שינויים

'''אופטימיזם טכנולוגי''' (Technological optimism) היא  [[מיתוס|אמונה]] כי ה[[טכנולוגיה]] מסוגלת להתגבר על כל קושי חברתי או סביבתי, וכי מתקיים [[תהליך]] הכרחי של שיפור מתמיד ב[[רווחה חברתית|איכות החיים]] של כל [[בני אדם|בני האדם]] עם הזמן, בגלל [[שיפור טכנולוגי|שיפורים בטכנולוגיה]].  

'''אופטימיזם טכנולוגי''' (Technological optimism) היא  [[מיתוס|אמונה]] כי ה[[טכנולוגיה]] מסוגלת להתגבר על כל קושי חברתי או סביבתי, וכי מתקיים [[תהליך]] הכרחי של שיפור מתמיד ב[[רווחה חברתית|איכות החיים]] של כל [[בני אדם|בני האדם]] עם הזמן, בגלל [[שיפור טכנולוגי|שיפורים בטכנולוגיה]].

מקורות האופטימיזם הטכנולוגי היא בזמן [[המהפכה המדעית]] והיא קיבלה חיזוק והפכה פופלארית יותר בחשיבה [[מודרניזם|המודרנית]] במאות ה-18 והילך ([[המהפכה התעשייתית]]), שהאמינה בשיפור החיים על ידי עוד מחרשות ועוד [[הון תעשייתי|מיכון]].  

מקורות האופטימיזם הטכנולוגי הם בזמן [[המהפכה המדעית]] והיא קיבלה חיזוק והפכה פופלארית יותר בחשיבה [[מודרניזם|המודרנית]] במאות ה-18 ואילך ([[המהפכה התעשייתית]]), שהאמינה בשיפור החיים על ידי עוד מחרשות ועוד [[הון תעשייתי|מיכון]].

==אופטימיזם טכנולוגי בכלכלה==

==אופטימיזם טכנולוגי בכלכלה==

האופטימיזם הטכנולוגי נפוץ בתחום ה[[כלכלה]] ובתחומים דומים, שמושפעים מהניתוח הקלאסי וה[[כלכלה נאו קלאסית|נאו קלאסי]] שבו הטכנולוגיה מוצגת בהקשר של שיפורים טכנולוגיים של הייצור שמאפשרים ייצור של עוד מוצרים במחיר זול יותר ולכן ומשפרים את רווחת הצרכנים. בניתוח זה הטענה היא כי טכנולוגיה משפרת גם את מצבם של ה[[עובדים]] שכן טכנולוגיה רבה יותר דורשת עובדים מיומנים יותר, בעלי [[הון אנושי]] גבוה יותר שיקבלו שכר גבוה יותר. בניתוח זה אין התייחסות להשלכות שליליות שעלולות להיות לטכנולוגיה כמו [[השפעות סביבתיות|הרס מקורות מחייה טבעיים]] והרס [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]], פיטורים על רקע התיישנות טכנולוגית, [[אבטלה טכנולוגית]], הורדת ופיטורים שכר עקב אוטומציה, או [[דלדול משאבי טבע]].  

האופטימיזם הטכנולוגי נפוץ בתחום ה[[כלכלה]] ובתחומים דומים, שמושפעים מהניתוח הקלאסי וה[[כלכלה נאו קלאסית|נאו קלאסי]] שבו הטכנולוגיה מוצגת בהקשר של שיפורים טכנולוגיים של הייצור שמאפשרים ייצור של עוד מוצרים במחיר זול יותר, וכמו כן פותרים בעיות - ולכן ומשפרים את רווחת הצרכנים. בניתוח זה הטענה היא כי טכנולוגיה משפרת גם את מצבם של ה[[עובדים]] שכן טכנולוגיה רבה יותר דורשת עובדים מיומנים יותר, בעלי [[הון אנושי]] גבוה יותר שיקבלו שכר גבוה יותר. בניתוח זה אין התייחסות להשלכות שליליות שעלולות להיות לטכנולוגיה כמו [[השפעות סביבתיות|הרס מקורות מחייה טבעיים]] והרס [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]], פיטורים על רקע התיישנות טכנולוגית, [[אבטלה טכנולוגית]], הורדת שכר ופיטורים עקב אוטומציה, או [[דלדול משאבי טבע]].

