שינויים

==ראשית הליברליזם==

==ראשית הליברליזם==

הגותו הכלכלית של פרידמן נובעת בראש ובראשונה ממחשבה חברתית מוצקה – הליברליזם. ראשיתו של הליברליזם בתקופת ההשכלה וביטוייו העיקריים במערב עד תקופתו של פרידמן היו המהפכה הצרפתית, המהפכה החוקית באנגליה (המגנה כרטא), המהפכה האמריקאית וכינון הרפובליקה הויימארית. נושא הליברליזם ותולדותיו רחב כדי להקיף ספרייה שלמה ולכן אסתפק בציון עיקריו בלבד ללא סקירה היסטורית עמוקה של התפתחותו.  

הגותו הכלכלית של פרידמן נובעת בראש ובראשונה ממחשבה חברתית מוצקה – ה[[ליברליזם]]. ראשיתו של הליברליזם בתקופת ההשכלה וביטוייו העיקריים במערב עד תקופתו של פרידמן היו המהפכה הצרפתית, המהפכה החוקית באנגליה ([http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%92%D7%A0%D7%94_%D7%9B%D7%A8%D7%98%D7%94 המגנה כרטא]), [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA#.D7.99.D7.99.D7.A1.D7.95.D7.93_.D7.94.D7.9E.D7.93.D7.99.D7.A0.D7.94 המהפכה האמריקאית] וכינון הרפובליקה הויימארית. נושא הליברליזם ותולדותיו רחב כדי להקיף ספרייה שלמה ולכן אסתפק בציון עיקריו בלבד ללא סקירה היסטורית עמוקה של התפתחותו.  

בבסיס המחשבה הליברלית עומדים מספר עקרונות המוכרים כזכויות הטבעיות. העקרונות גורסים כי כל בני האדם נולדו שווים וזכאים לאותם זכויות. הזכויות הם חיים, חירות, שוויון וקניין.כפי שנראה חלק מהזכויות הלל עשויות להתנגש אחת בשנייה, וזרמים שונים בליברליזם ובהגות שאינה ליברלית מציעים פתרונות לסתירות שעלולות להיווצר בין הזכויות הללו. הזכות לחיים היא הזכות הטבעית הראשונה ומשמעה כי אין סמכות לאדם לפגוע פגיעה פיזית ברעיו. הזכות לחירות היא הזכות שלא להיות נשלט, לחיות את חייך על פי דרכך ואמונתך ולבחור בכל רגע מה ברצונך לעשות ולעשות כן. הזכויות לשוויון ולקניין הן מעט מעורפלות יותר ואין להן הגדרה חד משמעית בהגות הליברלית. הזכות לשוויון נובעת מכך שכל בני האדם שווים בזכויותיהם האחרות וזכותם שלא להיות מופלים על ידי השלטון. אולם יש הרואים בזכות זו גם הזכות לשוויון הזדמנויות כללי בחברה, יש גם הרואים בזכות לשוויון את הזכות לרכוש שווה בין בני האדם. הזכות לקניין היא למעשה היכולת להחזיק ברכוש ללא שייגזל בכח בידי השלטון או אדם אחר. גם כאן ישנן דעות שונות הנוגעות למיסים, לזכות על משאבים טבעיים ולדרך שבה ראוי להשיג את הרכוש הפרטי ולצבור אותו.

