שורה 3: |
שורה 3: |
| | | |
| ==תכנון עירוני== | | ==תכנון עירוני== |
− | התכנון העירוני המסורתי שהיה נהוג במשך אלפי שנים, הוא [[איזור ידידותי להולכי רגל|תכנון המתאים להולכי רגל]]. [[עיר|הערים]] כ[[מוסד חברתי|המצאה חברתית]], איפשרו מפגש ספונטני בין אנשים, רעיונות וסחורות ומרחב קומפקטי ונוח שבו ניתן להגיע בקלות ובמהירות למוצרים ולשירותים עירוניים על ידי הליכה רגלית. בהתאם לכך העיצוב העירוני המסורתי הוא עיצוב עירוני שמותאם להולכי רגל: רוב הרחובות הם רחובות צרים, נבנו בתים מרובי קומות בצפיפות מגורים ועסקים גבוהה, פעילות עסקית כמו בתי ממכר לאוכל, כלים ושירותים עירוניים אחרים מוקמו בתוך שכונות מגורים. בערים חמות רחובות צרים מספקים צל להולכי הרגל, וצל סופק גם על ידי גגונים ו/או [[עצים בעיר]]. מימי הרומאים (המצאת הקראדו) משתמשים ברחובות שבהם יש עמודים כדי לספק צל והגנה מגשם להולכי הרגל. | + | התכנון העירוני המסורתי שהיה נהוג במשך אלפי שנים, הוא [[איזור ידידותי להולכי רגל|תכנון המתאים להולכי רגל]]. [[עיר|הערים]] כ[[מוסד חברתי|המצאה חברתית]], איפשרו מפגש ספונטני בין אנשים, רעיונות וסחורות ומרחב קומפקטי ונוח שבו ניתן להגיע בקלות ובמהירות למוצרים ולשירותים עירוניים על ידי הליכה רגלית. בהתאם לכך העיצוב העירוני המסורתי הוא עיצוב עירוני שמותאם להולכי רגל: רוב הרחובות הם רחובות צרים, נבנו בתים מרובי קומות בצפיפות מגורים ועסקים גבוהה, פעילות עסקית כמו בתי ממכר לאוכל, כלים ושירותים עירוניים אחרים מוקמו בתוך שכונות מגורים. בערים חמות רחובות צרים מספקים צל להולכי הרגל, וצל סופק גם על ידי גגונים ואו [[עצים בעיר]]. מימי הרומאים (המצאת הקראדו) משתמשים ברחובות שבהם יש עמודים כדי לספק צל והגנה מגשם להולכי הרגל. |
| | | |
| ===הדרה של הולכי הרגל מהמרחב הציבורי=== | | ===הדרה של הולכי הרגל מהמרחב הציבורי=== |
שורה 44: |
שורה 44: |
| * '''איכות המדרכות''' - לדוגמה מדרכות צרות מידי, מדרכות בעלות מרצפות שבורות או רופפות, בורות, מדרכות המלאות מכשולים נייחים כמו פחים ומתקני מחזור, עמודי חשמל, ארונות חשמל וטלפוניה ועוד. | | * '''איכות המדרכות''' - לדוגמה מדרכות צרות מידי, מדרכות בעלות מרצפות שבורות או רופפות, בורות, מדרכות המלאות מכשולים נייחים כמו פחים ומתקני מחזור, עמודי חשמל, ארונות חשמל וטלפוניה ועוד. |
| * '''מידת התלילות של הרחוב''' - ככל שהרחוב שטוח יותר כן, קל ללכת בו יותר. במקומות תלולים ניתן לשלב דרגנועים לשם סיוע להולכי רגל המתקשים בעליות. | | * '''מידת התלילות של הרחוב''' - ככל שהרחוב שטוח יותר כן, קל ללכת בו יותר. במקומות תלולים ניתן לשלב דרגנועים לשם סיוע להולכי רגל המתקשים בעליות. |
− | * '''חסימת מדרכות בצורה זמנית''' - על ידי מכוניות חונות, אופנועים חונים, משאיות הפורקות סחורה, אתרי בניה, פחי אשפה ביתיים, חניית אופניים, כסאות של בתי קפה, סחורה, ארגזים או אשפה של חנויות, זרימת ביוב ו/או מים. | + | * '''חסימת מדרכות בצורה זמנית''' - על ידי מכוניות חונות, אופנועים חונים, משאיות הפורקות סחורה, אתרי בניה, פחי אשפה ביתיים, חניית אופניים, כסאות של בתי קפה, סחורה, ארגזים או אשפה של חנויות, זרימת ביוב ואו מים. |