הביטוי לאופטימיזם טכנולוגי בכלכלה נאו קלאסית בא לידי ביטוי במודלים ב[[מיקרו כלכלה]] וב[[מאקרו כלכלה]] בהם התוצר Y שווה למשוואה בה מכפילים את כמות ה[[הון]] K ואת כמות העובדים L. האות T שמסמנת טכנולוגיה מסוגלת להעלות את התוצר ללא קשר לכמות העובדים או לכמות ההון. בניתוחי מאקרו של [[צמיחה כלכלית]] טכנולוגיה היא הגורם לצמיחה ארוכת הטווח שאינה קשורה למשתנים כמו גובה [[שער הריבית]] או [[המדיניות הפיסקלית]] (מיסים, הוצאות הממשלה).  

הביטוי לאופטימיזם טכנולוגי בכלכלה נאו קלאסית בא לידי ביטוי במודלים ב[[מיקרו כלכלה]] וב[[מאקרו כלכלה]] בהם התוצר Y שווה למשוואה בה מכפילים את כמות ה[[הון]] K ואת כמות העובדים L. האות T שמסמנת טכנולוגיה מסוגלת להעלות את התוצר ללא קשר לכמות העובדים או לכמות ההון. בניתוחי מאקרו של [[צמיחה כלכלית]] טכנולוגיה היא הגורם לצמיחה ארוכת הטווח שאינה קשורה למשתנים כמו גובה [[שער הריבית]] או [[המדיניות הפיסקלית]] (מיסים, הוצאות הממשלה).

הטענה הנפוצה בידי כלכלנים היא שתחרות בין פירמות שונות, הנגרמת בגלל [[שוק משוכלל]] גורמת לחברות לרצות להגדיל את הרווחים על ידי [[חדשנות טכנולוגית]]. מסיבה זו, [[קפיטליזם]] תורם ל[[שינוי טכנולוגי|שכלול הטכנולוגיה]].  

הטענה הנפוצה בידי כלכלנים היא שתחרות בין פירמות שונות, הנגרמת בגלל [[שוק משוכלל]] גורמת לחברות לרצות להגדיל את הרווחים על ידי [[חדשנות טכנולוגית]]. מסיבה זו, [[קפיטליזם]] תורם ל[[שינוי טכנולוגי|שכלול הטכנולוגיה]].

ביקורת כלפי טענה זו באה מכמה כיוונים. האחד הוא [[תחרות שומפטריאנית]] שבה דווקא מצב של תחרות בין מעטים, או כמה פירמות שמחזיקות נתח שוק משמעותי, הוא זה שמאפשר להן את אורח הנשימה והמשאבים להשקיע בפיתוח טכנולוגי. לדוגמה רוב הפיתוחים בתעשיית הצמיגים במאה ה-20 באו מצד 4 החברות המובילות בענף, המחזיקות כ-80% מהשוק העולמי, בשוק משוכלל, הרווחים של כל הפירמות שואפים לאפס, ולכן לא נשארים להן משאבים להשקעה במחקר ובפיתוח. ביקורת אחרת מצביעה על תפקידן של ממשלות ושל מוסדות ציבוריים כמו [[חינוך ציבורי]], סבסוד השכלה גבוה, קרנות מחקר ממשלתיות וצבאות בפיתוחי טכנולוגיה. כך לדוגמה המרוץ לחלל והתעופה היו פרי מאמצים של הממשל הסובייטי, נאס"א וצבאות ארה"ב וברית המועצות. גם במקרים אלה, עם זאת ניתן להצביע על תפקידה של ה[[תחרות]] (בין מדינות) במתן תמריץ לפיתוח טכנולוגיות חדשות. (ראו פרוט בערך [[המהפכה המדעית]]).

