שינויים

כיום רק מעט מאד מהכסף, כ-2-3% או פחות מכך, הוא כסף בצורה של מטבעות ושטרות, ורוב הכסף שיש הוא בצורה של [[מידע]] אלקטרוני שזורם בין רשתות מחשבים. הקבוצה העיקרית שעושה שימוש נרחב בכסף לשם ביצוע עסקאות משמעותיות היא פושעים שרוצים להסתיר את קיום העסקה ולהמנע מתשלום מס.  

כיום רק מעט מאד מהכסף, כ-2-3% או פחות מכך, הוא כסף בצורה של מטבעות ושטרות, ורוב הכסף שיש הוא בצורה של [[מידע]] אלקטרוני שזורם בין רשתות מחשבים. הקבוצה העיקרית שעושה שימוש נרחב בכסף לשם ביצוע עסקאות משמעותיות היא פושעים שרוצים להסתיר את קיום העסקה ולהמנע מתשלום מס.  

כסף הוא אחד [[מוסד חברתי|המוסדות החברתיים]] שמושכים בכיוון של הפיכת כל העולם ל [[גלובליזציה|תרבות אחת]], שכן הוא מקל ומאפשר על קיומו של מסחר בינלואומי. לטענת [[יובל הררי]] המופיעה ב[[קיצור תולדות האנושות]], מלבד כסף גם יצירת אמיפריות ודתות דחפו את ההיסטוריה לתהליך שאורך אלפי שנים שבו האנושות עוברת מאלפי חברות נפרדות אל חברה גלובלית אחת.

כסף הוא אחד [[מוסד חברתי|המוסדות החברתיים]] שמושכים בכיוון של הפיכת כל העולם ל [[גלובליזציה|תרבות אחת]], שכן הוא מקל ומאפשר על קיומו של מסחר בינלואומי. לטענת פרופ' [[יובל נח הררי]] המופיעה ב[[קיצור תולדות האנושות]], מלבד כסף גם יצירת אמיפריות ודתות דחפו את ההיסטוריה לתהליך שאורך אלפי שנים שבו האנושות עוברת מאלפי חברות נפרדות אל חברה גלובלית אחת.

==אמון וכסף==

==אמון וכסף==

בספר [[דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 14|כלכלה אקולוגית: עקרונות ויישומים]] טוען הכלכלן האקולוגי [[הרמן דיילי]] שהכלכלן [[ג'יימס טובין]] בדברו על נאמנויות מגיע לתיאור דומה לעושר וירטואלי. עושה הבחנה בין מוצרים גשמיים שנבנו בהשקעה חומרית מול מוצרים תלויי אמון הנוצרים יש מאין, כמו כסף. העושר האמיתי הוא רק הדברים הגשמיים אך בתפישת הפרטים העושר שלהם עולה עליו בהרבה בהתבסס על מידת האמון שהם מקנים להבטחות לתשלום על ניירות הכסף. זו [[מיתוס|אשליה]], אחת מני רבות, העומדות בבסיס הכלכלה והחברה. אין בעיה לחברה להמשיך להחזיק באשליה כזו כל עוד לא מנסים להמיר את כל עושרה הוירטואלי לנכסים ממשיים.

בספר [[דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 14|כלכלה אקולוגית: עקרונות ויישומים]] טוען הכלכלן האקולוגי [[הרמן דיילי]] שהכלכלן [[ג'יימס טובין]] בדברו על נאמנויות מגיע לתיאור דומה לעושר וירטואלי. עושה הבחנה בין מוצרים גשמיים שנבנו בהשקעה חומרית מול מוצרים תלויי אמון הנוצרים יש מאין, כמו כסף. העושר האמיתי הוא רק הדברים הגשמיים אך בתפישת הפרטים העושר שלהם עולה עליו בהרבה בהתבסס על מידת האמון שהם מקנים להבטחות לתשלום על ניירות הכסף. זו [[מיתוס|אשליה]], אחת מני רבות, העומדות בבסיס הכלכלה והחברה. אין בעיה לחברה להמשיך להחזיק באשליה כזו כל עוד לא מנסים להמיר את כל עושרה הוירטואלי לנכסים ממשיים.

