שינויים

==ההשקפה הבודהיסטית על טבע האדם==

==ההשקפה הבודהיסטית על טבע האדם==

לפי התורות הבודהיסטיות, בני אדם נולדים במצב של בערות. בערות היא חסר בידע, ומחסור זה בידע הוא שגורם לבעיות בחיים. שבני האדם נולדים עם בערות, והם מוטרדים ממנה כבר מהלידה,  זה דבר ברור כאשר מסתכלים על מצוקתו של  תינוק בן יומו, שאינו יכול לדבר, לחפש אחר מזון או אפילו להאכיל את עצמו.  

לפי התורות הבודהיסטיות, בני אדם נולדים במצב של בערות. בערות היא חסר בידע, ומחסור זה בידע הוא שגורם לבעיות בחיים. שבני האדם נולדים עם בערות, והם מוטרדים ממנה כבר מהלידה,  זה דבר ברור כאשר מסתכלים על מצוקתו של  תינוק בן יומו, שאינו יכול לדבר, לחפש אחר מזון או אפילו להאכיל את עצמו.  

בערות היא מגבלה אמיתית בחיים; היא נטל, בעיה. בבודהיזם המעמסה הזאת נקראת דוקהה (dukkha) או סבל. בגלל שבני אדם נולדים עם בערות, הם לא באמת יודעים איך לנהל את חייהם. ללא הכוונה של ידע או חכמת חיים, הם פשוט הולכים אחר תשוקותיהם, נאבקים תוך שהם מובלים על ידי תאוותיהם להשאר בחיים בעולם עוין. בבודהיזם ההשתוקקות העיוורת הזאת נקראת טַנהַא (tanha).

בערות היא מגבלה אמיתית בחיים; היא נטל, בעיה. בבודהיזם המעמסה הזאת נקראת [[דוקהה]] (dukkha) או [[סבל]]. בגלל שבני אדם נולדים עם בערות, הם לא באמת יודעים איך לנהל את חייהם. ללא הכוונה של ידע או חכמת חיים, הם פשוט הולכים אחר תשוקותיהם, נאבקים תוך שהם מובלים על ידי תאוותיהם להשאר בחיים בעולם עוין. בבודהיזם ההשתוקקות העיוורת הזאת נקראת [[טַנהַא]] (tanha).

טנהא משמעה השתוקקות, אמביציה, אי שקט, או צמא.  עליתה תלויה בהרגשה והיא נעוצה בבערות. בכל פעם שחוויה מכל סוג שהוא נחווית, בין אם היא נעימה או בלתי נעימה – כמו מראה יפה או מכוער, או קול נעים או בלתי נעים – היא מלווה בהרגשה, בין אם נעימה, או בלתי נעימה או ניטרלית. טנהא עולה בהתאמה עם ההרגשה: אם ההרגשה היא נעימה, תהיה תשוקה להאחז בה; אם ההרגשה היא בלתי נעימה, תהיה תשוקה להתחמק ממנה או להרוס אותה; אם ההרגשה היא ניטרלית, תהיה מעין התקשרות עדינה אליה. התגובות האלו הן אוטומטיות, הן לא דורשות שום כוונה מודעת או כל סוג שהוא של ידע או הבנה. (להפך, אם מחשבה כלשהי מפריעה לתהליך בכל זמן שהוא, ניתן ליירט את הטנהא, והתהליך יתועל לאפיק אחר).  

טנהא משמעה השתוקקות, אמביציה, אי שקט, או צמא.  עליתה תלויה בהרגשה והיא נעוצה בבערות. בכל פעם שחוויה מכל סוג שהוא נחווית, בין אם היא נעימה או בלתי נעימה – כמו מראה יפה או מכוער, או קול נעים או בלתי נעים – היא מלווה בהרגשה, בין אם נעימה, או בלתי נעימה או ניטרלית. טנהא עולה בהתאמה עם ההרגשה: אם ההרגשה היא נעימה, תהיה תשוקה להאחז בה; אם ההרגשה היא בלתי נעימה, תהיה תשוקה להתחמק ממנה או להרוס אותה; אם ההרגשה היא ניטרלית, תהיה מעין התקשרות עדינה אליה. התגובות האלו הן אוטומטיות, הן לא דורשות שום כוונה מודעת או כל סוג שהוא של ידע או הבנה. (להפך, אם מחשבה כלשהי מפריעה לתהליך בכל זמן שהוא, ניתן ליירט את הטנהא, והתהליך יתועל לאפיק אחר).  