| * '''דפוסי שימושי קרקע''' כמו [[עירוב שימושי קרקע]], בלוקים קצרים ומעברים בין בתים - דבר המשפיע על מרחק ההליכה הנדרש כדי להגיע לשירותים עירוניים שונים כמו חינוך, קניות וכו'. מרחק ההליכה יכול להתארך בגלל ריכוז החנויות או בתי הספר במקום אחד מרוחק מהמגורים (הפרדת שימושים), בגלל צפיפות בנייה נמוכה מידי שתורמת למרחקי הליכה ארוכים או בגלל בניית "עצי תנועה" שגורמים להליכה ארוכה יותר ביחס למרחק האווירי בגלל שילוב של כבישים מהירים ורחובות ללא מוצא. | | * '''דפוסי שימושי קרקע''' כמו [[עירוב שימושי קרקע]], בלוקים קצרים ומעברים בין בתים - דבר המשפיע על מרחק ההליכה הנדרש כדי להגיע לשירותים עירוניים שונים כמו חינוך, קניות וכו'. מרחק ההליכה יכול להתארך בגלל ריכוז החנויות או בתי הספר במקום אחד מרוחק מהמגורים (הפרדת שימושים), בגלל צפיפות בנייה נמוכה מידי שתורמת למרחקי הליכה ארוכים או בגלל בניית "עצי תנועה" שגורמים להליכה ארוכה יותר ביחס למרחק האווירי בגלל שילוב של כבישים מהירים ורחובות ללא מוצא. |
| * '''גישה למבנים''' - כמה קל להכנס למבנה בתור הולך רגל. | | * '''גישה למבנים''' - כמה קל להכנס למבנה בתור הולך רגל. |
| * '''קלות הניווט ברחוב''' - קיום שם שלטים ברורים על הבתים עם שם הרחוב ומספרי הבתים, קיום של מפות בעיר. תאורה בלילה. | | * '''קלות הניווט ברחוב''' - קיום שם שלטים ברורים על הבתים עם שם הרחוב ומספרי הבתים, קיום של מפות בעיר. תאורה בלילה. |
| * '''כמה נחמד ונעים ללכת ברחוב''' - האם יש עצים ברחוב, האם הבתים בנויים בצורה יפה ומתחוזקים ללא לכלוך וכו'. | | * '''כמה נחמד ונעים ללכת ברחוב''' - האם יש עצים ברחוב, האם הבתים בנויים בצורה יפה ומתחוזקים ללא לכלוך וכו'. |
− | * '''בטיחות ובטחון אישי''' - לדוגמה איומים מצד מכוניות היוצאות מחניות בבתים, מכוניות החונות על המדרכה, אופנועים ו/אופניים הנוסעים על המדרכה, חפצים חדים או כבדים המונחים ברחוב בצורה לא בטוחה, כלבים נושכים או מפחידים, מדרכות רטובות וסכנת החלקה, מדרכות שבורות, בורות. ביטחון אישי כנגד פשיעה כגון כייסים, אנסים ושודדי רחוב. אמצעים להגדלת הבטיחות כוללים תאורת רחוב מספקת, חזיתות חנויות הפונות לרחוב, נוכחות הולכי רגל ורוכבי אופניים ברחוב. | + | * '''בטיחות ובטחון אישי''' - לדוגמה איומים מצד מכוניות היוצאות מחניות בבתים, מכוניות החונות על המדרכה, אופנועים ואופניים הנוסעים על המדרכה, חפצים חדים או כבדים המונחים ברחוב בצורה לא בטוחה, כלבים נושכים או מפחידים, מדרכות רטובות וסכנת החלקה, מדרכות שבורות, בורות. ביטחון אישי כנגד פשיעה כגון כייסים, אנסים ושודדי רחוב. אמצעים להגדלת הבטיחות כוללים תאורת רחוב מספקת, חזיתות חנויות הפונות לרחוב, נוכחות הולכי רגל ורוכבי אופניים ברחוב. |
| * '''[[הצללה]], מרחבים מוגנים מגשם, ניקוז''' והיבטים נוספים. | | * '''[[הצללה]], מרחבים מוגנים מגשם, ניקוז''' והיבטים נוספים. |
| * '''[[רעש]] ו[[זיהום אוויר]]''' - רחובות רועשים ומזוהמים יותר מרתיעים הולכי רגל מללכת בהם, וגוררים חווית שימוש גרועה יותר ברחוב ולכן פוגמים גם בהצלחה של עסקים הממוקמים ברחוב. | | * '''[[רעש]] ו[[זיהום אוויר]]''' - רחובות רועשים ומזוהמים יותר מרתיעים הולכי רגל מללכת בהם, וגוררים חווית שימוש גרועה יותר ברחוב ולכן פוגמים גם בהצלחה של עסקים הממוקמים ברחוב. |
שורה 66: |
שורה 66: |