ביקורת כלפי טענה זו באה מכמה כיוונים. האחד הוא [[תחרות שומפטריאנית]] שבה דווקא מצב של תחרות בין מעטים, או כמה פירמות שמחזיקות נתח שוק משמעותי, הוא זה שמאפשר להן את אורך הנשימה והמשאבים להשקיע בפיתוח טכנולוגי. לדוגמה רוב הפיתוחים בתעשיית הצמיגים במאה ה-20 באו מצד 4 החברות המובילות בענף, המחזיקות כ-80% מהשוק העולמי. בשוק משוכלל, הרווחים של כל הפירמות שואפים לאפס, ולכן לא נשארים להן משאבים להשקעה במחקר ובפיתוח. ביקורת אחרת מצביעה על תפקידן של ממשלות ושל מוסדות ציבוריים כמו [[חינוך ציבורי]], סבסוד השכלה גבוה, קרנות מחקר ממשלתיות וצבאות בפיתוחי טכנולוגיה. כך לדוגמה המרוץ לחלל והתעופה היו פרי מאמצים של הממשל הסובייטי, נאס"א וצבאות ארה"ב וברית המועצות. גם במקרים אלה, עם זאת ניתן להצביע על תפקידה של ה[[תחרות]] (בין מדינות) במתן תמריץ לפיתוח טכנולוגיות חדשות. (ראו פרוט בערך [[המהפכה המדעית]]).

האופטמיזם הטכנולוגי הכלכלי מתייחס לשני היבטים מרכזיים - האחד הוא שעוד טכנולוגיה תגרום לכך ש[[איכות החיים]] של כולם תעלה - גם של ה[[עניים]]. ולכן [[צמיחה כלכלית]] וחדשנות טכנולוגית הן בסופו של דבר חשובים לא פחות מאשר דאגה ל[[אי שוויון כלכלי|שוויון]]. טענה אחרת מתייחסת לדאגות של [[קיימות]] ו[[סביבתנות]] - כאשר בעיות הסביבה או המשאבים יגדלו, התמריץ הכלכלי לפתרון בעיות אלה יגדל, איתו תגדל ההשקעה במחקר ופיתוח של טכנולוגיות להגנה על הסביבה ולייצור לא מזהם, וכך יפתרו בעיות הסביבה.  

האופטמיזם הטכנולוגי הכלכלי מתייחס לשני היבטים מרכזיים - האחד הוא שעוד טכנולוגיה תגרום לכך ש[[איכות החיים]] של כולם תעלה - גם של ה[[עניים]]. ולכן [[צמיחה כלכלית]] וחדשנות טכנולוגית הן בסופו של דבר חשובים לא פחות מאשר דאגה ל[[אי שוויון כלכלי|שוויון]]. טענה אחרת מתייחסת לדאגות של [[קיימות]] ו[[סביבתנות]] - כאשר בעיות הסביבה או המשאבים יגדלו, התמריץ הכלכלי לפתרון בעיות אלה יגדל, איתו תגדל ההשקעה במחקר ופיתוח של טכנולוגיות להגנה על הסביבה ולייצור לא מזהם, וכך יפתרו בעיות הסביבה.

