שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''בנקאות ברזרבה חלקית''' (Fractional-reserve banking ) היא מערכת בנקאית שבה בנקים שומרים רק חלק קטן מה[[כסף]] שמופקד אצלם כרזרבה (ככסף מזומן או נכסים נזילים מאוד אחרים) ומלווים את כל יתר הכסף ללווים. במצב זה, לבנקים אין מספיק רזרבות להספקת כל ההתחיבויות הכספיות, אם כל המלווים, או כמות מספקת שלהם, יבואו לדרוש את כספם בו-זמנית (מצב הקרוי [[ריצה על הבנק]]). בנקאות רזרבה חלקית הונהגה החל מהמאה ה-15 באירופה, והיא מקובלת כיום במערכת הבנקאות בכל מדינות העולם. | + | '''בנקאות ברזרבה חלקית''' (Fractional-reserve banking ) היא מערכת בנקאית שבה בנקים שומרים רק חלק קטן מה[[כסף]] שמופקד אצלם כרזרבה (ככסף מזומן או נכסים נזילים מאוד אחרים) ומלווים את כל יתר הכסף ללווים. במצב זה, לבנקים אין מספיק רזרבות להספקת כל ההתחיבויות הכספיות, אם כל המלווים, או כמות מספקת שלהם, יבו/או לדרוש את כספם בו-זמנית (מצב הקרוי [[ריצה על הבנק]]). בנקאות רזרבה חלקית הונהגה החל מהמאה ה-15 באירופה, והיא מקובלת כיום במערכת הבנקאות בכל מדינות העולם. |
| | | |
| [[תמונה:War of wealth bank run poster.jpg|left|thumb|350px|[[ריצה על הבנק]] בארצות הברית במאה ה-19, בהלת משיכות כזו והתמוטטות בנקים וכלכלות מדינות היא אחת ההשלכות הידועות והנפוצות של בנקאות ברזרבה חלקית.]] | | [[תמונה:War of wealth bank run poster.jpg|left|thumb|350px|[[ריצה על הבנק]] בארצות הברית במאה ה-19, בהלת משיכות כזו והתמוטטות בנקים וכלכלות מדינות היא אחת ההשלכות הידועות והנפוצות של בנקאות ברזרבה חלקית.]] |
שורה 7: |
שורה 7: |
| מעצם טיבה, מערכת הבנקאות ברזרבה חלקית מרחיבה את [[היצע הכסף]] יחסית ל[[בנקאות ברזרבה מלאה]]. בגלל שבנקאות רזרבה -חלקית היא דבר נפוץ, רק אחוז קטן מה[[כסף]] שמשמש את הציבור ברוב מדינות העולם הוא "בסיס הכסף" - או כסף שנדפס על ידי הבנק המרכזי בכל מדינה. '''מכפיל הכסף''' (money multiplier) הוא היחס בין כמות הכסף שנוצר עקב מערכת הרזרבה החלקית לבין בסיס הכסף. גודלו המקסימלי של מכפיל זה נקבע על ידי '''שער הרזברה''' (reserve requirement) | | מעצם טיבה, מערכת הבנקאות ברזרבה חלקית מרחיבה את [[היצע הכסף]] יחסית ל[[בנקאות ברזרבה מלאה]]. בגלל שבנקאות רזרבה -חלקית היא דבר נפוץ, רק אחוז קטן מה[[כסף]] שמשמש את הציבור ברוב מדינות העולם הוא "בסיס הכסף" - או כסף שנדפס על ידי הבנק המרכזי בכל מדינה. '''מכפיל הכסף''' (money multiplier) הוא היחס בין כמות הכסף שנוצר עקב מערכת הרזרבה החלקית לבין בסיס הכסף. גודלו המקסימלי של מכפיל זה נקבע על ידי '''שער הרזברה''' (reserve requirement) |
| | | |
