שינויים

בשנת 1851, נשא מיל לאישה את הארייט טיילור לאחר 21 שנים של ידידות אינטימית. טיילור הייתה נשואה כשהם נפגשו, ומערכת היחסים שלהם היו קרובה, אך מאמינים כי היא היתה צנועה במהלך השנים שקדמו למות בעלה הראשון. כאישה מבריקה בזכות עצמה, לטיילור הייתה השפעה משמעותית על עבודו ועל רעיונותיו של מיל הן בזמן החברות שלהם והן לאחר הנישואים. יחסיו עם הרייט טיילור חיזקו את תמיכתו של  מיל ב[[זכויות נשים]]. הוא מצטט את השפעתה בגרסתו האחרונה של הספר "על החירות", שיצא לאור זמן קצר לאחר מותה. טיילור מתה בשנת 1858 לאחר שפיתחה גודש ריאות חמור, לאחר שבע שנות נישואים למיל.

בשנת 1851, נשא מיל לאישה את הארייט טיילור לאחר 21 שנים של ידידות אינטימית. טיילור הייתה נשואה כשהם נפגשו, ומערכת היחסים שלהם היו קרובה, אך מאמינים כי היא היתה צנועה במהלך השנים שקדמו למות בעלה הראשון. כאישה מבריקה בזכות עצמה, לטיילור הייתה השפעה משמעותית על עבודו ועל רעיונותיו של מיל הן בזמן החברות שלהם והן לאחר הנישואים. יחסיו עם הרייט טיילור חיזקו את תמיכתו של  מיל ב[[זכויות נשים]]. הוא מצטט את השפעתה בגרסתו האחרונה של הספר "על החירות", שיצא לאור זמן קצר לאחר מותה. טיילור מתה בשנת 1858 לאחר שפיתחה גודש ריאות חמור, לאחר שבע שנות נישואים למיל.

בהיותו בן 14 למד מיל שנה בצרפת, יחד עם משפחתו של סר סמואל בנת'הם, אחיו של ג'רמי בנת'הם. הנוף ההררי שהוא ראה שם הוביל אותו לחבב הרים כל ימי חייו. אורך החיים הצרפתי, התוסס והידידותי, הותיר בו רושם עמוק. במונפלייה, הוא השתתף בקורסי החורף בכימיה, זואולוגיה, חקר המדע, כמו גם קורסים במתמטיקה גבוהה. במסעותיו מצרפת ואליה, הוא שהה בפריז לכמה ימים בביתו של הכלכלן הנודע [[ז'אן בפטיסט סיי]] חבר נוסף של מיל האב. במקום זה הוא פגש רבים ממנהיגי המפלגה הליברלית, כמו גם הפריזאים בולטים אחרים, כולל אנרי סן-סימון.   

בהיותו בן 14 למד מיל שנה בצרפת, יחד עם משפחתו של סר סמואל בנת'הם, אחיו של ג'רמי בנת'הם. הנוף ההררי שהוא ראה שם הוביל אותו לחבב הרים כל ימי חייו. אורך החיים הצרפתי, התוסס והידידותי, הותיר בו רושם עמוק. במונפלייה, הוא השתתף בקורסי החורף בכימיה, זו/אולוגיה, חקר המדע, כמו גם קורסים במתמטיקה גבוהה. במסעותיו מצרפת ואליה, הוא שהה בפריז לכמה ימים בביתו של הכלכלן הנודע [[ז'אן בפטיסט סיי]] חבר נוסף של מיל האב. במקום זה הוא פגש רבים ממנהיגי המפלגה הליברלית, כמו גם הפריזאים בולטים אחרים, כולל אנרי סן-סימון.   

   

   

עם זאת, הלימודים האינטסיבים הללו פגעו בבריאות הנפשית שלו. בגיל עשרים הוא סבל מהתמוטטות עצבים. בפרק החמישי של האוטוביוגרפיה שלו, הוא טען כי הדבר נבע מהקושי הנפשי והפיזי של לימודיו, אשר דיכאו כל רגש שהיה עשוי לפתח כילד רגיל. עם זאת, דיכאון זה החל להתפוגג לאחר שמצא נחמה בזכרונותיו של ז'אן-פרנסואה מרמונטל ושירו של ויליאם וורדסוורת.   

