שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 2 בתים ,  00:29, 12 באוקטובר 2015
מ
החלפת טקסט – "ו/או" ב־"ואו"
שורה 14: שורה 14:  
*מבנה הכנסות המבוסס על  מכירת מוצרים מוביל חלק מהיצרנים לאימוץ אסטרטגיה של [[התיישנות מכוונת]] - עיצוב של המוצרים כך שהם ישברו או יתקלקלו במינימום הזמן שבו הצרכן מוכן לסבול התיישנות כזו. זאת בניגוד למודל עסקי של [[מכירת שירותים במקום מוצרים]] ו[[אחריות יצרן מורחבת]].  
 
*מבנה הכנסות המבוסס על  מכירת מוצרים מוביל חלק מהיצרנים לאימוץ אסטרטגיה של [[התיישנות מכוונת]] - עיצוב של המוצרים כך שהם ישברו או יתקלקלו במינימום הזמן שבו הצרכן מוכן לסבול התיישנות כזו. זאת בניגוד למודל עסקי של [[מכירת שירותים במקום מוצרים]] ו[[אחריות יצרן מורחבת]].  
 
* קיימים [[יתרונות לגודל]] הן ברמת המפעל, והן ברמת הפירמה מעודדים מפעלים לנסות למכור כמה שיותר מוצרים, כולל הפעלת שיווק אגרסיבי מול הצרכנים ובכך מובילים את [[תרבות הצריכה]].  
 
* קיימים [[יתרונות לגודל]] הן ברמת המפעל, והן ברמת הפירמה מעודדים מפעלים לנסות למכור כמה שיותר מוצרים, כולל הפעלת שיווק אגרסיבי מול הצרכנים ובכך מובילים את [[תרבות הצריכה]].  
* שיעורי [[ריבית]] גבוהים וצורך להחזיר הלוו/אות גורמים לעסקים לבצע [[היוון]] חזק. כך שכסף שיתקבל בעתיד כתוצאה מהשקעות סביבתיות או חברתיות נתפס במערכת כזו כפחות חשוב לעומת סכום כסף זהה בהווה.  
+
* שיעורי [[ריבית]] גבוהים וצורך להחזיר הלוואות גורמים לעסקים לבצע [[היוון]] חזק. כך שכסף שיתקבל בעתיד כתוצאה מהשקעות סביבתיות או חברתיות נתפס במערכת כזו כפחות חשוב לעומת סכום כסף זהה בהווה.  
 
* היבטים אלה מעודדים את בעלי העסקים של התעשייה לתמוך במדיניות של  [[צמיחה כלכלית]] ושל [[גידול אוכלוסין]]  
 
* היבטים אלה מעודדים את בעלי העסקים של התעשייה לתמוך במדיניות של  [[צמיחה כלכלית]] ושל [[גידול אוכלוסין]]  
   שורה 28: שורה 28:  
ירידה בשכר הראלי של עובדים גוררת נכונות גבוה יותר של עובדים לעבוד, ומצד שני היא גם גוררת מתחים ושביתות רבות יותר, דרישה גבוה יותר להטלת מיסים על הון ועל פירמות וכו'.  
 
ירידה בשכר הראלי של עובדים גוררת נכונות גבוה יותר של עובדים לעבוד, ומצד שני היא גם גוררת מתחים ושביתות רבות יותר, דרישה גבוה יותר להטלת מיסים על הון ועל פירמות וכו'.  
   −
התייקרות אנרגטית והתייקרות המזון והסחורות עלולים לגרור משבר פיננסי. אמנם תעשיית הבנקאות אינה צרכנית גדולה של אנרגיה וחומרי גלם, אבל היא מבוססת על [[אמון]] בעתיד, ועל אופטימיות ואמונה כי [[צמיחה כלכלית]] מתמשכת תאפשר להחזיר הלוו/אות שניתנו בעבר. במערכת הפיננסית של היום, שמבוססת על [[כסף פיאט]] ו[[בנקאות ברזרבה חלקית]] פגיעה בצמיחה כזו, עקב משבר סביבתי חברתי כמו משיא תפוקת אנרגיה או משבר סביבתי אחר כמו [[התחממות עולמית]]. עלולה לסכן את היציבות הפיננסית, יכולה להוביל ל[[ריצה על הבנק]] או למשבר נרחב ועמוק יותר. נסיון להקטין משבר כזה יכול להוביל בנקים מרכזיים להדק את הרגולציה, לצמצם את בסיס הכסף על ידי הגדלת יחס הלימות הון. בכל מקרה היבטים אלה ישפיעו הן על אשראי הניתן לתעשיות, הן להתנהלות משקי הבית והן להתנהלות של ספקים, שותפים וכו'.  
+
התייקרות אנרגטית והתייקרות המזון והסחורות עלולים לגרור משבר פיננסי. אמנם תעשיית הבנקאות אינה צרכנית גדולה של אנרגיה וחומרי גלם, אבל היא מבוססת על [[אמון]] בעתיד, ועל אופטימיות ואמונה כי [[צמיחה כלכלית]] מתמשכת תאפשר להחזיר הלוואות שניתנו בעבר. במערכת הפיננסית של היום, שמבוססת על [[כסף פיאט]] ו[[בנקאות ברזרבה חלקית]] פגיעה בצמיחה כזו, עקב משבר סביבתי חברתי כמו משיא תפוקת אנרגיה או משבר סביבתי אחר כמו [[התחממות עולמית]]. עלולה לסכן את היציבות הפיננסית, יכולה להוביל ל[[ריצה על הבנק]] או למשבר נרחב ועמוק יותר. נסיון להקטין משבר כזה יכול להוביל בנקים מרכזיים להדק את הרגולציה, לצמצם את בסיס הכסף על ידי הגדלת יחס הלימות הון. בכל מקרה היבטים אלה ישפיעו הן על אשראי הניתן לתעשיות, הן להתנהלות משקי הבית והן להתנהלות של ספקים, שותפים וכו'.  
     

תפריט ניווט