שינויים

קיימות מספר חלוקות של האוכלוסיה שלפיהן ניתן להבחין בהבדלים ניכרים בין אוכלוסיות בהרגלי חיים, בתחלואה, בטיפול ובתמותה. חלוקות אלה כוללות מגדר (גברים ונשים), מעמד חברתי-כלכלי, הכנסה כספית, השכלה, מיקום גיאוגרפי, מוצא אתני, גיל, מצב משפחתי (רווק, נשוי, גרוש ואלמן), השתתפות בשוק העבודה ואמונה דתית (דתיים, חילונים). לפעמים ההבדלים הם בשל כמה משתנים יחד - לדוגמה נשים דתיות עוסקות במעט פעילות גופנית אל מול נשים חרדיות שעוסקות בהרבה פעילות גופנית.  

קיימות מספר חלוקות של האוכלוסיה שלפיהן ניתן להבחין בהבדלים ניכרים בין אוכלוסיות בהרגלי חיים, בתחלואה, בטיפול ובתמותה. חלוקות אלה כוללות מגדר (גברים ונשים), מעמד חברתי-כלכלי, הכנסה כספית, השכלה, מיקום גיאוגרפי, מוצא אתני, גיל, מצב משפחתי (רווק, נשוי, גרוש ואלמן), השתתפות בשוק העבודה ואמונה דתית (דתיים, חילונים). לפעמים ההבדלים הם בשל כמה משתנים יחד - לדוגמה נשים דתיות עוסקות במעט פעילות גופנית אל מול נשים חרדיות שעוסקות בהרבה פעילות גופנית.  

תוחלת החיים של אנשים עשירים ו/או במעמד כלכלי-חברתי גבוה יותר היא בממוצע גבוהה יותר, הן בגיל הלידה והן בגילאים מאוחרים יותר. הדבר נכון הן בהשוואה בין מדינות והן בתוך מדינות. היות ובריאות היא דבר נחשק על ידי רוב האוכלוסיה, לעשירים יותר יש גישה טובה יותר לטיפולי בריאות טובים יותר וכן להרגלי חיים טובים יותר כמו כושר גופני מספק, [[תזונה בריאה]] ועוד. אבל הבדלים בריאותיים קיימים גם בהקשר של מחלות שלא ידועה לגביהן השפעה של [[רפואה מונעת]] או טיפול רפואי, ולכן חלק מהסיבות להבדלים הבריאותיים קשורים למנגונים [[פסיכולוגיה|נפשיים]] כמו תפיסה עצמית של מעמד חברתי, [[מתח נפשי]] ועוד. <ref name="Nancy2000">Nancy E. Adler et al. [http://www.apa.org/pubs/journals/releases/hea-196586.pdf Relationship of Subjective and Objective Social Status With Psychological and Physiological Functioning: Preliminary Data in Healthy White Women] Health Psychology 2000, Vol. 19, No. 6, 586-592</ref>[http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0277953602001314]

תוחלת החיים של אנשים עשירים ואו במעמד כלכלי-חברתי גבוה יותר היא בממוצע גבוהה יותר, הן בגיל הלידה והן בגילאים מאוחרים יותר. הדבר נכון הן בהשוואה בין מדינות והן בתוך מדינות. היות ובריאות היא דבר נחשק על ידי רוב האוכלוסיה, לעשירים יותר יש גישה טובה יותר לטיפולי בריאות טובים יותר וכן להרגלי חיים טובים יותר כמו כושר גופני מספק, [[תזונה בריאה]] ועוד. אבל הבדלים בריאותיים קיימים גם בהקשר של מחלות שלא ידועה לגביהן השפעה של [[רפואה מונעת]] או טיפול רפואי, ולכן חלק מהסיבות להבדלים הבריאותיים קשורים למנגונים [[פסיכולוגיה|נפשיים]] כמו תפיסה עצמית של מעמד חברתי, [[מתח נפשי]] ועוד. <ref name="Nancy2000">Nancy E. Adler et al. [http://www.apa.org/pubs/journals/releases/hea-196586.pdf Relationship of Subjective and Objective Social Status With Psychological and Physiological Functioning: Preliminary Data in Healthy White Women] Health Psychology 2000, Vol. 19, No. 6, 586-592</ref>[http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0277953602001314]

