שורה 3:
שורה 3:
אוליגופול הוא הצורה הנפוצה של '''תחרות בין מעטים'''. בעוד שמודלים רבים בכלכלה עוסקים בניתוח של [[שוק משוכלל]], שבו יש מוכרים וקונים רבים, והמוכרים רואים את מחיר השוק כדבר נתון שהם לא יכולים לשנות אותו, ברוב הענפים העסקיים כיום אין תחרות כזו אלא תחרות בין מספר קטן של [[תאגידים רב לאומיים]], שנהנים הן מכוח שוק במסגרת האוליגופול והן מסוגי כוח אחרים, בעיקר כוח פוליטי, תודות לקשרים שלהם מול ממשלות. פרוש המילה אולי-מעטים, פולי - מכירה, כלומר מוכרים מועטים.
אוליגופול הוא הצורה הנפוצה של '''תחרות בין מעטים'''. בעוד שמודלים רבים בכלכלה עוסקים בניתוח של [[שוק משוכלל]], שבו יש מוכרים וקונים רבים, והמוכרים רואים את מחיר השוק כדבר נתון שהם לא יכולים לשנות אותו, ברוב הענפים העסקיים כיום אין תחרות כזו אלא תחרות בין מספר קטן של [[תאגידים רב לאומיים]], שנהנים הן מכוח שוק במסגרת האוליגופול והן מסוגי כוח אחרים, בעיקר כוח פוליטי, תודות לקשרים שלהם מול ממשלות. פרוש המילה אולי-מעטים, פולי - מכירה, כלומר מוכרים מועטים.
−
==אוליגופסון ו/אוליגופול דו צדדי==
+
==אוליגופסון ואוליגופול דו צדדי==
'''אוליגופסון''' – הוא [[שוק|מצב שוק]] נוסף של תחרות בין מעטים - שוק שבו יש מספר קטן של קונים, כאשר מספר המוכרים עשוי להיות גדול. מצב כזה מתרחש בדרך כלל בשווקים שבהם הקונים הם ממשלות או גופים עסקיים גדולים. דוגמה טיפוסית לאוליגופסון הוא השווקים לקניית רכיבים המשמשים לייצור כלי רכב, מטוסים ואניות. לדוגמה מספר גדול (יחסית) של יצרנים של רכיבי משנה מתחרה מול מספר קטן של תאגידי רכב לדוגמה.
'''אוליגופסון''' – הוא [[שוק|מצב שוק]] נוסף של תחרות בין מעטים - שוק שבו יש מספר קטן של קונים, כאשר מספר המוכרים עשוי להיות גדול. מצב כזה מתרחש בדרך כלל בשווקים שבהם הקונים הם ממשלות או גופים עסקיים גדולים. דוגמה טיפוסית לאוליגופסון הוא השווקים לקניית רכיבים המשמשים לייצור כלי רכב, מטוסים ואניות. לדוגמה מספר גדול (יחסית) של יצרנים של רכיבי משנה מתחרה מול מספר קטן של תאגידי רכב לדוגמה.
שורה 32:
שורה 32:
מודל קורנו, או מודל קורנו-נאש, הוא המודל האוליגופולי הפשוט ביותר. המודל מניח כי קיימות שתי פירמות שלשתיהן מעמד שוק דומה (אף אחד מהן היא לא חזקה יותר באופן ברור ביחס לרעותה). החברות מתחרות על בסיס של כמויות ולא על בסיס של מחיר. כל אחת מהפירמות מניחה שהתנהגות הפירמה השניה היא קבועה ולא משתנה. מניחים גם כי עקומת הביקוש היא לינארית וכי העלויות השוליות הן קבועות. כדי למצוא שיווי משקל במצב זה צריך לקבוע כיצד מגיבה כל חברה לשינויים בתפוקה של הפירמה השניה - זו נקראת "פונקציית התגובה" (reaction function) שלה - ומניחים שפונקציה זו היא קבועה. הנתיב לשיווי משקל הוא שורה של פעולות ותגובות. דפוס זה ממשיך עד לנקודה שבה אף פירמה לא רוצה לשנות את התנהגותה בהנתן האמונה שלה לגבי דרך התגובה של הפירמה השניה ביחס לשינוי.
מודל קורנו, או מודל קורנו-נאש, הוא המודל האוליגופולי הפשוט ביותר. המודל מניח כי קיימות שתי פירמות שלשתיהן מעמד שוק דומה (אף אחד מהן היא לא חזקה יותר באופן ברור ביחס לרעותה). החברות מתחרות על בסיס של כמויות ולא על בסיס של מחיר. כל אחת מהפירמות מניחה שהתנהגות הפירמה השניה היא קבועה ולא משתנה. מניחים גם כי עקומת הביקוש היא לינארית וכי העלויות השוליות הן קבועות. כדי למצוא שיווי משקל במצב זה צריך לקבוע כיצד מגיבה כל חברה לשינויים בתפוקה של הפירמה השניה - זו נקראת "פונקציית התגובה" (reaction function) שלה - ומניחים שפונקציה זו היא קבועה. הנתיב לשיווי משקל הוא שורה של פעולות ותגובות. דפוס זה ממשיך עד לנקודה שבה אף פירמה לא רוצה לשנות את התנהגותה בהנתן האמונה שלה לגבי דרך התגובה של הפירמה השניה ביחס לשינוי.
