שינויים

'''משאבי טבע בישראל''' הם כלל [[משאבי הטבע]] בתחומי [[כלכלת ישראל|מדינת ישראל]].  

'''משאבי טבע בישראל''' הם כלל [[משאבי הטבע]] בתחומי [[כלכלת ישראל|מדינת ישראל]].

ניהול משאבי הטבע בישראל כולל את התחומים של ניהול של [[משק המים בישראל|מים]], קרקע ואוויר, כולל מניעת [[זיהום]] וחלוקה שלהם; ניהול [[משק האנרגיה בישראל|משאבי האנרגיה של ישראל]], כולל משאב [[גז טבעי בישראל|הגז הטבעי]]. ניהול יערות ו[[מערכות אקולוגיות]] התומכות ב[[חקלאות בישראל]], וכן ניהול הפקת [[אשלג בישראל|אשלג]], [[פוספט]] ומשאבים נוספים כמו חצץ, חול, אבן וכדומה.  

ניהול משאבי הטבע בישראל כולל את התחומים של ניהול [[משק המים בישראל|מים]], קרקע ואוויר, כולל מניעת [[זיהום]] וחלוקה שלהם; ניהול [[משק האנרגיה בישראל|משאבי האנרגיה של ישראל]], כולל את משאבי [[גז טבעי בישראל|הגז הטבעי]]. ניהול יערות ו[[מערכות אקולוגיות]] התומכות ב[[חקלאות בישראל]], וכן ניהול הפקת [[אשלג בישראל|אשלג]], [[פוספט]] ומשאבים נוספים כמו חצץ, חול, אבן וכדומה.

[[תמונה:Sea of Galilee SPOT 1129.jpg|left|thumb|300px|אגם כנרת בתצלום לווין. למרות העניין הציבורי בה, הכנרת פחות חשובה ל[[משק המים בישראל]] בהשוואה ל[[אקוויפר החוף]] ו[[אקוויפר ההר]]. עם זאת היא מהווה "מדד פומבי" למצב משק המים היות וקל לראות את המפלס שלה, בניגוד למאגרים התת קרקעיים.]]

[[תמונה:Sea of Galilee SPOT 1129.jpg|left|thumb|300px|אגם הכנרת בתצלום לווין. למרות העניין הציבורי בה, הכנרת פחות חשובה ל[[משק המים בישראל]] בהשוואה ל[[אקוויפר החוף]] ו[[אקוויפר ההר]]. עם זאת היא מהווה "מדד פומבי" למצב משק המים היות וקל לראות את המפלס שלה, בניגוד למאגרים התת קרקעיים.]]

==מים, קרקע ואוויר==

==מים, קרקע ואוויר==

[[משק המים בישראל]] כולל את ניהול [[אקוויפר החוף]] ו[[אקוויפר ההר]] ומניעת [[זיהום מים בישראל]]. הדבר מתייחס גם ל[[זיהום נחלים בישראל]] וכן למכירת [[מים מינרלים]]. משרד האנרגיה והמים אמור לתכנן ולפקח על [[משק המים בישראל]].  

[[משק המים בישראל]] כולל את ניהול [[אקוויפר החוף]] ו[[אקוויפר ההר]] ומניעת [[זיהום מים בישראל]]. הדבר מתייחס גם ל[[זיהום נחלים בישראל]] וכן למכירת [[מים מינרלים]]. משרד האנרגיה והמים אמור לתכנן ולפקח על [[משק המים בישראל]].

[[קרקע]] כולל הקצאת קרקע ל[[דיור בישראל|דיור]], [[תשתיות בישראל|תשתיות]], [[תעשייה בישראל|תעשייה]] ו[[חקלאות בישראל|חקלאות]]. הדבר כולל גם את [[הפרטת קרקעות ישראל]]. ניהול הקרקעות מתייחס גם לניהול [[יערות בישראל|היערות בישראל]] שחשובים למניעת [[סחף קרקע]] וכן את נושא [[זיהום קרקע]] שעלול לפגוע במערכות מי תהום ובפוריות הקרקע ל[[חקלאות]].  

[[קרקע]] כולל הקצאת קרקע ל[[דיור בישראל|דיור]], [[תשתיות בישראל|תשתיות]], [[תעשייה בישראל|תעשייה]] ו[[חקלאות בישראל|חקלאות]]. הדבר כולל גם את [[הפרטת קרקעות ישראל]]. ניהול הקרקעות מתייחס גם לניהול [[יערות בישראל|היערות בישראל]] שחשובים למניעת [[סחף קרקע]] וכן את נושא [[זיהום קרקע|זיהום הקרקע]] שעלול לפגוע במערכות מי תהום ובפוריות הקרקע ל[[חקלאות]].

אוויר נקי, כולל מניעה של [[זיהום אוויר בישראל]]. גורמי [[זיהום אוויר]] העיקריים בישראל הם [[זיהום תעשייתי]] הממוקד בעיקר [[זיהום אוויר במפרץ חיפה|במפרץ חיפה]] וכן [[רמת חובב]] שבנגב. מוקד זיהום אחר בישראל הוא [[תחבורה בישראל]] במיוחד [[רכב פרטי]].  

אוויר נקי, כולל מניעה של [[זיהום אוויר בישראל]]. גורמי [[זיהום אוויר|זיהום האוויר]] העיקריים בישראל הם [[זיהום תעשייתי]] הממוקד בעיקר [[זיהום אוויר במפרץ חיפה|במפרץ חיפה]] וכן [[רמת חובב]] שבנגב. מוקד זיהום אחר בישראל הוא [[תחבורה בישראל|תחבורה]], במיוחד [[רכב פרטי]].

[[המשרד להגנת הסביבה]] אמור לאכוף תקנים למניעת [[זיהום]] בתחומים שונים כמו מניעת [[זיהום אוויר]], [[זיהום מים]], [[זיהום רעש]], [[זיהום קרקע]]. משרד החקלאות פועל באופן חלקי כדי להגן על אדמות החקלאות, לדוגמה בתחום [[סחף קרקע]].

[[המשרד להגנת הסביבה]] אמור לאכוף תקנים למניעת [[זיהום]] בתחומים שונים כמו מניעת [[זיהום אוויר]], [[זיהום מים]], [[זיהום רעש]] ו[[זיהום קרקע]]. משרד החקלאות פועל באופן חלקי כדי להגן על אדמות החקלאות, לדוגמה בתחום [[סחף קרקע|סחף הקרקע]].

==אנרגיה==

==אנרגיה==

[[קובץ:Langotskykiduah.jpg|ממוזער|250 px|יוסי לנגוצקי מחלוצי [[גז טבעי בישראל|הגז בישראל]] בקידוח דלית 1]]

[[קובץ:Langotskykiduah.jpg|ממוזער|250 px|יוסי לנגוצקי מחלוצי [[גז טבעי בישראל|הגז בישראל]] בקידוח דלית 1]]

[[משק האנרגיה בישראל]] כולל הפקה ושימוש של [[גז טבעי בישראל]] וכן [[אנרגיה מתחדשת בישראל]]. ישראל מייבאת את רוב האנרגיה שלה, גם לאחר גילוי של [[גז טבעי]] מול חופיה. התייקרות הדלק בעולם, בעקבות [[שיא תפוקת הנפט]] וגידול בביקוש לאנרגיה בגלל [[גידול אוכלוסין]] ו[[צמיחה כלכלית]] בעולם פרושם שהמחיר שישראל משלמת על ייבוא [[נפט]], [[פחם]] ו[[דלקים מחצביים]] אחרים הלך ועלה.  

[[משק האנרגיה בישראל]] כולל הפקה ושימוש של [[גז טבעי בישראל]] וכן [[אנרגיה מתחדשת בישראל]]. ישראל מיבאת את רוב האנרגיה שלה, גם לאחר גילוי של [[גז טבעי]] מול חופיה. התייקרות הדלק בעולם, בעקבות [[שיא תפוקת הנפט]] וגידול בביקוש לאנרגיה בגלל [[גידול אוכלוסין]] ו[[צמיחה כלכלית]] בעולם פרושם שהמחיר שישראל משלמת על ייבוא [[נפט]], [[פחם]] ו[[דלקים מחצביים]] אחרים הולך ועולה.

