שינויים

רוב חבורות ה[[ציידים לקטים]] צריכות לנוד בצורה תכופה בחיפוש אחר מזון בר. דבר זה הגביל את היכולת ללדת ילדים, בשל הצורך לשאת אותם עד שיגיעו לגיל בו הם מסוגלים ללכת בעצמם. לפי ג'ארד דיימונד בקרב הנוודים הולדת ילדים התרחשה כל 4 שנים בממוצע על ידי צירוף של פרישות, הפסקות ווסת בעקבות הנקה ועוד שיטות ל[[ייצוב אוכלוסין]]. בקרב חברות האיכרים לעומת זאת, מקובל היה ללדת ילד כל שנתיים.<ref name="diamond_4"/>  

רוב חבורות ה[[ציידים לקטים]] צריכות לנוד בצורה תכופה בחיפוש אחר מזון בר. דבר זה הגביל את היכולת ללדת ילדים, בשל הצורך לשאת אותם עד שיגיעו לגיל בו הם מסוגלים ללכת בעצמם. לפי ג'ארד דיימונד בקרב הנוודים הולדת ילדים התרחשה כל 4 שנים בממוצע על ידי צירוף של פרישות, הפסקות ווסת בעקבות הנקה ועוד שיטות ל[[ייצוב אוכלוסין]]. בקרב חברות האיכרים לעומת זאת, מקובל היה ללדת ילד כל שנתיים.<ref name="diamond_4"/>  

[[גידול אוכלוסין]] זה איפשר לחברות של חקלאים להיות גדולות יותר וצפופות יותר יחסית לחברות של ציידים לקטים. דבר זה היווה יתרון משמעותי בשדה הקרב בעימותים בין סוגי שבטים שונים ובין חברות שונו. בד בבד הגידול במספר האנשים והגידול בצפיפות גרמו גם לבעיות רבות אחרות לחברות החקלאיות מצד שני. איכות החיים של החקלאים התדרדרה במובנים רבים. יובל הררי מאבחן כי אין קשר הכרחי בין שיפור המצב האבולוציוני של האדם כמין, לשיפור תנאי החיים של הפרטים הבודדים באותו מין.  

[[גידול אוכלוסין]] זה איפשר לחברות של חקלאים להיות גדולות יותר וצפופות יותר יחסית לחברות של ציידים לקטים. דבר זה היווה יתרון משמעותי בשדה הקרב בעימותים בין סוגי שבטים שונים ובין חברות שונו. בד בבד הגידול במספר האנשים והגידול בצפיפות גרמו גם לבעיות רבות אחרות לחברות החקלאיות מצד שני. איכות החיים של החקלאים התדרדרה במובנים רבים. פרופ' [[יובל נח הררי]] מאבחן כי אין קשר הכרחי בין שיפור המצב האבולוציוני של האדם כמין, לשיפור תנאי החיים של הפרטים הבודדים באותו מין.  

===יתרונות צבאיים והשפעות על מלחמות===

===יתרונות צבאיים והשפעות על מלחמות===

בעקבות היתרונות הצבאיים של החברות החקלאיות על פני החברות של ציידים לקטים הן דחקו אותן עוד ועוד ותפסו את מקומן. לחלופין חברות של צידיים לקטים למדו מהחברות החקלאיות והעתיקו מהן כדי לזכות ביתרון צבאי, ובכל מקרה הפכו לחברה חקלאית כמוהן. המעבר לחקלאות פרושו היה שינוי שטחי-בר גדולים יותר ויותר לשטחי חקלאות, דבר שהגדיל את כמות האוכלוסיה.

בעקבות היתרונות הצבאיים של החברות החקלאיות על פני החברות של ציידים לקטים הן דחקו אותן עוד ועוד ותפסו את מקומן. לחלופין חברות של צידיים לקטים למדו מהחברות החקלאיות והעתיקו מהן כדי לזכות ביתרון צבאי, ובכל מקרה הפכו לחברה חקלאית כמוהן. המעבר לחקלאות פרושו היה שינוי שטחי-בר גדולים יותר ויותר לשטחי חקלאות, דבר שהגדיל את כמות האוכלוסיה.

