שינויים

'''ארגון עצמי''' (Self-organization) או '''התארגנות עצמית''' או '''סדר ספונטני''' הוא [[תהליך]] של יצירת סדר כולל או קואורדינציה מתוך האינטראקציות בין רכיבים של [[מערכת מורכבת|מערכת]] שבתחילה נמצאת במצב בלתי- מסודר. תהליך זה הוא ספונטני: הוא לא מכוון או נשלט על ידי סוכן כלשהו או תת-מערכת בתוך או מחוץ למערכת (עם זאת, החוקים שעל-פיהם מתנהל התהליך, ותנאי ההתחלה שלו עשוים להבחר או להגרם על ידי סוכן תבוני). זהו מושג חשוב להבנה ולניתוח של [[מערכות מורכבות]] ומושג מקשר בין תחומים שונים כמו [[אקולוגיה]], פיזיקה, [[כלכלה]] ועוד.  

'''ארגון עצמי''' (Self-organization) או '''התארגנות עצמית''' או '''סדר ספונטני''' הוא [[תהליך]] של יצירת סדר כולל או קו/אורדינציה מתוך האינטראקציות בין רכיבים של [[מערכת מורכבת|מערכת]] שבתחילה נמצאת במצב בלתי- מסודר. תהליך זה הוא ספונטני: הוא לא מכוון או נשלט על ידי סוכן כלשהו או תת-מערכת בתוך או מחוץ למערכת (עם זאת, החוקים שעל-פיהם מתנהל התהליך, ותנאי ההתחלה שלו עשוים להבחר או להגרם על ידי סוכן תבוני). זהו מושג חשוב להבנה ולניתוח של [[מערכות מורכבות]] ומושג מקשר בין תחומים שונים כמו [[אקולוגיה]], פיזיקה, [[כלכלה]] ועוד.  

[[קובץ:BenardConvection.png|ממוזער|450px|חתך של תא ברנרד. חימום הצד התחתון של התא גורם ליצירת מערבולות זרימה היוצרות מבנים בעלי סדר בצורה ספונטנית. זו דוגמה פשוט להווצרות סדר ספונטני. לפי החוקרים שניידר וקיי הדבר גורם להולכת חום טובה יותר, שמקטינה את הפרש הטמפרטורות בין שני צידי התא בצורה מהירה יותר. על פי דעה זו הופעת מבנים במערכות תרמודינמיות רחוקות משיווי משקל אינה דבר מקרי. (ראו [[החוק השני של התרמודינמיקה בביולוגיה]] לפירוט)]]

[[קובץ:BenardConvection.png|ממוזער|450px|חתך של תא ברנרד. חימום הצד התחתון של התא גורם ליצירת מערבולות זרימה היוצרות מבנים בעלי סדר בצורה ספונטנית. זו דוגמה פשוט להווצרות סדר ספונטני. לפי החוקרים שניידר וקיי הדבר גורם להולכת חום טובה יותר, שמקטינה את הפרש הטמפרטורות בין שני צידי התא בצורה מהירה יותר. על פי דעה זו הופעת מבנים במערכות תרמודינמיות רחוקות משיווי משקל אינה דבר מקרי. (ראו [[החוק השני של התרמודינמיקה בביולוגיה]] לפירוט)]]

# קשרי גומלין (אינטראקציות) רבים   

# קשרי גומלין (אינטראקציות) רבים   

הספר "עקרונות של המערכת הדינמית שמארגנת את עצמה"  "principle of the self-organizing dynamic system" נכתב על ידי הפסיכיטר, המהנדס וחוקר ה[[קיברנטיקה]] ויליאם רוס אשבי, (William Ross Ashby) בשנת 1947. אשבי קבע כי כל [[מערכת דינאמית]] דטרמיניסטית תתפתח באופן אוטומטי לכיוון של מצב שיווי-משקל, או במונחים מודרנים יותר, [[מושך (פיזיקה)]]. באופן כזה היא תשאיר מאחוריה את כל המצבים שאינם מושכים (אגן ההיקוות של המושך), וכך תבחר את המושך מבין כל שאר המושכים. לאחר שהגיע לשם, המשך ההתפתחות של המערכת מוגבל להיות במושך. מגבלה זו על המערכת ככללה רומזת על צורה של תלות הדדית או קואורדינציה בין תת-מערכות או רכיבים. במונחים של אשבי, כל תת-מערכת כזו תסתגל  ל[[סביבה]] שתיווצר על ידי כל שאר תתי המערכות.  