[[גז טבעי|הגז הטבעי]] בישראל הוא אחד ממקורות ה[[אנרגיה]] המשמשים את [[משק האנרגיה בישראל]] לשם ייצור [[חשמל]] ו[[תעשייה בישראל|לתעשיות]] שונות. עד לתחילת המאה ה-21 כמעט לא היה הגז בשימוש כמקור [[אנרגיה]] בישראל, והשימוש המסיבי בו החל שנים ספורות לאחר התגלית המהותית הראשונה של שדות גז על ידי שותפיות ישראליות עם חברות זרות ב[[הים התיכון|ים התיכון]], בשנת 1999 ובשנת 2000 בשדה הגז ים תטיס.  

[[גז טבעי|הגז הטבעי]] בישראל הוא אחד ממקורות ה[[אנרגיה]] המשמשים את [[משק האנרגיה בישראל]] לשם ייצור [[חשמל]] ו[[תעשייה בישראל|לתעשיות]] שונות. עד לתחילת המאה ה-21 כמעט לא היה הגז בשימוש כמקור [[אנרגיה]] בישראל, והשימוש המאסיבי בו החל שנים ספורות לאחר התגלית המהותית הראשונה של שדות גז על ידי שותפיות ישראליות עם חברות זרות ב[[הים התיכון|ים התיכון]], בשנת 1999 ובשנת 2000 בשדה הגז ים תטיס.

[[גז טבעי בישראל|מאגרי הגז]] העיקריים מול חופי ישראל הם המאגרים "לוויתן" ו"תמר" בבעלות קבוצת דלק בראשות [[יצחק תשובה]], ונובל אנרג'י, בהיקף של כ-820 BCM. אם יאושרו המלצות [[וועדת צמח]] יתאפשר ייצוא של כ-50% מהגז, דבר שיותיר עתודות גז לשימוש ישראלי שיספיקו ל-20-25 שנים. מספר ארגוני סביבה וחברה, וכן מומחים שונים ושרים מתנגדים ליוזמת ייצוא הגז וטוענים כי יש [http://www.facebook.com/gas4israel?fref=ts לשמור את הגז הישראלי בישראל].  

[[גז טבעי בישראל|מאגרי הגז]] העיקריים מול חופי ישראל הם המאגרים "לוויתן" ו"תמר" בבעלות קבוצת דלק בראשות [[יצחק תשובה]], ונובל אנרג'י, בהיקף של כ-820 BCM. אם יאושרו המלצות [[וועדת צמח]] יתאפשר ייצוא של כ-50% מהגז, דבר שיותיר עתודות גז לשימוש ישראלי שיספיקו ל-20-25 שנים. מספר ארגוני סביבה וחברה, וכן מומחים שונים ושרים - מתנגדים ליוזמת ייצוא הגז וטוענים כי יש [http://www.facebook.com/gas4israel?fref=ts לשמור את הגז הישראלי בישראל].

[[משרד האנרגיה והמים]] אמור לתכנן ולפקח על [[משק האנרגיה בישראל]].

[[משרד האנרגיה והמים]] אמור לתכנן ולפקח על [[משק האנרגיה בישראל]].

[[קובץ:AgricultureInHaholaValley.jpg|ממוזער|350px|שדות חקלאיים בעמק החולה. יערות ומערכות אקולוגיות אחרות מספקות לחקלאות [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים אקולוגיים]] שמאפשרים לה להתקיים]]

[[קובץ:AgricultureInHaholaValley.jpg|ממוזער|350px|שדות חקלאיים בעמק החולה. יערות ומערכות אקולוגיות אחרות מספקות לחקלאות [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים אקולוגיים]] שמאפשרים לה להתקיים]]

ניהול משאבים ביוטיים ו[[מערכות אקולוגיות]] שונות כמו יערות, [[חקלאות בישראל|שטחי חקלאות]], שטחי המדבר בישראל, הנחלים, אגם כינרת והים.  

ניהול משאבים ביוטיים ו[[מערכות אקולוגיות]] שונות כמו יערות, [[חקלאות בישראל|שטחי חקלאות]], שטחי המדבר בישראל, הנחלים, אגם כינרת והים.

המשאבים הביוטים חשובים לישראל משום שהם מספקים [[מגוון ביולוגי]] וכן [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים אקולוגיים]]. לדוגמה היערות בישראל מסייעים לחדירה של מי גשמים אל תוך הקרקע ומשם אל מי התהום, ומונעים אידוי של המים, או שטפונות שגם גורמים לאובדן מים מתוקים שהולכים אל הים. בכך יערות גם מונעים [[סחף קרקע]] ונותנים שירות חשוב ל[[חקלאות בישראל]] ושומרים על משק המים בישראל.

