שינויים

לטיעון זה מספר בעיות:

לטיעון זה מספר בעיות:

# פיתוח הכבלים האופטיים נעשה על פי היכולת המדעית ותמריצים להפחחת מחיר העברת השיחות, ללא קשר הדוק ל'''שינוי''' במחיר הנחושת. פיתוח הסיבים האופטיים לא נעשה כשמחיר הנחושת עלה או בגלל עליה כזו.  ב[[ כלכלה תחרותית]] יש תמריץ תמידי להוריד את עלויות הייצור ודבר זה נותן תמריץ לשינוי. אבל ללא פריצת הדרך המדעית, היו נשארים עם אותם כבלי נחושת, יהיה מחירם אשר יהיה. <br/>לדוגמה, מחיר טונה נחושת עלה מ-1.24 דולר לק"ג בשנת 1986, ל-9 דולר לק"ג בשנת 2011[http://en.wikipedia.org/wiki/File:Copper_Price_History_USD.png], כך שיש תמריץ כלכלי חזק לפתח חלופות לכבלי נחושת להולכת חשמל כבר היום. למרות התמריץ הזה, אין שימוש במתכות אחרות. הסיבה היא מגבלות פיזיקליות וכימיות. מתכות נפוצות הן מתכות קלות- הדבר נובע מ[[מחזור חיים של שמש|דרך ייצור היסודות בליבת כוכבים]]. אבל אין מתכות נפוצות (קלות) בעלות כושר הולכת חשמל טובה כמו הנחושת (ל[[אלומיניום]], [[ברזל]], [[קובאלט]], [[ניקל]], ו[[אבץ]] יש מקדמי הולכת חשמל נמוכים יותר).  

# פיתוח הכבלים האופטיים נעשה על פי היכולת המדעית ותמריצים להפחחת מחיר העברת השיחות, ללא קשר הדוק ל'''שינוי''' במחיר הנחושת. פיתוח הסיבים האופטיים לא נעשה כשמחיר הנחושת עלה או בגלל עליה כזו.  ב[[כלכלה תחרותית]] יש תמריץ תמידי להוריד את עלויות הייצור ודבר זה נותן תמריץ לשינוי. אבל ללא פריצת הדרך המדעית, היו נשארים עם אותם כבלי נחושת, יהיה מחירם אשר יהיה. <br/>לדוגמה, מחיר טונה נחושת עלה מ-1.24 דולר לק"ג בשנת 1986, ל-9 דולר לק"ג בשנת 2011[http://en.wikipedia.org/wiki/File:Copper_Price_History_USD.png], כך שיש תמריץ כלכלי חזק לפתח חלופות לכבלי נחושת להולכת חשמל כבר היום. למרות התמריץ הזה, אין שימוש במתכות אחרות. הסיבה היא מגבלות פיזיקליות וכימיות. מתכות נפוצות הן מתכות קלות- הדבר נובע מ[[מחזור חיים של שמש|דרך ייצור היסודות בליבת כוכבים]]. אבל אין מתכות נפוצות (קלות) בעלות כושר הולכת חשמל טובה כמו הנחושת (ל[[אלומיניום]], [[ברזל]], [[קובאלט]], [[ניקל]], ו[[אבץ]] יש מקדמי הולכת חשמל נמוכים יותר).  

# הבעיה השניה היא [[פרדוקס ג'בונס]] עבור מוצרים אחרים מלבד אנרגיה. הטיעון של ג'בונס הוא ששכלול טכנולוגי שמאפשר להשתמש במשאב בצורה יעילה יותר, לאו דווקא מוריד את השימוש בו בגלל שהדבר גם מוריד את מחיר השימוש ליחידת צריכה. אפילו תחליף כולל עבור תעשייה אחת לאו דווקא פותר את הבעיה, שכן יש גם שימוש גובר ב[[מוצר חליפי|מוצרים חלופיים]]. מרגע שתעשיית התקשורת לא נזקקה לכבלי נחושת יותר, הביקוש להם ירד. כתוצאה מכך, מחיר הנחושת ירד עבור כל שאר הצרכנים של נחושת. הצרכנים האלה (לדוגמה חברות שמייצרות כבלי חשמל) יכלו להוריד מחירים, ולכן הצרכנים הסופיים (גם לפי התאוריה הנאו קלאסית) הגדילו את הביקוש לנחושת. כך שבסך הכל, על פני זמן נמשכה המגמה ארוכת הטווח של נחושת ושאר מתכות - עליה מתמשכת בשימוש במשאב, תוך התקרבות מתמדת ל[[שיא הכרייה]] או לשיא התפוקה, בדומה למנגנון של [[שיא תפוקת הנפט]] - כלומר [[שיא תפוקת הנחושת]]. סביר שהביקוש לנחושת ירד, לאחר שיעלו מחירי הנחושת (בעקבות מעבר שיא התפוקה) ואז נוכל לנצל את הנחושת שתישאר במכרות לצרכים החשובים יותר לאדם. אולם הדבר לא משנה את פרדוקס ג'בונס- שכלול טכנולוגי במיקרו לאו דווקא מוריד את השימוש במשאב במאקרו.  