ברוב ההיבטים הבריאותיים מצבם של העניים רע יותר בממוצע. כך הדבר בתוחלת חיים ממוצעת, בתמותת תינוקות, פעילות גופנית, עישון, בריאות שיניים, תחלואה בסוכרת, במחלות לב, ובעיות נפשיות כמו [[מתח נפשי]], ועוד. יש מספר תחומים שבהם דווקא מצבם הבריאותי של העשירים יכול להיות גרוע יותר. בארצות הברית קיים "פרדוקס המקסיקנים" שהם עניים יותר אבל חיים בצורה בריאה יותר יחסית ללבנים העשירים. בהקשר של [[אי שוויון בריאותי בישראל]] נשים יהודיות, נשים הגרות בתל אביב ונשים חילוניות (יהודיות וערביות) [[עישון|מעשנות]] יותר יחסית לשאר אוכלוסיית הנשים, וככל שעולה רמת ההשכלה עולה גם השתייה של [[משקאות אלכוהוליים]]. בנוסף, מחקר שבוצע על ערים בארצות הברית מצא כי בעוד שעשירים חיים יותר מהעניים, אי השוויון הכלכלי פוגע גם בהם. תוחלת החיים בישובים עם אי שוויון גדול היתה נמוכה אפילו בקרב העשירים.  

ברוב ההיבטים הבריאותיים מצבם של העניים רע יותר בממוצע. כך הדבר בתוחלת חיים ממוצעת, בתמותת תינוקות, פעילות גופנית, עישון, בריאות שיניים, תחלואה בסוכרת, במחלות לב, ובעיות נפשיות כמו [[מתח נפשי]], ועוד. יש מספר תחומים שבהם דווקא מצבם הבריאותי של העשירים יכול להיות גרוע יותר. בארצות הברית קיים "פרדוקס המקסיקנים" שהם עניים יותר אבל חיים בצורה בריאה יותר יחסית ללבנים העשירים. בהקשר של [[אי שוויון בריאותי בישראל]] נשים יהודיות, נשים הגרות בתל אביב ונשים חילוניות (יהודיות וערביות) [[עישון|מעשנות]] יותר יחסית לשאר אוכלוסיית הנשים, וככל שעולה רמת ההשכלה עולה גם השתייה של [[משקאות אלכוהוליים]]. בנוסף, מחקר שבוצע על ערים בארצות הברית מצא כי בעוד שעשירים חיים יותר מהעניים, אי השוויון הכלכלי פוגע גם בהם. תוחלת החיים בישובים עם אי שוויון גדול היתה נמוכה אפילו בקרב העשירים.  

===הבדלים בדפוסי תחלואה===

===הבדלים בדפוסי תחלואה===

[[קובץ:Noncommunicable diseases Death rate.PNG|ממוזער|400px|שיעורי תמותה ממחלות לא מדבקות, מתוקננים לפי גיל ל-100 אלף איש. במדינות אירופה, ישראל ומספר מדינות נוספות ערך זה עומד על 300-400. המדינה בעלת השיעור הנמוך ביותר היא יפן עם 244. בארצות הברית, קובה, פולין, וקוסטה ריקה הוא עומד על 400-500, בסין, ברזיל ומדינות ערב עשירות הנתון הוא בין 500 ל-600. בהודו, אינדונזיה, מזרח אירופה וחלק ממדינות ערב ואפריקה הנתון עומד על 600-700. רוסיה ו/אוקראינה הן בעלות נתון של מעל 750 ובחלק מהמדינות ברה"מ לשעבר שיעורי המוות עומדים על 800-1000 - שיעור גבוה פי 4 יחסית ליפן.]]