המשאבים הביוטים חשובים לישראל משום שהם מספקים [[מגוון ביולוגי]] וכן [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים אקולוגיים]]. לדוגמה, היערות בישראל מסייעים לחדירה של מי גשמים אל תוך הקרקע ומשם אל מי התהום, ומונעים אידוי של המים, או שטפונות שגם גורמים לאובדן מים מתוקים שהולכים אל הים. בכך יערות גם מונעים [[סחף קרקע]] ונותנים שירות חשוב ל[[חקלאות בישראל]] ושומרים על משק המים בישראל.

==אשלג ופוספטים==

==אשלג ופוספטים==

{{הפניה לערך מורחב|אשלג בישראל}}

{{הפניה לערך מורחב|אשלג בישראל}}

[[קובץ:Dead sea STS028-96-65.jpg|ממוזער|350px|תמונת לווין של דרום ים המלח ובריכות האידוי של [[מפעלי ים המלח]] בשנת 1989.]]  

[[קובץ:Dead sea STS028-96-65.jpg|ממוזער|350px|תמונת לווין של דרום ים המלח ובריכות האידוי של [[מפעלי ים המלח]] בשנת 1989.]]

[[אשלג]] ו[[פוספטים]] הם [[חומרי גלם]] חשובים ל[[חקלאות]] שכן יחד עם [[גז טבעי]] הם מהווים מרכיבים הכרחיים ל [[דשן כימי]].  

[[אשלג]] ו[[פוספטים]] הם [[חומרי גלם]] חשובים ל[[חקלאות]] שכן יחד עם [[גז טבעי]] הם מהווים מרכיבים הכרחיים ל [[דשן כימי]].

===אשלג בישראל===

===אשלג בישראל===

התמלוגים על האשלג הם בשיעור של 5% משווי המוצרים בשער המפעל בהפחתת הוצאות מסוימות המוערכות ביותר מחצי אחוז. נוסחת תמלוגים זו מבוססת על “פקודת המכרות”, חקיקה מנדטורית שהתקבלה בשנת 1925.<ref name="m-mifratz">[http://www.m-mifratz.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=301025&act=view&dbid=katavot&dataid=4&fid=f4&name=Deshenews2.pdf אשלג בישראל] הדשן של השכן, עיתון מידע למגדלים, פברואר 2011, גליון 2, תש"ח תשומות חקלאיות, התאחדות הארגונים הכלכליים </ref>במרץ 2013 טען פרופ' איתן ששינסקי כי ניתן לגבות מילארדי שקלים בשנה ב[[תמלוגים]] ממפעלי ים המלח.[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4353406,00.html] באפריל אותה שנה הכריז שר האוצר, יאיר לפיד, על הקמת וועדה לבחינה מחודשת של ניהול משאבי הטבע בישראל.[http://www.themarker.com/news/politics/1.1990762]  

התמלוגים על האשלג הם בשיעור של 5% משווי המוצרים בשער המפעל בהפחתת הוצאות מסוימות המוערכות ביותר מחצי אחוז. נוסחת תמלוגים זו מבוססת על “פקודת המכרות”, חקיקה מנדטורית שהתקבלה בשנת 1925.<ref name="m-mifratz">[http://www.m-mifratz.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=301025&act=view&dbid=katavot&dataid=4&fid=f4&name=Deshenews2.pdf אשלג בישראל] הדשן של השכן, עיתון מידע למגדלים, פברואר 2011, גליון 2, תש"ח תשומות חקלאיות, התאחדות הארגונים הכלכליים </ref>במרץ 2013 טען פרופ' איתן ששינסקי כי ניתן לגבות מילארדי שקלים בשנה ב[[תמלוגים]] ממפעלי ים המלח.[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4353406,00.html] באפריל אותה שנה הכריז שר האוצר, יאיר לפיד, על הקמת וועדה לבחינה מחודשת של ניהול משאבי הטבע בישראל.[http://www.themarker.com/news/politics/1.1990762]  

עתודות האשלג של ישראל הן 40 מיליוני טונות נכון לשנת 2010, והיא כורה 2-2.5 מיליוני טונות אשלג בשנה, ללא המשך גידול בתפוקה, עתודות האשלג בישראל צפויות להגמר תוך פחות מ-20 שנה.<ref name="Jasinski">Stephen M. Jasinski [http://minerals.usgs.gov/minerals/pubs/commodity/potash/mcs-2011-potas.pdf Potash], USGS Mineral Commodity Summary 2011</ref> מכאן יוצא שסמוך למועד פקיעת הזכיון של כימיקלים לישראל יגמר גם האשלג בים המלח.