בבסיס המחשבה הליברלית עומדים מספר עקרונות המוכרים כזכויות הטבעיות. העקרונות גורסים כי כל בני האדם נולדו שווים וזכאים לאותם זכויות. הזכויות הם חיים, חירות, שוויון וקניין.כפי שנראה חלק מהזכויות הלל עשויות להתנגש אחת בשנייה, וזרמים שונים בליברליזם ובהגות שאינה ליברלית מציעים פתרונות לסתירות שעלולות להיווצר בין הזכויות הללו. הזכות לחיים היא הזכות הטבעית הראשונה ומשמעה כי אין סמכות לאדם לפגוע פגיעה פיזית ברעיו. הזכות לחירות היא הזכות שלא להיות נשלט, לחיות את חייך על פי דרכך ואמונתך ולבחור בכל רגע מה ברצונך לעשות ולעשות כן. הזכויות לשוויון ולקניין הן מעט מעורפלות יותר ואין להן הגדרה חד משמעית בהגות הליברלית. הזכות לשוויון נובעת מכך שכל בני האדם שווים בזכויותיהם האחרות וזכותם שלא להיות מופלים על ידי השלטון. אולם יש הרואים בזכות זו גם הזכות לשוויון הזדמנויות כללי בחברה, יש גם הרואים בזכות לשוויון את הזכות לרכוש שווה בין בני האדם. הזכות לקניין היא למעשה היכולת להחזיק ברכוש ללא שייגזל בכח בידי השלטון או אדם אחר. גם כאן ישנן דעות שונות הנוגעות למיסים, לזכות על משאבים טבעיים ולדרך שבה ראוי להשיג את הרכוש הפרטי ולצבור אותו.

ההבדלים בין כל ההוגים במערב מאז הופעת הליברליזם הוא בנושא האיזון בין הזכויות הטבעיות, ובייחוד בין שוויון לחירות וקניין. בכלליות רבה וגזה ניתן לציין כי אסכולה אחת מקדשת את הקניין והחירות והיא מכונה הימנית, ואילו אסכולה שנייה מקדשת את השוויון והיא מכונה השמאלית. השימוש במונח לקדש כאן הינו בעל משמעות מעבר לפיגורטיוית מכיוון ששני הצדדים בוחרים בחירה ערכית בין של העקרונות.

ההבדלים בין כל ההוגים במערב מאז הופעת הליברליזם הוא בנושא האיזון בין הזכויות הטבעיות, ובייחוד בין שוויון לחירות וקניין. בכלליות רבה וגזה ניתן לציין כי אסכולה אחת מקדשת את הקניין והחירות והיא מכונה הימנית, ואילו אסכולה שנייה מקדשת את השוויון והיא מכונה השמאלית. השימוש במונח לקדש כאן הינו בעל משמעות מעבר לפיגורטיוית מכיוון ששני הצדדים בוחרים בחירה ערכית בין של העקרונות.

===מונופול, תאגיד ושוק משוכלל===

===מונופול, תאגיד ושוק משוכלל===

מאז זמנו של פרידמן קם עלה משמעותית כוחו של התאגיד. התאגיד הוא גוף משפטי בין לאומי המאגד בתוכו מספר חברות בע"מ תחת הנהלה אחת, כך שמסך הברזל בין התאגיד לבעליו עבה משמעותי מזה שבין חברה בע"מ לבעליה. כמו כן התאגיד מקים מסכי ברזל בין החברות הקיימות בתוכו או המופעלות על ידיו. בספרה רב המכר וההשפעה (No Logo, 2000) מתארת נעמי קליין כיצד הפכו התאגידים במרוצת השנים לגופים המתמקדים במיתוג, שיווק והפצה ולא בייצור ובמוצרים. הדוגמה הבולטת ביותר היא חברת נייקי שלפי דבריו מנהליה עוסקת כיום באתלטים באשר הם ולא בייצור נעליים.

מאז זמנו של פרידמן קם עלה משמעותית כוחו של [[שעור: 3. ההיסטוריה של הכלכלה ב|התאגיד]]. התאגיד הוא גוף משפטי בין לאומי המאגד בתוכו מספר חברות בע"מ תחת הנהלה אחת, כך שמסך הברזל בין התאגיד לבעליו עבה משמעותי מזה שבין חברה בע"מ לבעליה. כמו כן התאגיד מקים מסכי ברזל בין החברות הקיימות בתוכו או המופעלות על ידיו. בספרה רב המכר וההשפעה (No Logo, 2000) מתארת [[נעמי קליין]] כיצד הפכו התאגידים במרוצת השנים לגופים המתמקדים במיתוג, שיווק והפצה ולא בייצור ובמוצרים. הדוגמה הבולטת ביותר היא חברת נייקי שלפי דבריו מנהליה עוסקת כיום באתלטים באשר הם ולא בייצור נעליים.