בעקבות הכלכלה החקלאית עלה מספר בני האדם על פני כדור הארץ באופן עקבי. מספר בני האדם לפני המהפכה החקלאית מוערך בכ5-7 מיליוני בני אדם.<ref name="harary2011">יובל נח הררי, [[קיצור תולדות האנושות]], הוצאת דביר, 2011. </ref> לאחריה עלה מספרם בהתמדה לעשרות ולמאות מיליונים.  

בעקבות הכלכלה החקלאית עלה מספר בני האדם על פני כדור הארץ באופן עקבי. מספר בני האדם לפני המהפכה החקלאית מוערך בכ5-7 מיליוני בני אדם.<ref name="harary2011">פרופ' [[יובל נח הררי]], [[קיצור תולדות האנושות]], הוצאת דביר, 2011. </ref> לאחריה עלה מספרם בהתמדה לעשרות ולמאות מיליונים.  

בעקבות המשך קיום החקלאות בויתו מינים נוספים, והחקלאות שוכללה עוד. הפריון החקלאי עלה כתוצאה משילוב של שיטות שונות לדוגמה על ידי מחזור זרעים. דבר זה בתורו, יחד עם עוד המצאות [[טכנולוגיות]] איפשר עליה מתמדת ב[[אוכלוסיית העולם]]. [[מגפות]], [[רעב]] , [[אסונות אקולוגיים]] ו[[מלחמות]] גרמו בתורם להאטת גידול האוכלוסיה. קצב גידול האוכלוסיה היה איטי וממושך יחסית לקצב גידול האוכלוסיה במאה ה-20 (שבה האוכלוסיה העולמית גדלה פי 4 בתוך מאה שנים). עם זאת, המהפכה החקלאית הובילה לגידול מתמיד, כך שעוד לפני [[המהפכה התעשייתית]] כדור הארץ הכיל מספר גדול של בני אדם יחסית ליונקים גדולים אחרים בעלי גודל דומה.

בעקבות המשך קיום החקלאות בויתו מינים נוספים, והחקלאות שוכללה עוד. הפריון החקלאי עלה כתוצאה משילוב של שיטות שונות לדוגמה על ידי מחזור זרעים. דבר זה בתורו, יחד עם עוד המצאות [[טכנולוגיות]] איפשר עליה מתמדת ב[[אוכלוסיית העולם]]. [[מגפות]], [[רעב]] , [[אסונות אקולוגיים]] ו[[מלחמות]] גרמו בתורם להאטת גידול האוכלוסיה. קצב גידול האוכלוסיה היה איטי וממושך יחסית לקצב גידול האוכלוסיה במאה ה-20 (שבה האוכלוסיה העולמית גדלה פי 4 בתוך מאה שנים). עם זאת, המהפכה החקלאית הובילה לגידול מתמיד, כך שעוד לפני [[המהפכה התעשייתית]] כדור הארץ הכיל מספר גדול של בני אדם יחסית ליונקים גדולים אחרים בעלי גודל דומה.

במשך השנים השפיעו בני האדם על הגנום של החיטה, כך שחיטה שהתאימה לחקלאות שרדה וזו שלא, נכחדה או נשארה מין נפוץ הרבה פחות (חיטת הבר). בשנים האחרונות הדבר בא לידי ביטוי קיצוני יותר על ידי פיתוח של[[הנדסה גנטית]] והתערבות ברוטלית יותר בגנום של צמחי החקלאות ובעלי החיים המבוייתים.  

במשך השנים השפיעו בני האדם על הגנום של החיטה, כך שחיטה שהתאימה לחקלאות שרדה וזו שלא, נכחדה או נשארה מין נפוץ הרבה פחות (חיטת הבר). בשנים האחרונות הדבר בא לידי ביטוי קיצוני יותר על ידי פיתוח של[[הנדסה גנטית]] והתערבות ברוטלית יותר בגנום של צמחי החקלאות ובעלי החיים המבוייתים.  