עתודות האשלג של ישראל הן 40 מיליוני טונות נכון לשנת 2010, והיא כורה 2-2.5 מיליוני טונות אשלג בשנה. ללא המשך גידול בתפוקה, עתודות האשלג בישראל צפויות להגמר תוך פחות מ-20 שנה.<ref name="Jasinski">Stephen M. Jasinski [http://minerals.usgs.gov/minerals/pubs/commodity/potash/mcs-2011-potas.pdf Potash], USGS Mineral Commodity Summary 2011</ref> מכאן יוצא שסמוך למועד פקיעת הזכיון של כימיקלים לישראל יגמר גם האשלג בים המלח.

===כריית פוספטים בישראל===

===כריית פוספטים בישראל===

לישראל יש עתודות [[פוספטים]] של 1.5-2 מיליארד טונות, שמהוות 1% מעתודות ה[[פוספט]] בעולם. בכל שנה ישראל נכרית בישראל כמות של 7 מיליון טונות סלע פוספט ומופקים מהם 3.5 מיליון טונות של פופסט מועשר. התפוקה העולמית השנתית עמדה על 145 מיליון טונות פוספט בשנת 2005 וישראל מפיקה 2% מהתפוקה העולמית.  

לישראל יש עתודות [[פוספטים]] של 1.5-2 מיליארד טונות, שמהוות 1% מעתודות ה[[פוספט]] בעולם. בכל שנה נכרית בישראל כמות של 7 מיליון טונות סלע פוספט ומופקים מהם 3.5 מיליון טונות של פופסט מועשר. התפוקה העולמית השנתית עמדה על 145 מיליון טונות פוספט בשנת 2005 וישראל מפיקה 2% מהתפוקה העולמית.

על פי מגמות אלה, ישראל תחסל כמעט לגמרי את עתודות הפוספט שלה בתוך 25 שנה, עד 2037. קיימים שדות נוספים כמו [[שדה בריר]] ליד [[ערד]] שיכולים להמשיך את הכרייה למשך עוד מספר שנים. <ref name="sudri2007">[http://www.nobarir.com/geo/files/GnT.pdf סלעי הפוספט, עבר גיאולוגי, הווה כלכלי, ועתיד לא ברור], דוד סודרי, גליליאו, מרץ 2007</ref>

על פי מגמות אלה, ישראל תחסל כמעט לגמרי את עתודות הפוספט שלה בתוך 25 שנה, עד 2037. קיימים שדות נוספים כמו [[שדה בריר]] ליד [[ערד]] שיכולים להמשיך את הכרייה למשך עוד מספר שנים. <ref name="sudri2007">[http://www.nobarir.com/geo/files/GnT.pdf סלעי הפוספט, עבר גיאולוגי, הווה כלכלי, ועתיד לא ברור], דוד סודרי, גליליאו, מרץ 2007</ref>

חברת [[רותם אמפרט]] מפיקה את [[פוספט בישראל]] ולייצור [[חומצה זרחתית]]. זוהי חברת בת של קבוצת [[כימיקלים לישראל]] שבעצמה שייכת ל[[החברה לישראל|חברה לישראל]] שבשליטת [[האחים עופר]]. החברה מפעילה מכרות לכריית [[פוספטים]] מסלעים וכן מפעלים באזורים מדבריים של ה[[נגב]]. מוצריה הם פוספטים ו[[דשן כימי|דשנים]] ל[[חקלאות]] וחומצות לתעשיות המזון והתרופות.

חברת [[רותם אמפרט]] מפיקה את [[פוספט בישראל|הפוספט בישראל]] לייצור [[חומצה זרחתית]]. זוהי חברת בת של קבוצת [[כימיקלים לישראל]] שבעצמה שייכת ל[[החברה לישראל|חברה לישראל]] שבשליטת [[האחים עופר]]. החברה מפעילה מכרות לכריית [[פוספטים]] מסלעים וכן מפעלים באזורים מדבריים של ה[[נגב]]. מוצריה הם פוספטים, [[דשן כימי|דשנים]] ל[[חקלאות]] וחומצות לתעשיות המזון והתרופות.