אם בכך היה מסתכם טבע האדם, וכל מה שהיה צריך לקחת בחשבון בכל הנוגע לכלכלה, הרי אנחנו בני האדם לא היינו שונים בהרבה מבעלי חיים, ואולי אפילו גרוע מכך, בגלל הכשרון המיוחד שלנו לנהור אחר פעולות שהן מזיקות לחיי רווחה. למרבה המזל, יש עוד דברים בטבע האדם. הבודהיזם מצהיר כי בני אדם מחוננים באופן טבעי בנטיה ויכולת להתפתחות. בעוד הבודהיזם מקבל את העובדה שזה טבעי עבור בני האדם להיות בעלי תאווה לדברים, הוא גם מכיר בהשתוקקות האנושית אחר איכות חיים או רווחה, התשוקה לשיפור עצמי ולעשיית טוב. בעיות עולות כאשר חיים את החיים מתוך בורות ובכיוון של תשוקה. בעיות יכולות להפתר על ידי השגת ידע. בבודהיזם אנו קוראים לסוג של ידע כזה פנה [pañña], חוכמת חיים או תבונה (wisdom).  

אם בכך היה מסתכם טבע האדם, וכל מה שהיה צריך לקחת בחשבון בכל הנוגע לכלכלה, הרי אנחנו בני האדם לא היינו שונים בהרבה מבעלי חיים, ואולי אפילו גרוע מכך, בגלל הכשרון המיוחד שלנו לנהור אחר פעולות שהן מזיקות לחיי רווחה. למרבה המזל, יש עוד דברים בטבע האדם. הבודהיזם מצהיר כי בני אדם מחוננים באופן טבעי בנטיה ויכולת להתפתחות. בעוד הבודהיזם מקבל את העובדה שזה טבעי עבור בני האדם להיות בעלי תאווה לדברים, הוא גם מכיר בהשתוקקות האנושית אחר איכות חיים או רווחה, התשוקה לשיפור עצמי ולעשיית טוב. בעיות עולות כאשר חיים את החיים מתוך בורות ובכיוון של תשוקה. בעיות יכולות להפתר על ידי השגת ידע. בבודהיזם אנו קוראים לסוג של ידע כזה פנה [pañña], חוכמת חיים או תבונה (wisdom).  

כאשר בורות מוחלפת בתבונה, אפשר להבחין בין מה שהוא בעל תועלת אמיתי, ומה שאינו. עם חוכמת חיים, תשוקות יהיו באופן טבעי לדברים שנותנים ערך באמת. בבודהיזם, התשוקה הזאת לרווחה אמיתית נקראת דהמהצ'נדה  [dhammachanda]  (תשוקה למה שהוא אמיתי), קוסאלאצ'נדה [kusaladhamma] (תשוקה למה שהוא מיומן), או בקיצור צ'נדה [chanda].

כאשר בורות מוחלפת בתבונה, אפשר להבחין בין מה שהוא בעל תועלת אמיתי, ומה שאינו. עם חוכמת חיים, תשוקות יהיו באופן טבעי לדברים שנותנים ערך באמת. בבודהיזם, התשוקה הזאת לרווחה אמיתית נקראת דהמהצ'נדה  [dhammachanda]  (תשוקה למה שהוא אמיתי), קוסאלאצ'נדה [kusaladhamma] (תשוקה למה שהוא מיומן), או בקיצור [[צ'נדה]] [chanda].

המטרה של הצ'נדה היא דהמה [dhamma] או קוסאלאדהמה [kusaladhamma], אמת וטוב. אמת וטוב חייבים להיות מושגים על ידי מאמץ, וכך צ'נדה מובילה לפעולה, ובך היא מנוגדת לטנהא, המובילה לחיפוש.  צ'נדה נובעת מהתבוננות אינטליגנטית [yoniso-manasikara], בניגוד לטנהא, שהיא חלק מזרם שגרתי של תגובות ללא מודעות.   

