שורה 4: |
שורה 4: |
| דוגמה בולטת להון טבעי הוא [[יער]] - אוסף של עצים שקיימת ביניהם ובין היצורים החיים בבית הגידול הזה מערכת של יחסים הדדים ו[[מחזורים אקולוגיים]]. יערות מספקים לבני האדם זרם עתידי של עצים, נייר ומוצרי יער אחרים כמו גומי, תרופות ועוד. מערכת אקולוגית ימית יכולה להראות במשקפיים כלכליות "הון של דגים" המספקים דגים לעתיד, זרם שעם טיפול נכון יכול להיות [[קיימות|בר קיימא]]. הון טבעי מספק גם שירותים ולא רק מוצרים. יער מספק לא רק עץ לריהוט או לבנייה, אלא גם שירותים אקולוגים חיוניים - [[שירותי המערכת הטבעית]]: ייצוב הקרקע ומניעת [[סחף]], ייצור חמצן, [[מחזור הפחמן|קיבוע פחמן]], החדרת מים מתוקים ל[[מי התהום]] ועוד. | | דוגמה בולטת להון טבעי הוא [[יער]] - אוסף של עצים שקיימת ביניהם ובין היצורים החיים בבית הגידול הזה מערכת של יחסים הדדים ו[[מחזורים אקולוגיים]]. יערות מספקים לבני האדם זרם עתידי של עצים, נייר ומוצרי יער אחרים כמו גומי, תרופות ועוד. מערכת אקולוגית ימית יכולה להראות במשקפיים כלכליות "הון של דגים" המספקים דגים לעתיד, זרם שעם טיפול נכון יכול להיות [[קיימות|בר קיימא]]. הון טבעי מספק גם שירותים ולא רק מוצרים. יער מספק לא רק עץ לריהוט או לבנייה, אלא גם שירותים אקולוגים חיוניים - [[שירותי המערכת הטבעית]]: ייצוב הקרקע ומניעת [[סחף]], ייצור חמצן, [[מחזור הפחמן|קיבוע פחמן]], החדרת מים מתוקים ל[[מי התהום]] ועוד. |
| | | |
− | המונח הון טבעי משמש לעיתים קרובות ב[[כלכלה אקולוגית]] כדי לציין סוג הון נוסף שמתחרה עם ההון המלאכותי. בעוד שהגישה הנאו קלאסית אינה מתייחסת אל הטבע כאל גורם מגביל של הייצור, אלא מניחה שבאמצעות הון מלאכותי ניתן לייצר עוד ועוד משאבי טבע ו[[חומרי גלם]], הגישה של הון טבעי טוענת כי המערכות האקולגיות הן סוג של הון שחיוני לשגשוג החברתי ולרווחה כלכלית. טענה נוספת היא כי יותר מידי הון מלאכותי ו[[גידול אוכלוסין]] יכולים לגרום לאובדן של של הון זה. | + | המונח הון טבעי משמש לעיתים קרובות ב[[כלכלה אקולוגית]] כדי לציין סוג הון נוסף שמתחרה עם ההון המלאכותי. בעוד שהגישה הנאו קלאסית אינה מתייחסת אל הטבע כאל גורם מגביל של הייצור, אלא מניחה שבאמצעות הון מלאכותי ניתן לייצר עוד ועוד משאבי טבע ו[[חומרי גלם]], הגישה של הון טבעי טוענת כי המערכות האקולוגיות הן סוג של הון שחיוני לשגשוג החברתי ולרווחה כלכלית. טענה נוספת היא כי יותר מידי הון מלאכותי ו[[גידול אוכלוסין]] יכולים לגרום לאובדן של של הון זה. |
| | | |
| ==תחליפיות של הון טבעי והון מלאכותי== | | ==תחליפיות של הון טבעי והון מלאכותי== |
שורה 27: |
שורה 27: |
| | | |
| ===שיקום הון אקולוגי בגישה של כלכלה אקולוגית=== | | ===שיקום הון אקולוגי בגישה של כלכלה אקולוגית=== |