==פסימיזם טכנולוגי==

==פסימיזם טכנולוגי==

[[עמדה קוטבית]] לאופטימיזם טכנולוגי היא '''פסימיזם טכנולוגי''' שהיא האמונה כי הטכנולוגיה תוביל בהכרח (או בסיכוי גבוה) לאבדון ולכלייה. דוגמאות לכך מופיעים בספרים של הסופר האמריקאי [[קורט וונגוט]] שבהם שימוש לא זהיר ב[[טכנולוגיה]] גורם לאסון בקנה מידה אדיר. בספר "בית מטבחיים חמש" הייקום כולו נהרס בגלל לחיצה של טייס ניסוי של חללית חוצנים, בספר "עריסת חתול" [[הביוספרה|החיים בכדור הארץ כולו]] נהרסים בגלל "קרח 9" - המצאה שנועדה למנוע מחיילי מארינס להרטב ומקפיאה מים [[גידול מעריכי|באופן אוטו-קטליטי]], אך גורמת במקום זה להקפאת כל האוקיינוסים. בספר "גלפגוס", האנושות כפי שאנו מכירים אותה באה על קיצה בגלל שימוש ב[[נשק ביולוגי]] שגורם לעקרות בקרב כלל האנושות מלבד קבוצה קטנה של ניצולים באי הדמיוני סנטה רוסיליה. במליון השנים הבאות, בני האדם עוברים אבולוציה כך שיתאימו לחייהם החדשים כיונקים ימיים - בין השאר, ראשם קטן, ידיהם מתנוונות והופכות לסנפירים.

[[עמדה קוטבית]] לאופטימיזם טכנולוגי היא '''פסימיזם טכנולוגי''' שהיא האמונה כי הטכנולוגיה תוביל בהכרח (או בסיכוי גבוה) לאבדון ולכלייה. דוגמאות לכך מופיעים בספרים של הסופר האמריקאי [[קורט וונגוט]] שבהם שימוש לא זהיר ב[[טכנולוגיה]] גורם לאסון בקנה מידה אדיר. בספר "בית מטבחיים חמש" הייקום כולו נהרס בגלל לחיצה של טייס ניסוי של חללית חוצנים, בספר "עריסת חתול" [[הביוספרה|החיים בכדור הארץ כולו]] נהרסים בגלל "קרח 9" - המצאה שנועדה למנוע מחיילי מארינס להרטב ומקפיאה מים [[גידול מעריכי|באופן אוטו-קטליטי]], אך גורמת במקום זה להקפאת כל האוקיינוסים. בספר "גלפגוס", האנושות כפי שאנו מכירים אותה באה על קיצה בגלל שימוש ב[[נשק ביולוגי]] שגורם לעקרות בקרב כלל האנושות מלבד קבוצה קטנה של ניצולים באי הדמיוני סנטה רוסיליה. במליון השנים הבאות, בני האדם עוברים אבולוציה כך שיתאימו לחייהם החדשים כיונקים ימיים - בין השאר, ראשם קטן, ידיהם מתנוונות והופכות לסנפירים.

איומים ממשיים של הטכנולוגיה על המשך הקיום האנושי כוללים מלחמה גרעינית בקנה מידה גדול ואיום ב"חורף גרעיני" - לאחר מלחמה גרעינית האפר מהפיצוצים הגרעיניים עלול לחסום כמות גדולה מקרינת השמש ולכן ירידה חדה של הטמפרטורות. גם איום ב[[זיהום ראדיאקטיבי]] עלול לגרום הכחדה של האנושות. כלי נשק מסוכנים אחרים הם [[נשק ביולוגי]] שעלול להשתחרר עקב תאונה, לחימה או אירוע טרור. בעיות קיימות אחרות כוללות [[תהליכים ארוכי טווח]] שעלולים לגרור [[בטחון תזונתי|פגיעה במזון]] - לדוגמה [[התחממות עולמית]] או [[שיא תפוקת הנפט]].  

איומים ממשיים של הטכנולוגיה על המשך הקיום האנושי כוללים מלחמה גרעינית בקנה מידה גדול ואיום ב"חורף גרעיני" - לאחר מלחמה גרעינית האפר מהפיצוצים הגרעיניים עלול לחסום כמות גדולה מקרינת השמש ולכן ירידה חדה של הטמפרטורות. גם איום ב[[זיהום ראדיאקטיבי]] עלול לגרום הכחדה של האנושות. כלי נשק מסוכנים אחרים הם [[נשק ביולוגי]] שעלול להשתחרר עקב תאונה, לחימה או אירוע טרור. בעיות קיימות אחרות כוללות [[תהליכים ארוכי טווח]] שעלולים לגרור [[בטחון תזונתי|פגיעה במזון]] - לדוגמה [[התחממות עולמית]] או [[שיא תפוקת הנפט]].

דוגמה אחרת לפסימיזם טכנולוגי היא האמונה כי הטכנולוגיה תשרת בעיקר את החזקים בחברה, ובעיקר ממשלות או [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]] רבי כוח, ואלו ישתמשו בטכנולוגיה בעיקר כדי לדכא ולשלוט בבני האדם בצורה גלויה או סמויה. דוגמאות מפורסמות לסוג כזה של פסימזים טכנולוגי הם הספרים "[[1984]]", ו"[[עולם חדש מופלא]]", שבהם השלטון משתמש בטכנולוגיה כדי להנדס חברה שנוחה לאליטה השלטונית. ב-1984 השלטונות משקרים באופן תמידי לאוכלוסיה והעולם כולו שרוי בשלטון פחד ומלחמה בין 3 מעצמות על. בעולם חדש מופלא משתמשים בסמים ובתקשורת המונים כדי לטפח אוכלוסייה צייתנית ופרודוקטיבית לפי צרכי האליטה.  

דוגמה אחרת לפסימיזם טכנולוגי היא האמונה כי הטכנולוגיה תשרת בעיקר את החזקים בחברה, ובעיקר ממשלות או [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]] רבי כוח, ואלו ישתמשו בטכנולוגיה בעיקר כדי לדכא ולשלוט בבני האדם בצורה גלויה או סמויה. דוגמאות מפורסמות לסוג כזה של פסימזים טכנולוגי הם הספרים "[[1984]]", ו"[[עולם חדש מופלא]]", שבהם השלטון משתמש בטכנולוגיה כדי להנדס חברה שנוחה לאליטה השלטונית. ב-1984 השלטונות משקרים באופן תמידי לאוכלוסיה והעולם כולו שרוי בשלטון פחד ומלחמה בין 3 מעצמות על. בעולם חדש מופלא משתמשים בסמים ובתקשורת המונים כדי לטפח אוכלוסייה צייתנית ופרודוקטיבית לפי צרכי האליטה.

חלק מהדוגלים ב[[קיימות]] או ב[[סביבתנות]] מתנגדים לטכנולוגיה וחוששים מפניה, וקוראים לשיבה לחברות פשוטות של [[ציידים לקטים]] או שאין להם תוכנית מוגדרת מלבד נטישת הטכנולוגיה. חלק מהפסימסטים הטכנולוגיים טוענים ששמירה על חלק מהטכנולגיות תסתיים באסון שלאחריו לא יוותרו כמעט אנשים חיים, או שהציביליזציה תכחד, ולכן עדיף לשמור על המעט או להערך לכך מבעוד מועד - כמו סירות הצלה שיצילו חלק מנוסעי הטיטאניק. טיעון דומה הוא ש"חזרה למערות" היא תהליך בלתי נמנע בכל מקרה (לדוגמה בגלל שילוב של דלדול משאבי ה[[דלק מחצבי|דלק המחצבי]]) אלא שהברירה היא בין שינוי בצורה נעימה, איטית וחלקה על ידי שינוי חברתי מרצון או בצורה של קריסה ומשבר חברתי. בכל מקרה פסימיסטים טכנולוגיים מהווים מיעוט בקרב התנועה הסביבתית שרובה דוגלת בזהירות טכנולוגית וב[[שינוי טכנולוגי]] לכיוון [[טכנולוגיה בת קיימא]] (לדוגמה [[טורבינות רוח]]) וכן בשינויים חברתיים שיאפשרו ויקלו הן על שינוי טכנולוגי כזה (לדוגמה [[מס פיגו]] על שימוש ב[[פחם]]) ואו בצעדים חברתיים שיועילו בפני עצמם (לדוגמה [[פשטות מרצון]]).

