815
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − קפיטליזם כתרבות - תפיסה זו אולי נסמכת על אחרים, אבל לצערי איני מכיר כותבים שהולכים בדיוק בגישה זו. + − על פי תפסה זו, במהותו הקפיטליזם הינו תרבות, כלומר מערכת של ערכים ומערכת של השקפות על העולם. הקפיטליזם אינו מערכת כלכלית, או חברתית ,או משפטית אלא מערכת תרבותית - כל השאר נבנות עליה. + − מסיבה זו הקפיטליזם ובלע ומעקר תרבויות ומכופף אותן עד שהן נהיות בצורתו ובתבניתו- היות ושום+ − תרבות לא יכולה להיות בתוכו ולא להשתנות עד שהיא נהיית זהה במהותה לקפיטליזם, ובעלת ערכים זהים לאלו שלו. + − הקפיטילזם מייצג עמדות ערכיות העטופות במינוחים שהם כביכול כלכליים או מדעיים, והאגף הליברלי שלו מודיע שהוא כביכול מאפשר לכל אדם לבחור את ערכיו בעצמו. אבל ערכים אינם דבר שמתקיים אצל אדם בודד, אלא דבר שצריך להתקיים לכל הפחות בתוך קהילה. ערכים שאינם מתאימים לקפיטליזם יכולים להתקיים בו, אבל בקושי גדל והולך להתקיים בצל קורתו. + + − לכן המוקד של התנגדות לקפיטליזם אינו רק המערכות הכלכליות או הפוליטיות אלא בתרבות - אנשים מתרבות שונה וראיית עולם שונה יתנגדו לקפיטליזם באופן אפקטיבי יותר (כמובן על ידי מכשירים אחרים מהפוליטיקה או מהכלכלה) מאשר אנשים מאותה תרבות עם רעיונות שונים בתחומי הכלכלה או הפוליטיקה. + − ממילא המקורות של המחלוקות השונות על הקפיטזלים מקורם מצורת הסתכלות אחרת מזו שלו - לדוגמה תפיסה של חשיבות השויוון או תפיסה אחרת של חופש או תפיסה כולית של מערכות ושל הסביבה - היינו הם חלק ממערכת אחרת של תפיסות, ושל התסכלות, שכאשר הן מגובשות יחד לתבנית קוהרנטית ובעלת המשכיות של כמה דורות, מהווים תרבות. + + − + − + − + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + +
אין תקציר עריכה
במחשבה [[כלכלה נאו קלאסית|הנאו קלאסית]] הקפיטליזם ובייחוד [[מערכת השווקים]] הם המצב הטבעי של הפעילות הכלכלית בעולם, רעיון זה הוא אחד החזקים בדוקטרינת ההדצקה של הרעיונות הנאו קלאסיים. לפיכך ההשקפה כי הקפיטליזם הוא בראש ובראשונה תרבות מערערת את אחד מיסודות המחשבה הניאו קלאסית הבסיסיים ביותר ותוקפת את אחד המושגים הששגורים ביותר בשיח הכלכלי ההמוני: "ככה הדברים צריכים להיות לפי הגיון הטבע".
''גם כאשר כל אחד מהפרטים במערכת פועל למען בצעו האישי, סך כל הפעולות פועל לטובת הכלל - אדם סמית'''
===המצב לפני עליית הקפיטליזם===
הקפיטליזם עלה לראשונה באנגליה בשל התנאים המיוחדים ששררו בה בפרט ובמערב אירופה בכלל. הקפיטלזים החל לעלות ביחד עם המהפכה התעשייתית ומהפכת ההשכלה באירופה אשר שחררה את החברה מכבלי הדת. עד למהפכה הקפיטליסטית היו חיי הכלכלה של אירופה מבוססים על הפיאודליזם. האיכרים עבדו את אדמות האצילים במעמד דמוי עבדים, צמיתים. האצילים לא עבדו ובעיקר עסקו בהגדלת כוחם הצבאי והפוליטי. לקראת תום ימי הביניים ותחילת הרנסנס החלו להתהוות הערים החופשיות. בהם חיו אנשים שלא היו משועבדים לאצולה. כך החלה להתהוות הבורגנות של אירופה. האנשים בתחתית החברה עבדו במקצועות שהועברו מאב לבן ע"י שיטת הגילדות. החלה להתפתח פעילות מסחרית ברחבי היבשת. האצילים והכנסייה איבדו לאט לאט מכוחם. כוחו ומעמדו של אדם נבעו בעיקר מהייחוס המשפחתי שלו או ממקצועו.
