שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''כדור דייסון''' הוא מגה-מבנה היפותטי אשר מקיף כוכב כדי לנצל את ה[[אנרגיה]] של אותו הכוכב. כדור כזה תואר לראשונה ב-1937 על ידי אולף סטפלדון בנובלת המדע הבדיוני "Star Maker". הרעיון הונגש לציבור מאוחר יותר על-ידי הפיזיקאי התיאורתיקן פרימן דייסון. דייסון העריך כי מבנים כאלו הם המענה המתבקש לצרכי האנרגיה ההולכים וגדלים של ציוויליזציות טכנולוגיות, והציע לחפש מבנים שכאלו כדי לאתר חיים תבוניים מחוץ ל[[כדור הארץ]]. מאמר של דייסון משנת 1960 שפורסם בכתב העת "Science" הוא כנראה הפעם הראשונה שבה הרעיון גובש בצורה מסודרת. | + | '''כדור דייסון''' הוא מגה-מבנה היפותטי אשר מקיף כוכב (כמו השמש) כדי לנצל את ה[[אנרגיה]] של אותו הכוכב. |
| | | |
− | בנייתו של כדור דייסון נמצא הרחק מעבר ליכולות הקיימות בקרב האנושות כיום, אם כי מפרשי שמש הם צעד קטנטן מתבקש בדרך למימושו. ואריאציות ביניים בדרך לכדור דייסון כוללות ״בועת דייסון״, ו״טבעת דייסון״ - מגה מבנים שיפוזרו מסביב לשמש כדי לקלוט מהשמש אנרגיה, ולשגרה לכדור הארץ.
| + | כדור כזה תואר לראשונה ב-1937 על ידי אולף סטפלדון בנובלת המדע הבדיוני "Star Maker". הרעיון הונגש לציבור מאוחר יותר על-ידי הפיזיקאי התיאורתיקן פרימן דייסון. דייסון העריך כי מבנים כאלו הם המענה המתבקש לצרכי האנרגיה ההולכים וגדלים של [[ציוויליזציה|ציוויליזציות טכנולוגיות]], והציע לחפש מבנים שכאלו כדי לאתר חיים תבוניים מחוץ ל[[כדור הארץ]]. מאמר של דייסון משנת 1960 שפורסם בכתב העת "Science", הוא כנראה הפעם הראשונה שבה הרעיון גובש בצורה מסודרת. |
| | | |
− | כדור דייסון ממחיש עד כמה רחוקה האנושות מלנצל אף חלק קטן מהפוטנציאל האפשרי של [[אנרגיה סולארית]] הנפלטת מהשמש. | + | ואריאציות ביניים בדרך לכדור דייסון כוללות ״בועת דייסון״, ו״טבעת דייסון״ - מגה מבנים שיפוזרו מסביב לשמש כדי לקלוט מהשמש אנרגיה, ולשגרה לכדור הארץ. רעיון דומה מפורט גם על ידי סופר המדע הבדיוני לארי ניבן בספרו "עולם טבעת" שבו מתואר עולם הבנוי כטבעת מסביב לכוכב. עולם כזה, שהוא בעל שטח גדול בהרבה מזה של כדור הארץ, הוא בעל שטח זעיר לעומת כדור דייסון. כדור דייסון בעל רדיוס של יחידה אטמוספרית אחת (המרחק מכדור הארץ לשמש) הוא בעל היקף של כ-10 מילארד ק"מ, פי 25 מהמרחק של כדור האר. אל הירח. שטחו של כדור דייסון הוא 2.8 * 10 בחזקת 17 מיילים רבועים, שטח גדול פי 550 מיליון משטח הפנים של כדור הארץ. ביישום מסביב לשמש, שטח זה את כל קרינת השמש שהיא 384.6 yottawatts או 3.846 * 10 בחזקת 26 וואט. נתון זה גדול פי 33 טריליון מ[[משק האנרגיה העולמי|צריכת האנרגיה של האנושות]] בשנת 1998, שעמדה על כ -12 טרה-וואט. |
| + | |
| + | בנייתו של כדור דייסון נמצא הרחק מעבר ליכולות הקיימות בקרב האנושות כיום, אם כי [[מפרש שמש|מפרשי שמש]] הם צעד קטנטן מתבקש בדרך למימושו. כדור דייסון ממחיש עד כמה רחוקה האנושות מלנצל אף חלק קטן מהפוטנציאל האפשרי של [[אנרגיה סולארית]] הנפלטת מהשמש. כמו כן הוא ממחיש גם את הבעיה ב[[גידול מעריכי]] בנתון פיזי כלשהו. לדוגמה אם [[גידול אוכלוסין]] יתקדם בקצב מעריכי, בקצב קטן לכאורה של 1%, אוכלוסיה זו תמלא בתוך מספר מאות או אלפי שנים שטח גדול מאד - גם שטח של כדור דייסון. |
| | | |
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |
| *[https://en.wikipedia.org/wiki/Dyson_sphere ספירת דייסון] בוויקיפדיה האנגלית | | *[https://en.wikipedia.org/wiki/Dyson_sphere ספירת דייסון] בוויקיפדיה האנגלית |
| * ד"ר מאיר ברק, [http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/technology/%D7%9E%D7%94-%D7%96%D7%94-%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8-%D7%93%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9F-%D7%97%D7%92%D7%99%D7%AA מה זה כדור דייסון], [[מכון ויצמן למדע]], 1.1.2009 | | * ד"ר מאיר ברק, [http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/technology/%D7%9E%D7%94-%D7%96%D7%94-%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8-%D7%93%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9F-%D7%97%D7%92%D7%99%D7%AA מה זה כדור דייסון], [[מכון ויצמן למדע]], 1.1.2009 |
| + | |
| [[קטגוריה:אנרגיה]] | | [[קטגוריה:אנרגיה]] |
| + | [[קטגוריה:חלל]] |