| לתכנון העירוני וסדרי העדיפויות בתחבורה יש השפעה מכרעת על בטיחותם של הולכי הרגל. בין היתר הדבר כולל קיצור מרחקי ההליכה על ידי [[עירוב שימושי קרקע]], ותכנון עירוני צפוף. מדרכות רחבות יותר ואכיפה נגד מכוניות החונות על המדרכה מונעות ירידה של הולכי הרגל אל הכביש. | | לתכנון העירוני וסדרי העדיפויות בתחבורה יש השפעה מכרעת על בטיחותם של הולכי הרגל. בין היתר הדבר כולל קיצור מרחקי ההליכה על ידי [[עירוב שימושי קרקע]], ותכנון עירוני צפוף. מדרכות רחבות יותר ואכיפה נגד מכוניות החונות על המדרכה מונעות ירידה של הולכי הרגל אל הכביש. |
| | | |
− | מחקר משנת 2011 שבוצע על ידי חוקרים מ[[מונטריאול]] מצא כי תושבי שכונות [[עוני|עניות]] היו חשופים יותר לתאונות דרכים. הולכי רגל נפצעו בשיעור גדול פי 6, ו[[אופניים|רוכבי אופנים]] ו/אופנועים נפצעו בשיעור גדול פי 4 יחסית לתושבים משכונות עמידות. הסיבה לפי המחקר היא שבשכונות עוני עברו יותר עורקי תנועה ראשיים. בשכונות עניות כמות נפחי התנועה היתה גדולה פי 2.4.[http://dc.streetsblog.org/2012/04/24/study-low-income-neighborhoods-much-more-likely-to-have-dangerous-roads/] | + | מחקר משנת 2011 שבוצע על ידי חוקרים מ[[מונטריאול]] מצא כי תושבי שכונות [[עוני|עניות]] היו חשופים יותר לתאונות דרכים. הולכי רגל נפצעו בשיעור גדול פי 6, ו[[אופניים|רוכבי אופנים]] ואופנועים נפצעו בשיעור גדול פי 4 יחסית לתושבים משכונות עמידות. הסיבה לפי המחקר היא שבשכונות עוני עברו יותר עורקי תנועה ראשיים. בשכונות עניות כמות נפחי התנועה היתה גדולה פי 2.4.[http://dc.streetsblog.org/2012/04/24/study-low-income-neighborhoods-much-more-likely-to-have-dangerous-roads/] |
| | | |
| הורדת מהירות התנועה של רכב ממונע בעיר מורידה הן את הסיכוי לתאונה והן את חומרת הפציעה והסיכוי למוות באופן דראסטי. לפי משרד התחבורה הבריטי, בתאונה בה מכונית שנוסעת במהירות של 64 קמ"ש פוגעת בהולך רגל, הסיכוי שלו למות הוא 85%. במהירות של-48 קמ"ש יש סיכוי של 45% שהולך הרגל ימות מהתאונה. מתחת ל-30 קמ"ש הסיכוי למוות יורד לפחות מ-5% מהמקרים. [http://www.economist.com/node/21528302] | | הורדת מהירות התנועה של רכב ממונע בעיר מורידה הן את הסיכוי לתאונה והן את חומרת הפציעה והסיכוי למוות באופן דראסטי. לפי משרד התחבורה הבריטי, בתאונה בה מכונית שנוסעת במהירות של 64 קמ"ש פוגעת בהולך רגל, הסיכוי שלו למות הוא 85%. במהירות של-48 קמ"ש יש סיכוי של 45% שהולך הרגל ימות מהתאונה. מתחת ל-30 קמ"ש הסיכוי למוות יורד לפחות מ-5% מהמקרים. [http://www.economist.com/node/21528302] |
שורה 74: |
שורה 74: |
| בישראל מוקדמת תשתית להפחתת תאונות דרכים של הולכי רגל, אך לפי מחקר מאת פרופ' דוד בלשה ואחרים יש צורך בשינוי מערכתי לשיפור בתשתיות להולכי הרגל ולמיתון תנועה כדי להביא לשינוי: | | בישראל מוקדמת תשתית להפחתת תאונות דרכים של הולכי רגל, אך לפי מחקר מאת פרופ' דוד בלשה ואחרים יש צורך בשינוי מערכתי לשיפור בתשתיות להולכי הרגל ולמיתון תנועה כדי להביא לשינוי: |
| | | |
