שורה 10: |
שורה 10: |
| | | |
| ==היסטוריה ואבולוציה משותפת עם האדם== | | ==היסטוריה ואבולוציה משותפת עם האדם== |
− | בדומה לבעלי החיים המבוייתים, [[חיטה|החיטה]], ושאר הצמחים המבוייתים, עברו יחד עם האדם תהליך של [[קו-אבולוציה]] (אבולוציה משותפת) שבו הצלחה והתפשטות של מין אחד הובילה להתפשטות של שאר המינים. לדוגמה הצלחה של גידול חיטה באיזורים צפוניים או מדבריים גררה התפשטות שלה לאיזורים אלה וגם אפשרה לבני האדם להתפשט לשם ולהגדיל את מספרם באיזורים אלה. כיום חיטה וצמחים נוספים כמו [[תירס]], הם סוגי הצמחים הנפוצים עלי אדמות. עם זאת גורלה קשור בצורה הדוקה לגורל האדם. מכאן ניתן לראות בחיטה, באדם ובמינים אחרים סוג של תת [[מערכת אקולוגית]] ([[אקולוגיה חקלאית]] ובהמשך [[אקולוגיה עירונית]]). | + | {{הפניה לערך מורחב|המהפכה החקלאית}} |
| + | בדומה לבעלי-חיים וצמחים מבוייתים אחרים, החיטה, עברה יחד עם האדם תהליך של [[קו-אבולוציה]] (אבולוציה משותפת) שבו הצלחה והתפשטות של מין אחד הובילה להתפשטות של שאר המינים. לדוגמה הצלחה של גידול חיטה באיזורים צפוניים או מדבריים גררה התפשטות שלה לאיזורים אלה וגם אפשרה לבני האדם להתפשט לשם ולהגדיל את מספרם באיזורים אלה. כיום חיטה ו[[דגנים]] נוספים כמו [[תירס]], הם סוגי הצמחים הנפוצים עלי אדמות. עם זאת גורלה קשור בצורה הדוקה לגורל האדם. מכאן ניתן לראות בחיטה, באדם ובמינים אחרים סוג של תת [[מערכת אקולוגית]] ([[אקולוגיה חקלאית]] ובהמשך [[אקולוגיה עירונית]]). |
| | | |
− | במשך השנים השפיעו בני האדם על הגנום של החיטה, כך שחיטה שהתאימה לחקלאות שרדה וזו שלא, נכחדה או נשארה מין נפוץ הרבה פחות (חיטת הבר). בשנים האחרונות הדבר בא לידי ביטוי קיצוני יותר על ידי פיתוח של[[הנדסה גנטית]] והתערבות ברוטלית יותר בגנום של צמחי החקלאות ובעלי החיים המבוייתים. | + | במשך השנים השפיעו בני האדם על הגנום של החיטה, כך שחיטה שהתאימה לחקלאות שרדה וזו שלא, נכחדה או נשארה מין נדיר בהרבה (חיטת הבר). בשנים האחרונות הדבר בא לידי ביטוי קיצוני יותר על ידי פיתוח של [[הנדסה גנטית]] והתערבות ברוטלית יותר בגנום של צמחי החקלאות ובעלי החיים המבוייתים. |
| | | |
− | הקו-אבולוציה באה לידי ביטוי בכך שההיסטוריה האנושית שונתה במידה רבה על ידי "האינטרסים" של החיטה. היבט צר של הביות הוא שבני אדם שלא היו מותאמים בצורה קיצונית לסוגי המאכלים כמו חיטה או אורז סבלו מחסרון אבולוציוני ועד היום יש אנשים רבים שיש להם בעיה בעיכול סוגי מזונות אלה. | + | הקו-אבולוציה באה לידי ביטוי בכך שההיסטוריה האנושית שונתה במידה רבה על ידי "האינטרסים" של החיטה. היבט צר של הביות הוא שבני אדם שלא היו מותאמים בצורה קיצונית לסוגי המאכלים כמו חיטה או [[אורז]] סבלו מחסרון אבולוציוני. עד היום יש אנשים שיש להם בעיה בעיכול סוגי מזונות אלה. במובן רחב יותר, בני אדם החלו להשקיע כמות גבוה מאד של [[אנרגיה]] ושל מאמץ כדי לגדל חיטה (וצמחים אחרים) במקומות שונים ולאפשר לה להתפתח בהם. הדבר כולל הן את המאמץ הישיר המושקע ב[[חקלאות]] והן שינויים עקיפים יותר כמו בניית כוח צבאי לשם שימור שטחי חקלאות. |
| | | |
− | במובן רחב יותר, בני אדם החלו להשקיע כמות גבוה מאד של [[אנרגיה]] ושל מאמץ כדי לגדל חיטה (וצמחים אחרים) במקומות שונים ולאפשר לה להתפתח בהם. הדבר כולל הן את המאמץ הישיר המושקע ב[[חקלאות]] והן שינויים עקיפים יותר (כמו בניית כוח צבאי לשם שימור שטחי חקלאות).
