבונה באופן דומה לאופן שבו משרת אותם הזנב של הבונה.   

מבחינת הגנים עצמם, הטכנולוגיה מספקת תפקוד דומה לתפקודו של הפנוטיפ, בכך שהיא יכולה להרחיב את השפעת "המכונה" שנושאת את הגנום, לא רק על עצמה או על צאצאיה או על יצורים אחרים אלא גם  לחומרים ו/אובייקטים דוממים שנמצאים מחוץ לגוף. המטרה של רוב הפיתוחים האלה, היא לאפשר יתרון אבולוציוני גנטי- בין אם על ידי הספקת הגנה, ציד או גידול מזון, יתרונות חברתיים לשם רבייה וכו'. לדוגמה במקום לספק לגוף הוראות ישירות כיצר לגדל ציפורניים ושיניים לשם ציד, הבסיס הגנטי לטכנולוגיה מפסק לגוף תשתיות לשם פיתוח הרעיון הראשוני, ולשם למידה, יישום, שכפול והוראה לייצור כלי צור וטכניקות שימוש בהן כדי לאפשר ציד. כך הטכנולוגיה של בניית סכרים משרתת את הגנים של הבונה באופן דומה לאופן שבו משרת אותם הזנב של הבונה.   

עם זאת, הטכנולוגיה עצמה, למרות שהיא נסמכת על בסיס גנטי שמאפשר העברה כזו, אינה תלויה בגנום לשם העברה הטכנולוגיה. משום כך מרגע שפותחה, הטכנולוגיה יכולה לעבור מיצור ליצור ומחברה לחברה על ידי הוראות בעל פה, או בכתב, בראיה והעתקה או אפילו בהספקת השראה ומוטיבציה על ידי שמועה (לדוגמה אם שמעתם שניתן להשיט סירות במעלה הנהר, ייתכן ותתחילו לנסות לבצע דבר זה ולבסוף להצליח אפילו אם לא תדעו כיצד הדבר נעשה). כאשר פנוטיפ של גן נהרס (מוות של ייצור חי) העברת הגן הלאה תלויה ברביה מינית, לעומת זאת העברה הלאה של טכנולוגיה תלויה בשימור הטכנו-ממים של הטכנולוגיה ולא בהעברה גנטית.  

עם זאת, הטכנולוגיה עצמה, למרות שהיא נסמכת על בסיס גנטי שמאפשר העברה כזו, אינה תלויה בגנום לשם העברה הטכנולוגיה. משום כך מרגע שפותחה, הטכנולוגיה יכולה לעבור מיצור ליצור ומחברה לחברה על ידי הוראות בעל פה, או בכתב, בראיה והעתקה או אפילו בהספקת השראה ומוטיבציה על ידי שמועה (לדוגמה אם שמעתם שניתן להשיט סירות במעלה הנהר, ייתכן ותתחילו לנסות לבצע דבר זה ולבסוף להצליח אפילו אם לא תדעו כיצד הדבר נעשה). כאשר פנוטיפ של גן נהרס (מוות של ייצור חי) העברת הגן הלאה תלויה ברביה מינית, לעומת זאת העברה הלאה של טכנולוגיה תלויה בשימור הטכנו-ממים של הטכנולוגיה ולא בהעברה גנטית.  

* המצאת הנייר;  

* המצאת הנייר;  

* שימוש בסוסים ובמרכבות למלחמות;  

* שימוש בסוסים ובמרכבות למלחמות;  

* פיתוח אוניות מפרס ואומנות הניווט;  

* פיתוח אוניות מפרס ו/אומנות הניווט;  

* פיתוחים הנדסיים כמו קשת, גשרים, אמות מים, צינורות מים;  

* פיתוחים הנדסיים כמו קשת, גשרים, אמות מים, צינורות מים;  

* המצאת הדפוס;   

* המצאת הדפוס;   

ה[[קפיטליזם]] התפתח עם [[המהפכה התעשייתית]], ופיתוח המנועים המונעים ב[[דלק מחצבי]]. הקפיטליזם קידם סוגים מסויימים של חדשנות טכנולוגית בגלל תחרות בין יזמים שונים, שרוצים להנות מיתרון תחרותי על פני יריבים. גם מדינות רוצות לקדם טכנולוגיות כדי להנות מיתרון צבאי ואו כלכלי על פני מדינות יריבות. מצד שני, הקפיטליזם תלוי במידה רבה בטכנולוגיה מתקדמת. הקפיטלים תלוי בעודפי [[אקסרגיה|אנרגיה]] וביכולת לנצל אנרגיה כדי לאפשר [[התמחות]] של אנשים רבים למקצועות שונים, והפניית משאבי הון וכוח אדם לתעשייה ולשירותים ולא רק לייצור מזון מחקלאות.  