הספר "עקרונות של המערכת הדינמית שמארגנת את עצמה"  "principle of the self-organizing dynamic system" נכתב על ידי הפסיכיטר, המהנדס וחוקר ה[[קיברנטיקה]] ויליאם רוס אשבי, (William Ross Ashby) בשנת 1947. אשבי קבע כי כל [[מערכת דינאמית]] דטרמיניסטית תתפתח באופן אוטומטי לכיוון של מצב שיווי-משקל, או במונחים מודרנים יותר, [[מושך (פיזיקה)]]. באופן כזה היא תשאיר מאחוריה את כל המצבים שאינם מושכים (אגן ההיקוות של המושך), וכך תבחר את המושך מבין כל שאר המושכים. לאחר שהגיע לשם, המשך ההתפתחות של המערכת מוגבל להיות במושך. מגבלה זו על המערכת ככללה רומזת על צורה של תלות הדדית או קו/אורדינציה בין תת-מערכות או רכיבים. במונחים של אשבי, כל תת-מערכת כזו תסתגל  ל[[סביבה]] שתיווצר על ידי כל שאר תתי המערכות.  

העקרון של "סדר מתוך רעש" נוסח על ידי חוקר הקיברנטיקה '''היינז ואן פורסטר''' (Heinz von Foerster) בשנת 1960. הוא מציין כי התארגנות עצמית מבוססת על [[הפרעות מקריות]] ("רעש") שמאפשר למערכת לחקור מגוון של מצבים במרחב המצבים שלה. דבר זה מגדיל את הסיכוי לכך שהמערכת תגיע לאגן היקוות של מושך "חזק" או "עמוק", ומשם היא תגיע במהירות אל המושך עצמו. פורסטר ואחרים השתמשו במונח ו[[נורברט וינר]] כלל אותו במהדורה השניה של "קיברניטקה: או בקרה ותקשורת בבעלי חיים ומכונות" שיצא לאור בשנת 1961.  

העקרון של "סדר מתוך רעש" נוסח על ידי חוקר הקיברנטיקה '''היינז ואן פורסטר''' (Heinz von Foerster) בשנת 1960. הוא מציין כי התארגנות עצמית מבוססת על [[הפרעות מקריות]] ("רעש") שמאפשר למערכת לחקור מגוון של מצבים במרחב המצבים שלה. דבר זה מגדיל את הסיכוי לכך שהמערכת תגיע לאגן היקוות של מושך "חזק" או "עמוק", ומשם היא תגיע במהירות אל המושך עצמו. פורסטר ואחרים השתמשו במונח ו[[נורברט וינר]] כלל אותו במהדורה השניה של "קיברניטקה: או בקרה ותקשורת בבעלי חיים ומכונות" שיצא לאור בשנת 1961.  

* [[הומואסטזיס]] (שמירה של תנאים לקיום עצמי מרמת התא ועד רמת האורגניזם).  

* [[הומואסטזיס]] (שמירה של תנאים לקיום עצמי מרמת התא ועד רמת האורגניזם).  

* יצירת דפוסי ומורפוגנסיס, כיצד היצור החי מתפתח וגדל, בהקשר של אמברילוגיה (התפתחות העובר).  

* יצירת דפוסי ומורפוגנסיס, כיצד היצור החי מתפתח וגדל, בהקשר של אמברילוגיה (התפתחות העובר).  

* קואורדינציה של תנועה אנושית.  

* קו/אורדינציה של תנועה אנושית.  

* יצירת מבנים חברתיים על ידי [[בעלי חיים חברתיים]] כמו חרקים חברתיים (דבורים, נמלים, טרמיטים) ויונקים שונים.  

* יצירת מבנים חברתיים על ידי [[בעלי חיים חברתיים]] כמו חרקים חברתיים (דבורים, נמלים, טרמיטים) ויונקים שונים.  

* התקהלות של דגים ושל ציפורים.

* התקהלות של דגים ושל ציפורים.