כוחם העיקרי של התאגידים נובע מתי יכולות: האחת היא היכולת למתג באופן חזק שטרם נראה כמוהו ולהשתלט על המרחב הפסיכולוגי. השנייה היא היכולת לנייד את פעולתם לכל מדינה על גבי הגלובוס. לטענתי שתי יכולות אלו מובילות במרבית המדינות שבהן פועלים התאגידים למותו הוודאי של השוק המשוכלל.

כוחם העיקרי של התאגידים נובע מתי יכולות: האחת היא היכולת למתג באופן חזק שטרם נראה כמוהו ולהשתלט על המרחב הפסיכולוגי. השנייה היא היכולת לנייד את פעולתם לכל מדינה על גבי הגלובוס. לטענתי שתי יכולות אלו מובילות במרבית המדינות שבהן פועלים התאגידים למותו הוודאי של השוק המשוכלל.

כיום מותגים בין לאומיים הם לב הנוף הצרכני. אם נסתכל ממש כאן אצלנו נוכל למנו בקלות את קוקה-קולה, מקדונדלס, נסטלה, ברגרקינג, זארה, נייקי, קדס, ליוויס, לי-קופר, מייקרוסופט, HP ועוד רבים אחרים שקצר הדף מלהכיל. באמצעות הגב הכלכלי האיתן שלהם ובאמצעות היכולת להעביר את היצור למקומות זולים מרוחקים ולקבלני משנה ועל ידי קניית חברות ישראליות (נסטלה), יכולים התאגידים להציע את מוצריהם במחירים נמוכים משמעותית מתוצרת השוק המקומי כאשר בו זמנית הם מוציאים החוצה את מקומות העבודה הדרושים לייצור מוצריהם. כמה ממוצרי החברות הנ"ל מיוצרים בישראל (שהיא מקרה מיוחד בתחום המזון עקב הכשרות)? כמה מהייצור בישראל נשאר בידי בעליו המקוריים וכמה נתון היום בתוך חברות שהן מיזוגים?

כיום מותגים בין לאומיים הם לב הנוף הצרכני. אם נסתכל ממש כאן אצלנו נוכל למנו בקלות את קוקה-קולה, מקדונדלס, נסטלה, ברגרקינג, זארה, נייקי, קדס, ליוויס, לי-קופר, מייקרוסופט, HP ועוד רבים אחרים שקצר הדף מלהכיל. באמצעות הגב הכלכלי האיתן שלהם ובאמצעות היכולת להעביר את היצור למקומות זולים מרוחקים ולקבלני משנה ועל ידי קניית חברות ישראליות (נסטלה), יכולים התאגידים להציע את מוצריהם במחירים נמוכים משמעותית מתוצרת השוק המקומי כאשר בו זמנית הם מוציאים החוצה את מקומות העבודה הדרושים לייצור מוצריהם. כמה ממוצרי החברות הנ"ל מיוצרים בישראל (שהיא מקרה מיוחד בתחום המזון עקב הכשרות)? כמה מהייצור בישראל נשאר בידי בעליו המקוריים וכמה נתון היום בתוך חברות שהן מיזוגים?

