{{ציטוט|תוכן=בין האובייקטים החדשים שמשכו את תשומת ליבי בזמן שהותי בארצות הברית, לא היה אחד שהכה אותי בתמהון גדול כל כך כמו השיוויון של התנאים. בקלות הבנתי את ההשפעה העצומה שעובדה בסיסית זו מפעילה על תפקודי החברה. הוא מספק כיוון ייחודי לדעת הקהל, סיבוב מסויים לחוקים, מוסכמות חדשות לאלו ששולטים, והרגלים מיוחדים לאלו שנשלטים... הוא יוצר דעות, נותן מקום לרגשות, מעודד מנהגים, ומשנה כל דבר שאינו מייצר...המשכתי ומצאתי עובדה זו שוב ושוב כנקודה מרכזית שכל תצפיותי הובילו אליה.}}
{{ציטוט|תוכן=בין האובייקטים החדשים שמשכו את תשומת ליבי בזמן שהותי בארצות הברית, לא היה אחד שהכה אותי בתמהון גדול כל כך כמו השיוויון של התנאים. בקלות הבנתי את ההשפעה העצומה שעובדה בסיסית זו מפעילה על תפקודי החברה. הוא מספק כיוון ייחודי לדעת הקהל, סיבוב מסויים לחוקים, מוסכמות חדשות לאלו ששולטים, והרגלים מיוחדים לאלו שנשלטים... הוא יוצר דעות, נותן מקום לרגשות, מעודד מנהגים, ומשנה כל דבר שאינו מייצר...המשכתי ומצאתי עובדה זו שוב ושוב כנקודה מרכזית שכל תצפיותי הובילו אליה.}}
−
[[תמונה:Gini_vs_social_capital_in_USA.jpg|left|thumb|360px|אי שוויון בהכנסות ו[[מדד ההון החברתי]] ב-50 ערים בארצות הברית. יש מתאם חיובי בין שיוויון לבין רמות גבוהות יותר של [[הון חברתי]]]
+
[[תמונה:Gini_vs_social_capital_in_USA.jpg|left|thumb|360px|אי שוויון בהכנסות ו[[מדד ההון החברתי]] ב-50 ערים בארצות הברית. יש מתאם חיובי בין שיוויון לבין רמות גבוהות יותר של [[הון חברתי]]
במאמר משנת 2002 [uslander_problems] טענו אריק אוסלנר (Eric Uslaner) ומיטצ'ל בראון (Mitchell Brown) כי יש מתאם גבוה בין כמות האמון ששוררת בחברה ובין השוויון בהכנסות. הם עשו זאת באמצעות השוואת התשובות לשאלה "האם אנשים אחרים ינצלו אותך אם תהיה להם הזדמנות לכך?" בסקר חברתי כללי בארה"ב וסקרים אחרים עם ססטיסטיקה של אי שוויון בהכנסה.
במאמר משנת 2002 [uslander_problems] טענו אריק אוסלנר (Eric Uslaner) ומיטצ'ל בראון (Mitchell Brown) כי יש מתאם גבוה בין כמות האמון ששוררת בחברה ובין השוויון בהכנסות. הם עשו זאת באמצעות השוואת התשובות לשאלה "האם אנשים אחרים ינצלו אותך אם תהיה להם הזדמנות לכך?" בסקר חברתי כללי בארה"ב וסקרים אחרים עם ססטיסטיקה של אי שוויון בהכנסה.