− | {{ציטוט|תוכן= על מנת לחולל שינוי מהותי במצב היפגעות הולכי הרגל בשטח עירוני נדרש שינוי גישה - מעבר מטיפול נקודתי לטיפול מערכתי בבעיה. יש מקום לבחינה ושינוי מערכתי של רשת הדרכים העירונית, במטרה למזער את אזורי החיכוך בין הולכי רגל וכלי הרכב ו/או למתן משמעותית את מהירויות הנסיעה של כלי הרכב באזורי הימצאות ופעילות של הולכי הרגל.|מקור= [http://rsa.gov.il/MachkarimDoc/tastit2011.pdf פתרונות תשתית לשיפור בטיחותם של הולכי הרגל בתנאי הארץ], פרופ' דורון בלשה ואחרים, המכון לחקר התחבורה ומרכז רן נאור לחקר הבטיחות בדרכים בטכניון עבור הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, 2011 }} | + | {{ציטוט|תוכן= על מנת לחולל שינוי מהותי במצב היפגעות הולכי הרגל בשטח עירוני נדרש שינוי גישה - מעבר מטיפול נקודתי לטיפול מערכתי בבעיה. יש מקום לבחינה ושינוי מערכתי של רשת הדרכים העירונית, במטרה למזער את אזורי החיכוך בין הולכי רגל וכלי הרכב ואו למתן משמעותית את מהירויות הנסיעה של כלי הרכב באזורי הימצאות ופעילות של הולכי הרגל.|מקור= [http://rsa.gov.il/MachkarimDoc/tastit2011.pdf פתרונות תשתית לשיפור בטיחותם של הולכי הרגל בתנאי הארץ], פרופ' דורון בלשה ואחרים, המכון לחקר התחבורה ומרכז רן נאור לחקר הבטיחות בדרכים בטכניון עבור הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, 2011 }} |
| | | |
| ==יתרונות בריאותיים== | | ==יתרונות בריאותיים== |
שורה 94: |
שורה 94: |
| | | |
| לפי מחקר של מכון ברוקינגס משנת 2012, סביבה עירונית המעודדת תנועה ברגל מעלה את ערכם של נכסים להשכרה. במחקר נבחנה רמת הידידותיות להולכי רגל של 70 שכונות בעיר וושינגטון ובסביבתה. הידידותיות להולכי רגל דורגה לפי נוחות תנועה, היעדר מכשולים וחסמים, ביטחון אישי, גיוון ותמהיל שימושים, קיומם של מרחבים ציבוריים ו[[שבילי אופניים]]. | | לפי מחקר של מכון ברוקינגס משנת 2012, סביבה עירונית המעודדת תנועה ברגל מעלה את ערכם של נכסים להשכרה. במחקר נבחנה רמת הידידותיות להולכי רגל של 70 שכונות בעיר וושינגטון ובסביבתה. הידידותיות להולכי רגל דורגה לפי נוחות תנועה, היעדר מכשולים וחסמים, ביטחון אישי, גיוון ותמהיל שימושים, קיומם של מרחבים ציבוריים ו[[שבילי אופניים]]. |
− | השקעות בנכסי נדל"ן באזורים ידידותיים להולכי רגל מניבות תשואה גבוהה יותר; עלייה של דרגה אחת (מתוך חמש) במדד מביאה לתוספת דמי שכירות של 90 דולר לשנה למ"ר משרדים ו-70 דולר לשנה למ"ר מסחרי. דירת מגורים בגודל ממוצע תניב תוספת שכירות של 300 דולר בחודש ומחיר מכירה גבוה יותר ב-800 דולר למ"ר, בהשוואה לדירה זהה באזור המדורג נמוך יותר בדרגה אחת. כמו כן המחקר טוען שיש השפעה על צפיפות הבנייה. נכסים באזורים ידידותיים להולכי רגל, הנמצאים בסמוך לשכונות ידידותיות אחרות, מניבים תשו/אות גבוהות יותר מנכסים בשכונות ידידותיות מבודדות. [http://www.themarker.com/news/1.1740676] | + | השקעות בנכסי נדל"ן באזורים ידידותיים להולכי רגל מניבות תשואה גבוהה יותר; עלייה של דרגה אחת (מתוך חמש) במדד מביאה לתוספת דמי שכירות של 90 דולר לשנה למ"ר משרדים ו-70 דולר לשנה למ"ר מסחרי. דירת מגורים בגודל ממוצע תניב תוספת שכירות של 300 דולר בחודש ומחיר מכירה גבוה יותר ב-800 דולר למ"ר, בהשוואה לדירה זהה באזור המדורג נמוך יותר בדרגה אחת. כמו כן המחקר טוען שיש השפעה על צפיפות הבנייה. נכסים באזורים ידידותיים להולכי רגל, הנמצאים בסמוך לשכונות ידידותיות אחרות, מניבים תשואות גבוהות יותר מנכסים בשכונות ידידותיות מבודדות. [http://www.themarker.com/news/1.1740676] |
| | | |
| ==איזורים וערים ללא מכוניות== | | ==איזורים וערים ללא מכוניות== |