שינויים

במצבים מתונים, מידע א-סימטרי גורם לכך שהשוק לא מגיע ל[[יעילות פארטו]]. במצבים קיצוניים מידע א-סימטרי עלול להוביל לביטול שוק עבור מוצר או שירות בגלל שקונים ומוכרים אינם סומכים זה על זה, ונוצרת בעיית [[אמון]], שבלעדיו לא ייתכן קיום של שוק.  

במצבים מתונים, מידע א-סימטרי גורם לכך שהשוק לא מגיע ל[[יעילות פארטו]]. במצבים קיצוניים מידע א-סימטרי עלול להוביל לביטול שוק עבור מוצר או שירות בגלל שקונים ומוכרים אינם סומכים זה על זה, ונוצרת בעיית [[אמון]], שבלעדיו לא ייתכן קיום של שוק.  

בשנת 2001 הוענק [[פרס נובל בכלכלה]] ל[[ג'ורג' אקרלוף]], מייקל ספנס ו[[ג'וזף סטיגליץ]] על מחקריהם בתחום המידע הא-סימטרי. אקלרוף הציע את "מודל הלימונים" (שוק המכוניות המשומשות) שבו הדגים כיצד אי-סימטריה במידע עלולה להוביל ל[[בחירה מנוגדת]]. ספנס וסטיגליץ הציעו מנגנונים שבאמצעותם אפשר להפחית את אי-היעילות הנובעת מהמידע הלא סימטרי, אם כי מנגנונים אלה עולים בזמן, מאמץ וכסף ולכן אי היעילות אינה נעלמת לגמרי.  

בשנת 2001 הוענק [[פרס נובל בכלכלה]] ל[[ג'ורג' אקרלוף]], מייקל ספנס ו[[ג'וזף שטיגליץ]] על מחקריהם בתחום המידע הא-סימטרי. אקלרוף הציע את "מודל הלימונים" (שוק המכוניות המשומשות) שבו הדגים כיצד אי-סימטריה במידע עלולה להוביל ל[[בחירה מנוגדת]]. ספנס ושטיגליץ הציעו מנגנונים שבאמצעותם אפשר להפחית את אי-היעילות הנובעת מהמידע הלא סימטרי, אם כי מנגנונים אלה עולים בזמן, מאמץ וכסף ולכן אי היעילות אינה נעלמת לגמרי.  

המנגנון של ספנס הוא מודל איתותים, או '''מודל סיגנלים''', שבו המוכרים משקיעים מאמץ שכדאי רק למוכשרים שבהם, ועל ידי כך דוחקים החוצה את המוכשרים פחות. דוגמה לכך הם לימודים קשים שאותם יכולים המוכשרים לקיים, אבל המוכשרים פחות נושרים או מוותרים בגלל המאמץ הרב יותר שעליהם להשקיע. במודל זה, גם אם לתוכן הנלמד בלימודים אינו תורם ידע הנדרש לעבודה מסויימת, יש לו ערך בתור סינגל או איתות על כך שמי שסיים את הלימודים הוא אדם מוכשר. רעיון זה דומה ל[[אפקט ההכבדה]] ב[[אבולוציה ביולוגית]] שבו פרטים מסויימים מאמצים התהנגות או מגדלים איבר שמכביד עליהם כדי לאותת לבנות זוג שהם למעשה מוכשרים יותר מאחרים (לדוגמה טווסים בעלי זנב ארוך).  

המנגנון של ספנס הוא מודל איתותים, או '''מודל סיגנלים''', שבו המוכרים משקיעים מאמץ שכדאי רק למוכשרים שבהם, ועל ידי כך דוחקים החוצה את המוכשרים פחות. דוגמה לכך הם לימודים קשים שאותם יכולים המוכשרים לקיים, אבל המוכשרים פחות נושרים או מוותרים בגלל המאמץ הרב יותר שעליהם להשקיע. במודל זה, גם אם לתוכן הנלמד בלימודים אינו תורם ידע הנדרש לעבודה מסויימת, יש לו ערך בתור סינגל או איתות על כך שמי שסיים את הלימודים הוא אדם מוכשר. רעיון זה דומה ל[[אפקט ההכבדה]] ב[[אבולוציה ביולוגית]] שבו פרטים מסויימים מאמצים התהנגות או מגדלים איבר שמכביד עליהם כדי לאותת לבנות זוג שהם למעשה מוכשרים יותר מאחרים (לדוגמה טווסים בעלי זנב ארוך).