שורה 21: |
שורה 21: |
| מדינות ואיזורים שונים יכולים להתמחות בתחומי כלכלה מסויימים, לדוגמה ייצור יין בדרום צרפת, הי-טק בישראל , או ייצור צמר באנגליה. התמחות כזו יכולה לייצר יתרון בגלל קיום של [[הון חברתי]] ו[[הון אנושי]] שעובר בין אנשים באותו איזור , וכן העברה של מידע וקיום של מידע הן בצורה רשמית (מכוני מחקר, בתי ספר) והן בצורה לא רשמית (לימוד תוך כדי עבודה, נורמות בלימודים ובמקומות העבודה, מסורות מקומיות). חלק מהסיבה להתמחות כזו נעוץ גם במאפיינים גאוגרפיים יחודיים למקום (אקלים נוח לגידול כרמים בדרום צרפת). | | מדינות ואיזורים שונים יכולים להתמחות בתחומי כלכלה מסויימים, לדוגמה ייצור יין בדרום צרפת, הי-טק בישראל , או ייצור צמר באנגליה. התמחות כזו יכולה לייצר יתרון בגלל קיום של [[הון חברתי]] ו[[הון אנושי]] שעובר בין אנשים באותו איזור , וכן העברה של מידע וקיום של מידע הן בצורה רשמית (מכוני מחקר, בתי ספר) והן בצורה לא רשמית (לימוד תוך כדי עבודה, נורמות בלימודים ובמקומות העבודה, מסורות מקומיות). חלק מהסיבה להתמחות כזו נעוץ גם במאפיינים גאוגרפיים יחודיים למקום (אקלים נוח לגידול כרמים בדרום צרפת). |
| | | |
− | מי שהצביע על יתרון של התחמות כלכלית של מדינות וביתרון שהדבר יוצר בתחום המסחר והכלכלה הוא [[דייוויד ריקארדו]], שכתב על עקרון [[יתרון יחסי|היתרון היחסי]] לפיו למדינות ואיזורים עדיף להתמחות בענף כלכלי מסויים (או כמה ענפים כאלה) אותו הן מבצעות היטב ולא לנסות לייצר בעצמן את כל המוצרים והשירותים הנחוצים להן. | + | מי שהצביע על יתרון של התחמות כלכלית של מדינות וביתרון שהדבר יוצר בתחום המסחר והכלכלה הוא [[דייוויד ריקארדו]], שכתב על עקרון [[יתרון יחסי|היתרון היחסי]] לפיו למדינות ואיזורים עדיף להתמחות בענף כלכלי מסויים (או כמה ענפים כאלה) אותו הן מבצעות היטב ולא לנסות לייצר בעצמן את כל המוצרים והשירותים הנחוצים להן. |
| + | |
| + | ==גורמים המשפיעים על התמחות כלכלית== |
| + | ישנם מספר גורמים שמאפשרים הרחבה של התמחות כלכלית, שעיקרם הרחבה של הביקוש. במקרים רבים יש תת קבוצה של צרכנים שיש לה צורך מיוחד. לדוגמה בתחום הבגדים - אנשים במשקל כבד הרוצים בגדים במידות גדולות, או חולי-עיניים מקרב כלל החולים, או חולים במחלה נדירה. ככל שיש יותר צרכנים עם אותו צורך דומה אך מאובחן משאר האוכלוסיה, כך קל יותר לתת לצרכנים האלה פתרון ייחודי עבורם. ככל שצרכנים אלה עשירים יותר, וככל שקל יותר לסחורות או שירותים להגיע לצרכנים כך יש סיכוי גדול יותר להתפתחות התמחות שתיתן מענה ייחודי לאותם צרכנים. |
| + | * '''[[גידול אוכלוסין]]''' - ככל שיש יותר צרכנים עם אותו צורך דומה ואך מאובחן משאר האוכלוסיה, כך קל יותר לתת לצרכנים האלה פתרון ייחודי עבורם. כאשר האכולוסיה קטנה, תת קבוצה זו מהווה אוכלוסיה קטנה, וקשה ליצרן להתמחות בנושא זה. פירמה השוקלת לייצר בגדים גדולים יותר ולהתמחות בתחום תהיה בעלת [[עלויות קבועות]] של מעבר והתמחות (לדוגמה אחסנה במלאי של בגדים גדולים יותר). רופא הרוצה לעסוק ברפואת עיניים או לרפא מחלה נדירה צריך זמן לחקור או לקרוא מחקרים של אנשים אחרים וכן להתנסות בעצמו בתחום. אם נניח שחנות צריכה 300 לקוחות בחודש והרופא צריך 100 לקוחות בחודש כדי להתפרנס, אזי יהיה להם קל יותר להתמחות בתחום מסויים ככל שיהיו להם יותר לקוחות בעלי צורך בהתמחות מסויימת. |