===מיתוס המצב הטבעי===
עם עליית ההשכלה והתרופפות כוחות המלוכה והדת תפסה את מקומם תנועת ההשכלה החילונית, השואפת למקם את האדם במרכז. במסגרת תנועה זו החלו לצמוח רעיונות אודות המצב ה'טבעי' של החברה האנושית. זה אשר היה לפני התהוות הכוחות המדיניים. הוגי התקופה דמיינו לעצמם עולם בו ניצבים כל בני האדם זה מול זה. ביריבות מתמדת על מקורות, שליטה ותנאי חיים. במצב זה אדם לאדם זאב, כל פרט משפר את מצבו החומרי ע"י ההתנהגות הטובה ביותר בשבילו ובשבילו בלבד. עקב ההשתחררות מכבלי הדת ראו את האדם כשולט לראשונה בטבע, באמצעות שכלו ובאמצעות הטכנולוגיה. בתפיסות הקדומות הטבע לא היה קיים כמכשיר בשביל האדם, אלא ביטא את שליטתו של האל על האדם באשר הוא. לעומת זאת בתקופת ההשכלה הטבע נתפס כמכשיר בידי האדם, למען קיומו. רעיון אחד הספרים אשר ביטא, מאוחר יותר, את הלך המחשבה הזה במיטבו היה רובינזון קרוזו. בספר מתואר אדם על אי בודד המתקיים מהטבע ומשפר את קיומו מכוח המצאתו, שיטות הניהול שלו ויכולתו האישית, כך הוא הולך ומגדיל את הנאתו מפירות עמלו.
==ההנחות הבסיסיות של התרבות הקפיטליסטית==
===מעמד בעלי ההון===
הקפיטליזם למעשה מנמק ומארגן לתוך החברה את המעמד החדש שלו, בעלי ההון (קפיטל). לפי התיאוריה הקפיטליסטית, בעל ההון הוא הגורם המניע את הייצור קדימה. התרומה שלו לתהליך הייצור, ההון שלו, הוא המאפשר את הפריון המיוחד של תהליך הייצור, ובכך מניע את כל המערכת הכלכלית. במחשבה [[כלכלה נאו קלאסית|הנאו קלאסית]] [[פונקצית הייצור]] מורכת מ[[הון]], עבודה וקרקע. רק ההון הוא בעל הסגולה המיוחדת ליצור פריון, להגדיל כל הזמן את המערכת הכלכלית, קרי [[צמיחה]].
[[קטגוריה:תרבות הצריכה]]
===רציונליות = אנוכיות===
[[קטגוריה:קפיטליזם]]
לפי מיתוס המצב הטבעי, כל אדם שואף לשפר את מצבו האישי במערכת בה אדם לאדם זאב. לכן לפי כל הספרות הנאו קלאסית ההחלטה הרציונלית אשר יכול אדם לעשות בכל מקרה נתון, היא זו אשר תביא אותו למקסימום שיפור במצבו האישי (או המשפחתי) ללא התחשבות בגורמים אחרים. לפי תפיסה זו אלטרואיזם כמערכת יחיסים של תן וקח ולא כבחירה ערכית, זוהי הנחת היסוד בבסיס [[תורת המשחקים]]. התוצאה היא שכל אדם יכול לקבל את מה שהוא רוצה, ובכך מתאפשר לו החופש האישי הגדלות ביותר מבין כל צורות החברה.
[[קטגוריה:תרבות]]
===שוק, תחרות ויעילות===
המערכת הקפיטליסטית מארגנת את עצמה ע"י ה[[שוק]]. השוק נשלט ע"י כוחות ה[[ביקוש]] וה[[היצע]]. כוחות אלו גורמים שכל מוצר ייוצר בדיוק בכמות שבה מעוניינים לרכוש אותו. בשביל תהליך הייצור דרושים מוצרים אחרים, אף הם ייצורו בכמויות המדויקות הדרושות לתהליך. התחרות בין היצרנים השונים אשר הם רבים וקטנים מכדי להשפיע על המחיר ([[שוק משוכלל]]) משחקת לטובת כולם, כך מושגת בשוק מקסימום "יעילות" המתוארת כמצב האופטימלי [[יעילות פארטו|פארטו]], עקב כך נחוצה מינימום התערבות ממשלתית אשר רק 'מקלקלת' את ההתנהגות הטבעית של השוק.<br>
ראה: [[שעור: 4. שוק חופשי, יסודות ובעיות]].
