שינויים

{{ציטוט|תוכן=בין האובייקטים החדשים שמשכו את תשומת ליבי בזמן שהותי בארצות הברית, לא היה אחד שהכה אותי בתמהון גדול כל כך כמו השיוויון של התנאים. בקלות הבנתי את ההשפעה העצומה שעובדה בסיסית זו מפעילה על תפקודי החברה. הוא מספק כיוון ייחודי לדעת הקהל, סיבוב מסויים לחוקים, מוסכמות חדשות לאלו ששולטים, והרגלים מיוחדים לאלו שנשלטים... הוא יוצר דעות, נותן מקום לרגשות, מעודד מנהגים, ומשנה כל דבר שאינו מייצר...המשכתי ומצאתי עובדה זו שוב ושוב כנקודה מרכזית שכל תצפיותי הובילו אליה.}}

{{ציטוט|תוכן=בין האובייקטים החדשים שמשכו את תשומת ליבי בזמן שהותי בארצות הברית, לא היה אחד שהכה אותי בתמהון גדול כל כך כמו השיוויון של התנאים. בקלות הבנתי את ההשפעה העצומה שעובדה בסיסית זו מפעילה על תפקודי החברה. הוא מספק כיוון ייחודי לדעת הקהל, סיבוב מסויים לחוקים, מוסכמות חדשות לאלו ששולטים, והרגלים מיוחדים לאלו שנשלטים... הוא יוצר דעות, נותן מקום לרגשות, מעודד מנהגים, ומשנה כל דבר שאינו מייצר...המשכתי ומצאתי עובדה זו שוב ושוב כנקודה מרכזית שכל תצפיותי הובילו אליה.}}

[[תמונה:Gini_vs_social_capital_in_USA.jpg|left|thumb|360px|אי שווויון בהכנסות ו[[מדד ההון החברתי]] ב-50 ערים בארצות הברית. יש מתאם חיובי בין שיוויון לבין רמות גבוהות יותר של [[הון חברתי]]]]

[[תמונה:Gini_vs_social_capital_in_USA.jpg|left|thumb|360px|אי שוויון בהכנסות ו[[מדד ההון החברתי]] ב-50 ערים בארצות הברית. יש מתאם חיובי בין שיוויון לבין רמות גבוהות יותר של [[הון חברתי]]]]

במאמר משנת 2002 [uslander_problems] טענו אריק אוסלנר (Eric Uslaner) ומיטצ'ל בראון (Mitchell Brown) כי יש מתאם גבוה בין כמות האמון ששוררת בחברה ובין השוויון בהכנסות. הם עשו זאת באמצעות השוואת התשובות לשאלה "האם אנשים אחרים ינצלו אותך אם תהיה להם הזדמנות לכך?" בסקר חברתי כללי בארה"ב וסקרים אחרים עם ססטיסטיקה של אי שוויון בהכנסה.

במאמר משנת 2002 [uslander_problems] טענו אריק אוסלנר (Eric Uslaner) ומיטצ'ל בראון (Mitchell Brown) כי יש מתאם גבוה בין כמות האמון ששוררת בחברה ובין השוויון בהכנסות. הם עשו זאת באמצעות השוואת התשובות לשאלה "האם אנשים אחרים ינצלו אותך אם תהיה להם הזדמנות לכך?" בסקר חברתי כללי בארה"ב וסקרים אחרים עם ססטיסטיקה של אי שוויון בהכנסה.

רוברט פוטנם (Robert Putnam), פרופסור למדע פוליטי בהארווארד, הראה את קיומם של קשרים בין הון חברתי לבין אי שוויון כלכלי. המחקרים החשובים ביותר שלו (Putnam, Leonardi, and Nanetti 1993, Putnam 2000) הראו קיום של קשרים אלו בארה"ב וגם באיטליה. על הקשר בין אי-שוויון ומעורבות בקהילה הוא אומר:

רוברט פוטנם (Robert Putnam), פרופסור למדע פוליטי בהארווארד, הראה את קיומם של קשרים בין הון חברתי לבין אי שוויון כלכלי. המחקרים החשובים ביותר שלו (Putnam, Leonardi, and Nanetti 1993, Putnam 2000) הראו קיום של קשרים אלו בארה"ב וגם באיטליה. על הקשר בין אי-שוויון ומעורבות בקהילה הוא אומר:

{{ציטוט|תוכן= קהילה ושיוויון הם דברים שמחזקים זה את זה. הון חברתי ואי שוויון כלכלי נעו בזה אחר זה במשך רוב המאה ה-20. במונחים של חלוקה של הון ושל הכנסה, ארצות הברית בשנות ה-50 וה-60 היתה אלגטרית (תמיכה בשוויון זכויות) ביותר מזה 100 שנים... עשורים אלה היו גם נקודת שיא של לכידות חברתית ומעורבות חברתית. באותו זמן התרחשו שיאים בהון חברתי ובשיוויון. לעומת זאת, השליש האחרון של המאה העשרים היתה תקופה של אי שיוויון גדל ושל שחיקה בהון החברתי... התזמון של שתי המגמות הוא בולט: היכן שהוא בסביבות השנים 1965-1970 אמריקה הפכה את הכיווון והחלה להפוך הן פחות צודקת מבחינה כלכלית והן פחות מחוברת מבחינה חברתית ופוליטית.}} (Putnam 2000 pp 359)

