שינויים

כלכלה נאו קלאסית מניחה כי הסוכנים הכלכליים הם [[ראציונליזם|ראציונלים]] - דבר זה מניח הנחות רבות לגבי יכולת עיבוד המידע של אנשים שנחשבים בעייתיים בגלל היבטים של פסיכולוגיה, מדעי המוח וסיבוכיות של חישובים. בשנת 1957 פרסם הכלכלן הרבט סימון את ספרו models of Man שבו הוא טען שאנשים הם ראציונלים רק במידע מסויימת וכי יש מימדים רגשיים או בלתי רציונלים בהתהנגותם. בעבודות אחרות הוא טען ש"סוכנים בעלי ראציונליות חסומה הם בעלי מגבלות על ניסוח ובפתרון של בעיות סבוכות ובעיבוד (קבלת, איחסון, איחזור ושידור) של מידע". סימון הציע כי סוכנים כלכלים מבצעים היורסטיקות כדי לקבל החלטות במקום לבצע אופטימיזציה מוחלטת לפי חישובים. ממצאים מתחום הסיבוכיות מצביעים כי יש בעיות כלכליות שבני אדם (או מכונות חישוב אחרות) אינם מסוגלים לפתור בזמן סביר ולכן חייבים לבצע היוריסטיקה - כך הדבר אפילו בבעיות "פשוטות" לכאורה של בחירת סל קניות אופטימלי בסופר ממוצע. ראו [[תאוריית העדפה הנגלית]] לפרטים.  

כלכלה נאו קלאסית מניחה כי הסוכנים הכלכליים הם [[ראציונליזם|ראציונלים]] - דבר זה מניח הנחות רבות לגבי יכולת עיבוד המידע של אנשים שנחשבים בעייתיים בגלל היבטים של פסיכולוגיה, מדעי המוח וסיבוכיות של חישובים. בשנת 1957 פרסם הכלכלן הרבט סימון את ספרו models of Man שבו הוא טען שאנשים הם ראציונלים רק במידע מסויימת וכי יש מימדים רגשיים או בלתי רציונלים בהתהנגותם. בעבודות אחרות הוא טען ש"סוכנים בעלי ראציונליות חסומה הם בעלי מגבלות על ניסוח ובפתרון של בעיות סבוכות ובעיבוד (קבלת, איחסון, איחזור ושידור) של מידע". סימון הציע כי סוכנים כלכלים מבצעים היורסטיקות כדי לקבל החלטות במקום לבצע אופטימיזציה מוחלטת לפי חישובים. ממצאים מתחום הסיבוכיות מצביעים כי יש בעיות כלכליות שבני אדם (או מכונות חישוב אחרות) אינם מסוגלים לפתור בזמן סביר ולכן חייבים לבצע היוריסטיקה - כך הדבר אפילו בבעיות "פשוטות" לכאורה של בחירת סל קניות אופטימלי בסופר ממוצע. ראו [[תאוריית העדפה הנגלית]] לפרטים.  

התחומים של [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה ניסויית]] משתמשים בתובנות מצד פסיכלוגיה, מדעי המוח וניסויים כדי לבדוק הנחות שונות הנוגעות לראציונליות של צרכנים, יצרנים ומקבלי החלטות בהקשר הכלכלי. מתוך תחומים אלה נראה שהסברים ראציונלים אינם בהכרח הסברים טובים להתנהגות אנושית. אפילו  

התחומים של [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה ניסויית]] משתמשים בתובנות מצד פסיכולוגיה, מדעי המוח וניסויים כדי לבדוק הנחות שונות הנוגעות לראציונליות של צרכנים, יצרנים ומקבלי החלטות בהקשר הכלכלי. מתוך תחומים אלה נראה שהסברים ראציונלים אינם בהכרח הסברים טובים להתנהגות אנושית. אפילו  

המינוח "ראנציונליות חלקית" מניח בצורה משתמעת שרוב ההחלטות הן ראציונליות, אם כי ייתכן שרוב ההחלטות אינן ראצניוליות ונלקחות בלי שאנו שמים עליהם לב. תחומים אחרים כמו שיווק, בודקים גם הם היבטים של ראציונליות. לדוגמה בספר [[עיצוב להרזייה]] נטען כי בכל יום אנשים מקבלים כ-250 החלטות לגבי מזון, ומתוכן כ-200 החלטות נלקחות בצורה לא מודעת וכי דברים כמו גודל הצלחות, מה מונח על השיש במטבח, או מה הנוף שעליו מסתכלים במסעדה יכולים לקבוע התנהגות במזון לא פחות משיקולים ראציונלים.  

המינוח "ראנציונליות חלקית" מניח בצורה משתמעת שרוב ההחלטות הן ראציונליות, אם כי ייתכן שרוב ההחלטות אינן ראצניוליות ונלקחות בלי שאנו שמים עליהם לב. תחומים אחרים כמו שיווק, בודקים גם הם היבטים של ראציונליות. לדוגמה בספר [[עיצוב להרזייה]] נטען כי בכל יום אנשים מקבלים כ-250 החלטות לגבי מזון, ומתוכן כ-200 החלטות נלקחות בצורה לא מודעת וכי דברים כמו גודל הצלחות, מה מונח על השיש במטבח, או מה הנוף שעליו מסתכלים במסעדה יכולים לקבוע התנהגות במזון לא פחות משיקולים ראציונלים.