# הבעיה השניה היא [[פרדוקס ג'בונס]] עבור מוצרים אחרים מלבד אנרגיה. הטיעון של ג'בונס הוא ששכלול טכנולוגי שמאפשר להשתמש במשאב בצורה יעילה יותר, לאו דווקא מוריד את השימוש בו בגלל שהדבר גם מוריד את מחיר השימוש ליחידת צריכה. אפילו תחליף כולל עבור תעשייה אחת לאו דווקא פותר את הבעיה, שכן יש גם שימוש גובר ב[[מוצר חליפי|מוצרים חלופיים]]. מרגע שתעשיית התקשורת לא נזקקה לכבלי נחושת יותר, הביקוש להם ירד. כתוצאה מכך, מחיר הנחושת ירד עבור כל שאר הצרכנים של נחושת. הצרכנים האלה (לדוגמה חברות שמייצרות כבלי חשמל) יכלו להוריד מחירים, ולכן הצרכנים הסופיים (גם לפי התאוריה הנאו קלאסית) הגדילו את הביקוש לנחושת. כך שבסך הכל, על פני זמן נמשכה המגמה ארוכת הטווח של נחושת ושאר מתכות - עליה מתמשכת בשימוש במשאב, תוך התקרבות מתמדת ל[[שיא הכרייה]] או לשיא התפוקה, בדומה למנגנון של [[שיא תפוקת הנפט]] - כלומר [[שיא תפוקת הנחושת]]. סביר שהביקוש לנחושת ירד, לאחר שיעלו מחירי הנחושת (בעקבות מעבר שיא התפוקה) ואז נוכל לנצל את הנחושת שתישאר במכרות לצרכים החשובים יותר לאדם. אולם הדבר לא משנה את פרדוקס ג'בונס- שכלול טכנולוגי במיקרו לאו דווקא מוריד את השימוש במשאב במאקרו.  

# הנטייה של הכלכלה הנאו קלאסית להתמקד ב[[מיקרו-כלכלה]] ובטווח הקצר עלולה להוביל למסקנות מטעות. בסופו של דבר אנו משתמשים במשאבים רבים באופן גדל והולך. בעוד שניתן להחליף לפעמים משאב אחד באחר (נחושת בסיליקון, מתכת בפלסטיק המופק מנפט) הטיעון "כאשר משאב זה יגמר נשתמש בחלופות" נתקל בבעיה כאשר מתחשבים בכלל המשאבים. לדוגמה, המלאים של כלל סוגי עופרות המתכות שנשארו בבטן האדמה יורדים משום שמדובר ב[[משאב מתכלה]]. מסיבות כימיות לא סביר שלכל המתכות האלה ימצאו תחליפים שכן לכל מתכת יש תכונות כימיות חשמליות ופיזקליות שונות. יש סוגי יסודות וחומרים שלגביהם לא ידוע כלל על תחליף וספק אם יפותח תחליף שכזה לדוגמה [[אשלגן]] ו[[זרחה|זרחן]] מהווים יסודות חשובים בביו-כימיה של הצומח, אנחנו לא יודעים על דרך שבה נוכל להחליף את הביו-כימיה של הצמחים (שחלק גדול ממה אנחנו עוד לא מכירים). בה בעת לגבי כל משאב מתכלה מתקרבים לשיא המיצוי שלו - כאשר עלויות נוספות של כרייה וזיקוק עופרות צפויות לעלות בגלל שיקולי [[אנטרופיה]] (או [[תפוקה שולית פוחתת]] במינוח של כלכלה נאו קלאסית).

# הנטייה של הכלכלה הנאו קלאסית להתמקד ב[[מיקרו-כלכלה]] ובטווח הקצר עלולה להוביל למסקנות מטעות. בסופו של דבר אנו משתמשים במשאבים רבים באופן גדל והולך. בעוד שניתן להחליף לפעמים משאב אחד באחר (נחושת בסיליקון, מתכת בפלסטיק המופק מנפט) הטיעון "כאשר משאב זה יגמר נשתמש בחלופות" נתקל בבעיה כאשר מתחשבים בכלל המשאבים. לדוגמה, המלאים של כלל סוגי עופרות המתכות שנשארו בבטן האדמה יורדים משום שמדובר ב[[משאב מתכלה]]. מסיבות כימיות לא סביר שלכל המתכות האלה ימצאו תחליפים שכן לכל מתכת יש תכונות כימיות חשמליות ופיזקליות שונות. יש סוגי יסודות וחומרים שלגביהם לא ידוע כלל על תחליף וספק אם יפותח תחליף שכזה לדוגמה [[אשלגן]] ו[[זרחה|זרחן]] מהווים יסודות חשובים בביו-כימיה של הצומח, אנחנו לא יודעים על דרך שבה נוכל להחליף את הביו-כימיה של הצמחים (שחלק גדול ממה אנחנו עוד לא מכירים). בה בעת לגבי כל משאב מתכלה מתקרבים לשיא המיצוי שלו - כאשר עלויות נוספות של כרייה וזיקוק עופרות צפויות לעלות בגלל שיקולי [[אנטרופיה]] (או [[תפוקה שולית פוחתת]] במינוח של כלכלה נאו קלאסית).