| + | בספרו [[קיצור תולדות האנושות]] מכנה זאת [[יובל הררי]] בשם "הונאת החיטה". [[המהפכה החקלאית]] שבמסגרתה בויתה החיטה, הבטיחה כיבכול חיים טובים יותר שכן כל דונם של אדמה הניב יותר [[מזון]] יחסית לשטחים דומים של [[ציידים לקטים|הציידים לקטים]]. אלא שהפריון הגדול הוביל ל[[גידול אוכלוסין]] שהיה מהיר מעט יותר מהעליה בפריון וכתוצאה מכך להורדת הקלוריות לנפש.<ref>[[רובים חיידקים ופלדה]], [[ג'ארד דיימונד]]</ref> בנוסף היבטים רבים יותר בחיי החקלאים היו קשים יותר לעומת חיי הציידים לקטים: עבודה חקלאית שהגוף האנושי אינו מותאם לה שגרמה לשחיקה של הגוף; [[מגיפה|מגיפות]] ומחלות זיהומיות שנבעו מישיבה בישובי קבע וקרבה לבעלי חיים; תזונה פחות מגוונת ופחות בריאה וטעימה; ו[[מוסדות חברתיים]] ריכוזיים ונצלנים יותר (מלוכה, מיסים, מעמד לוחמים) שהביאו לניצול, [[עוני]] ומלחמות לאיכרים.<ref>[[קיצור תולדות האנושות]], [[יובל נוח הררי]]</ref> |
| | | |
− | בספרו [[קיצור תולדות האנושות]] מכנה זאת [[יובל הררי]] בשם "הונאת החיטה". [[המהפכה החקלאית]] שבמסגרתה בויתה החיטה, הבטיחה כיבכול חיים טובים יותר שכן כל דונם של אדמה הניב יותר [[מזון]] יחסית לשטחים דומים של [[ציידים לקטים|הציידים לקטים]]. אלא שהפריון הגדול הוביל ל[[גידול אוכלוסין]] שהיה מהיר מעט יותר מהעליה בפריון וכתוצאה מכך להורדת הקלוריות לנפש. בנוסף היבטים רבים יותר בחיי החקלאים היו קשים יותר לעומת חיי הציידים לקטים: עבודה חקלאית שהגוף האנושי אינו מותאם לה שגרמה לשחיקה של הגוף; [[מגיפה|מגיפות]] ומחלות זיהומיות שנבעו מישיבה בישובי קבע וקרבה לבעלי חיים; תזונה פחות מגוונת ופחות בריאה וטעימה; ו[[מוסדות חברתיים]] ריכוזיים ונצלנים יותר (מלוכה, מיסים, מעמד לוחמים) שהביאו לניצול, [[עוני]] ומלחמות לאיכרים.
| + | לטענת הררי, פחות משהחיטה בויתה על ידי האדם, היא בייתה את בני האדם בעצמה -והעובדה היא שלא החיטה גרה בבתים, אלא בני האדם. השפעת החיטה על הגנום האנושי עברה דרך השינויים הרבים והמהותיים בעקבות קשירת גורל בני האדם עם המינים המבוייתים והמעבר לחקלאות. |
− | | |
− | לטענת הררי, פחות משהחיטה בויתה על ידי האדם, היא בייתה את בני האדם בעצמה -והעובדה היא שלא החיטה גרה בבתים, אלא בני האדם. השפעת החיטה על הגנום האנושי עברה דרך השינויים הרבים והמהותיים בעקבות קשירת גורל בני האדם עם המינים המבוייתים והמעבר לחקלאות. | |
| | | |
| ==גידול חיטה כיום== | | ==גידול חיטה כיום== |