| + | * '''[[צמיחה כלכלית]]''' וגידול בעושר הממוצע של הצרכנים - ככל שיש יותר צרכנים בעלי הכנסה פנויה רבה יותר, כך גדל בסיס הצרכנים שיכול לשלם עבור התמחות. לדוגמה אם יש אלפי חולי עיניים אבל הם עניים מדי מכדי לשלם עבור תרופות שרופא העיניים צריך לקנות לצורך הטיפולים שלו, הוא יתקשה להתמחות בתחום זה. |
| + | * '''תחבורה ותובלה טובים יותר'''- [[עיור]], [[מסחר]], מסילות רכבת, כבישים, אוניות גדולות יותר, והפחתה של [[פקקי תנועה]] מגדילים את הקלות שבה צרכנים יכולים להגיע לספקי שירותים או שבה מוצרים יכולים להגיע אליהם. לדוגמה פיתוח מסילות רכבת באנגליה של תחילת המאה ה-19 אפשר לאנשים להגיע בצורה בטוחה בהרבה מעיר לעיר. נסיעות שלקחו בעבר ימים, לוקחות תודות ל[[תעבורה ממונעת]] כבישים ומסילות שעות בלבד ומאפשרים לאנשים להגיע לרופאים ולספקי מוצרים אחרים בקלות רבה יותר. פרוש הדבר |
| + | * '''[[גלובליזציה]]''' - גלובליזציה מאיצה ומקלה על חיבור בין צרכנים בעלי צורך ייחודי לבין ספקי שירותים או מוצרים יחודיים. דוגמה לכך הן חולים במחלות נדירות, נניח מחלות הפוגעות ב-1 מתוך מאה אלף אנשים. עבור מדינה כמו ישראל פרוש הדבר שיש כ-70 חולים במחלה זו במדינה. כמות קטנה זו של חולים מקשה הן על מחקר והן על מימון של רופאים שיטפלו בחולים. בכלל העולם יהיו כ- 70,000 חולים ודבר זה יכול לתת בסיס להקמת אגודה בינלאומית או מספר אגודות, שיאספו כספים, יקדמו מודעות ציבורית ויועודדו חברות ורופאים לנסות לספק מענה לבעיה זו. |
| + | * הרחבה של [[מידע חופשי]] ככל שיש יותר ידע ומידע חופשי על תחום מסויים כך יורדות העלויות של בעלי מקצוע שרוצים להכנס לתחום ולהתמחות בו או בתוך תת נושא בתוכו. |
| + | * '''[[מגוון]]''' - כמות מסויימת של מגוון בטעמים או בצרכים של הצרכנים, ביכולות ובכישורים של היצרנים ובתנאים הפיזיים חשובה לקיום התמחות. אם כל הצרכנים הם בעלי אותו טעם וצורך בדיוק - אין מקום להתמחות. אם כל צרכן הוא בעל טעמים שונים לגמרי מכל הצרכנים האחרים התמחות היא אפשרית (מציאת תת קבוצה עם מאפיינים דומים יותר זו לזו) אבל קשה. תנאי אידאלי להתמחות היא [[נישה]] של צרכנים אשר שונים משאר הצרכנים בפרמרטים מסויימים אבל בעלי דמיון אחד לשני, דבר שמקל על היצרן לתפור להם פתרון המוני (להנות מ[[יתרונות לגודל]]) אבל ייחודי עבורם. מגוון מעודד התמחות גם בקרב היצרנים. לדוגמה תנאים מעט שונים יאפשרו למגדלי גפנים שונים להתמחות בסוגים שונים של יין. כישורים שונים יאפשרו לרופאים שונים להתמחות ביתר קלות בענפים שונים. |
| | | |
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |