שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין שינוי בגודל ,  13:02, 10 באוקטובר 2015
מ
שורה 11: שורה 11:     
==היסטוריה קצרה==
 
==היסטוריה קצרה==
ההיסטוריה של כינון מערכת הנהלת חשבונות שתעקוב אחר זרמי [[אנרגיה|האנרגיה]] שזורמים דרך הסביבה שלנו יכולה להתחיל במקורות של [[הנהלת החשבונות]] עצמה. כשיטה בפני עצמה היא לרוב מקושרת לתאוריית הערך של ה"חומר" (substance) בה דגלו ה[[פזיוקרטים]], ([[Mirowski|פיליפ מירובסקי]] 1999, pp. 154-163), ולאחר מכן האנרגטיקה החקלאית של שרי פודולינסקי  (Serhii Podolinsky), רופא וסוציאליסט אוקריאני (Martinez-Alier 1990), והאנרגטיקה האקולוגית של וי.וי. סטנצ'סקי (Weiner 2000, pp. 70-71, 78-82),(V.V.Stanchenskii).  
+
ההיסטוריה של כינון מערכת הנהלת חשבונות שתעקוב אחר זרמי [[אנרגיה|האנרגיה]] שזורמים דרך הסביבה שלנו יכולה להתחיל במקורות של [[הנהלת החשבונות]] עצמה. כשיטה בפני עצמה היא לרוב מקושרת לתאוריית הערך של ה"חומר" (substance) בה דגלו ה[[פזיוקרטים]], ([[פיליפ מירובסקי|Mirowski]] 1999, pp. 154-163), ולאחר מכן האנרגטיקה החקלאית של שרי פודולינסקי  (Serhii Podolinsky), רופא וסוציאליסט אוקריאני (Martinez-Alier 1990), והאנרגטיקה האקולוגית של וי.וי. סטנצ'סקי (Weiner 2000, pp. 70-71, 78-82),(V.V.Stanchenskii).  
    
עם זאת, השיטות המרכזיות של הערכת אנרגיה גלומה שנמצאות בשימוש היום, צמחו מתוך '''[[ניתוח תשומה-תפוקה|מודל תשומה-תפוקה]]''' של [[וסילי לאונטיף]] והן נקראות '''ניתוח תשומה-תפוקה של אנרגיה גלומה''' (Input-Output Embodied Energy analysis). מודל תשומה תפוקה היה בתורו התאמה של [[כלכלה נאו קלאסית|התאוריה הנאו קלאסית]] על שיווי משקל כללי עם יישום ל-"המחקר האמפירי של התלות ההדדית הכמותית בין פעולות כלכליות הקשורות זו לזו" (Leontief 1966, p. 134). על פי טננבאום (1998).  
 
עם זאת, השיטות המרכזיות של הערכת אנרגיה גלומה שנמצאות בשימוש היום, צמחו מתוך '''[[ניתוח תשומה-תפוקה|מודל תשומה-תפוקה]]''' של [[וסילי לאונטיף]] והן נקראות '''ניתוח תשומה-תפוקה של אנרגיה גלומה''' (Input-Output Embodied Energy analysis). מודל תשומה תפוקה היה בתורו התאמה של [[כלכלה נאו קלאסית|התאוריה הנאו קלאסית]] על שיווי משקל כללי עם יישום ל-"המחקר האמפירי של התלות ההדדית הכמותית בין פעולות כלכליות הקשורות זו לזו" (Leontief 1966, p. 134). על פי טננבאום (1998).  

תפריט ניווט