עם זאת, הלימודים האינטסיבים הללו פגעו בבריאות הנפשית שלו. בגיל עשרים הוא סבל מהתמוטטות עצבים. בפרק החמישי של האוטוביוגרפיה שלו, הוא טען כי הדבר נבע מהקושי הנפשי והפיזי של לימודיו, אשר דיכאו כל רגש שהיה עשוי לפתח כילד רגיל. עם זאת, דיכאון זה החל להתפוגג לאחר שמצא נחמה בזכרונותיו של ז'אן-פרנסואה מרמונטל ושירו של ויליאם וורדסוורת.   

בשנת 1859 יצא לאור הספר [[על החירות]] שנכתב על ידי מיל ועל ידי אשתו, הרייט טיילור. הספר יצא לאור סמוך למותה הפתאומי ומוקדש לזכרה. מיל מסביר בספר כי בעבר הציבור היה צריך להגביל את כוחו של השלטון משום שזה היה נתון בידיו של דיקטטור שהיה עלול לפגוע בכפופים לו. עם הזמן עברו החברות למשטרים [[דמוקרטיה נציגותית]] שבה הממשלה נבחרת באופן זמני והציבור יכול להפטר ממנה אם היא מזיקה לו לדעתו. לדעת מיל דבר זה אינו מספיק כדי להגן על החירות היות ועדיין חלקים מהציבור יכולים לנצל את השלטון כדי לפגוע בחירות של אנשים אחרים. בספר מתווה מיל את טבעו וגבולותיו הרצויים של הכוח שהחברה יכולה להפעיל על היחיד לדעתו.

בשנת 1859 יצא לאור הספר [[על החירות]] שנכתב על ידי מיל ועל ידי אשתו, הרייט טיילור. הספר יצא לאור סמוך למותה הפתאומי ומוקדש לזכרה. מיל מסביר בספר כי בעבר הציבור היה צריך להגביל את כוחו של השלטון משום שזה היה נתון בידיו של דיקטטור שהיה עלול לפגוע בכפופים לו. עם הזמן עברו החברות למשטרים [[דמוקרטיה נציגותית]] שבה הממשלה נבחרת באופן זמני והציבור יכול להפטר ממנה אם היא מזיקה לו לדעתו. לדעת מיל דבר זה אינו מספיק כדי להגן על החירות היות ועדיין חלקים מהציבור יכולים לנצל את השלטון כדי לפגוע בחירות של אנשים אחרים. בספר מתווה מיל את טבעו וגבולותיו הרצויים של הכוח שהחברה יכולה להפעיל על היחיד לדעתו.

הספר ידוע בזכות שני עקרונות חשובים, המוכרים כאבני יסוד במחשבה הליברלית. העיקרון הראשון הוא כי "ביחס לעצמו, ביחס לגופו ונפשו שלו, היחיד הוא ריבון" ‏‏‏. מיל מביא עיקרון זה כנגד תופעת [[עריצות הרוב]] בדמוקרטיה ואו במסגרת תרבות, שבאה לידי ביטוי בכפיית ערכי מוסר וקביעת תקני התנהגות ראויה, ומספקת לחברה כוח כלפי היחיד, המסוגל לפגוע בו באופן קשה. העיקרון השני, "[[עקרון ההיזק]]", קובע את התנאים שבהם יהיה לגיטימי מצד החברה או המדינה להתערב בענייניו של הפרט - "(ש)המטרה היחידה אשר למענה אפשר להפעיל כוח בצדק כלפי כל חבר בקהילה מתורבתת בניגוד לרצונו היא כדי למנוע נזק לאחרים. טובתו שלו, הפיזית או המוסרית, אינה הצדקה מספקת."‏‏‏‏ שני עקרונות אלו מקובלים על כל ענפי הליברליזם, וכן על אידאולוגיות פוליטיות קרובות. הספר הוא ספר משפיע ביותר בחשיבה הפוליטית מאז כתיבתו ועד היום.  

הספר ידוע בזכות שני עקרונות חשובים, המוכרים כאבני יסוד במחשבה הליברלית. העיקרון הראשון הוא כי "ביחס לעצמו, ביחס לגופו ונפשו שלו, היחיד הוא ריבון" ‏‏‏. מיל מביא עיקרון זה כנגד תופעת [[עריצות הרוב]] בדמוקרטיה ו/או במסגרת תרבות, שבאה לידי ביטוי בכפיית ערכי מוסר וקביעת תקני התנהגות ראויה, ומספקת לחברה כוח כלפי היחיד, המסוגל לפגוע בו באופן קשה. העיקרון השני, "[[עקרון ההיזק]]", קובע את התנאים שבהם יהיה לגיטימי מצד החברה או המדינה להתערב בענייניו של הפרט - "(ש)המטרה היחידה אשר למענה אפשר להפעיל כוח בצדק כלפי כל חבר בקהילה מתורבתת בניגוד לרצונו היא כדי למנוע נזק לאחרים. טובתו שלו, הפיזית או המוסרית, אינה הצדקה מספקת."‏‏‏‏ שני עקרונות אלו מקובלים על כל ענפי הליברליזם, וכן על אידאולוגיות פוליטיות קרובות. הספר הוא ספר משפיע ביותר בחשיבה הפוליטית מאז כתיבתו ועד היום.  