חלק מהדוגלים ב[[קיימות]] או ב[[סביבתנות]] מתנגדים לטכנולוגיה וחוששים מפניה, וקוראים לשיבה לחברות פשוטות של [[ציידים לקטים]] או שאין להם תוכנית מוגדרת מלבד נטישת הטכנולוגיה. חלק מהפסימסטים הטכנולוגיים טוענים ששמירה על חלק מהטכנולגיות תסתיים באסון שלאחריו לא יוותרו כמעט אנשים חיים, או שהציביליזציה תכחד, ולכן עדיף לשמור על המעט או להערך לכך מבעוד מועד - כמו סירות הצלה שיצילו חלק מנוסעי הטיטאניק. טיעון דומה הוא ש"חזרה למערות" היא תהליך בלתי נמנע בכל מקרה (לדוגמה בגלל שילוב של דלדול משאבי ה[[דלק מחצבי|דלק המחצבי]]) אלא שהברירה היא בין שינוי בצורה נעימה, איטית וחלקה על ידי שינוי חברתי מרצון או בצורה של קריסה ומשבר חברתי. בכל מקרה פסימיסטים טכנולוגיים מהווים מיעוט בקרב התנועה הסביבתית שרובה דוגלת בזהירות טכנולוגית וב[[שינוי טכנולוגי]] לכיוון [[טכנולוגיה בת קיימא]] (לדוגמה [[טורבינות רוח]]) וכן בשינויים חברתיים שיאפשרו ויקלו הן על שינוי טכנולוגי כזה (לדוגמה [[מס פיגו]] על שימוש ב[[פחם]]) ואו בצעדים חברתיים שיועילו בפני עצמם (לדוגמה [[פשטות מרצון]]).

==זהירות טכנולוגית וזרמים אחרים==

==זהירות טכנולוגית וזרמים אחרים==

'''זהירות טכנולוגית''' הוא זרם מחשבה הדוגל ב[[עקרון הזהירות המונעת]] - לפיו אין לאמץ טכנולוגיות סתם בגלל שהן מצויות בהישג ידנו אלא לאמץ אותן רק אם הן משרתות אינטרסים חברתיים ולא מסכנות את קיום החברה, או להוביל לנזק בלתי הפיך. זה אחד מזרמי מחשבה שאינם מצויים בשני הקצוות (אופטימיזם טכנולוגי או פסימיזם טכנולוגי) ואשר מתייחסים לטכנולוגיה לא כאל מכשיר כל-יכול או מכשיר שטני, אלא כאל אמצעי מוגבל. בזרמים אלה קיימת מודעות להשלכות הפוליטיות החברתיות והסביבתיות של טכנולגיות שונות.  

'''זהירות טכנולוגית''' הוא זרם מחשבה הדוגל ב[[עקרון הזהירות המונעת]] - לפיו אין לאמץ טכנולוגיות סתם בגלל שהן מצויות בהישג ידנו אלא לאמץ אותן רק אם הן משרתות אינטרסים חברתיים ולא מסכנות את קיום החברה, או להוביל לנזק בלתי הפיך. זה אחד מזרמי מחשבה שאינם מצויים בשני הקצוות (אופטימיזם טכנולוגי או פסימיזם טכנולוגי) ואשר מתייחסים לטכנולוגיה לא כאל מכשיר כל-יכול או מכשיר שטני, אלא כאל אמצעי מוגבל. בזרמים אלה קיימת מודעות להשלכות הפוליטיות החברתיות והסביבתיות של טכנולגיות שונות.

. ארגוני סביבה רבים דוגלים בזהירות טכנולוגית וב[[שינוי טכנולוגי]] לכיוון [[טכנולוגיה בת קיימא]] (לדוגמה [[טורבינות רוח]]) וכן בשינויים חברתיים שיאפשרו ויקלו הן על שינוי טכנולוגי כזה (לדוגמה [[מס פיגו]] על שימוש ב[[פחם]]) והן יועילו בפני עצמם (לדוגמה [[פשטות מרצון]]).  

