שינויים

===השלכות החוק על הכלכלה ===

===השלכות החוק על הכלכלה ===

{{הפניה לערך מורחב|מודל זרמים ומאגרים}}

{{הפניה לערך מורחב|מודל זרמים ומאגרים}}

על פי [[כלכלה נאו קלאסית|התאור הנאו-קלאסי]], המערכת הכלכלית  עובדת בשני מעגלים סגורים – עבודה מוחלפת במוצרים בין יצרנים לבין צרכנים שפועלים בשוק העבודה ובשוק הסחורות. במוניחם תרמודינמייים מדובר במערכת מבודדת -  אין כניסה של חומר או אנרגיה למערכת זו.  

על פי [[כלכלה נאו קלאסית|התאור הנאו-קלאסי]], המערכת הכלכלית  עובדת בשני מעגלים סגורים – עבודה מוחלפת במוצרים בין יצרנים לבין צרכנים שפועלים בשוק העבודה ובשוק הסחורות. במוניחם תרמודינמיים מדובר במערכת מבודדת -  אין כניסה של חומר או אנרגיה למערכת זו.  

בפועל, כדור הארץ מהווה מערכת תרמודינמית סגורה שזרמי אנרגיה נכנסים (אור השמש) ויוצאים (קרינת חום) אליה וחומר אינו נכנס או יוצא ממנה (בהזנחה של מטואריטים ולווינים). ללא אנרגיה מבחוץ, כל פעילות במערכת תרמודינמית מבודדת, סופה להגיע ל"מות חום" או [[שיווי משקל תרמודינמי]] שבו לא ניתן לבצע כל עבודה (במובן הפיזיקלי) - לא יתקיימו כל תהליכי חיים, פעילות כלכלית או שינוי כלשהו בתוך המערכת. מסיבה זו, התאור הנאו קלאסי של הכלכלה סותר את החוק השני של התרמודינמיקה.  

בפועל, כדור הארץ מהווה מערכת תרמודינמית סגורה שזרמי אנרגיה נכנסים (אור השמש) ויוצאים (קרינת חום) אליה וחומר אינו נכנס או יוצא ממנה (בהזנחה של מטואריטים ולווינים). ללא אנרגיה מבחוץ, כל פעילות במערכת תרמודינמית מבודדת, סופה להגיע ל"מות חום" או [[שיווי משקל תרמודינמי]] שבו לא ניתן לבצע כל עבודה (במובן הפיזיקלי) - לא יתקיימו כל תהליכי חיים, פעילות כלכלית או שינוי כלשהו בתוך המערכת. מסיבה זו, התאור הנאו קלאסי של הכלכלה סותר את החוק השני של התרמודינמיקה.  

יש לשים לב כי [[כדור הארץ]] אינו [[מערכת תרמודימית מבודדת]] - שכן היא בעלת זרם נכנס של [[אנרגיה]] -[[אנרגיה סולארית]] וזרם יוצא זהה בגודלו של אנרגיה בצורת קרינת חום. מבחינת הכלכלה האנושית, יש זרמים נכנסים של [[אנרגיה מתחדשת]] (בעלת גודל זרם עצום, שקשה לאגור אותה או לשלוט בקצב הניצול שלה), ומקור אנרגיה נוסף שהוא [[דלק מחצבי]] שהוא סופי בכמותו אבל קל לשלוט בהיקף הניצול שלו ולאגור אותו.  

יש לשים לב כי [[כדור הארץ]] אינו [[מערכת תרמודימית מבודדת]] - שכן היא בעלת זרם נכנס של [[אנרגיה]] -[[אנרגיה סולארית]] וזרם יוצא זהה בגודלו של אנרגיה בצורת קרינת חום. מבחינת הכלכלה האנושית, יש זרמים נכנסים של [[אנרגיה מתחדשת]] (בעלת גודל זרם עצום, שקשה לאגור אותה או לשלוט בקצב הניצול שלה), ומקור אנרגיה נוסף שהוא [[דלק מחצבי]] שהוא סופי בכמותו אבל קל לשלוט בהיקף הניצול שלו ולאגור אותו.  

לפי רוב הכלכלנים האקולוגים, הפעילות הכלכלית, במונחים תרמודינמייים היא תהליך בו חומרים בעלי אנטרופיה נמוכה ([[חומרי גלם]] הופכים לפסולת בעלת אנטרופיה גבוהה, ואנרגיה הופכת לחום. כתוצאה מכך גדלה האנטרופיה. חלק מהותי מתוך ה[[צמיחה כלכלית]] פרושו הגדלת הפעילות הכלכלית הפיזית ולכן האצה של תהליך זה יותר ויותר. כרגע, מי שמייצר "סדר" (הקטנת האנטרופיה בתוך המערכת על ידי שימוש באנרגיה), שהינו הכרחי לקיום החיים והכלכלה,  היא בעיקר [[הביוספרה|המערכת הביוספרית]] (כלפי כלל החיים), והמערכות החיות של כל יצור חי.  