החשש העיקרי שמיל מביע בספר הוא החשש מפני "עריצות הרוב"- כפייה שיפעיל הרוב על מיעוט קטן תוך ניצול הכלים הדמוקרטיים. מענה חלקי לנושא זה הוצג מאוחר יותר על ידי הכלכלן [[מנסור אולסון]], [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)|הלוגיקה של פעולה קבוצתית]] שבו טען כי החשש הנפוץ יותר בדמוקרטיה הוא דווקא היכולת של קבוצות חזקות וקטנות לכפות את רצונן על הרוב.  

החשש העיקרי שמיל מביע בספר הוא החשש מפני "עריצות הרוב"- כפייה שיפעיל הרוב על מיעוט קטן תוך ניצול הכלים הדמוקרטיים. מענה חלקי לנושא זה הוצג מאוחר יותר על ידי הכלכלן [[מנסור אולסון]], [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)|הלוגיקה של פעולה קבוצתית]] שבו טען כי החשש הנפוץ יותר בדמוקרטיה הוא דווקא היכולת של קבוצות חזקות וקטנות לכפות את רצונן על הרוב.  

אחד הקשיים שעולים כיום מבחינה [[קיימות]] ואקולוגיה ביחס לספר היא להבין מתי הפרט גורם נזק לאחרים. במקרים מסויימים כמו רצח, גניבה או אונס הדבר ברור. אולם המושגים של [[מערכת אקולוגית]] מאפשרים השפעה של פרט אחד על פרט אחר דרך השפעה על גורם שלישי ויצירת נזק סמוי בפערים של מרחב וזמן. [[זיהום]], או [[השפעה סביבתית]] אחרת כמו [[דילדול משאבים]] יכולים לגרום לכך שפרט אחד גורם נזק לאחרים מבלי שהוא יודע שהוא מזיק ואו מבלי שהם יודעים שהוא גורם להם נזק. שאלה נוספת שעולה מכאן היא מי צריך להוכיח את הנזק שנגרם ומתי יש להוכיח אותו. לפעמים עד שמוכח מעבר לכל ספק שאכן בוצע נזק, מי ניזוק ממנו ומי הגורם המזיק, כבר מאוחר מדי ולפעמים מדובר ב[[תהליך בלתי הפיך]] או ב[[תהליך ארוך טווח]]. מסיבה זו, מול עקרון ההיזק עולה [[עקרון הזהירות המונעת]]. כמו כן ראייה מודרנית יותר של [[מוסדות חברתיים]] ומגבלות אקולוגיות מצביעה על כך שהממשלה אינה הגוף היחיד שעלול לגרור כפייה או לפגוע בפרט. הכלכלן האקולוגי [[הרמן דיילי]] מעיר כי הזכות הבסיסית ביותר - הזכות לחיות - אינה מובטחת מראש וכי השפעות אקולוגיות עלולות לפגוע בזכות זו. דיילי מציין זאת בהקשר של הויכוח על הנושא של זכויות אדם, [[גידול אוכלוסין]] ומדיניות [[ייצוב אוכלוסין]] בסין. <ref name="daly96">[[הרמן דיילי]], [[מעבר לצמיחה (ספר)]]</ref>  