− | מאז [[השפל הגדול]] של 1929, שלווה בפשיטות רגל רבות של בנקים בעקבות [[הסתערות משיכות]], דורשים הבנקים המרכזיים קיום של שער רזרבה מינימלי - כך שבנקים מחוייבים לשמור אחוז מסויים של ההפקדות בהם ככסף מזומן. דבר זה גורם הן להגבלת כמות הכסף שנוצרת במערכת ההלוואות של מערכת הבנקאות המסחרית, ונועד כדי לנסות להבטיח כי בנקים יוכלו לספק כמות מספיקה של כסף מזומן כדי לענות על דרישה נורמלית לכסף. עם זאת, קיימת עדיין סכנה של בהלת בנקים אם מספיק אנשים ידרשו את כספם בו זמנית. במצב קיצוני, דבר זה יכול לגרום לכשל בנקאי ופיננסי מערכתי שבו נפילתו של בנק אחד מובילה אחריה לקריסה של בנקים נוספים, ל"התאדות" כספים וחסכונות, לסגירת עסקים ולשפל כלכלי עמוק. כדי להחליש בעיות אלה, בנקים מרכזיים (או מוסד ממשלתי אחר) בדרך כלל מקיימים רגולציה ופיקוח על הבנקים המרכזיים, ומשמשים כ"מלווה לשעת חירום" לבנקים מסחריים ומקיימים ביטוח פקדונות עבור הבנקים המסחריים, כלומר ערבים להחזר ההתחייבויות של הבנקים. דבר זה כרוך בעצמו בבעיות נוספות שכן שהגיבוי שניתן על ידי הבנק המרכזי והממשלה הוא דבר שגורם לבנקים לרצות לקחת סיכונים גבוהים מידי בציפייה שהממשלה תחלץ אותם במקרה של הסתבכות פיננסית - [[כשל שוק]] מסוג [[סיכון מוסרי]]). תופעה זו התרחשה לדוגמה ב[[משבר הפיננסי של 2008]]. | + | מאז [[השפל הגדול]] של 1929, שלווה בפשיטות רגל רבות של בנקים בעקבות [[הסתערות משיכות]], דורשים הבנקים המרכזיים קיום של שער רזרבה מינימלי - כך שבנקים מחוייבים לשמור אחוז מסויים של ההפקדות בהם ככסף מזומן. דבר זה גורם הן להגבלת כמות הכסף שנוצרת במערכת ההלוו/אות של מערכת הבנקאות המסחרית, ונועד כדי לנסות להבטיח כי בנקים יוכלו לספק כמות מספיקה של כסף מזומן כדי לענות על דרישה נורמלית לכסף. עם זאת, קיימת עדיין סכנה של בהלת בנקים אם מספיק אנשים ידרשו את כספם בו זמנית. במצב קיצוני, דבר זה יכול לגרום לכשל בנקאי ופיננסי מערכתי שבו נפילתו של בנק אחד מובילה אחריה לקריסה של בנקים נוספים, ל"התאדות" כספים וחסכונות, לסגירת עסקים ולשפל כלכלי עמוק. כדי להחליש בעיות אלה, בנקים מרכזיים (או מוסד ממשלתי אחר) בדרך כלל מקיימים רגולציה ופיקוח על הבנקים המרכזיים, ומשמשים כ"מלווה לשעת חירום" לבנקים מסחריים ומקיימים ביטוח פקדונות עבור הבנקים המסחריים, כלומר ערבים להחזר ההתחייבויות של הבנקים. דבר זה כרוך בעצמו בבעיות נוספות שכן שהגיבוי שניתן על ידי הבנק המרכזי והממשלה הוא דבר שגורם לבנקים לרצות לקחת סיכונים גבוהים מידי בציפייה שהממשלה תחלץ אותם במקרה של הסתבכות פיננסית - [[כשל שוק]] מסוג [[סיכון מוסרי]]). תופעה זו התרחשה לדוגמה ב[[משבר הפיננסי של 2008]]. |
| | | |
| ==היסטוריה== | | ==היסטוריה== |
שורה 17: |
שורה 17: |
| קבלות אלה הפכו במהרה לאמצעי חליפין משום שהן היו קלות יותר ובטוחות יותר לשימוש במסחר יחסית לזהב. כך סוחר היה יכול להפקיד זהב אצל צורף אחד, ובמקום לשלם בזהב לסוחר אחר, הוא היה נותן לו את שטר הערבות שלו. | | קבלות אלה הפכו במהרה לאמצעי חליפין משום שהן היו קלות יותר ובטוחות יותר לשימוש במסחר יחסית לזהב. כך סוחר היה יכול להפקיד זהב אצל צורף אחד, ובמקום לשלם בזהב לסוחר אחר, הוא היה נותן לו את שטר הערבות שלו. |