ה[[קפיטליזם]] התפתח עם [[המהפכה התעשייתית]], ופיתוח המנועים המונעים ב[[דלק מחצבי]]. הקפיטליזם קידם סוגים מסויימים של חדשנות טכנולוגית בגלל תחרות בין יזמים שונים, שרוצים להנות מיתרון תחרותי על פני יריבים. גם מדינות רוצות לקדם טכנולוגיות כדי להנות מיתרון צבאי ו/או כלכלי על פני מדינות יריבות. מצד שני, הקפיטליזם תלוי במידה רבה בטכנולוגיה מתקדמת. הקפיטלים תלוי בעודפי [[אקסרגיה|אנרגיה]] וביכולת לנצל אנרגיה כדי לאפשר [[התמחות]] של אנשים רבים למקצועות שונים, והפניית משאבי הון וכוח אדם לתעשייה ולשירותים ולא רק לייצור מזון מחקלאות.  

השינויים הטכנולוגיים הגדולים בזמן הקפיטליזם כוללים עשרות פריצות טכנולוגיות חשובות, כולל:  

השינויים הטכנולוגיים הגדולים בזמן הקפיטליזם כוללים עשרות פריצות טכנולוגיות חשובות, כולל:  

===ממותרות לכורח===

===ממותרות לכורח===

{{הפניה לערך מורחב|נעילה טכנולוגית}}

{{הפניה לערך מורחב|נעילה טכנולוגית}}

פרופ' [[יובל נח הררי]] מציין בספרו [[קיצור תולדות האנושות]] כי טכנולוגיות מתפתחות כך שהן הופכות ממותרות לכורח. לדוגמה, גידול החיטה והמהפכה החקלאית היו אולי מותרות בשביל הציידים הלקטים הראשונים שטיפחו זני חיטה או גידולי חקלאות אחרים. הדברים היו בגדר תוספת נחמדה למגוון מזונות אחרים. עם התפחות החקלאות, גדלה גם האוכלוסיה ואותו שטח אדמה היה צריך לכלכל כמות גבוה יותר של אנשים. במצב זה כבר לא ניתן לחזור אחורה גם אם מגיעים למסקנה שהחקלאות באה עם מחיר כבד. דוגמה נוספת שהררי מביא היא התפתחות [[טלפון סלולרי]] - בהתחלה היה מדובר באיבזר מותרות וסמל סטטוס. עם התפשטות האימוץ הטכנולוגי של הטלפון הסלולרי הוא הפך לדבר שפירמות מסחריות מצפות ולפעמים דורשות מהעבודים שלהם להחזיק. כך ניתן להגיע לעובדים בכל שעות היממה - גם אם הם על שפת הים או באירוע משפחתי.

פרופ' [[יובל נח הררי]] מציין בספרו [[קיצור תולדות האנושות]] כי טכנולוגיות מתפתחות כך שהן הופכות ממותרות לכורח. לדוגמה, גידול החיטה והמהפכה החקלאית היו אולי מותרות בשביל הציידים הלקטים הראשונים שטיפחו זני חיטה או גידולי חקלאות אחרים. הדברים היו בגדר תוספת נחמדה למגוון מזונות אחרים. עם התפחות החקלאות, גדלה גם האוכלוסיה ו/אותו שטח אדמה היה צריך לכלכל כמות גבוה יותר של אנשים. במצב זה כבר לא ניתן לחזור אחורה גם אם מגיעים למסקנה שהחקלאות באה עם מחיר כבד. דוגמה נוספת שהררי מביא היא התפתחות [[טלפון סלולרי]] - בהתחלה היה מדובר באיבזר מותרות וסמל סטטוס. עם התפשטות האימוץ הטכנולוגי של הטלפון הסלולרי הוא הפך לדבר שפירמות מסחריות מצפות ולפעמים דורשות מהעבודים שלהם להחזיק. כך ניתן להגיע לעובדים בכל שעות היממה - גם אם הם על שפת הים או באירוע משפחתי.

