שינויים

'''השערת מדיאה''' (Medea hypothesis) הוא מונח שנטבע על ידי הפאנתולוג פטר וורד לפיה כלל מערכות החיים, כמעין סופר-אורגניזם הם בעלי יצר התאבדות. זוהי השערה נגדית להשערה נגדית ל[[השערת גאיה]] לפיה החיים כמכלולל מהווים מערכת ששומרת על היציבות של עצמה. לפי השארת מדיאה, [[הכחדות המוניות]] נובעות משינויים ב[[מערכת האקולוגית]] שנגרמים מגורמים תוך -ארציים ביולוגים כמו התרבות סוגים שונים של חיידקים ולאו דווקא על ידי גורמים חוץ-ארציים כמו פגיעה של מטאורים בכדור הארץ. ההשערה נקראת על שם מדיאה, דמות במיתולוגיה היוונית שהרגה את ילדיה שלה.  

'''השערת מדיאה''' (Medea hypothesis) הוא מונח שנטבע על ידי [[פאנתולוגיה|הפאנתולוג]] פיטר וורד לפיה כלל מערכות החיים, כמעין סופר-אורגניזם הם בעלי יצר התאבדות. זוהי השערה נגדית ל[[השערת גאיה]] לפיה [[הביוספרה|החיים כמכלול]] מהווים מערכת [[שיווי משקל יציב|ששומרת על היציבות של עצמה]]. לפי השערת מדיאה, [[הכחדות המוניות]] נובעות משינויים ב[[מערכת האקולוגית]] שנגרמים מגורמים תוך -ארציים ביולוגים כמו התרבות סוגים שונים של חיידקים ולאו דווקא על ידי גורמים חוץ-ארציים כמו [[פגיעה של מטאורים בכדור הארץ]]. ההשערה נקראת על שם מדיאה, דמות במיתולוגיה היוונית שהרגה את ילדיה שלה.  

פטר וורד הציג את התאוריה בספר "השערת מדיאה: האם החיים על פני כדור הארץ הם אובדניים?" (The Medea Hypothesis: Is Life on Earth Ultimately Self-Destructive?) שיצא בשנת 2009.  

פטר וורד הציג את התאוריה בספר "השערת מדיאה: האם החיים על פני כדור הארץ הם אובדניים?" (The Medea Hypothesis: Is Life on Earth Ultimately Self-Destructive?) שיצא לאור בשנת 2009.  

==הויכוח על הסיבות להכחדות המוניות==

==הויכוח על הסיבות להכחדות המוניות==

{{הפניה לערך מורחב|הכחדה המונית}}

{{הפניה לערך מורחב|הכחדה המונית}}

ב-1980 גילה לואיס אלוורז, פיזיקאי זוכה פרס נובל, שרידים מפגיעת מטאור גדול לפני 65 מיליון שנה, באותו זמן שנכחדו הדינוזאורים. ב-1990 זוהה במפרץ מקסיקו המכתש שמטאור זה יצר. לפי הסבר זה התנגשות מטאור בכדור הארץ גרמה למנגנון של "[[חורף גרעיני]]" - ענני אבק עצומים שהסתירו את השמש למשך זמן ממושך וגררו [[הכחדה המונית]] שגרמה להעלמות של הדינוזאורים ומינים אחרים. התאוריה היתה שהכחדות המוניות שהתרחשו בזמנים קדומים יותר להכחדה זו, נגמרות עקב גורמים דומים כמו התנגשות מטאורים או קרינה קוסמית בריכוזים גבוהים.  

בשנת 1980 גילה לואיס אלוורז, פיזיקאי זוכה פרס נובל, שרידים מפגיעת מטאור גדול לפני 65 מיליון שנה, באותו זמן שנכחדו הדינוזאורים. ב-1990 זוהה במפרץ מקסיקו המכתש שמטאור זה יצר. לפי הסבר זה התנגשות מטאור ב[[כדור הארץ]] גרמה למנגנון של "[[חורף גרעיני]]" - ענני אבק עצומים שהסתירו את השמש למשך זמן ממושך וגררו [[הכחדה המונית]] שגרמה ל[[הכחדה]] של הדינוזאורים ומינים רבים אחרים בים וביבשה. התאוריה היתה שהכחדות המוניות שהתרחשו בזמנים קדומים יותר להכחדה זו, התרחשו עקב גורמים דומים, כמו התנגשות מטאורים או התפרצות של [[קרינה קוסמית]] חזקה.  