===[[היד הנעלמה]]===
זהו מושג העל של התרבות הקפיטליסטית. לפיו ''גם כשאר כל אחד מהפרטים במערכת פועל למען בצעו האישי, סך כל הפעולות פועל לטובת הכלל''. ([[אדם סמית']] וכל ממשיכיו) זוהי ההנמקה הבסיסית ביותר העומדת במסגרת המערכת של התרבות הקפיטליסטית.
===קץ ההיסטוריה===
הקפיטליזם תופב את עצמו כמצב הסופי של התרבות האנושית. לאחריו לא יהיה עוד מהפכות או שינויי משטר מכיוון שהוא מייצג את המצב ה'טבעי' האמיתי והצודת ביותר של החברה האנושית.
==הביקורת התרבותית על הקפיטליזם==
הביקורת התרבותית על הקפיטליזם חושפת את ההנחות המצויות בבסיסו כהנחות תרבותיות ולא כהנחות 'טבעיות'. בנוסף היא מסבירה כיצד התרבות הקפיטליסטית מרחיבה את גבולותיה ללא הרף.
===הרווח===
לפי הכנ"ק (כלכלנים נאו-קלאסיים) אדם ישפר את מצבו ככל שיעמדו לרשותו יותר אמצעים כספיים. הגדלת האמצעים הכספיים נעשית ע"י הרווח. לפי התפיסה התרבותית זהו הלב האמיתי של הקפיטליזם, בניגוד ל[[היד הנעלמה|יד הנעלמה]]. מוסד הרווח הוא למעשה המטרה של בעלי ההון, להדיל עוד ועוד את ה[[הון]] שברשותם, ולהגדילו באופן יחסי לבעלי ההון האחרים. הגדלה בלתי פוסקת של ההון מגדילה את כוחם החברתי של בעלי ההון ואינה מהווה תרומה כלשהי לרווחת הכלל. על רעיון זה עמדו הן [[מרקס]] וממשיכיו השונים והון [[תורסטיין ובלן]] ובעלי ההשקפה ה[[כלכלה מוסדית|מוסדית]].<br>
ראי: [[מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום]].
===הרציונליות האמיתית===
הביקורת התרבותית פוסלת את ההגדרה של רציונליות כאנוכיות. למעשה רציונליות היא מושג תרבותית אשר משמש בכל תקופה ובכל תרבות להצדקת של התנגהות אחרת. מושג זה הנובע מהפסיכולוגיה הינו מושג פוליטי תרבותי מובהק ומודרני, ואין לו כל משמעות לגבי כיצד הדברים אמורים להתרחש, מכיוון שהוא מבוסס על בחירה ערכית. הביקורת מציינת כי מצבו הטבעי האמיתית של האדם הוא החיים בקהילה, וכי ערכים נקבעים ע"י הקהילה ולא ע"י הרובינזון קרוזו הבודד.
===שוק, תחרות ויעילות===
על פי תפסה זו, במהותו הקפיטליזם הינו תרבות, כלומר מערכת של ערכים ומערכת של השקפות על העולם. הקפיטליזם אינו מערכת כלכלית, או חברתית ,או משפטית אלא מערכת תרבותית - כל השאר נבנות עליה. למעשה לא קיים בשום מקום [[שוק משוכלל]]. אף שוק אינו מכיל מספר שחקנים גדול מספיק ותמיד ישנם שחקים גדולים מספיק היכולים להשפיע על המחיר. בנוסף קיימים כל [[כשלי שוק|כשלי השוק]] המונעים ממנו לקיים את ההבטחה של "טוב לכולם".<br>
ראי: [[שעור: 6. שוק ממשלה, תאגידים ומונפולים]].