[[קובץ:Noncommunicable diseases Death rate.PNG|ממוזער|400px|שיעורי תמותה ממחלות לא מדבקות, מתוקננים לפי גיל ל-100 אלף איש. במדינות אירופה, ישראל ומספר מדינות נוספות ערך זה עומד על 300-400. המדינה בעלת השיעור הנמוך ביותר היא יפן עם 244. בארצות הברית, קובה, פולין, וקוסטה ריקה הוא עומד על 400-500, בסין, ברזיל ומדינות ערב עשירות הנתון הוא בין 500 ל-600. בהודו, אינדונזיה, מזרח אירופה וחלק ממדינות ערב ואפריקה הנתון עומד על 600-700. רוסיה ואוקראינה הן בעלות נתון של מעל 750 ובחלק מהמדינות ברה"מ לשעבר שיעורי המוות עומדים על 800-1000 - שיעור גבוה פי 4 יחסית ליפן.]]

יש הבדלים בין '''דפוסי התחלואה''' וסיבות המוות במדינות שונות. במדינות עשירות יותר יש תחלואה גבוהה יותר במחלות כרוניות כמו [[סוכרת]], [[מחלות נשימה כרוניות]], [[מחלות לב]], ו[[סרטן]]. במדינות העניות יותר סיבות המוות הנפוצות יותר כוללות מחלות זיהומיות כמו שחפת, מלאריה, איידס.

יש הבדלים בין '''דפוסי התחלואה''' וסיבות המוות במדינות שונות. במדינות עשירות יותר יש תחלואה גבוהה יותר במחלות כרוניות כמו [[סוכרת]], [[מחלות נשימה כרוניות]], [[מחלות לב]], ו[[סרטן]]. במדינות העניות יותר סיבות המוות הנפוצות יותר כוללות מחלות זיהומיות כמו שחפת, מלאריה, איידס.

==השלכות חברתיות וכלכליות של אי שוויון בריאותי==

==השלכות חברתיות וכלכליות של אי שוויון בריאותי==

{{הפניה לערך מורחב|מלכודת עוני}}

{{הפניה לערך מורחב|מלכודת עוני}}

השלכה חשובה אחת של אי שוויון בריאותי היא פגיעה ב[[ניידות חברתית]] והיות בעיות בריאותיות שונות מהוות מרכיב חשוב במספר [[מלכודות עוני]]. מלכודות עוני על רקע בריאות קשורות בכך שאנשים עניים הם בעלי סיכון גבוה יותר לחלות, להפצע או להפגע מבעיות נפשיות ו/או שיש להם סיכוי נמוך יותר להחלים - דברים אלה מגברים את קשיי הפרנסה של העניים על ידי הקטנת יכולות השכלה, הקטנת יכולות ניוד וגישה, הקטנת יכולת להתקבל לעבודה או להחזיק משרה, וכן על ידי הגדלת ההוצאות הרפואיות והכלליות (לדוגמה הוצאות תחבורה ו/או הוצאות הדיור).  

השלכה חשובה אחת של אי שוויון בריאותי היא פגיעה ב[[ניידות חברתית]] והיות בעיות בריאותיות שונות מהוות מרכיב חשוב במספר [[מלכודות עוני]]. מלכודות עוני על רקע בריאות קשורות בכך שאנשים עניים הם בעלי סיכון גבוה יותר לחלות, להפצע או להפגע מבעיות נפשיות ואו שיש להם סיכוי נמוך יותר להחלים - דברים אלה מגברים את קשיי הפרנסה של העניים על ידי הקטנת יכולות השכלה, הקטנת יכולות ניוד וגישה, הקטנת יכולת להתקבל לעבודה או להחזיק משרה, וכן על ידי הגדלת ההוצאות הרפואיות והכלליות (לדוגמה הוצאות תחבורה ואו הוצאות הדיור).  