==השפעות סביבתיות של הטכנולוגיה==

==השפעות סביבתיות של הטכנולוגיה==

גישה זו לטכנולוגיה כרוכה לעיתים בפתרונות חברתיים או בגישות לעיצוב ולארגון שאמורים להקל על השימוש בה ולתת תמריצים כלכליים, או תרבותיים לבחירה בטכנולוגיות לא פוגעניות מצד אחד, ולהעזר בטכנולוגיות אלה מצד שני. גישות כמו [[קוד פתוח]] , [[ויקי]], [[עירוניות מתחדשת]], [[פשטות מרצון]], [[מעריסה לעריסה]], [[דמוקרטיה ישירה]] , [[רפואה משתתפת]], [[ביומימיקרי]] ועוד, הן גישות כאלה. גישות אלה רחבות יותר מאשר שימוש בטכנולוגיה מסויימת ולעיתים קרובות הן דורשות גם שינוי תרבותי ולא רק טכנולוגי.  

גישה זו לטכנולוגיה כרוכה לעיתים בפתרונות חברתיים או בגישות לעיצוב ולארגון שאמורים להקל על השימוש בה ולתת תמריצים כלכליים, או תרבותיים לבחירה בטכנולוגיות לא פוגעניות מצד אחד, ולהעזר בטכנולוגיות אלה מצד שני. גישות כמו [[קוד פתוח]] , [[ויקי]], [[עירוניות מתחדשת]], [[פשטות מרצון]], [[מעריסה לעריסה]], [[דמוקרטיה ישירה]] , [[רפואה משתתפת]], [[ביומימיקרי]] ועוד, הן גישות כאלה. גישות אלה רחבות יותר מאשר שימוש בטכנולוגיה מסויימת ולעיתים קרובות הן דורשות גם שינוי תרבותי ולא רק טכנולוגי.  

גישה אחרת אל הטכנולוגיה היא [[אופטימיזם טכנולוגי]] סביבתי שבו חיפוש של טכנולוגיות חדשות כמו [[מכונית חשמלית]],[[מחשוב ירוק]] יחד עם שילוב של [[אנרגיה מתחדשת]] ועוד שינויים, אמור לייצר מעין גרסה עתידנית נקייה ואופטימית יותר, אך ללא שינוי תרבותי או שינוי משמעותי באוחות החיים, וללא ערעור על ההגיון של [[צמיחה כלכלית]]. גישה זו מנסה לעיתים קרובות להתספק בשינויים ספציפיים בטכנולוגיה אחת, תוך שמירה על הסטטוס-קוו התרבותי, הכלכלי והטכנולוגי. לרוב גישה זו מניחה באופן משתמע קיום של חברה עתירת [[אקסרגיה]] (שכיום מגיעה ברובה מ[[דלק מחצבי]]. הדבר נובע או מצריכת אנרגיה גבוהה באופן ישיר (לדוגמה [[מכונית חשמלית]]) או מהסתמכות על חברה שבה יש שפע של משאבים, חומרים מורכבים, התמחות, השכלה וזמן פנוי כדי לאפשר את הייצור והשימוש במוצרים אלה.

גישה אחרת אל הטכנולוגיה היא [[אופטימיזם טכנולוגי]] סביבתי שבו חיפוש של טכנולוגיות חדשות כמו [[מכונית חשמלית]],[[מחשוב ירוק]] יחד עם שילוב של [[אנרגיה מתחדשת]] ועוד שינויים, אמור לייצר מעין גרסה עתידנית נקייה ו/אופטימית יותר, אך ללא שינוי תרבותי או שינוי משמעותי באוחות החיים, וללא ערעור על ההגיון של [[צמיחה כלכלית]]. גישה זו מנסה לעיתים קרובות להתספק בשינויים ספציפיים בטכנולוגיה אחת, תוך שמירה על הסטטוס-קוו התרבותי, הכלכלי והטכנולוגי. לרוב גישה זו מניחה באופן משתמע קיום של חברה עתירת [[אקסרגיה]] (שכיום מגיעה ברובה מ[[דלק מחצבי]]. הדבר נובע או מצריכת אנרגיה גבוהה באופן ישיר (לדוגמה [[מכונית חשמלית]]) או מהסתמכות על חברה שבה יש שפע של משאבים, חומרים מורכבים, התמחות, השכלה וזמן פנוי כדי לאפשר את הייצור והשימוש במוצרים אלה.

==ראו גם==

==ראו גם==