| | | |
− | חלק מהצורפים עבדו במקביל גם במתן הלוואות בתמורה ל[[ריבית]]. עם התרחבות הנוהג לסחור בשטרי החוב למתכת, במקום במתכת עצמה, הצורף יכל להלוות כנגד הזהב שהופקד עצמו, בנוסף להלוואה כנגד הזהב שלו עצמו. כל עוד לא ביקשו כולם את הזהב באותו זמן, מערכת זו המשיכה לתפקד לעיתים ללא ידיעת המלווים. | + | חלק מהצורפים עבדו במקביל גם במתן הלוו/אות בתמורה ל[[ריבית]]. עם התרחבות הנוהג לסחור בשטרי החוב למתכת, במקום במתכת עצמה, הצורף יכל להלוות כנגד הזהב שהופקד עצמו, בנוסף להלוואה כנגד הזהב שלו עצמו. כל עוד לא ביקשו כולם את הזהב באותו זמן, מערכת זו המשיכה לתפקד לעיתים ללא ידיעת המלווים. |
| | | |
| הצורפים בעלי הכספות גילו שהם יכולים לבצע מעשה תרמית ולהדפיס קבלות ללא כיסוי של זהב אמיתי. כך ששצורף שמחזיק 5 ק"ג של זהב, לא היה צריך להנפיק קבלות שוות ערך ל-5 ק"ג זהב, אלא יכל להנפיק קבלות בשווי 10 ק"ג זהב. כל עוד לא כל המפקידים שלו באו לדרוש את הזהב שלהם באותו זמן, איש לא הבחין בתרמית. במקביל, הצורף יכול להלוות את הקבלות שהוא ייצר תמורת ריבית, וליצור לעצמו ענף הכנסה נוסף. דבר זה מהווה למעשה [[מס אינפלציה]] על שאר החברה. כאשר מספר גדול מספיק של מלווים דורשים את הכסף בחזרה, נקרא מצב זה בשם "בהלה לבנק" ובמצב זה ה"בלוף" של הבנקים מתגלה, והבנק מתמוטט. | | הצורפים בעלי הכספות גילו שהם יכולים לבצע מעשה תרמית ולהדפיס קבלות ללא כיסוי של זהב אמיתי. כך ששצורף שמחזיק 5 ק"ג של זהב, לא היה צריך להנפיק קבלות שוות ערך ל-5 ק"ג זהב, אלא יכל להנפיק קבלות בשווי 10 ק"ג זהב. כל עוד לא כל המפקידים שלו באו לדרוש את הזהב שלהם באותו זמן, איש לא הבחין בתרמית. במקביל, הצורף יכול להלוות את הקבלות שהוא ייצר תמורת ריבית, וליצור לעצמו ענף הכנסה נוסף. דבר זה מהווה למעשה [[מס אינפלציה]] על שאר החברה. כאשר מספר גדול מספיק של מלווים דורשים את הכסף בחזרה, נקרא מצב זה בשם "בהלה לבנק" ובמצב זה ה"בלוף" של הבנקים מתגלה, והבנק מתמוטט. |
שורה 28: |
שורה 28: |
| | | |
| ==הדפסת כסף מסחרי כתוצאה מחוב == | | ==הדפסת כסף מסחרי כתוצאה מחוב == |
− | אם אזרח מפקיד שטר של 100 ש"ח בבנק, הבנק מחויב על פי חוק להחזיק בשטרות ב'''יחס רזרבה''' שנקבע על ידי הממשלה או על ידי הבנק המרכזי. ביחס רזרבה של 10%, הבנק מחויב להחזיק שטרות בסך 10 ש"ח על הפקדה זו. פרוש הדבר הוא שהבנק מלווה 90 ש"ח לאדם אחר. אותו אדם מפקיד את הכסף בסופו של דבר באותו בנק או בבנק אחר. שמחוייב להחזיק ברזברה 9 ש"ח ומנסה להלוות 81 ש"ח לאדם נוסף. על ידי סדרה הנדסית יורדת, 100 ש"ח הראשונים, ביחס רזרבה של 10% יכולים לייצר עד 1,000 ש"ח של כסף בצורות הלוואות וחובות. | + | אם אזרח מפקיד שטר של 100 ש"ח