. ארגוני סביבה רבים דוגלים בזהירות טכנולוגית וב[[שינוי טכנולוגי]] לכיוון [[טכנולוגיה בת קיימא]] (לדוגמה [[טורבינות רוח]]) וכן בשינויים חברתיים שיאפשרו ויקלו הן על שינוי טכנולוגי כזה (לדוגמה [[מס פיגו]] על שימוש ב[[פחם]]) והן יועילו בפני עצמם (לדוגמה [[פשטות מרצון]]).

הניתוח של '''השלכות פוליטיות של הטכנולוגיה''', טוען שטכנולוגיה אינה מאומצת סתם כך, אלא בגלל אינטרסים פוליטיים. לדוגמה תכנון וחקיקה שבהם יש העדפה של [[רכב פרטי]] המונע ב[[דלק]] על פני [[אופניים]] ו[[תחבורה ציבורית]] נעשה על פי אינרטסים של [[חברות הנפט]] ו[[חברות המכוניות|המכוניות]], ותוך סיבסדוד תשתיות הדרושות לכך כמו סיבסוד הפקת הדלק, ובניית תשתיות לרכבים. ובדומה לכך [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]] מקבל עידוד מצד ממשלות ורשויות מקומיות. הטענה המשלימה לכך היא שהטכנולוגיה אינה נייטרלית מבחינה פוליטית וכי היא משפיעה על הטעמים בשוק, הערכים החברתיים, הפעולות וראיית העולם של בני האדם כאזרחים, צרכנים וכו'. לדוגמה אנשים המשתמשים במכונית בצורה תדירה נוטים להתנגד להקצאת מרחב ברחוב לטובת [[הולכי רגל]], [[שבילי אופניים]] או נתיבי תחבורה ציבורית, להתנגד ל[[חניה|ניהול חניה]] ולתמוך ב"חניה חינם". תושבי פרברים נוהגים לנהוג יותר במכונית ולכן צפויים יותר לתמוך בצעדים בעד מכוניות ופחות בעד תחבורה ציבורית ו[[תחבורת אופניים]].  

הניתוח של '''השלכות פוליטיות של הטכנולוגיה''', טוען שטכנולוגיה אינה מאומצת סתם כך, אלא בגלל אינטרסים פוליטיים. לדוגמה תכנון וחקיקה שבהם יש העדפה של [[רכב פרטי]] המונע ב[[דלק]] על פני [[אופניים]] ו[[תחבורה ציבורית]] נעשה על פי אינרטסים של [[חברות הנפט]] ו[[חברות המכוניות|המכוניות]], ותוך סיבסדוד תשתיות הדרושות לכך כמו סיבסוד הפקת הדלק, ובניית תשתיות לרכבים. ובדומה לכך [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]] מקבל עידוד מצד ממשלות ורשויות מקומיות. הטענה המשלימה לכך היא שהטכנולוגיה אינה נייטרלית מבחינה פוליטית וכי היא משפיעה על הטעמים בשוק, הערכים החברתיים, הפעולות וראיית העולם של בני האדם כאזרחים, צרכנים וכו'. לדוגמה אנשים המשתמשים במכונית בצורה תדירה נוטים להתנגד להקצאת מרחב ברחוב לטובת [[הולכי רגל]], [[שבילי אופניים]] או נתיבי תחבורה ציבורית, להתנגד ל[[חניה|ניהול חניה]] ולתמוך ב"חניה חינם". תושבי פרברים נוהגים לנהוג יותר במכונית ולכן צפויים יותר לתמוך בצעדים בעד מכוניות ופחות בעד תחבורה ציבורית ו[[תחבורת אופניים]].