−
==דו/אופול==
+
==דואופול==
−
צורה מיוחדת של אוליגופול היא [[דו/אופול]] - מצב שבו יש רק 2 חברות בשוק, או תאור נפוץ יותר, מצב שבו שתי חברות בלבד שולטות ברוב השוק ומכתיבות את התנאים בו, ויש עוד פירמות קטנות בהרבה מבחינת נתח השוק שלהן. הדו/אופול הוא מודל אוליגופולי שיש לגביו מודלים תאורטיים רבים בגלל הפשטות היחסית שיש במודל.
+
צורה מיוחדת של אוליגופול היא [[דואופול]] - מצב שבו יש רק 2 חברות בשוק, או תאור נפוץ יותר, מצב שבו שתי חברות בלבד שולטות ברוב השוק ומכתיבות את התנאים בו, ויש עוד פירמות קטנות בהרבה מבחינת נתח השוק שלהן. הדואופול הוא מודל אוליגופולי שיש לגביו מודלים תאורטיים רבים בגלל הפשטות היחסית שיש במודל.
−
דוגמאות לדו/אופול בישראל כוללות את הזכיינות של ערוץ 2, קשת ורשת; יש הטוענים כי גם [[בנקאות בישראל|הבנקאות בישראל]] היא דו/אופול שנשלט על ידי [[בנק הפועלים]] ו[[בנק לאומי]]; במשק החלב בישראל שולטות [[תנובה]] ו[[טרה]] (בבעלות חברת [[קוקה קולה]]).
+
דוגמאות לדואופול בישראל כוללות את הזכיינות של ערוץ 2, קשת ורשת; יש הטוענים כי גם [[בנקאות בישראל|הבנקאות בישראל]] היא דואופול שנשלט על ידי [[בנק הפועלים]] ו[[בנק לאומי]]; במשק החלב בישראל שולטות [[תנובה]] ו[[טרה]] (בבעלות חברת [[קוקה קולה]]).
==גורמים לקיום אוליגופולים==
==גורמים לקיום אוליגופולים==
שורה 43:
שורה 43:
==אוליגופולים בעולם==
==אוליגופולים בעולם==
−
[[תאגיד רב-לאומי|תאגידים רב לאומיים]] גדולים רבים פועלים במסגרת שוק אוליגופולי עולמי ולא ב[[שוק משוכלל]]. [[משק האנרגיה העולמי]], [[שוק הרכב העולמי]], שוק ה[[אשלג]], יצרני תוכנה וחומרה של מחשבים, חברות נשק ועוד. לדוגמה [[שוק הרכב העולמי]] נשלט על ידי 18 תאגידי רכב גדולים שמייצרים מעל 80% מכלי הרכב הממונעים (מכוניות, אופנועים, משאיות ו/אוטובוסים). שני שליש מהשוק נשלט על ידי 10 חברות וחצי ממנו על ידי 6 חברות בלבד, שיש להן גם קשרי בעלות זו עם זו.
+
[[תאגיד רב-לאומי|תאגידים רב לאומיים]] גדולים רבים פועלים במסגרת שוק אוליגופולי עולמי ולא ב[[שוק משוכלל]]. [[משק האנרגיה העולמי]], [[שוק הרכב העולמי]], שוק ה[[אשלג]], יצרני תוכנה וחומרה של מחשבים, חברות נשק ועוד. לדוגמה [[שוק הרכב העולמי]] נשלט על ידי 18 תאגידי רכב גדולים שמייצרים מעל 80% מכלי הרכב הממונעים (מכוניות, אופנועים, משאיות ואוטובוסים). שני שליש מהשוק נשלט על ידי 10 חברות וחצי ממנו על ידי 6 חברות בלבד, שיש להן גם קשרי בעלות זו עם זו.
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=[[ג'ון גלברייט]], '''[[ג'ון גלברייט#חברת השפע|חברת השפע]]''' ע' 99|תוכן=... והחשוב מכל, מקום שבו מספר החברות הוא קטן - וזוהי תופעה אופיינית לתעשיה המודרנית - הרי התלות ההדדית מוכרת ומכובדת, והחברות נמנעות ממדיניות קביעת מחירים, שיש בה כדי להחריף את חוסר הודאות לגבי כל הענף.}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=[[ג'ון גלברייט]], '''[[ג'ון גלברייט#חברת השפע|חברת השפע]]''' ע' 99|תוכן=... והחשוב מכל, מקום שבו מספר החברות הוא קטן - וזוהי תופעה אופיינית לתעשיה המודרנית - הרי התלות ההדדית מוכרת ומכובדת, והחברות נמנעות ממדיניות קביעת מחירים, שיש בה כדי להחריף את חוסר הודאות לגבי כל הענף.}}