בבנק, הבנק מחויב על פי חוק להחזיק בשטרות ב'''יחס רזרבה''' שנקבע על ידי הממשלה או על ידי הבנק המרכזי. ביחס רזרבה של 10%, הבנק מחויב להחזיק שטרות בסך 10 ש"ח על הפקדה זו. פרוש הדבר הוא שהבנק מלווה 90 ש"ח לאדם אחר. אותו אדם מפקיד את הכסף בסופו של דבר באותו בנק או בבנק אחר. שמחוייב להחזיק ברזברה 9 ש"ח ומנסה להלוות 81 ש"ח לאדם נוסף. על ידי סדרה הנדסית יורדת, 100 ש"ח הראשונים, ביחס רזרבה של 10% יכולים לייצר עד 1,000 ש"ח של כסף בצורות הלוו/אות וחובות. |
| | | |
| כדי להסביר את מערכת הרזברה החלקית בדרך פשוטה, הבה נדמיין שבנק חדש הוקם עכשיו ועדיין אין לו מפקידים. מייסדי הבנק | | כדי להסביר את מערכת הרזברה החלקית בדרך פשוטה, הבה נדמיין שבנק חדש הוקם עכשיו ועדיין אין לו מפקידים. מייסדי הבנק |
שורה 40: |
שורה 40: |
| ==השלכות== | | ==השלכות== |
| === אשראי זול צמיחה מהירה=== | | === אשראי זול צמיחה מהירה=== |
− | אחת ההשלכות של בנקאות ברזרבה חלקית היא [[אשראי זול]] שבתורו תורם ל[[צמיחה כלכלית]] מהירה. בנקאות ברזרבה חלקית מקלה על בנקים לספק הלוואות, ולהנות מרווחי [[ריבית]]. הדבר מתרגם לצמיחה מהירה שיש בה יתרונות חברתיים רבים כמו [[שינוי טכנולוגי|פיתוח טכנולוגי]] ושיפור ברמת החיים. בד בבד זו גם אחת הביקורת על שיטה זו - שכן התמריץ לאשראי זול ולצמיחה כלכלית מהירה מתנגש לא פעם עם רצון לשמור על [[משאבים מתכלים]], [[מערכות אקולוגיות]] , [[הון חברתי]] והיבטי [[קיימות]]. בחברות מסורתיות הצמיחה הכלכלית היתה איטית וקבלת אשראי היתה קשה יותר ורובה היה מבוסס על אשראי מצד קהילות. | + | אחת ההשלכות של בנקאות ברזרבה חלקית היא [[אשראי זול]] שבתורו תורם ל[[צמיחה כלכלית]] מהירה. בנקאות ברזרבה חלקית מקלה על בנקים לספק הלוו/אות, ולהנות מרווחי [[ריבית]]. הדבר מתרגם לצמיחה מהירה שיש בה יתרונות חברתיים רבים כמו [[שינוי טכנולוגי|פיתוח טכנולוגי]] ושיפור ברמת החיים. בד בבד זו גם אחת הביקורת על שיטה זו - שכן התמריץ לאשראי זול ולצמיחה כלכלית מהירה מתנגש לא פעם עם רצון לשמור על [[משאבים מתכלים]], [[מערכות אקולוגיות]] , [[הון חברתי]] והיבטי [[קיימות]]. בחברות מסורתיות הצמיחה הכלכלית היתה איטית וקבלת אשראי היתה קשה יותר ורובה היה מבוסס על אשראי מצד קהילות. |
| | | |
| ===ריצה על הבנק=== | | ===ריצה על הבנק=== |
שורה 54: |
שורה 54: |
| [[עמידות]] מוגדרת כיכולת של המערכת להתגבר על משברים. מבחינה זו מערכת הבנקאות ברזברה חלקית מהווה בעיה בגלל שהיא בעלת שני מנגונים להעצמת משברים - האחד הוא נטיה לאופטימיזים מוגזם שמעוניין להתעלם מהתפתחות משברים, ווהשני הוא שלאחר שמשבר התרחש למערכת יש מנגוני [[לולאות משוב]] מחזקות, שמעצימות את המשבר (ראו פרק על ריצות על הבנק). | | [[עמידות]] מוגדרת כיכולת של המערכת להתגבר על משברים. מבחינה זו מערכת הבנקאות ברזברה חלקית מהווה בעיה בגלל שהיא בעלת שני מנגונים להעצמת משברים - האחד הוא נטיה לאופטימיזים מוגזם שמעוניין להתעלם מהתפתחות משברים, ווהשני הוא שלאחר שמשבר התרחש למערכת יש מנגוני [[לולאות משוב]] מחזקות, שמעצימות את המשבר (ראו פרק על ריצות על הבנק). |