אחד הקשיים שעולים כיום מבחינה [[קיימות]] ואקולוגיה ביחס לספר היא להבין מתי הפרט גורם נזק לאחרים. במקרים מסויימים כמו רצח, גניבה או אונס הדבר ברור. אולם המושגים של [[מערכת אקולוגית]] מאפשרים השפעה של פרט אחד על פרט אחר דרך השפעה על גורם שלישי ויצירת נזק סמוי בפערים של מרחב וזמן. [[זיהום]], או [[השפעה סביבתית]] אחרת כמו [[דילדול משאבים]] יכולים לגרום לכך שפרט אחד גורם נזק לאחרים מבלי שהוא יודע שהוא מזיק ו/או מבלי שהם יודעים שהוא גורם להם נזק. שאלה נוספת שעולה מכאן היא מי צריך להוכיח את הנזק שנגרם ומתי יש להוכיח אותו. לפעמים עד שמוכח מעבר לכל ספק שאכן בוצע נזק, מי ניזוק ממנו ומי הגורם המזיק, כבר מאוחר מדי ולפעמים מדובר ב[[תהליך בלתי הפיך]] או ב[[תהליך ארוך טווח]]. מסיבה זו, מול עקרון ההיזק עולה [[עקרון הזהירות המונעת]]. כמו כן ראייה מודרנית יותר של [[מוסדות חברתיים]] ומגבלות אקולוגיות מצביעה על כך שהממשלה אינה הגוף היחיד שעלול לגרור כפייה או לפגוע בפרט. הכלכלן האקולוגי [[הרמן דיילי]] מעיר כי הזכות הבסיסית ביותר - הזכות לחיות - אינה מובטחת מראש וכי השפעות אקולוגיות עלולות לפגוע בזכות זו. דיילי מציין זאת בהקשר של הויכוח על הנושא של זכויות אדם, [[גידול אוכלוסין]] ומדיניות [[ייצוב אוכלוסין]] בסין. <ref name="daly96">[[הרמן דיילי]], [[מעבר לצמיחה (ספר)]]</ref>  

זהותם של "האחרים" שלהם נגרם נזק גם היא עניין שאינו מובן מאליו - הכוונה יכולה להיות אנשים שחיים באותה חברה או מדינה, כלל האנשים שחיים באותה תקופה (גם במדינות אחרות), פעילי [[קיימות]] מתייחסים תדירות גם לדורות העתיד. פעילי זכויות בעלי חיים מתייחסים גם למיני בעלי חיים אחרים ולכלל המינים האחרים כאל אחרים.  

זהותם של "האחרים" שלהם נגרם נזק גם היא עניין שאינו מובן מאליו - הכוונה יכולה להיות אנשים שחיים באותה חברה או מדינה, כלל האנשים שחיים באותה תקופה (גם במדינות אחרות), פעילי [[קיימות]] מתייחסים תדירות גם לדורות העתיד. פעילי זכויות בעלי חיים מתייחסים גם למיני בעלי חיים אחרים ולכלל המינים האחרים כאל אחרים.  

מיל הכיר ברווחה כמצב שקיים מעבר למצב החומרי, וטען כי המסקנה הלוגית מצמיחה אינסופית היא הרס של הסביבה וירידה באיכות החיים. הוא מסכם כי מצב יציב יכול להיות עדיף על צמיחה כלכלית בלתי פוסקת. "איני יכול, לכן, להתייחס למצב יציב של הון ושל עושר באותה סלידה שלה זכתה בדרך כלל מצד כלכלנים מהאסכולה הישנה". בנוסף הוא כותב:  

מיל הכיר ברווחה כמצב שקיים מעבר למצב החומרי, וטען כי המסקנה הלוגית מצמיחה אינסופית היא הרס של הסביבה וירידה באיכות החיים. הוא מסכם כי מצב יציב יכול להיות עדיף על צמיחה כלכלית בלתי פוסקת. "איני יכול, לכן, להתייחס למצב יציב של הון ושל עושר באותה סלידה שלה זכתה בדרך כלל מצד כלכלנים מהאסכולה הישנה". בנוסף הוא כותב:  

{{ציטוט|תוכן=אם כדור הארץ חייב להפסיד חלק גדול זה של הנעימות שלו, שהוא חייב לדברים שהגידול הבלתי מוגבל של עושר ואוכלוסייה יעקרו ממנו, אך ורק לשם המטרה לאפשר לו לתמוך באוכלוסיה גדולה יותר, אבל לא טובה או מאושרת יותר, אני מאוד מקווה, למען הדורות הבאים, כי הם יהיו שבאי רצון להיות במצב יציב, הרבה לפני שהצורך בכך יאלץ אותם להגיע לכך.}}

{{ציטוט|תוכן=אם כדור הארץ חייב להפסיד חלק גדול זה של הנעימות שלו, שהוא חייב לדברים שהגידול הבלתי מוגבל של עושר ו/אוכלוסייה יעקרו ממנו, אך ורק לשם המטרה לאפשר לו לתמוך באוכלוסיה גדולה יותר, אבל לא טובה או מאושרת יותר, אני מאוד מקווה, למען הדורות הבאים, כי הם יהיו שבאי רצון להיות במצב יציב, הרבה לפני שהצורך בכך יאלץ אותם להגיע לכך.}}

==ראו גם==

==ראו גם==