   

   

פיטר וורד בדק מאובנים מעידן הדינוזאורים בספרד ואנטרטיקה בסוף שנות ה-80. הוא מצא עדויות לכך שמינים רבים נכחדו בתוך זמן גאולוגי קצר יחסית, לדוגמה 30 מינים של דיונון ענק בשם נאוטילוס. לטענת וורד שהכחדה זו התרחשה בקצב גובר והולך כ-100 אלף שנים לפני פגיעת המטאור בכדור הארץ.  

פיטר וורד בדק מאובנים מעידן הדינוזאורים בספרד ובאנטרטיקה בסוף שנות ה-80. הוא מצא עדויות לכך שמינים רבים נכחדו בתוך זמן-גאולוגי קצר יחסית, לדוגמה 30 מינים של דיונון ענק בשם נאוטילוס. לטענת וורד, הכחדה זו התרחשה בקצב גובר והולך כ-100 אלף שנים לפני פגיעת המטאור בכדור הארץ.  

   

   

לטנעת וורד, על סמך ממצאים מאיי סיימור באנטארקטיקה, גילו ש-2-3 מיליוני שני לפני פגיעת המטאור בכדור הארץ התרחשה [שינויי אקלים|התחממות עולמית]] של 10 מעלות, ובמקביל גדלה באוקיינוסים אוכלוסיה של חיידקי גופרית. חיידקי הגופרית ( Green Sulfur Bacteria ו־Purple Sulfur Bacteria) משגשגים בסביבה דלת חמצן ופולטים מימן גופריתי שהוא גז רעיל.  

לטענת וורד, על סמך ממצאים מאיי סיימור באנטארקטיקה, גילו ש-2-3 מיליוני שני לפני פגיעת המטאור בכדור הארץ התרחשה [שינויי אקלים|התחממות עולמית]] של 10 מעלות, ובמקביל גדלה באוקיינוסים אוכלוסיה של חיידקי גופרית. חיידקי הגופרית ( Green Sulfur Bacteria ו־Purple Sulfur Bacteria) משגשגים בסביבה דלת חמצן ופולטים [[מימן גופריתי]] שהוא [[גז רעיל]].  

לטענת וורד, ההתחממות שאולי התרחשה עקב פעילות געשית פרהיסטורית באזור הודו, היא שסייעה לפריחת החיידקים הרעילים, שהביאו להכחדה המונית, וההתנגשות עם המטאור סייעה לתהליך זה. וורד בדק מאובנים מאירועי הכחדה נוספים, ומצא עקבות לפעילות חיידקי הגופרית במאובנים מדרום אפריקה מתוקפת "ההכחדה הגדולה" שהתרחשה לפני 250 מיליון שנה. חוקרים שפעלו בסין ובאוסטליה מצאו עקבות דומים מאותה תקופה.  

לטענת וורד, [[שינוי אקלים|ההתחממות עולמית]], שהתרחשה אולי עקב פעילות געשית פרהיסטורית באזור הודו, היא שסייעה לפריחת החיידקים הרעילים, שהביאו להכחדה המונית, וההתנגשות עם המטאור סייעה לתהליך זה. וורד בדק מאובנים מאירועי הכחדה נוספים, ומצא עקבות לפעילות חיידקי הגופרית במאובנים מדרום אפריקה מתוקפת "ההכחדה הגדולה" שהתרחשה לפני 250 מיליון שנה. חוקרים שפעלו בסין ובאוסטרליה מצאו עקבות דומים מאותה תקופה.  

==הכחדת הפוטוסינתזה==

==הכחדת הפוטוסינתזה==

לפי השערה מקובלת, אחת ההכחדות הגדולות בהיסטוריה התרחשה לפני 2.5 מיליארד שנים עקב התפתחות הפוטוסינתזה. עד אז היו יצורים חד-תאיים שהפיקו אנרגיה בצורות שונות בינהן ניצול של חום מערובות גופרית. כמות החמצן באוויר ובמים היתה נמוכה. התפחות אצות חד תאיות שהיו מסוגלות לבצע פוטו-סינתזה הביאה למהפכה בעולם הטבעי. אצות אלה היו מסוגלות להתפשט על פני שטח עצום כשהן מנצלות את [[אנרגיית השמש|אושר השמש]] לשם רתימת [[אנרגיה]] ל[[ייצור ראשוני|ייצור הראשוני]]. מלבד זה, הדבר גרר עליה מתמדת באחוז החמצן במים ובאטמוספירה. חמצן הוא חומר מעכל שהוא רעיל לגבי צורות רבות של יצורים חד-תאיים. רוב המינים שחיו עד להתפתחות הפוטוסינתזה נכחדו, בגלל החמצן. מינים מעטים של חיידקים אלו נשמרו ב"ארובות גופרית" בלב האוקיינוס. לאחר ההכחדה התפתחו חד תאיים שהיו עמידים לחמצן ולאחר מספר מיליוני שנה גם יצורים רב תאיים שמסוגלים לחיות בתנאי חמצן ואף תלויים בו.  