− | בספר [[מבוא לכלכלה אקולוגית]] דן [[הרמן דיילי]] בנושא של שיקום מערכות אקולגיות ושל מערכות המספקות זרם של [[משאבים מתחדשים]] כמו יער. לפי דיילי הבריאות של המערכת האקולוגית תלויה הן בכמות השנתית שמוצאת ממערכת זו (כמות העצים שנכרתת בכל שנה) והן [[תהליך|בהיסטוריה של המערכת]] או בהיקפה - כמה עצים נשארו ביער. כאשר המערכת גדולה מאד (ובריאה) ניתן להוריד כמות גדולה של עצים בכל שנה והמערכת תשמור על יציבות אקולוגית. כאשר המערכת קטנה יותר (בגלל שכבר [[בירוא יערות|כרתו חלק מהעצים]]) מגיעים לשלב שבו אפשר לכרות פחות ופחות עצים, אם רוצים לשמור על מערכת בעלת יכולת התחדשות. אם כורתים יותר עצים, הדבר מוביל למערכת קטנה וחולה יותר, בעלת כושר [[עמידות]] נמוך יותר. מתחת לסף מסויים יש צורך להשקיע בטיפוח המערכת האקולוגית (לדוגמה לטעת עצים) משום שללא השקעה כזו המערכת תדרדר ותהרס מעצמה. | + | בספר [[מבוא לכלכלה אקולוגית]] דן [[הרמן דיילי]] בנושא של שיקום מערכות אקולוגיות ושל מערכות המספקות זרם של [[משאבים מתחדשים]] כמו יער. לפי דיילי הבריאות של המערכת האקולוגית תלויה הן בכמות השנתית שמוצאת ממערכת זו (כמות העצים שנכרתת בכל שנה) והן [[תהליך|בהיסטוריה של המערכת]] או בהיקפה - כמה עצים נשארו ביער. כאשר המערכת גדולה מאד (ובריאה) ניתן להוריד כמות גדולה של עצים בכל שנה והמערכת תשמור על יציבות אקולוגית. כאשר המערכת קטנה יותר (בגלל שכבר [[בירוא יערות|כרתו חלק מהעצים]]) מגיעים לשלב שבו אפשר לכרות פחות ופחות עצים, אם רוצים לשמור על מערכת בעלת יכולת התחדשות. אם כורתים יותר עצים, הדבר מוביל למערכת קטנה וחולה יותר, בעלת כושר [[עמידות]] נמוך יותר. מתחת לסף מסויים יש צורך להשקיע בטיפוח המערכת האקולוגית (לדוגמה לטעת עצים) משום שללא השקעה כזו המערכת תדרדר ותהרס מעצמה. |
| | | |
| גישה זו עומדת בניגוד לתאור הנאו-קלאסי של השיקום של המערכת האקולוגית הן לגבי הזמן והן לגבי ההיקף - שכן בעוד בגישה הנאו-קלאסית זמן ההתערבות והיקפה נקבע על פי רצונות אנושיים, בגישה של הכלכלה האקולוגית הזמן והיקף ההתערבות צריכים להתאים לאילוצים של הטבע - שכן אחרת לא יהיה בהם כל טעם. אם השוק יכתיב מועד התערבות מאוחר יותר ייתכן ותדרש כמות עבודה והון מלאכותי גבוהים מאד כדי להציל את ההון הטבעי, אם בכלל דבר כזה הוא אפשרי - שכן ייתכן וההתערבות תהיה בשלב של החלשות המערכת האקולוגית שרוצים לשקם. גם היקף ההשקעה הנדרש אינו תלוי ברצונות השוק אלא בפרמטרים טבעיים - ללא השקעה מספקת המערכת האקולוגית תקרוס. | | גישה זו עומדת בניגוד לתאור הנאו-קלאסי של השיקום של המערכת האקולוגית הן לגבי הזמן והן לגבי ההיקף - שכן בעוד בגישה הנאו-קלאסית זמן ההתערבות והיקפה נקבע על פי רצונות אנושיים, בגישה של הכלכלה האקולוגית הזמן והיקף ההתערבות צריכים להתאים לאילוצים של הטבע - שכן אחרת לא יהיה בהם כל טעם. אם השוק יכתיב מועד התערבות מאוחר יותר ייתכן ותדרש כמות עבודה והון מלאכותי גבוהים מאד כדי להציל את ההון הטבעי, אם בכלל דבר כזה הוא אפשרי - שכן ייתכן וההתערבות תהיה בשלב של החלשות המערכת האקולוגית שרוצים לשקם. גם היקף ההשקעה הנדרש אינו תלוי ברצונות השוק אלא בפרמטרים טבעיים - ללא השקעה מספקת המערכת האקולוגית תקרוס. |
שורה 42: |
שורה 42: |