ההיסטוריון יובל הררי, מציין כי כסף הוא מכשיר חשוב ביצירת אמון הדדי, ובכך היה לו חשיבות מפתח ביכולת לקדם את [[גלובליזציה|איחוד החברה החברה האנושית לתרבות אחת]]. אמון כזה נראה לנו מובן מאליו, אבל נדרש מאמץ גדול ועבר זמן רב בבניית אמון זה:

ההיסטוריון פרופ' [[יובל נח הררי]], מציין כי כסף הוא מכשיר חשוב ביצירת אמון הדדי, ובכך היה לו חשיבות מפתח ביכולת לקדם את [[גלובליזציה|איחוד החברה החברה האנושית לתרבות אחת]]. אמון כזה נראה לנו מובן מאליו, אבל נדרש מאמץ גדול ועבר זמן רב בבניית אמון זה:

{{ציטוט|תוכן=כסף הוא מערכת של אמון הדדי. ולא סתם מערכת של אמון הדדי, אלא מערכת האמון ההדדי האוניברסלית ביותר והיעילה ביותר שנוצרה אי פעם|מקור=[[קיצור תולדות האנושות]], עמ 183}}

{{ציטוט|תוכן=כסף הוא מערכת של אמון הדדי. ולא סתם מערכת של אמון הדדי, אלא מערכת האמון ההדדי האוניברסלית ביותר והיעילה ביותר שנוצרה אי פעם|מקור=[[קיצור תולדות האנושות]], עמ 183}}

לפי הספר [[קיצור תולדות האנושות]] הכסף הראשון שמוכר לנו הוא "שקל שעורה" - כמות מדודה של שעורה שהיוותה מטבע ב[[שומר]] שבמספותמיה (היום עיראק). לא היה זה כסף מטבע אלא כמות משקל מסויימת של שעורה. השעורה היתה בעלת יתרון של מוצר בעל ערך פנימי אבל היה קשה לנייד אותה. לאחר מכן עבורו לשימוש בנתיכי כסף בעלי משקל מסויים, שהיו "שקלי כסף". בניגוד לשעורה הערך העצמי של הכסף לא היה גבוה כי אי אפשר לאכול אותו אלא רק להכין ממנו תכשיטים, מצד שני הדבר אפשר נייד סכומי כסף גדולים יותר בקלות רבה יותר.

לפי הספר [[קיצור תולדות האנושות]] הכסף הראשון שמוכר לנו הוא "שקל שעורה" - כמות מדודה של שעורה שהיוותה מטבע ב[[שומר]] שבמספותמיה (היום עיראק). לא היה זה כסף מטבע אלא כמות משקל מסויימת של שעורה. השעורה היתה בעלת יתרון של מוצר בעל ערך פנימי אבל היה קשה לנייד אותה. לאחר מכן עבורו לשימוש בנתיכי כסף בעלי משקל מסויים, שהיו "שקלי כסף". בניגוד לשעורה הערך העצמי של הכסף לא היה גבוה כי אי אפשר לאכול אותו אלא רק להכין ממנו תכשיטים, מצד שני הדבר אפשר נייד סכומי כסף גדולים יותר בקלות רבה יותר.

לפי יובל הררי, הבחירה במתכת כסף ולאחר מכן גם בזהב היתה מקרית. באיזורים אחרים בעולם ובזמנים שונים השתמשו בסחורות אחרות - לדוגמה בקונכיות בהודו ובים סין, בקקאו ובבדים במרכז אמריקה, עלי טבק בצפון אמריקה. במחנות ריכוז ובבתי כלא סיגריות הן לעיתים קרובות סוג של כסף.

לפי פרופ' [[יובל נח הררי]], הבחירה במתכת כסף ולאחר מכן גם בזהב היתה מקרית. באיזורים אחרים בעולם ובזמנים שונים השתמשו בסחורות אחרות - לדוגמה בקונכיות בהודו ובים סין, בקקאו ובבדים במרכז אמריקה, עלי טבק בצפון אמריקה. במחנות ריכוז ובבתי כלא סיגריות הן לעיתים קרובות סוג של כסף.

לאחר מכן החלו לייצר מטבעות כסף. מטבע הכסף נהנה משני יתרונות לכאורה על פני מטילי הכסף מצד אחד לא היה צריך לשקול אותו כל הזמן, שכן כמות הערך שהתקיימה בכל מטבע היתה כביכול קבועה. כמו כן היה אסור לזייף את מטבע הכסף בניגוד למטילים שניתן היה להוסיף להם עופרת. המטבעות הראשונים הכילו שני פריטי מידע חשובים - האחד הוא מה משקל המטבע, או מה כמות הכסף שיש במטבע. והשני הוא מי האחראי לאמינות הכסף.  