לפי רוב הכלכלנים האקולוגים, הפעילות הכלכלית, במונחים תרמודינמיים היא תהליך בו חומרים בעלי אנטרופיה נמוכה ([[חומרי גלם]] הופכים לפסולת בעלת אנטרופיה גבוהה, ואנרגיה הופכת לחום. כתוצאה מכך גדלה האנטרופיה. חלק מהותי מתוך ה[[צמיחה כלכלית]] פרושו הגדלת הפעילות הכלכלית הפיזית ולכן האצה של תהליך זה יותר ויותר. כרגע, מי שמייצר "סדר" (הקטנת האנטרופיה בתוך המערכת על ידי שימוש באנרגיה), שהינו הכרחי לקיום החיים והכלכלה,  היא בעיקר [[הביוספרה|המערכת הביוספרית]] (כלפי כלל החיים), והמערכות החיות של כל יצור חי.  

ניתן לחשוב על זה כך- בחדר סגור יושבים "אמא" ו"דני". דני (הכלכלה) מבשל ואוכל, אימא (הביוספרה) מביאה אוכל (פוטוסינתזה- [[ייצור ראשוני]]) ומנקה את הסירים (מיחזור חומרים כחלק מ[[מחזור ביוגאוכימי]]). הכלכלנים מסתכלים רק על דני. כשדני קטן ואמא גדולה (כאשר נפח הכלכלה קטן יחסית לביוספרה), וכשה"ארונות" מלאים (מלאי גדול של [[חומרי גלם]] ושל מערכות אקולוגיות מתפקדות), ככל שדני מבשל ואוכל יותר כך הוא נהנה יותר. אבל כאשר דני גדל, הארונות מתרוקנים ואמא הולכת ונחלשת, דני צריך להביא יותר אוכל ולשטוף יותר סירים בעצמו (יותר כסף יחליף ידיים, והכלכלנים יודיעו שהמשק צמח). לצורת הניתוח הזאת יש השלכות אפשריות רבות: לדוגמא אפשר להגיע מכאן [[גבולות לצמיחה|לחסם עליון לצמיחה]], להכרה בקשר בין צמיחה גדלה ל[[השפעות סביבתיות|הרס סביבתי]] גדל, או להיפוך תפקידים בשאלה מהן הגבולות הרצוים של המערכת הכלכלית – המערכת הכלכלית לא רק תקבע כמה סביבה תישאר (כפי שזה מתואר בתאוריה הנאו קלאסית), אלא גם המערכת הביוספרית תקבע כמה מהכלכלה תשרוד.

ניתן לחשוב על זה כך- בחדר סגור יושבים "אמא" ו"דני". דני (הכלכלה) מבשל ואוכל, אימא (הביוספרה) מביאה אוכל (פוטוסינתזה- [[ייצור ראשוני]]) ומנקה את הסירים (מיחזור חומרים כחלק מ[[מחזור ביוגאוכימי]]). הכלכלנים מסתכלים רק על דני. כשדני קטן ואמא גדולה (כאשר נפח הכלכלה קטן יחסית לביוספרה), וכשה"ארונות" מלאים (מלאי גדול של [[חומרי גלם]] ושל מערכות אקולוגיות מתפקדות), ככל שדני מבשל ואוכל יותר כך הוא נהנה יותר. אבל כאשר דני גדל, הארונות מתרוקנים ואמא הולכת ונחלשת, דני צריך להביא יותר אוכל ולשטוף יותר סירים בעצמו (יותר כסף יחליף ידיים, והכלכלנים יודיעו שהמשק צמח). לצורת הניתוח הזאת יש השלכות אפשריות רבות: לדוגמא אפשר להגיע מכאן [[גבולות לצמיחה|לחסם עליון לצמיחה]], להכרה בקשר בין צמיחה גדלה ל[[השפעות סביבתיות|הרס סביבתי]] גדל, או להיפוך תפקידים בשאלה מהן הגבולות הרצוים של המערכת הכלכלית – המערכת הכלכלית לא רק תקבע כמה סביבה תישאר (כפי שזה מתואר בתאוריה הנאו קלאסית), אלא גם המערכת הביוספרית תקבע כמה מהכלכלה תשרוד.