הקו-אבולוציה באה לידי ביטוי בכך שההיסטוריה האנושית שונתה במידה רבה על ידי "האינטרסים" של החיטה. היבט צר של הביות הוא שבני אדם שלא היו מותאמים בצורה קיצונית לסוגי המאכלים כמו חיטה או אורז סבלו מחסרון אבולוציוני ועד היום יש אנשים רבים שיש להם בעיה בעיכול סוגי מזונות אלה. במובן רחב יותר, בני אדם החלו להשקיע כמות גבוה מאד של אנרגיה ושל מאמץ כדי לגדל חיטה (וצמחים אחרים) במקומות שונים ולאפשר לה להתפתח בהם. הדבר כולל הן את המאמץ הישיר והן שינויים עקיפים יותר (כמו מלחמות לשם שימור שטחי חקלאות). יובל הררי מכנה דבר זה "הונאת החיטה" שכן ההבטחה לחיים טובים יותר שכיביכול נובעים מטיפוח החיטה לא התממשה ובמובנים רבים חיי החקלאים היו קשים יותר לעומת חיי הציידים לקטים. לטענתו לא פחות משהחיטה בויתה על ידי האדם, היא בייתה את בני האדם בעצמה -והעובדה היא שלא החיטה גרה בבתים, אלא בני האדם. השפעת החיטה על הגנום האנושי עברה דרך השינויים הרבים והמהותיים בעקבות קשירת גורל בני האדם עם המינים המבוייתים והמעבר לחקלאות.  

הקו-אבולוציה באה לידי ביטוי בכך שההיסטוריה האנושית שונתה במידה רבה על ידי "האינטרסים" של החיטה. היבט צר של הביות הוא שבני אדם שלא היו מותאמים בצורה קיצונית לסוגי המאכלים כמו חיטה או אורז סבלו מחסרון אבולוציוני ועד היום יש אנשים רבים שיש להם בעיה בעיכול סוגי מזונות אלה. במובן רחב יותר, בני אדם החלו להשקיע כמות גבוה מאד של אנרגיה ושל מאמץ כדי לגדל חיטה (וצמחים אחרים) במקומות שונים ולאפשר לה להתפתח בהם. הדבר כולל הן את המאמץ הישיר והן שינויים עקיפים יותר (כמו מלחמות לשם שימור שטחי חקלאות). פרופ' [[יובל נח הררי]] מכנה דבר זה "הונאת החיטה" שכן ההבטחה לחיים טובים יותר שכיביכול נובעים מטיפוח החיטה לא התממשה ובמובנים רבים חיי החקלאים היו קשים יותר לעומת חיי הציידים לקטים. לטענתו לא פחות משהחיטה בויתה על ידי האדם, היא בייתה את בני האדם בעצמה -והעובדה היא שלא החיטה גרה בבתים, אלא בני האדם. השפעת החיטה על הגנום האנושי עברה דרך השינויים הרבים והמהותיים בעקבות קשירת גורל בני האדם עם המינים המבוייתים והמעבר לחקלאות.  

קו-אבולציה נוספת התחרשה סביב קבוצה אחרת של בעלי חיים שהפכו לטפילים במערכת הזו - יונים, עורבים, תיקנים, חולדות, "עשבים רעים" ועוד מינים ש[[נישה אקולוגית|הנישה האקולוגית]] שלהם מבוססת במידה רבה על [[אקולוגיה עירונית]] והמשך הצלחת האדם כמין.

קו-אבולציה נוספת התחרשה סביב קבוצה אחרת של בעלי חיים שהפכו לטפילים במערכת הזו - יונים, עורבים, תיקנים, חולדות, "עשבים רעים" ועוד מינים ש[[נישה אקולוגית|הנישה האקולוגית]] שלהם מבוססת במידה רבה על [[אקולוגיה עירונית]] והמשך הצלחת האדם כמין.

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}

{{חקלאות}}

{{חקלאות}}

{{תבנית:אוכלוסין}}

{{אוכלוסין}}

[[קטגוריה:אבולוציה]]

[[קטגוריה:אבולוציה]]

[[קטגוריה:היסטוריה סביבתית]]

[[קטגוריה:היסטוריה סביבתית]]