שינויים

השימוש ב[[אנרגיה גרעינית]] דורש [[דלק גרעיני]]. דלק כזה הוא כיום היסוד [[אורניום]] בלבד, ויש תכנונים עתידיים להשתמש ב[[תוריום]] שנמצא בכמויות גדולות יותר.  

השימוש ב[[אנרגיה גרעינית]] דורש [[דלק גרעיני]]. דלק כזה הוא כיום היסוד [[אורניום]] בלבד, ויש תכנונים עתידיים להשתמש ב[[תוריום]] שנמצא בכמויות גדולות יותר.  

עופרות [[אורניום]] נמצאות בקרקע בריכוזים נמוכים והן נכרות נכון ל-2014 ב-19 מדינות. אורניום זה משמש ב[[כורים אטומייים לייצור חשמל]] יחד עם אורניום-235 כדי ליצור חום שמחמם מים ליצירת קיטור לשם סיבוב טורבינה וייצור חשמל. כוח גרעיני מייצר כיום כ-6% מ[[משק האנרגיה העולמי]] וכ-13-14% מסך צריכת החשמל העולמית. הרחבת תעשיית הכורים הגרעיניים נשנענת כיום על סובסדיות שונות. מתקי גרעין מייצרים בכל שנה 200 אלף מטרים רבועים של [[פסולת רדיו-אקטיבית]] נמוכה ובינונית ו-10 אלף מטרים רבועים של פסולת רדיו-אקטיבית גבוה בכל שנה.  

עופרות [[אורניום]] נמצאות בקרקע בריכוזים נמוכים והן נכרות נכון ל-2014 ב-19 מדינות. אורניום זה משמש ב[[כורים אטומייים לייצור חשמל]] יחד עם אורניום-235 כדי ליצור חום שמחמם מים ליצירת קיטור לשם סיבוב טורבינה וייצור חשמל. כוח גרעיני מייצר כיום כ-6% מ[[משק האנרגיה העולמי]] וכ-13-14% מסך צריכת החשמל העולמית. הרחבת תעשיית הכורים הגרעיניים נשנענת כיום על סובסדיות שונות. מתקני גרעין מייצרים בכל שנה 200 אלף מטרים רבועים של [[פסולת רדיו-אקטיבית]] נמוכה ובינונית ו-10 אלף מטרים רבועים של פסולת רדיו-אקטיבית גבוה בכל שנה.  

השימוש בדלק גרעיני והפסולת הרדיואקטיבית של תעשיית הגרעין מסוכנים מאד ל[[בני אדם]] ולחיים בכלל. זיהום רדיואקטיבי שנפלט ל[[הסביבה הטבעית|הסביבה הטבעית]] על ידי שפיכה, תאונה או פיצוץ עלול להכנס ל[[שרשת המזון]] ומשם לעבור [[הצטברות ביולוגית]] ולהפוך ל[[זיהום במזון]]. חשיפה חיצונית או פנימית ל[[זיהום רדיואקטיבי]] עלול לגרום לשבירה מאסיבית של ה DNA ולגרום ל[[טטרוגן|מומים בעוברים]], [[גורם סרטני|סרטן]], לנזקים ברקמות ולמוות. ארגון האומות המאחודות העריך בשנת 2008 כי החשיפה השנתית הממוצעת בקרב בני אדם לקרינה כללה 0.01 מילי-זיוורט (mSv) כתוצאה מניסויים ב[[נשק אטומי]] שהתרחשו בעבר, 2.0 mSv כתוצאה מקרינה מרדיו-איזוטופים טבעיים ו 0.4 mSv כתוצאה מקרינה קוסמית. כל החשיפות הנ"ל משתנים על פי מיקום. כמה רדיו-איזוטופים בפסולת גרעינית פולטים קרינה מזיקה לתקופות של 4.5 מיליארדי שנים או יותר מכך. אחסון של פסולת גריעית מצוי בסכנה של דליפה עקב רשלנות, וכן יש אסונות טבע (צונאמי, רעידות אדמה) ואפשרות של [[טרור גרעיני]]. אחסון הפסולת, ההשלכות הבריאותיות והסיכונים מדלק גרעיני ממשכים להיות נושא לויכוח והופכים את תעשיית הגרעין לשנויה במחלוקת.

השימוש בדלק גרעיני והפסולת הרדיואקטיבית של תעשיית הגרעין מסוכנים מאד ל[[בני אדם]] ולחיים בכלל. זיהום רדיואקטיבי שנפלט ל[[הסביבה הטבעית|הסביבה הטבעית]] על ידי שפיכה, תאונה או פיצוץ עלול להכנס ל[[שרשת המזון]] ומשם לעבור [[הצטברות ביולוגית]] ולהפוך ל[[זיהום במזון]]. חשיפה חיצונית או פנימית ל[[זיהום רדיואקטיבי]] עלול לגרום לשבירה מאסיבית של ה DNA ולגרום ל[[טטרוגן|מומים בעוברים]], [[גורם סרטני|סרטן]], לנזקים ברקמות ולמוות. ארגון האומות המאחודות העריך בשנת 2008 כי החשיפה השנתית הממוצעת בקרב בני אדם לקרינה כללה 0.01 מילי-זיוורט (mSv) כתוצאה מניסויים ב[[נשק אטומי]] שהתרחשו בעבר, 2.0 mSv כתוצאה מקרינה מרדיו-איזוטופים טבעיים ו 0.4 mSv כתוצאה מקרינה קוסמית. כל החשיפות הנ"ל משתנים על פי מיקום. כמה רדיו-איזוטופים בפסולת גרעינית פולטים קרינה מזיקה לתקופות של 4.5 מיליארדי שנים או יותר מכך. אחסון של פסולת גריעית מצוי בסכנה של דליפה עקב רשלנות, וכן יש אסונות טבע (צונאמי, רעידות אדמה) ואפשרות של [[טרור גרעיני]]. אחסון הפסולת, ההשלכות הבריאותיות והסיכונים מדלק גרעיני ממשכים להיות נושא לויכוח והופכים את תעשיית הגרעין לשנויה במחלוקת.