שינויים

המקור השני של רעיון הקידמה היה ההתקדמות החומרית ושינויים חיוביים בחיים של אנשים. אנשים החלו לשים לב לשינויים אלה ושמו לב גם שחייהם טובים במעט מחייהם של הוריהם, הם החלו לצפות שלילדיהם יהיו חיים טובים עוד יותר מאשר אלו שלהם. עם הנצחון של הפרלמט על המלוכה באנגליה במאה ה-17, הפילוסופים קיבלו את המבנה החברתי כדבר רצוי, הם מיקדו את תשומת הלב שלהם בנושא ה[[כלכלה|כלכלי]] מתוך רצון לגרום למערכת להמשיך לעבוד ואפילו לרוץ עוד יותר מהר. דבר זה בא לידי ביטוי ב[[כלכלה פוליטית|כלכלה הפוליטית]] בהנהגת [[אדם סמית]].  

המקור השני של רעיון הקידמה היה ההתקדמות החומרית ושינויים חיוביים בחיים של אנשים. אנשים החלו לשים לב לשינויים אלה ושמו לב גם שחייהם טובים במעט מחייהם של הוריהם, הם החלו לצפות שלילדיהם יהיו חיים טובים עוד יותר מאשר אלו שלהם. עם הנצחון של הפרלמט על המלוכה באנגליה במאה ה-17, הפילוסופים קיבלו את המבנה החברתי כדבר רצוי, הם מיקדו את תשומת הלב שלהם בנושא ה[[כלכלה|כלכלי]] מתוך רצון לגרום למערכת להמשיך לעבוד ואפילו לרוץ עוד יותר מהר. דבר זה בא לידי ביטוי ב[[כלכלה פוליטית|כלכלה הפוליטית]] בהנהגת [[אדם סמית]].  

עוד רעיון מרכזי בקידמה הוא שהיא אינה מוגבלת לקידמה מדעית ו[[שינוי טכנולוגי|טכנולוגית]], אלא גם להגדלת העושר ([[צמיחה כלכלית]]), לקידמה תרבותית ואזרחית, לקידמה במבנה החברתי, בספרות ובאומנות. אפילו ב[[טבע האדם]] ובמבנה הביולוגי שלו. עד המאה ה-19 רעיון הקידמה לא היה מוגבל רק לפילוסופים ולמדענים אלא גם לאנשים אחרים, משכילים ושאינם משכילים. הרעיון שהחל ב[[בריטניה]], [[ארה"ב]], [[קנדה]] ו[[אוסטרליה]], התפשט לשאר העולם. היסטוריונים של אותה תקופה , במיוחד הזרם ההיסטורי הגרמני, תארו את החברות ההיסטוריות ככאלה שנמצאות על רצף אחד של [[אבולוציה חברתית ותרבותית|התפתחות תרבותית וחברתית]]. רעיונות דומים הפכו לפופלארים על ידי ספרו של w.w. rostow  משנת 1960 - "השלבים של הצמיחה הכלכלית". עד המאה ה-20, רעיון זה היה מקובל על הזרם המרכזי בתרבות ובתקשורת.

עוד רעיון מרכזי בקידמה הוא שהיא אינה מוגבלת לקידמה מדעית ו[[שינוי טכנולוגי|טכנולוגית]], אלא גם להגדלת העושר ([[צמיחה כלכלית]]), לקידמה תרבותית ואזרחית, לקידמה במבנה החברתי, בספרות ובאומנות. אפילו ב[[טבע האדם]] ובמבנה הביולוגי שלו. עד המאה ה-19 רעיון הקידמה לא היה מוגבל רק לפילוסופים ולמדענים אלא גם לאנשים אחרים, משכילים ושאינם משכילים. הרעיון שהחל ב[[בריטניה]], [[ארה"ב]], [[קנדה]] ו[[אוסטרליה]], התפשט לשאר העולם. היסטוריונים של אותה תקופה , במיוחד הזרם ההיסטורי הגרמני, תארו את החברות ההיסטוריות ככאלה שנמצאות על רצף אחד של [[אבולוציה חברתית ותרבותית|התפתחות תרבותית וחברתית]]. רעיונות דומים הפכו לפופולרים על ידי ספרו של w.w. rostow  משנת 1960 - "השלבים של הצמיחה הכלכלית". עד המאה ה-20, רעיון זה היה מקובל על הזרם המרכזי בתרבות ובתקשורת.

==יישומים==

==יישומים==