==משאבים א-ביוטים נוספים==

==משאבים א-ביוטים נוספים==

* כרייה של חול-ים, חצץ ומחצבות לשם הפקת חומרי גלם לתחום הבנייה.  

* כרייה של חול-ים, חצץ ומחצבות לשם הפקת חומרי גלם לתחום הבנייה.

* בעבר היתה כרייה של [[נחושת]] במכרות תמנע, ליד אילת.

* בעבר היתה כרייה של [[נחושת]] במכרות תמנע, ליד אילת.

* ניהול משאבים ציבוריים אחרים כמו תדרי רדיו.

* ניהול משאבים ציבוריים אחרים כמו תדרי רדיו.

תחום שהיה פרוץ למדי בישראל היה כריית חול ים, ומשאיות של קבלני חולות נהגו לכרות חול ים בצורה פיראטית. גם מחצבות היו דבר לא מטופל והרבה מהן הפכו להיות מזבלות פיראטיות שגרמו לסכנת זיהום אוויר ולזיהום מי תהום. בשנים האחרונות מתקדמת חקיקה ואכיפה בנושא הסדרת הנושא ושיקום מחצבות ישנות.

תחום שהיה פרוץ למדי בישראל היה כריית חול ים, ומשאיות של קבלני חולות נהגו לכרות חול ים בצורה פיראטית. גם מחצבות היו דבר לא מטופל והרבה מהן הפכו להיות מזבלות פיראטיות שגרמו לסכנת זיהום אוויר וזיהום מי תהום. בשנים האחרונות מתקדמת חקיקה ואכיפה בנושא הסדרת הנושא ושיקום מחצבות ישנות.

==תמלוגים על משאבי טבע==

==תמלוגים על משאבי טבע==

תשלומי [[תמלוגים]] בישראל הם נמוכים למדי בהשוואה למדינות אחרות. כך לדוגמה עמד אחוז התמלוגים על [[גז טבעי]] ו[[נפט]] עמדו על 12% והיו מהנמוכים בעולם עד [[וועדת ששינסקי]]. התמלוגים על הפקת [[אשלג]] הם 6% ואילו על הפקת מים מינרלים אין משלמים תמלוגים כלל. הערכה היא כי באופן זה המדינה הפסידה הכנסות בסדר גודל של עשרות מילאירדי שקלים לאורך השנים, במיוחד בהקשר של משאבים כמו [[פוספט]] ו[[אשלג]].  

תשלומי [[תמלוגים]] בישראל הם נמוכים למדי בהשוואה למדינות אחרות. כך לדוגמה אחוז התמלוגים על [[גז טבעי]] ו[[נפט]] עמדו על 12% והיו מהנמוכים בעולם עד [[וועדת ששינסקי]]. התמלוגים על הפקת [[אשלג]] הם 6% ואילו על הפקת מים מינרלים אין משלמים תמלוגים כלל. ההערכה היא כי באופן זה המדינה הפסידה הכנסות בסדר גודל של עשרות מילאירדי שקלים לאורך השנים, במיוחד בהקשר של משאבים כמו [[פוספט]] ו[[אשלג]].

משאבי הטבע מרכזיים לכלכלה ישראל, כמו [[אשלג]], [[פוספט]] צפויים לאזול בתוך טווח של 20-30 שנה בקצב הייצוא הנוכחי, ומשאב הגז-הטבעי יועד על ידי [[וועדת צמח]] לשמור על עתודות ל-25 שנה בלבד. נוכח האזילה הצפויה של הפוספט המליצה [http://energy.gov.il/AboutTheOffice/SpeakerMessages/Pages/GxmsMniSpokesmansfosfatim.aspx הוועדה הבינמשרדית לבחינת משק הפוספטים בישראל] להגביל את תפוקתו, עם כי הגבלה זו קרובה לתפוקה הנוכחית.  