יש שאינם מסתפקים בצעדי מניעה כלפי טכנולגיות מזיקות, אלא מציעים דרכים פוזיטביות לשיפור הטכנולוגיה. הספר [[מעריסה לעריסה (ספר)]] לדוגמה מציע שורה של הצעות לכך שטכנולוגיה תשתלב בסביבה במקום להרוס אותה. דוגמה אחרת לשאלה כיצד מפתחים טכנולוגיה היא [[קוד פתוח]] ו[[תוכנה חופשית]].  

יש שאינם מסתפקים בצעדי מניעה כלפי טכנולגיות מזיקות, אלא מציעים דרכים פוזיטביות לשיפור הטכנולוגיה. הספר [[מעריסה לעריסה (ספר)]] לדוגמה מציע שורה של הצעות לכך שטכנולוגיה תשתלב בסביבה במקום להרוס אותה. דוגמה אחרת לשאלה כיצד מפתחים טכנולוגיה היא [[קוד פתוח]] ו[[תוכנה חופשית]].

דוגמאות אחרות לזרמים שאינם בשני הקצוות בהקשר של יחס לטכנולוגיה, הם זרמים רוחניים (רוחניות דתית ו[[רוחניות חילונית]]), [[סוציאליזם]] ו[[סוציאל דמוקרטיה]]. וכן ניתוח של [[כלכלה מוסדית]] או ניתוח כלכלי פוליטי. ניתוח כזה אינו מניח שהטכנולוגיה היא האמצעי היחיד לשיפור תנאי החיים - יש להשתמש בה יחד עם [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] כמו [[דמוקרטיה]] , [[קהילה]] או מוסר כדי לשפר את איכות החיים.

דוגמאות אחרות לזרמים שאינם בשני הקצוות בהקשר של יחס לטכנולוגיה, הם זרמים רוחניים (רוחניות דתית ו[[רוחניות חילונית]]), [[סוציאליזם]] ו[[סוציאל דמוקרטיה]]. וכן ניתוח של [[כלכלה מוסדית]] או ניתוח כלכלי פוליטי. ניתוח כזה אינו מניח שהטכנולוגיה היא האמצעי היחיד לשיפור תנאי החיים - יש להשתמש בה יחד עם [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] כמו [[דמוקרטיה]] , [[קהילה]] או מוסר כדי לשפר את איכות החיים.

* [http://preservenet.blogspot.co.il/2010/11/technological-optimism.html Technological Optimism] Preservation Institute Blog , 1/11/2010

* [http://preservenet.blogspot.co.il/2010/11/technological-optimism.html Technological Optimism] Preservation Institute Blog , 1/11/2010

* M.H. Huesemann [http://thayer.dartmouth.edu/~d30345d/courses/engs171/Limits-to-Sustainability.pdf The limits of technological solutions to sustainable development] Clean Techn Environ Policy 5 (2003) 21–34

* M.H. Huesemann [http://thayer.dartmouth.edu/~d30345d/courses/engs171/Limits-to-Sustainability.pdf The limits of technological solutions to sustainable development] Clean Techn Environ Policy 5 (2003) 21–34

* [[רוברט קוסטנזה]], [[הרמן דיילי]] וJoy A. Bartholomew [http://scholar.google.co.il/scholar_url?hl=en&q=http://www.academia.edu/download/30561325/costanza__daly__barth_1991.pdf&sa=X&scisig=AAGBfm04SiQ5RnEcYDyLFWQtnsHb-vFgBg&oi=scholarr GOALS, AGENDA, AND POLICY RECOMMENDATIONS FOR ECOLOGICAL ECONOMICS],

* [[רוברט קוסטנזה]], [[הרמן דיילי]] וJoy A. Bartholomew [http://scholar.google.co.il/scholar_url?hl=en&q=http://www.academia.edu/download/30561325/costanza__daly__barth_1991.pdf&sa=X&scisig=AAGBfm04SiQ5RnEcYDyLFWQtnsHb-vFgBg&oi=scholarr GOALS, AGENDA, AND POLICY RECOMMENDATIONS FOR ECOLOGICAL ECONOMICS]

{{תרבות הצריכה}}

{{תרבות הצריכה}}