שינויים

החל משנות ה-60, וצאת ספרה של [[רייצ'ל קרסון]], [[אביב דומם]], החלה לתפוס תאוצה תפיסה הוליסטית ועמוקה יותר, שהתמקדה בבעיות בעלות מישור ארצי ולאחר מכן עולמי - זיהום והרס של נהרות, [[כריתת יערות הגשם]], [[הכחדת מינים]], [[התחממות עולמית]], [[הידלדלות שכבת האוזון]], השפעת רעלים על מארג המזון ועוד.  

החל משנות ה-60, וצאת ספרה של [[רייצ'ל קרסון]], [[אביב דומם]], החלה לתפוס תאוצה תפיסה הוליסטית ועמוקה יותר, שהתמקדה בבעיות בעלות מישור ארצי ולאחר מכן עולמי - זיהום והרס של נהרות, [[כריתת יערות הגשם]], [[הכחדת מינים]], [[התחממות עולמית]], [[הידלדלות שכבת האוזון]], השפעת רעלים על מארג המזון ועוד.  

למרות שתפיסה זו לא הייתה חדשה באופן כללי, היא הייתה חדשה ב[[תרבות המערב|תרבות המערבית]]. ובנוסף למתחים בין מעמדות כלכליים ובין תרבויות שונות, התחזקו והתחדדו שני קונפליקטים חדשים - הקונפליקט בין הדור הנוכחי לדורות העתיד, וזה בין המין האנושי לשאר מיני היצורים החיים. בניסיון לענות על דאגות אלו הוקמו מוסדות פוליטיים וחברתיים רבים: מוסדות אקדמיים לחקר קשרי הגומלין בין האדם לסביבה, התפתחות ה[[כלכלה סביבתית|כלכלה הסביבתית]], מפלגות וארגונים "ירוקים", תקנות ו[[חוקים להגנת הסביבה]] במדינות, [[אמנה סביבתיות (הסכם)|אמנות סביבתיות]] ומוסדות בינלאומיים להגנה על הסביבה וכן התקדמות ב[[טכנולוגיה ירוקה|טכנלוגיות "ירוקות"]].  

למרות שתפיסה זו לא הייתה חדשה באופן כללי, היא הייתה חדשה ב[[תרבות המערב|תרבות המערבית]]. ובנוסף למתחים בין מעמדות כלכליים ובין תרבויות שונות, התחזקו והתחדדו שני קונפליקטים חדשים - הקונפליקט בין הדור הנוכחי לדורות העתיד, וזה בין המין האנושי לשאר מיני היצורים החיים. בניסיון לענות על דאגות אלו הוקמו מוסדות פוליטיים וחברתיים רבים: מוסדות אקדמיים לחקר קשרי הגומלין בין האדם לסביבה, התפתחות ה[[כלכלה סביבתית|כלכלה הסביבתית]], מפלגות וארגונים "ירוקים", תקנות ו[[חוקים להגנת הסביבה]] במדינות, [[אמנה סביבתיות (הסכם)|אמנות סביבתיות]] ומוסדות בינלאומיים להגנה על הסביבה וכן התקדמות ב[[טכנולוגיה ירוקה|טכנולוגיות "ירוקות"]].  

ניסיונות אלו הביאו להצלחות רבות, גרמו לשינוי תודעתי נרחב, והאטו במקרים רבים את הגידול הפוטנציאלי של השפעת האדם על הסביבה. אולם כמעט לפי כל הפרמטרים (לדוגמה [[טביעת רגל אקולוגית]] או השפעות על [[ייצור ראשוני|הייצור הראשוני]]), השפעה זו לא פחתה. בקרב מדענים רבים, כמו גם הוגים ואנשי ציבור מכרסמת דאגה עמוקה מפני התדרדרות סביבתית-חברתית מהירה. עוד ב[[שנות ה-60]]  הצהיר הכלכלן [[קנת בולדינג]] כי "כל מי שמאמין שצמיחה מעריכית יכולה להמשיך לנצח בעולם סופי - הוא משוגע או כלכלן".  

ניסיונות אלו הביאו להצלחות רבות, גרמו לשינוי תודעתי נרחב, והאטו במקרים רבים את הגידול הפוטנציאלי של השפעת האדם על הסביבה. אולם כמעט לפי כל הפרמטרים (לדוגמה [[טביעת רגל אקולוגית]] או השפעות על [[ייצור ראשוני|הייצור הראשוני]]), השפעה זו לא פחתה. בקרב מדענים רבים, כמו גם הוגים ואנשי ציבור מכרסמת דאגה עמוקה מפני התדרדרות סביבתית-חברתית מהירה. עוד ב[[שנות ה-60]]  הצהיר הכלכלן [[קנת בולדינג]] כי "כל מי שמאמין שצמיחה מעריכית יכולה להמשיך לנצח בעולם סופי - הוא משוגע או כלכלן".