משאבי הטבע מרכזיים לכלכלת ישראל, כמו [[אשלג]] ו[[פוספט]] צפויים לאזול בתוך טווח של 20-30 שנה בקצב הייצוא הנוכחי, ומשאב הגז-הטבעי יועד על ידי [[וועדת צמח]] לשמור על עתודות ל-25 שנה בלבד. נוכח האזילה הצפויה של הפוספט המליצה [http://energy.gov.il/AboutTheOffice/SpeakerMessages/Pages/GxmsMniSpokesmansfosfatim.aspx הוועדה הבינמשרדית לבחינת משק הפוספטים בישראל] להגביל את תפוקתו, עם כי הגבלה זו קרובה לתפוקה הנוכחית.

בשנת 2013 כונסה [[ועדת ששינסקי 2]] לדון בגובה המיסוי הרצוי על משאבי טבע שאינם אנרגיה.

בשנת 2013 כונסה [[ועדת ששינסקי 2]] לדון בגובה המיסוי הרצוי על משאבי טבע שאינם אנרגיה.

* [http://www.nobarir.com/geo/files/GnT.pdf סלעי הפוספט, עבר גיאולוגי, הווה כלכלי, ועתיד לא ברור], דוד סודרי, גליליאו, מרץ 2007

* [http://www.nobarir.com/geo/files/GnT.pdf סלעי הפוספט, עבר גיאולוגי, הווה כלכלי, ועתיד לא ברור], דוד סודרי, גליליאו, מרץ 2007

* [http://www.themarker.com/news/politics/1.1990762 לפיד מתנגד לעסקת כיל-פוטאש - ומקים ועדה חדשה לתמלוגי משאבי טבע] דה מרקר,10/04/2013  

* [http://www.themarker.com/news/politics/1.1990762 לפיד מתנגד לעסקת כיל-פוטאש - ומקים ועדה חדשה לתמלוגי משאבי טבע] דה מרקר,10/04/2013

* [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000835641#fromelement=hp_firstarticle לפיד רוצה "ששינסקי 2": מתנגד למכירת כיל לפוטאש ומקים ועדה לבחינת זכויות המדינה במשאבי הטבע] גלובס,  10/04/2013

* [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000835641#fromelement=hp_firstarticle לפיד רוצה "ששינסקי 2": מתנגד למכירת כיל לפוטאש ומקים ועדה לבחינת זכויות המדינה במשאבי הטבע] גלובס,  10/04/2013

*[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000835862#fromelement=hp_firstarticle ששינסקי: "שמחתי לראות הודעת לפיד על משאבי הטבע"] גלובס, 11/04/2013

*[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000835862#fromelement=hp_firstarticle ששינסקי: "שמחתי לראות הודעת לפיד על משאבי הטבע"] גלובס, 11/04/2013

* [http://www.themarker.com/dynamo/1.1991506 דייוידסון מזהיר את לפיד: "אם חוק ששינסקי ייפתח - נשקול את פעילותנו בישראל"]  אבי בר-אלי , דה מרקר, 11.4.2013

* [http://www.themarker.com/dynamo/1.1991506 דייוידסון מזהיר את לפיד: "אם חוק ששינסקי ייפתח - נשקול את פעילותנו בישראל"]  אבי בר-אלי , דה מרקר, 11.4.2013

* [http://www.themarker.com/magazine/1.1973764 כך מעבירה ישראל את רוב משאבי הטבע לידיים זרות] אבי בר אלי, דה מרקר 23.03.2013

* [http://www.themarker.com/magazine/1.1973764 כך מעבירה ישראל את רוב משאבי הטבע לידיים זרות] אבי בר אלי, דה מרקר 23.03.2013

* [http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleId=979559&sid=126 תחקיר: כך מכרה המדינה בזול את משאבי הטבע], אריק וייס,  ערוץ 10, 25/05/2013  

* [http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleId=979559&sid=126 תחקיר: כך מכרה המדינה בזול את משאבי הטבע], אריק וייס,  ערוץ 10, 25/05/2013

* [http://www.themarker.com/news/macro/1.2324142 ועדת ששינסקי 2 ממליצה: "מס משאבי טבע"; המשמעות: עוד כ-500 מ' ש' בשנה למדינה] 18 אורה קורן, דה מרקר, .05.2014.  

* [http://www.themarker.com/news/macro/1.2324142 ועדת ששינסקי 2 ממליצה: "מס משאבי טבע"; המשמעות: עוד כ-500 מ' ש' בשנה למדינה] 18 אורה קורן, דה מרקר, .05.2014.

 

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}