{{ציטוט|תוכן= קהילה ושיוויון הם דברים שמחזקים זה את זה. הון חברתי ואי שוויון כלכלי נעו בזה אחר זה במשך רוב המאה ה-20. במונחים של חלוקה של הון ושל הכנסה, ארצות הברית בשנות ה-50 וה-60 היתה אלגטרית (תמיכה בשוויון זכויות) ביותר מזה 100 שנים... עשורים אלה היו גם נקודת שיא של לכידות חברתית ומעורבות חברתית. באותו זמן התרחשו שיאים בהון חברתי ובשיוויון. לעומת זאת, השליש האחרון של המאה העשרים היתה תקופה של אי שיוויון גדל ושל שחיקה בהון החברתי... התזמון של שתי המגמות הוא בולט: היכן שהוא בסביבות השנים 1965-1970 אמריקה הפכה את הכיוון והחלה להפוך הן פחות צודקת מבחינה כלכלית והן פחות מחוברת מבחינה חברתית ופוליטית.}} (Putnam 2000 pp 359)

===נתק בין העשירים לחברה===

===נתק בין העשירים לחברה===

בעקבות הקשרים הרבים בין אי שוויון חברתי וכלכלי לבין בעיות סביבה, פעילי [[סביבתנות|סביבה]], ו[[קיימות]] כמו גם [[כלכלה אקולוגית|כלכלנים אקולוגיים]] רבים, רואים בצמצום של אי השוויון מטרה מרכזית, לדוגמה הפחתת אי שוויון היא אחת המטרות של [[פרמקלצ'ר]], ושל [[האגודה האירופאית לכלכלה אקולוגית]].

בעקבות הקשרים הרבים בין אי שוויון חברתי וכלכלי לבין בעיות סביבה, פעילי [[סביבתנות|סביבה]], ו[[קיימות]] כמו גם [[כלכלה אקולוגית|כלכלנים אקולוגיים]] רבים, רואים בצמצום של אי השוויון מטרה מרכזית, לדוגמה הפחתת אי שוויון היא אחת המטרות של [[פרמקלצ'ר]], ושל [[האגודה האירופאית לכלכלה אקולוגית]].

==השקפות שונות על אי שיוווין כלכלי==

==השקפות שונות על אי שיוויון כלכלי==

===מרקסיזם===

===מרקסיזם===

המרקסיזם דוגל בקיום של חברה שבה חלוקת המשאבים מבוססת על צרכי הפרט במקום יכולות הייצור שלו, הירושה שירש, קשריו הפוליטיים ועוד. בחברה כזו אי שוויון יהיה מינימלי.  

המרקסיזם דוגל בקיום של חברה שבה חלוקת המשאבים מבוססת על צרכי הפרט במקום יכולות הייצור שלו, הירושה שירש, קשריו הפוליטיים ועוד. בחברה כזו אי שוויון יהיה מינימלי.  

===טענות כי אי שוויון מוריד את הרווחה החברתית===

===טענות כי אי שוויון מוריד את הרווחה החברתית===

ברוב הדמוקרטיות המערביות, הרצון להוריד או להגביל את אי השווויון הכלכלי מקושר בדרך כלל עם השמאל הכלכלי. טיעון מרכזי בעד הורדת אי השווויון מוריד את הלכידות החברתית ומגביר את התסיסה החברתית, ובכך הוא מחליש את החברה.  

ברוב הדמוקרטיות המערביות, הרצון להוריד או להגביל את אי השוויון הכלכלי מקושר בדרך כלל עם השמאל הכלכלי. טיעון מרכזי בעד הורדת אי השוויון מוריד את הלכידות החברתית ומגביר את התסיסה החברתית, ובכך הוא מחליש את החברה.  

ישנן ראיות כי טענה זו נכונה, וטענה זו היא גם אינטואיטיבת לפחות בהקשר של קבוצות קטנות של בני אדם. בקבוצות גדולות יותר טענה זו אינה ברורה. מחקר אחד מצא כי אי שוויון משפיע לרעה על האושר באירופה אבל לא בארה"ב. [http://www.cepr.org/pubs/dps/DP2877.asp]

ישנן ראיות כי טענה זו נכונה, וטענה זו היא גם אינטואיטיבת לפחות בהקשר של קבוצות קטנות של בני אדם. בקבוצות גדולות יותר טענה זו אינה ברורה. מחקר אחד מצא כי אי שוויון משפיע לרעה על האושר באירופה אבל לא בארה"ב. [http://www.cepr.org/pubs/dps/DP2877.asp]