הסייג השני ששם פרידמן לשוק החופשי הוא נושא ההשפעות הסביבתיות. השפעה סביבתית נוצרת כאשר פעילות כלכלית חופשית של יחיד משפיעה על מספר גדול של אחרים שאינם צד בפעילות הכלכלית ומאוד קשה אם לא בלתי אפשרי לדרוש תשלום או פיצוי בעבור אותה השפעה. כאשר מפעל מוכר לך מוצר שכדי לייצר אותו נפלט זוהם נחל, נפגעים כל תושבי איזו הנחל, כל תושבי המדינה, המערכות האקולוגיות העדינות שאליהן הנחל שייך וכו'. כאשר את קונה מכונית ודלק את מזהם את האוויר עבור עצמך, עבור כל תושבים האיזור ומשפיעה על ההתחממות הגלובלית הנוגעת לכל בני האדם. כאשר העיריה מרחיבה כביש ראשי במרכז העיר נהנים מכך אין ספור אנשים שאין דרך לדעת מי הם. כל אלו הם השפעות סביבתיות ברורות. בכל אחת מהם לא ניתן לתבוע בקלות פיצוי או תשלום. האם המפעל שזיהם את הנחל צריך לשלם על צמצום המגוון החי בארץ? האם על זיהום מי השתייה? האם מי שנסעה במכונית צריה לשלם לאיכרי סין על תרומתה להתחממות הגלובלית? האם מכיוון שהעירייה לא יכולה לזהות את כל הנהנים משיפוץ לגבות כסף עבורו תחדל לשפץ?

הסייג השני ששם פרידמן לשוק החופשי הוא נושא ההשפעות הסביבתיות. השפעה סביבתית נוצרת כאשר פעילות כלכלית חופשית של יחיד משפיעה על מספר גדול של אחרים שאינם צד בפעילות הכלכלית ומאוד קשה אם לא בלתי אפשרי לדרוש תשלום או פיצוי בעבור אותה השפעה. כאשר מפעל מוכר לך מוצר שכדי לייצר אותו נפלט זוהם נחל, נפגעים כל תושבי איזו הנחל, כל תושבי המדינה, המערכות האקולוגיות העדינות שאליהן הנחל שייך וכו'. כאשר את קונה מכונית ודלק את מזהם את האוויר עבור עצמך, עבור כל תושבים האיזור ומשפיעה על ההתחממות הגלובלית הנוגעת לכל בני האדם. כאשר העיריה מרחיבה כביש ראשי במרכז העיר נהנים מכך אין ספור אנשים שאין דרך לדעת מי הם. כל אלו הם השפעות סביבתיות ברורות. בכל אחת מהם לא ניתן לתבוע בקלות פיצוי או תשלום. האם המפעל שזיהם את הנחל צריך לשלם על צמצום המגוון החי בארץ? האם על זיהום מי השתייה? האם מי שנסעה במכונית צריה לשלם לאיכרי סין על תרומתה להתחממות הגלובלית? האם מכיוון שהעירייה לא יכולה לזהות את כל הנהנים משיפוץ לגבות כסף עבורו תחדל לשפץ?

פרידמן מצציין כי זהו המקום בו הממשל חייב להתערב, למרות שהתערבותו יוצרת בעצמה השפעות סביבתיות. פרידמן הציין כי בכל מקרה לגופו יש לערוך מעין טבלה ובה מפורטים היתרונות והחסרונות של תערבות הממשל. בצד החיוב תופיע תמיד הקטנת ההפעשה הסביבתית ובצד השלילה הקטנת החירות. את שאר הטבלה עלינו למלא בהתאם לערכינו (שם עמ' 32).

פרידמן מצציין כי זהו המקום בו הממשל חייב להתערב, למרות שהתערבותו יוצרת בעצמה השפעות סביבתיות. פרידמן הציין כי בכל מקרה לגופו יש לערוך מעין טבלה ובה מפורטים היתרונות והחסרונות של תערבות הממשל. בצד החיוב תופיע תמיד הקטנת ההפעשה הסביבתית ובצד השלילה הקטנת החירות. את שאר הטבלה עלינו למלא בהתאם לערכינו (שם עמ' 32).