| [[הון]], ובעיקר [[הון תעשייתי]] מתואר בדרך כלל במונחים פיננסים של [[כסף]] שבהם דנים בשווי של ההון בשוק הכספים, במקום בהון עצמו - גישה זו מתסכלת על [[הון כערמת חול|הון כאילו היה ערימת חול]]. זהו אוסף של דברים בדידים והומוגנים שאינם משתנים עם הזמן, שניתן לחבר ולחסר אותם בכל כמות ובכל קומבינצזיה שנרצה כך שנשמרות תכונות מתמטיות המתאימות למספרים מופשטים. לדוגמה 70-71+3 = 70+3-71 = 2. בערימת החול אין חשיבות לסדר של הגרגרים במרחב ובזמן, אין חשיבות למיקום היחסי של הגרגרים או ליחסים פנימיים אחרים בין מרכיבי ההון. | | [[הון]], ובעיקר [[הון תעשייתי]] מתואר בדרך כלל במונחים פיננסים של [[כסף]] שבהם דנים בשווי של ההון בשוק הכספים, במקום בהון עצמו - גישה זו מתסכלת על [[הון כערמת חול|הון כאילו היה ערימת חול]]. זהו אוסף של דברים בדידים והומוגנים שאינם משתנים עם הזמן, שניתן לחבר ולחסר אותם בכל כמות ובכל קומבינצזיה שנרצה כך שנשמרות תכונות מתמטיות המתאימות למספרים מופשטים. לדוגמה 70-71+3 = 70+3-71 = 2. בערימת החול אין חשיבות לסדר של הגרגרים במרחב ובזמן, אין חשיבות למיקום היחסי של הגרגרים או ליחסים פנימיים אחרים בין מרכיבי ההון. |
| | | |
− | ב[[מערכת מורכבת]] (כמו מכונות, בני אדם, מערכות אקולגיות וחברות) כל הדברים האלה הם בעלי חשיבות. | + | ב[[מערכת מורכבת]] (כמו מכונות, בני אדם, מערכות אקולוגיות וחברות) כל הדברים האלה הם בעלי חשיבות. |
| במכונית או ב[[אופניים]] אין הומוגניות של תתי הרכיבים ויש חשיבות רבה לסדר הפנימי שלהם - שני גלגלים, פדלים, שלדה ושרשרת אינם שווים ל-10 גלגלים ושלדה גם אם מחירם בשוק הוא זהה. איכותם של תתי רכיבים יכולה להשחק עם הזמן ולפגום בתפקוד של רכיבים אחרים. מתוך מאות מיליוני דרכים לסדר את אלפי הרכיבים שיש במכונית, רק תת קבוצה קטנה מאד של סידורים, תוך הרכבת הדברים בסדר הנכון, תיתן לנו מכונית שמסוגלת לנסוע. במכונת מצבים (מכונת חישוב תאורטית המשמשת במדעי המחשב), אם יש לנו 3 פריטים אנו מוסיפים להם 7 פריטים ולאחר מכן מורידים 7, ייתכן ועברנו למצב פנימי אחר של המערכת, ולא חזרנו למצב הקודם. יש מערכות שבהן 70-71+3 לא שווה 2. מסוק שטס בגובה 70 מטרים מעל פני הקרקע אינו יכול להנמיך 71 מטרים ואז להעלות בחזרה עוד 3 מטרים. | | במכונית או ב[[אופניים]] אין הומוגניות של תתי הרכיבים ויש חשיבות רבה לסדר הפנימי שלהם - שני גלגלים, פדלים, שלדה ושרשרת אינם שווים ל-10 גלגלים ושלדה גם אם מחירם בשוק הוא זהה. איכותם של תתי רכיבים יכולה להשחק עם הזמן ולפגום בתפקוד של רכיבים אחרים. מתוך מאות מיליוני דרכים לסדר את אלפי הרכיבים שיש במכונית, רק תת קבוצה קטנה מאד של סידורים, תוך הרכבת הדברים בסדר הנכון, תיתן לנו מכונית שמסוגלת לנסוע. במכונת מצבים (מכונת חישוב תאורטית המשמשת במדעי המחשב), אם יש לנו 3 פריטים אנו מוסיפים להם 7 פריטים ולאחר מכן מורידים 7, ייתכן ועברנו למצב פנימי אחר של המערכת, ולא חזרנו למצב הקודם. יש מערכות שבהן 70-71+3 לא שווה 2. מסוק שטס בגובה 70 מטרים מעל פני הקרקע אינו יכול להנמיך 71 מטרים ואז להעלות בחזרה עוד 3 מטרים. |
| | | |