| | | |
− | המערכת הכספית של רזברה חלקית תלויה בציפיות להתרחבות מתמדת של הכלכלה ומעודדת ציפיות אלה. הציפיה הזאת מאפשרת לצפות לחזרי ההלוואות שניתנות, ולכן לתת עוד הלוואות שמגדילות את כמות הכסף. כמות הכסף הגדלה אם בגלל [[אשליית הכסף]] ואם בגלל היבטים אחרים יוצרת תמריץ לאנשים להוציא כסף ובכך הם גורמים להתרחבות הכלכלה הריאלית - ייצור עוד סחורות. דבר זה נמשך זמן מה, עד שמתגלה שאין מספיק הכנסות לכיסוי ההלוואות שניתנו, והמערכת מתכווצת בחזרה. זה אחד הגורמים המרכזיים ל[[מחזור עסקים]]. בכל מקרה, למערכת הבנקאית עצמה יש אינטרס להכחיש קשיים וסיכונים, כדי להמשיך ככל האפשר את האווירה האופטימית שתאפשר את המשך קיומם של בנקים ולהרחיק ככל האפשר מצב של ריצה על הבנק. | + | המערכת הכספית של רזברה חלקית תלויה בציפיות להתרחבות מתמדת של הכלכלה ומעודדת ציפיות אלה. הציפיה הזאת מאפשרת לצפות לחזרי ההלוו/אות שניתנות, ולכן לתת עוד הלוו/אות שמגדילות את כמות הכסף. כמות הכסף הגדלה אם בגלל [[אשליית הכסף]] ואם בגלל היבטים אחרים יוצרת תמריץ לאנשים להוציא כסף ובכך הם גורמים להתרחבות הכלכלה הריאלית - ייצור עוד סחורות. דבר זה נמשך זמן מה, עד שמתגלה שאין מספיק הכנסות לכיסוי ההלוו/אות שניתנו, והמערכת מתכווצת בחזרה. זה אחד הגורמים המרכזיים ל[[מחזור עסקים]]. בכל מקרה, למערכת הבנקאית עצמה יש אינטרס להכחיש קשיים וסיכונים, כדי להמשיך ככל האפשר את האווירה האופטימית שתאפשר את המשך קיומם של בנקים ולהרחיק ככל האפשר מצב של ריצה על הבנק. |
| | | |
| כסף הוא מכשיר למסחר וייצור. כאשר אספקת הכסף גדלה, ערך הכסף יורד, אלא אם נפח המסחר והייצור בכלכלה הריאלית גדל באותו הקצב. כאשר הכלכלה גדלה בקצב קבוע של 3% לדוגמה, היא מייצרת פונקציית [[גידול מעריכי]] או גידול אקספוננטי. בעקומה מעריכית ההולכת ונעשית תלולה. אלא ש[[צמיחה כלכלית]] דורשת שימוש הולך לגובר ב[[משאבי טבע]] והאנרגיה. עוד ועוד דברים צריכים לעבור את המסלול ממשאב לפסולת בכל שנה, לנצח. כל זאת רק כדי למנוע מהמערכת להתמוטט. דבר זה נחשב ל[[קיימות|בלתי מקיים]]. | | כסף הוא מכשיר למסחר וייצור. כאשר אספקת הכסף גדלה, ערך הכסף יורד, אלא אם נפח המסחר והייצור בכלכלה הריאלית גדל באותו הקצב. כאשר הכלכלה גדלה בקצב קבוע של 3% לדוגמה, היא מייצרת פונקציית [[גידול מעריכי]] או גידול אקספוננטי. בעקומה מעריכית ההולכת ונעשית תלולה. אלא ש[[צמיחה כלכלית]] דורשת שימוש הולך לגובר ב[[משאבי טבע]] והאנרגיה. עוד ועוד דברים צריכים לעבור את המסלול ממשאב לפסולת בכל שנה, לנצח. כל זאת רק כדי למנוע מהמערכת להתמוטט. דבר זה נחשב ל[[קיימות|בלתי מקיים]]. |