לא בכדי משתמש פרידמן בדוגמה של זיהום נחלים. בתקופה בה נכתב הספר לא נודעו עוד ההשפעות הסביבתיות שמסוגל ליצור האדם כוכב הלכת. לא היה ידוע על אפקט החממה, על זיהום הימים, על אובדן מגוון החי והצומח, ייבוש הנהרות, העלייה הגבוהה בתחלואה, הגשם החומצי ועוד רבות מהתופעות שנכנסו למרכז המבט הציבורי משנות התשעים ואילך. כיום המצב הוא שממשלת ארה"ב מתנהגת כאילו היא בשנות השישים מבחינת הידע על הזיהום שאנו יוצרים למרות שברור כי המצב אינו כך. כבר נטען כי האנושות מתנהגת כאוסף בוקרים בספינת חלל, העוד מדמיינת מרחבים בלתי נגמרים היא משמידה את כוכב הלכת הנושא אותה (קנט בולדינג 1968).

לא בכדי משתמש פרידמן בדוגמה של זיהום נחלים. בתקופה בה נכתב הספר לא נודעו עוד ההשפעות הסביבתיות שמסוגל ליצור האדם כוכב הלכת. לא היה ידוע על אפקט החממה, על זיהום הימים, על אובדן מגוון החי והצומח, ייבוש הנהרות, העלייה הגבוהה בתחלואה, הגשם החומצי ועוד רבות מהתופעות שנכנסו למרכז המבט הציבורי משנות התשעים ואילך. כיום המצב הוא שממשלת ארה"ב מתנהגת כאילו היא בשנות השישים מבחינת הידע על הזיהום שאנו יוצרים למרות שברור כי המצב אינו כך. כבר נטען כי האנושות מתנהגת כאוסף בוקרים בספינת חלל, העוד מדמיינת מרחבים בלתי נגמרים היא משמידה את כוכב הלכת הנושא אותה ([[קנת בולדינג]] 1968).

==ניאו שמרנות==

==ניאו שמרנות==

בשנים האחרונות, בעיקר עקב המשבר הכלכלי העולמי שגררה התנפצות בועת ההיי-טק, חלה חזרה במחשבה הכלכלית אל עקרונות השמרנות. ארה"ב מסרבת לאשרר את אמנת קיוטו נגד ההתחממות הגלובלית מכיוון שאינה רוצה לפגוע בעסקים האמריקנים. ארה"ב היא המפתח ליישום האמנה מכיוון שמחצית מהדלק הנשרף בעולם ביום נשרף על כבישי ארה"ב. הבנק העולמי מתנה את הפחתת חובות העולם השלישי בפתיחת השוק לתאגידים הבין לאומיים. בשם היוזמה הפרטית וכוחות השוק חברות מתנערות מהתנאים שמעניקים הקבלנים שלהם לעובדי הקבלן. אוצרות הטבע של אפריקה נשדדים על ידי תאגידים כמו של בניגרה תוך כדי שהם תומכים במשטרים צבאיים כדי לדכא התקוממות. ערי ייצור לייצוא קמות במזרח בהם עובדים אלפי אנשים בתנאי עבדות. בישראל מרשים לעצמן המעסיקים הגדולים להתעמר בעובדים ולפעול שלבור בכח כל התנגדות והתאגדות ביד אחת עם הממשלה (מטרודן כמשל). בעוד הממשלה נוקטת בהפרטה לגבי נכנסים שיש להפריטם או להכניסם לתחרות (אל-על, נמלי הים) תנופת ההפרטה מתפשטת גם לתחומים אליהם לא ראוי שתגיע, שירותי הבריאות למשל, ונכסי המדינה השייכים לכולנו נמכרים במחירים מגוכחים (בז"ן).

בשנים האחרונות, בעיקר עקב המשבר הכלכלי העולמי שגררה התנפצות בועת ההיי-טק, חלה חזרה במחשבה הכלכלית אל עקרונות השמרנות. ארה"ב מסרבת לאשרר את אמנת קיוטו נגד ההתחממות הגלובלית מכיוון שאינה רוצה לפגוע בעסקים האמריקנים. ארה"ב היא המפתח ליישום האמנה מכיוון שמחצית מ[[שיא תפוקת הנפט|הדלק]] הנשרף בעולם ביום נשרף על כבישי ארה"ב. הבנק העולמי מתנה את הפחתת [[שמיטת חובות|חובות]] העולם השלישי בפתיחת השוק לתאגידים הבין לאומיים. בשם היוזמה הפרטית וכוחות השוק חברות מתנערות מהתנאים שמעניקים הקבלנים שלהם לעובדי הקבלן. אוצרות הטבע של אפריקה נשדדים על ידי תאגידים כמו [http://en.wikipedia.org/wiki/Royal_Dutch_Shell של] בניגרה תוך כדי שהם תומכים במשטרים צבאיים כדי לדכא התקוממות. ערי ייצור לייצוא קמות במזרח בהם עובדים אלפי אנשים בתנאי עבדות. בישראל מרשים לעצמן המעסיקים הגדולים להתעמר בעובדים ולפעול שלבור בכח כל התנגדות והתאגדות ביד אחת עם הממשלה (מטרודן כמשל). בעוד הממשלה נוקטת בהפרטה לגבי נכנסים שיש להפריטם או להכניסם לתחרות (אל-על, נמלי הים) תנופת ההפרטה מתפשטת גם לתחומים אליהם לא ראוי שתגיע, שירותי הבריאות למשל, ונכסי המדינה השייכים לכולנו נמכרים במחירים מגוכחים (בז"ן).

לאור כל זאת כמעט לא מתקיים בישראל ובעולם שיח כלכלי הנוגד את הניאו שמרנות. כל הדוברים חוזרים על סיסמאות היד הנעלמה בעודם מתעלמים ממצבי השוק הלא משוכלל ומההשפעות הסביבתיות. ההסתדרות דואגת לועדי העובדים החזקים בלבד והם בתורם נאבקים רק כדי לשמר את תנאיהם ולא לטובת כלל הציבור (מאבק המורים בדו"ח דברת). הסולידריות החברתית הפנימית הולכת ומתרופפת, החל באי תשלום מיסים והונאת הביטוח הלאומי והחל בהתייעלות ופיטורים גם כאשר החברה מציגה שורות רווח עצומות. בתוך הסכסוך הישראלי פלסטיני גם אין שום התייחסות לצרכי הכלכלה הפלסטינית המחוברת באופן שאין להפריד עם כלכלת ישראל. משטרת ההגירה צדה עובדים זרים ברחובות תל אביב כלי למלא מכסות גירוש בעוד ממשלת ישראל ממשיכה לייבא עובדים ללא הפסקה.

לאור כל זאת כמעט לא מתקיים בישראל ובעולם שיח כלכלי הנוגד את הניאו שמרנות. כל הדוברים חוזרים על סיסמאות היד הנעלמה בעודם מתעלמים ממצבי השוק הלא משוכלל ומההשפעות הסביבתיות. ההסתדרות דואגת לועדי העובדים החזקים בלבד והם בתורם נאבקים רק כדי לשמר את תנאיהם ולא לטובת כלל הציבור (מאבק המורים בדו"ח דברת). הסולידריות החברתית הפנימית הולכת ומתרופפת, החל באי תשלום מיסים והונאת הביטוח הלאומי והחל בהתייעלות ופיטורים גם כאשר החברה מציגה שורות רווח עצומות. בתוך הסכסוך הישראלי פלסטיני גם אין שום התייחסות לצרכי הכלכלה הפלסטינית המחוברת באופן שאין להפריד עם כלכלת ישראל. משטרת ההגירה צדה עובדים זרים ברחובות תל אביב כלי למלא מכסות גירוש בעוד ממשלת ישראל ממשיכה לייבא עובדים ללא הפסקה.