===תרבות הצריכה===
התוצר התרבותי הבולט ביותר של הקפיטליזם הוא [[תרבות הצריכה]]. מערכת הערכים הקפיטליסטית מחליפה את עכשיו העולם הישן וערכי הדת שהתמוטטות בערכיו, ערכי הצריכה. בתרבות הצריכה אין ערכים מלבד מירוץ קניות בלתי פוסק המתודלק ע"י הפרסומות. כל החיים התרבותיים והרוחניים של האדם מסתכמים בקניית הפריט הבא. כך נולדת תרבות השופינג, הקניונים והמותגים. תרבות הצריכה מעודדת קונפורמיות, כולם קונים את אותם הדברים, ומצמצמת את המגוון האנושי. לכן תרבות הצריכה סותרת את החופש האישי שמבטיח הקפיטליזם.<BR>
ראי:
*[[No Logo]]
*[[תועלת משרותים ולא מצריכת מוצרים]]
===הפן הסביבתי===
אין בהגות הקפיטליסטית כמעט שום התייחסות לעולם שבו אנו חיים. זוהי התרבות הראשונה המתנותקת לחלוטין מהטבע הסובב את האדם ורואה בו אך ורק מכשיר בידו למען הרווחה הכלכלית והצמיחה. כל המערכות התרבותיות הקודמות התייחסו לטבע כגדול יותר מהאדם ומהחברה האנושית כולה, והבינו את מערכת יחסי הגומלין שבין האדם לטבע. ה[[כלכלה אקולוגית|כלכלה האקולוגית]] מהווה קו מחשבה המכניס את האילוצים הסביבתיים לתוך המחשבה הכלכלית כתחליף לתמונת ה'עולם הריק' הקפיטליסטית.
===כלכלה ללא פוליטיקה===
עד לעליית הקפיטליזם כל הפעולות הכלכליות היו קשורות תרבותית לפוליטיקה ולמערכת יחסי הכח בחברה. העושר רוכז בידיהם של החזקים בתוקף זכותם המקודשת, בהתאם לתרבות שבה פעלו. ההצגה של הקפיטליזם כמצב 'טבעי' מצדיקה את עושרם של בעלי ההון כנובע מהצלחתם ב'תחרות' הקפיטליסטית. למעשה עושרם, ה[[הון]], שבידיהם נובע גם בקפיטליזם מיחסי הכוח בחברה (כמשמעות השם: שלטון בעלי ההון). הניכוס של ההון נעשה ע"י הפעלה אלימות מוסווית, השפעות ממשלתיות, [[מונופול]], [[כשלי שוק]] וכל הדרכים אשר נוגדות את 'ערכי' התרבות הקפיטליסטית.
==פעולה בין תרבותית==
ייחודה של התרבות הקפיטליסטית היא ביכולתה להציג עת עצמה כטבעית, באמצעות הנחות רציונליות ולא דתיות. בנוסף לתרבות הקפיטליסטית יכולת גבוהה מאוד לייצר לעצמה סוכנים בתרבויות אחרות. זאת על ידי השרשת מוסד הרווח בתוך תרבויות לא קפיטליסטיות. הרווח הוא הדרך לניכוס העוצמה בתרבות הקפיטליסטית וייחודו הוא שיכולתו לעשות זאת מבלי להפעיל אלימות גלויה. תכונה זו מכשירה אותו להתפשט לתוך תרבויות אחרות ולשנות אותן מבפנים באופן סמוי יחסית תוך נטרול ההתנגדות הערכית ה'מיושנת' וה'לא טבעית' של התרבות אותה הוא משנה.<br>
לפי הביקורת התרבותית, כדי להתנגד לקפיטליזם יש לחשוף אותו כתרבות, לא כשיטה כלכלית-תעשייתית. כך יתאפשר להתמודד איתו במגרש האמיתי שלו, המגרש התרבותי-פוליטי
==מקורות ונושאים קשורים==
*[http://www.mitos.co.il/Book/BookFocus.asp?ID=137710&PopupID=0 תרבות הקפיטליזם (ספר)]
*[[מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום]]
*[[שעור: 1. הכלכלה - מדע או אידאולוגיה]]
*[[כלכלה 2.0]]
*[[כשתאגידים שולטים בעולם]]
*[[בעיות בכלכלה הנאו קלאסית]]