שינויים

==אי שוויון ועוני בחברות פרה תעשתיות==

==אי שוויון ועוני בחברות פרה תעשתיות==

בחברות [[ציידים לקטים|פרה-חלקאיות]] או פרה-תעשתיות ההגדרות והאופי של [[עוני]] ושל אי שוויון הן שונות מאשר של עוני [[המהפכה התעשייתית|בחברה התעשייתית]] וכך גם מארג היחסים עם הסביבה הטבעית. בחברת ציידים לקטים ובחברות חקלאיות פרה-תעשתיות, התפקיד של השוק מוגבל, ועיקר העושר והרווחה הכלכלית נובעים מ[[ייצור עצמי]] של [[קהילה]] מסויימת, או של משק חקלאי אותרקי.  

בחברות [[ציידים לקטים|פרה-חקלאיות]] או פרה-תעשתיות ההגדרות והאופי של [[עוני]] ושל אי שוויון הן שונות מאשר של עוני [[המהפכה התעשייתית|בחברה התעשייתית]] וכך גם מארג היחסים עם הסביבה הטבעית. בחברת ציידים לקטים ובחברות חקלאיות פרה-תעשתיות, התפקיד של השוק מוגבל, ועיקר העושר והרווחה הכלכלית נובעים מ[[ייצור עצמי]] של [[קהילה]] מסויימת, או של משק חקלאי אותרקי.  

סיבה אחת לקושי להשוות בין חברות אלה לחברות מודרניות נובע מכך שייתכן שבט שיש לו הכנסה כספית רשמית אפסית, המתקיים דרך [[לקטות]] וצייד, חקלאות מקומית, ואולי גם [[סחר חליפין]], ולכן תושבים של חברות אלה יכולים להחשב כעניים על ידי מדידה מודרנית המתחשבת יותר ב[[תוצר כלכלי לנפש]] ופחות בהיבטים כמו [[רווחה חברתית]].  

סיבה אחת לקושי להשוות בין חברות אלה לחברות מודרניות נובע מכך שייתכן שבט שיש לו הכנסה כספית רשמית אפסית, המתקיים דרך [[לקטות]] וצייד, חקלאות מקומית, ואולי גם [[סחר חליפין]], ולכן תושבים של חברות אלה יכולים להחשב כעניים על ידי מדידה מודרנית המתחשבת יותר ב[[תוצר כלכלי לנפש]] ופחות בהיבטים כמו [[רווחה חברתית]].  

==התמחות כלכלית בקרב חקלאים==

==התמחות כלכלית בקרב חקלאים==

אחת ההשלכות של גלובליזציה של החקלאות היא שחלקאים אינם מתחרים בשיווק תוצרת מקומית, אלא מול תחרות בינלאומית, תכופות נגד חברות ענק שלהן יתרונות טכנולוגייה וגודל. כדי לשרוד חקלאים רבים פונים מגידול של מוצרי מזון מקומיים להתמחות בענפי ייצוא לצריכה.  

אחת ההשלכות של גלובליזציה של החקלאות היא שחקלאים אינם מתחרים בשיווק תוצרת מקומית, אלא מול תחרות בינלאומית, תכופות נגד חברות ענק שלהן יתרונות טכנולוגייה וגודל. כדי לשרוד חקלאים רבים פונים מגידול של מוצרי מזון מקומיים להתמחות בענפי ייצוא לצריכה.  

פרוש הדבר הוא לעיתים קרובות גידול מינים שאינם מקומיים רק לצורך ייצוא (לדגומה גידול של פירות טרופיים במדינות עם מזג אוויר ממוגז). דבר זה יכול לתרום לכניסת [[מינים פולשים]]. כמו כן פרוש הדבר שהחקלאי תלוי בשיווק למדינות רחוקות ולכן לעיתים נכנסים מתווכחים בינו לבין הצרכנים ומעמדו הכלכלי נפגע. הפיכת [[שוק המזון העולמי]] לשוק כלל עולמי יוצרת אצל הצרכן רושם של הגדלת מגוון המינים, אבל התוצאה הכוללת היא דווקא הקטנה מספר הזנים החקלאיים שכן יש מינים מועדפים על החיך המערבי הדומיננטי בשוק.  

פרוש הדבר הוא לעיתים קרובות גידול מינים שאינם מקומיים רק לצורך ייצוא (לדגומה גידול של פירות טרופיים במדינות עם מזג אוויר ממוגז). דבר זה יכול לתרום לכניסת [[מינים פולשים]]. כמו כן פרוש הדבר שהחקלאי תלוי בשיווק למדינות רחוקות ולכן לעיתים נכנסים מתווכחים בינו לבין הצרכנים ומעמדו הכלכלי נפגע. הפיכת [[שוק המזון העולמי]] לשוק כלל עולמי יוצרת אצל הצרכן רושם של הגדלת מגוון המינים, אבל התוצאה הכוללת היא דווקא הקטנה מספר הזנים החקלאיים שכן יש מינים מועדפים על החיך המערבי הדומיננטי בשוק.