שורה 47: |
שורה 47: |
| הכלכלה הנאו קלאסית בדרך כלל מאמצת את שתי ההנחות, ומניחה כי כל מערכת כלכלית בנויה ממספר רב של רכיבים זהים ומבודדים, שכל אחד מהם מהווה [[סוכן מייצג]] Representative Agent, ולכן אפשר להגיע לפתרון הכללי על ידי סכימה של כל הבחירות שמבוצעות כל ידי כלל הסוכנים. | | הכלכלה הנאו קלאסית בדרך כלל מאמצת את שתי ההנחות, ומניחה כי כל מערכת כלכלית בנויה ממספר רב של רכיבים זהים ומבודדים, שכל אחד מהם מהווה [[סוכן מייצג]] Representative Agent, ולכן אפשר להגיע לפתרון הכללי על ידי סכימה של כל הבחירות שמבוצעות כל ידי כלל הסוכנים. |
| | | |
− | עם זאת, ברור שבמציאות יש שוני בין אנשים ופירמות שונות, ולכן יש קושי לבצע את הסכימה הזאת. בעיה זו ידועה בשם '''בעית הסכימה''' aggregation problem. אם מתחילים מהמשוואות שמתארות את רמת המיקרו מה אפשר להגיד על משוואות המאקרו? בעיית הסכימה היא בעלת היסטוריה ארוכה. גורמן (Gorman (1953) ) הראה שהתנאים לצבירה נכונה (לפיה ניתן לקבל את המאקרו מהמיקרו) הם צרים מאוד וכמעט לעולם אינם מתקיימים. אחרים (Stoker) הציעו צבירה סטוכסטית או שיטות אחרות. אולם ברור כי קיימת כאן בעיה. | + | עם זאת, ברור שבמציאות יש שוני בין אנשים ופירמות שונות, ולכן יש קושי לבצע את הסכימה הזאת. בעיה זו ידועה בשם '''בעית הסכימה''' aggregation problem. אם מתחילים מהמשוו/אות שמתארות את רמת המיקרו מה אפשר להגיד על משוו/אות המאקרו? בעיית הסכימה היא בעלת היסטוריה ארוכה. גורמן (Gorman (1953) ) הראה שהתנאים לצבירה נכונה (לפיה ניתן לקבל את המאקרו מהמיקרו) הם צרים מאוד וכמעט לעולם אינם מתקיימים. אחרים (Stoker) הציעו צבירה סטוכסטית או שיטות אחרות. אולם ברור כי קיימת כאן בעיה. |
| | | |
| ===יסודות מיקרו כלכליים למאקרו כלכלה=== | | ===יסודות מיקרו כלכליים למאקרו כלכלה=== |
| אחד הרעיונות המרכזיים של האסכולה הנאו קלאסית הוא כי יש לספק לניתוח המאקרו כלכלי יסודות מוצקים בתחום המיקרו כלכלה. דבר זה נחשב כיתרון על פני הגישה הקיינסינאית שמתרכזת בגדלים מצרפיים. כדי לאושש הנחה זו במודלים, יש לבצע שתי הנחות. | | אחד הרעיונות המרכזיים של האסכולה הנאו קלאסית הוא כי יש לספק לניתוח המאקרו כלכלי יסודות מוצקים בתחום המיקרו כלכלה. דבר זה נחשב כיתרון על פני הגישה הקיינסינאית שמתרכזת בגדלים מצרפיים. כדי לאושש הנחה זו במודלים, יש לבצע שתי הנחות. |
| | | |
− | ההנחה הראשונה היא כי כל "המחירים היחסיים נקבעים על ידי פתרון של מערכת משוואות וואלראסית". Friedman) (1968, p.3 דבר זה עומד בסתירה לעובדה הידועה כי מודל שיווי משקל וואלראסי כללי לא מבטיח יציבות או פתרון שיווי משקל יחיד (Kirman, 1989) . הוא גם לא מסביר מי משנה את המחירים במצב של תחרות משוכללת (Arrow, 1959) | + | ההנחה הראשונה היא כי כל "המחירים היחסיים נקבעים על ידי פתרון של מערכת משוו/אות וואלראסית". Friedman) (1968, p.3 דבר זה עומד בסתירה לעובדה הידועה כי מודל שיווי משקל וואלראסי כללי לא מבטיח יציבות או פתרון שיווי משקל יחיד (Kirman, 1989) . הוא גם לא מסביר מי משנה את המחירים במצב של תחרות משוכללת (Arrow, 1959) |
| | | |
| ההנחה השניה נובעת מתוך הראשונה. והיא כי הסוכנים הכלכליים הם זהים לחלוטין - סוכן מייצג או "רובינזון קרוזו", שהבחירות שלו לגבי צריכה, השקעה ושעות עבודה הן הגדלים המצרפיים לנפש. (Plosser 1989, p.55) | | ההנחה השניה נובעת מתוך הראשונה. והיא כי הסוכנים הכלכליים הם זהים לחלוטין - סוכן מייצג או "רובינזון קרוזו", שהבחירות שלו לגבי צריכה, השקעה ושעות עבודה הן הגדלים המצרפיים לנפש. (Plosser 1989, p.55) |