לאחר מכן החלו לייצר מטבעות כסף. מטבע הכסף נהנה משני יתרונות לכאורה על פני מטילי הכסף מצד אחד לא היה צריך לשקול אותו כל הזמן, שכן כמות הערך שהתקיימה בכל מטבע היתה כביכול קבועה. כמו כן היה אסור לזייף את מטבע הכסף בניגוד למטילים שניתן היה להוסיף להם עופרת. המטבעות הראשונים הכילו שני פריטי מידע חשובים - האחד הוא מה משקל המטבע, או מה כמות הכסף שיש במטבע. והשני הוא מי האחראי לאמינות הכסף.  

כסף המטבעות החל להתפשט ברחבי יבשת אירופה-אסיה ואפריקה. הדינר הרומאי הפך למטבע מבוקש מאד, בגלל שאנשים רבים האמינו בו. הוא היה מבוקש עד כדי כך עד שגם ממלכות בהודו, שלא היו תחת שלטון רומא, התחילו להנפיק מטבעות דומים. הסיבה לכך, לפי יובל נוח הררי היא שקשה לגרום לאנשים לתת אמון בכסף. משום כך, כאשר יש כסף שזוכה באמונם של בני האדם, כדאי לשלטונות להנפיק כסף כזה ולאו דווקא לנסות להנפיק כסף משל עצמם.  

כסף המטבעות החל להתפשט ברחבי יבשת אירופה-אסיה ואפריקה. הדינר הרומאי הפך למטבע מבוקש מאד, בגלל שאנשים רבים האמינו בו. הוא היה מבוקש עד כדי כך עד שגם ממלכות בהודו, שלא היו תחת שלטון רומא, התחילו להנפיק מטבעות דומים. הסיבה לכך, לפי פרופ' [[יובל נח הררי]] היא שקשה לגרום לאנשים לתת אמון בכסף. משום כך, כאשר יש כסף שזוכה באמונם של בני האדם, כדאי לשלטונות להנפיק כסף כזה ולאו דווקא לנסות להנפיק כסף משל עצמם.  

כסף הוא מאחד גדול בין בני אדם. גם אנשים ששונאים ובזים זה לזה, מוכנים לקבל כסף של אוייבהם. לדוגמה בן לאדן מוכן לקבל דולרים של ארצות הברית. בזמן הרקונקיסטה, הנוצרים הנפיקו מטבעות נוצריים, אבל גם מטבעות שדמו מאד למטבעות המוסלמים, שכן "שמו" של המטבע המוסלמי היה טוב כל כך שאנשים היו מוכנים לקבל אותו גם מחוץ לגבולות אימפריית האיסלאם.

כסף הוא מאחד גדול בין בני אדם. גם אנשים ששונאים ובזים זה לזה, מוכנים לקבל כסף של אוייבהם. לדוגמה בן לאדן מוכן לקבל דולרים של ארצות הברית. בזמן הרקונקיסטה, הנוצרים הנפיקו מטבעות נוצריים, אבל גם מטבעות שדמו מאד למטבעות המוסלמים, שכן "שמו" של המטבע המוסלמי היה טוב כל כך שאנשים היו מוכנים לקבל אותו גם מחוץ לגבולות אימפריית האיסלאם.

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Money כסף] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Money כסף] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://www.youtube.com/watch?v=H5jZEwN5ekM&feature=player_embedded קורס מבוא להיסטוריה עולמית - שיעור 11] ד"ר יובל הררי, 22/03/2011, האוניברסיטה העברית, מתוך תכנית "אבני פינה"  

* [http://www.youtube.com/watch?v=H5jZEwN5ekM&feature=player_embedded קורס מבוא להיסטוריה עולמית - שיעור 11] פרופ' [[יובל נח הררי]], 22/03/2011, האוניברסיטה העברית, מתוך תכנית "אבני פינה"  

* [http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=_VDVO_xCT6Q קורס מבוא להיסטוריה עולמית - שיעור 12] ד"ר יובל הררי, 27/03/2011, האוניברסיטה העברית, מתוך תכנית "אבני פינה"  

* [http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=_VDVO_xCT6Q קורס מבוא להיסטוריה עולמית - שיעור 12] פרופ' [[יובל נח הררי]], 27/03/2011, האוניברסיטה העברית, מתוך תכנית "אבני פינה"  

{{תבנית:כסף}}

{{תבנית:כסף}}

{{תבנית:מוצרים ציבוריים}}

{{תבנית:מוצרים ציבוריים}}