שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''ליברליזם''' הוא מונח מתחום [[מדעי החברה]]. מקורו מהמילה הלטינית 'ליבר' שמשמעה 'חפשי'. הליברליזם התפתח בין ה[[רנסנס]] ל[[מהפכה התעשייתית]] ובמסגרתו הועלתה האפשרות ליסוד חברה מסודרת המבוססת על [[האדם החופשי]] בלבד. בכך היתה התנועה הליברלית בסיס פוליטי מהפכני כנגד הכוחות השמרניים: הכנסייה ובעלי האדמות. | + | '''ליברליזם''' הוא מונח מתחום [[מדעי החברה]]. מקורו מהמילה הלטינית 'ליבר' שמשמעה 'חופשי'. הליברליזם התפתח בין ה[[רנסנס]] ל[[מהפכה התעשייתית]] ובמסגרתו הועלתה האפשרות ליסוד חברה מסודרת המבוססת על [[האדם החופשי]] בלבד. בכך היתה התנועה הליברלית בסיס פוליטי מהפכני כנגד הכוחות השמרניים: הכנסייה ובעלי האדמות. |
| | | |
| ==התפתחות המושג לאורך ההיסטוריה והשינויים החברתיים== | | ==התפתחות המושג לאורך ההיסטוריה והשינויים החברתיים== |
| כשהתפתחה ה[[כלכלה קלאסית|כלכלה הקלאסית]] היא חברה לכוחות המהפכניים הליברליים ששאפו להעביר את מרכז הכוח מהכנסייה וה[[פאודליזם|פאודלים]] בעלי האדמות אל ה[[יזם]], היצרן, הדוגל ב[[טכנולוגיה]] מתקדמת, [[בעל ההון]]. עם תיאור '[[היד הנעלמה]]' ורעיון '[[השוק החופשי]]' נצמד החופש הליברלי לחופש הכלכלי וכיום ניראה שאי אפשר לדבר על ליברליזם בלי קונוטציות לכלכלה של [[שוק חופשי]]. | | כשהתפתחה ה[[כלכלה קלאסית|כלכלה הקלאסית]] היא חברה לכוחות המהפכניים הליברליים ששאפו להעביר את מרכז הכוח מהכנסייה וה[[פאודליזם|פאודלים]] בעלי האדמות אל ה[[יזם]], היצרן, הדוגל ב[[טכנולוגיה]] מתקדמת, [[בעל ההון]]. עם תיאור '[[היד הנעלמה]]' ורעיון '[[השוק החופשי]]' נצמד החופש הליברלי לחופש הכלכלי וכיום ניראה שאי אפשר לדבר על ליברליזם בלי קונוטציות לכלכלה של [[שוק חופשי]]. |
| | | |
− | ובאמת, מי לא רוצה להיות חופשי? כשבוש פולש לעיראק הוא מצדיק זאת בכך שהוא מתכוון 'לשחרר' את העם העיראקי.
| + | ==ביקורת על הליברליזם== |
− | | + | בדיקה מעמיקה קצת יותר מגלה שעבור שכבות מסוימות באוכלוסיה, החופש של [[הליברליזם הכלכלי]] הוא החופש לישון מתחת לגשר. בראשית המאה ה-20 העובדים בעולם המערבי החלו לעמוד על זכויותיהם. ה[[קומוניזם]] התפשט וכבש את מזרח אירופה. סימנים הראו שגם אפריקה ודרום אמריקה עומדות להיסחף עם הרעיונות החדשים ולעזוב את ה[[שוק החופשי]]. [[השפל הגדול]] של 1929 נוסף על כל אלו ומעמד הממסד ה[[קפיטליסטי]] (הליברלי) החל מתערער. |
− | | |
− | ==ביקורת על הליבלרליזם== | |
− | אך בדיקה מעמיקה קצת יותר מגלה שעבור שכבות מסוימות באוכלוסיה, החופש של [[הליברליזם הכלכלי]] הוא החופש לישון מתחת לגשר. החוקה שעברה בעיראק לאחר לחץ אמריקאי ובין לאומי נותנת את החופש ל[[חברות בין לאומיות]] לפעול בעיראק תוך [[הפרטה|הפרטת]] התעשייה והשרותים, אך לא ברור אם לאזרח העיראקי יש כעת יותר חופש מאשר היה בימי סדאם.
| |
− | | |
− | בראשית המאה ה-20 העובדים בעולם המערבי החלו לעמוד על זכויותיהם. ה[[קומוניזם]] התפשט וכבש את מזרח אירופה. סימנים הראו שגם אפריקה ודרום אמריקה עומדות להיסחף עם הרעיונות החדשים ולעזוב את ה[[שוק החופשי]]. [[השפל הגדול]] של 1929 נוסף על כל אלו ומעמד הממסד ה[[קפיטליסטי]] (הליברלי) החל מתערער. | |
| | | |
| גוף הביקורת העיקרי על הליברליזם והיישום הכלכלי שלו, להלן ה[[קפיטליזם]] הוא הניתוח של [[קרל מרקס]] והוגים נוספים שהלכו בעקבותיו ותקנו את הליקויים בהגותו שהתגלו בפרספקטיבה היסטורית, להלן ה[[נאו מרקסיזם|נאו מרקסיסטים]], וגם כאלו שמכחישים כל קשר לניתוח המרקסיסטי כגון [[צייטגייסט]] ושאר [[טכנוקרטיה|טכנוקרטים]], מחשש שיתייגו אותם כ"אדומים". | | גוף הביקורת העיקרי על הליברליזם והיישום הכלכלי שלו, להלן ה[[קפיטליזם]] הוא הניתוח של [[קרל מרקס]] והוגים נוספים שהלכו בעקבותיו ותקנו את הליקויים בהגותו שהתגלו בפרספקטיבה היסטורית, להלן ה[[נאו מרקסיזם|נאו מרקסיסטים]], וגם כאלו שמכחישים כל קשר לניתוח המרקסיסטי כגון [[צייטגייסט]] ושאר [[טכנוקרטיה|טכנוקרטים]], מחשש שיתייגו אותם כ"אדומים". |