לדוגמה תחלואה ב[[סוכרת]], ו[[עישון|עישון סיגריות]] נפוצות יותר בקרב אוכלוסיות עניות יותר ופחות משכילות. שתיהן מגבירות את הסיכוי ל[[נכות]] שפרושה קושי להתפרנס מצד אחד ומצד שני הגברת של הוצאות על טיפול רפואי, ציוד מיוחד ושכירת מסייעים או פגיעה בפרנסה של בני המשפחה. היבט דומה מתרחש בפציעות של ילדים ושל מבוגרים במשפחה. מחקרים מישראל ומהעולם מצאו שבמשפחות עניות יותר הסיכוי של ילדים להפצע גבוה יותר. לדוגמה מחקר של קובי פלג משנת 2014 מצא כי ילדים הגרים באשכול 4 מתאשפזים פי 3.4 בגין פציעות בבית בהשוואה לילדים באשכול 16. וכן כי ערבים מתאשפזים יותר עקב תאונות ואלימות בהשוואה ליהודים.<ref>פרופ' קובי פלג, שרון גולדמן [http://www.israelhpr.org.il/advertising/964.htm שוויון והיפגעות: הקשר בין הרמה החברתית-כלכלית לבין היפגעות בישראל] המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות, אוגוסט 2014</ref> מחקר של ארגון 'בטרם' מצא כי ילדים ממשפחות ערביות הם בעלי סיכוי גבוה יותר למוות עקב תאונה וכן הסיכוי למוות מתאונה גבוה יותר בקרב ילדים יהודים מישובים עניים יותר בהשוואה לישובים עשירים יותר. <ref name="beterem2014">אושרי וייס נטלי ניר, [http://www.beterem.org/download/files/2014.pdf דו"ח תמותת ילדים ובני נוער מהיפגעות בלתי מכוונת בשנת 2014], ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים, 2015</ref>

לדוגמה תחלואה ב[[סוכרת]], ו[[עישון|עישון סיגריות]] נפוצות יותר בקרב אוכלוסיות עניות יותר ופחות משכילות. שתיהן מגבירות את הסיכוי ל[[נכות]] שפרושה קושי להתפרנס מצד אחד ומצד שני הגברת של הוצאות על טיפול רפואי, ציוד מיוחד ושכירת מסייעים או פגיעה בפרנסה של בני המשפחה. היבט דומה מתרחש בפציעות של ילדים ושל מבוגרים במשפחה. מחקרים מישראל ומהעולם מצאו שבמשפחות עניות יותר הסיכוי של ילדים להפצע גבוה יותר. לדוגמה מחקר של קובי פלג משנת 2014 מצא כי ילדים הגרים באשכול 4 מתאשפזים פי 3.4 בגין פציעות בבית בהשוואה לילדים באשכול 16. וכן כי ערבים מתאשפזים יותר עקב תאונות ואלימות בהשוואה ליהודים.<ref>פרופ' קובי פלג, שרון גולדמן [http://www.israelhpr.org.il/advertising/964.htm שוויון והיפגעות: הקשר בין הרמה החברתית-כלכלית לבין היפגעות בישראל] המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות, אוגוסט 2014</ref> מחקר של ארגון 'בטרם' מצא כי ילדים ממשפחות ערביות הם בעלי סיכוי גבוה יותר למוות עקב תאונה וכן הסיכוי למוות מתאונה גבוה יותר בקרב ילדים יהודים מישובים עניים יותר בהשוואה לישובים עשירים יותר. <ref name="beterem2014">אושרי וייס נטלי ניר, [http://www.beterem.org/download/files/2014.pdf דו"ח תמותת ילדים ובני נוער מהיפגעות בלתי מכוונת בשנת 2014], ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים, 2015</ref>