לפי השערה מקובלת, אחת ההכחדות הגדולות בהיסטוריה התרחשה לפני 2.5 מיליארד שנים עקב התפתחות ה[[פוטוסינתזה]]. עד אז היו יצורים חד-תאיים שהפיקו אנרגיה בצורות שונות, בינהן ניצול של חום מ[[ארובות גופרית]]. כמות החמצן באוויר ובמים היתה נמוכה. התפחות אצות חד-תאיות שהיו מסוגלות לבצע פוטו-סינתזה הביאה למהפכה בעולם הטבעי. אצות אלה היו מסוגלות להתפשט על פני שטח עצום כשהן מנצלות את [[אנרגיית השמש|אושר השמש]] לשם רתימת [[אנרגיה]] ל[[ייצור ראשוני|ייצור הראשוני]]. מלבד זה, הדבר גרר עליה מתמדת באחוז החמצן במים וב[[אטמוספירה]]. חמצן הוא חומר מעכל שהוא רעיל לגבי צורות רבות של יצורים חד-תאיים. רוב המינים שחיו עד להתפתחות הפוטוסינתזה נכחדו, בגלל החמצן. מינים מעטים של חיידקים אלו נשמרו ב"ארובות גופרית" בלב האוקיינוס. לאחר ההכחדה התפתחו חד-תאיים שהיו עמידים לחמצן ולאחר מספר מיליוני שנה גם יצורים רב-תאיים שמסוגלים לחיות בתנאי חמצן ואף תלויים בו.  

פיטר וורד מעלה אפשרות נוספת למנגנון הכחדה היא שתהליך הפוטוסינתזה יצר גם תהליך של [[התקררות עולמית]] עקב הורדת אחוז [[פחמן דו חמצני|הפחמן הדו חמצני]] באטמוספירה והחלשת [[אפקט החממה]]. לטענת וורד תהליך זה התקיים שוב לפני 400 מיליון שנה כאשר התפתחה בעולם הצמחייה היבשתית שהגדילה את צריכת הפחמן הדו חמצני והביא להתקררות נוספת.  

פיטר וורד מעלה אפשרות נוספת למנגנון הכחדה שהתרחש בתקופה זו,. לפי השערתו תהליך הפוטוסינתזה יצר גם תהליך של [[התקררות עולמית]] עקב הורדת אחוז [[פחמן דו חמצני|הפחמן הדו חמצני]] באטמוספירה והחלשת [[אפקט החממה]]. לטענת וורד, תהליך זה התקיים פעם נוספת בהיסטוריה,  לפני 400 מיליון שנה, כאשר התפתחה בעולם הצמחייה היבשתית שהגדילה את צריכת [[פחמן דו חמצני|הפחמן הדו חמצני]] וגרמה להתקררות נוספת.  

מה שמשותף למנגוני ההכחדה שמתאר וורד הוא שמדובר ב[[תהליך|תהליכים]] שמתרחשים על פני מאות ואלפי שנים ולא אירועים פתאומיים כמו פגיאת מטאור ענק בכדור הארץ.  

מה שמשותף למנגוני ההכחדה שמתאר וורד הוא שמדובר ב[[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]] שמתרחשים על פני מאות ואלפי שנים ולא אירועים פתאומיים כמו פגיאת מטאור ענק בכדור הארץ.  

==השערת מדיאה מול השערת גאיה==

==השערת מדיאה מול השערת גאיה==

==דיון==

==דיון==

השערת מדיאה זו דומה לתאור שמביא [[ג'ארד דיימונד]] אודות [[התמוטטות]] של תרבויות אנושיות שמכלות את המשאבים הנחוצים להן עצמן על ידי [[גידול אוכלוסין]] מהיר והשענות על [[משאבים מתכלים]] או ניצול יתר של [[משאבים מתחדשים]].  

השערת מדיאה, במיוחד הציטוטים בסוף דומים לתאור שמביא [[ג'ארד דיימונד]] אודות [[התמוטטות]] של [[תרבויות אנושיות]] שמכלות את המשאבים הנחוצים להן עצמן על ידי [[גידול אוכלוסין]] מהיר והשענות על [[משאבים מתכלים]] או ניצול יתר של [[משאבים מתחדשים]].  

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[פיצוץ אוכלוסין]]

* [[פיצוץ אוכלוסין]]

* [[התמוטטות (ספר)]]

* [[התמוטטות (ספר)]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

[[קטגוריה:אבולוציה]]

[[קטגוריה:אבולוציה]]

[[קטגוריה:אקולוגיה]]

[[קטגוריה:אקולוגיה]]