המטרה של הצ'נדה היא [[דהמה]] [dhamma] או קוסאלאדהמה [kusaladhamma], "אמת וטוב". אמת וטוב חייבים להיות מושגים על ידי מאמץ, וכך צ'נדה מובילה לפעולה, ובך היא מנוגדת לטנהא, המובילה לחיפוש.  צ'נדה נובעת מהתבוננות אינטליגנטית [yoniso-manasikara], בניגוד לטנהא, שהיא חלק מזרם שגרתי של תגובות ללא מודעות.   

כדי לסכם זאת:

כדי לסכם זאת:

# טנהא מכוונת כלפי הרגש; היא מובילה לחיפוש אחר אובייקטים המתווכים לשם אינטרס עצמי והיא נתמכת ומוזנת על ידי בורות.  

# '''טנהא מכוונת כלפי הרגש'''; היא מובילה לחיפוש אחר אובייקטים המתווכים לשם אינטרס עצמי והיא נתמכת ומוזנת על ידי בורות.  

# צ'נדה מכוונת כלפי התועלת, היא מובילה למאמץ ולפעולה, ומבוססת על התבוננות שכלית.  

# '''צ'נדה מכוונת כלפי התועלת''', היא מובילה למאמץ ולפעולה, ומבוססת על התבוננות שכלית.  

כשחוכמת החיים מתפתחת, צ'נדה הופכת להיות דומיננטית יותר, בעוד התשוקה העיוורת אחר טנהא מאבדת מעוצמתה. על ידי אימון והתפתחות שלנו, אנו חיים פחות ופחות כל פי ציווי הבורות והטנה, ויותר ויותר לפי הנחיות החוכמה והצ'נדה. זה מוביל לחיים מיומנים יותר, וליחסים טובים ופוריים בהרבה עם הדברים הסובבים אותנו.  

כשחוכמת החיים מתפתחת, צ'נדה הופכת להיות דומיננטית יותר, בעוד התשוקה העיוורת אחר טנהא מאבדת מעוצמתה. על ידי אימון והתפתחות שלנו, אנו חיים פחות ופחות כל פי ציווי הבורות והטנה, ויותר ויותר לפי הנחיות החוכמה והצ'נדה. זה מוביל לחיים מיומנים יותר, וליחסים טובים ופוריים בהרבה עם הדברים הסובבים אותנו.  

בחיים האמיתיים, הדברים יכולים להתקיים בכל אחת מהדרכים האלה. גורמים כמו מוסר אישי או רגשות כמו תאוות בצע ופחד יכולים ואכן משפיעים על התוצאה הכלכלית. ביקוש שאינו מסתיים באלימות או גניבה יהיה בעל תוצאות אחרות מזה שמכיר במגבלות מוסריות.  

בחיים האמיתיים, הדברים יכולים להתקיים בכל אחת מהדרכים האלה. גורמים כמו מוסר אישי או רגשות כמו תאוות בצע ופחד יכולים ואכן משפיעים על התוצאה הכלכלית. ביקוש שאינו מסתיים באלימות או גניבה יהיה בעל תוצאות אחרות מזה שמכיר במגבלות מוסריות.  

דרך אחת להעריך את האיכות המוסרית של פעילות כלכלית היא להתבונן בהשלכות שיש לה בשלושה מישורים: על הצרכן הבודד, על החברה ועל הסביבה. הבה נחזור לדוגמא של בקבוק הוויסקי והארוחה הסינית. ברור כי, למרות שמחיר השוק שלהם עשוי להיות זהה, העליות הכלכליות שלהם אינן שוות.  בקבוק הוויסקי עלול לפגוע בבריאותו של הצרכן, מה שיכריח אותו להוציא כסף על טיפול רפואי. המזקקה שמייצרת את הוויסקי עלולה להפיץ עדים בעלי ריח רע לאוויר. לזיהום זה יש השלכות כלכליות, לדוגמא הממשלה תהיה מוכרחה להשקיע משאבים על ניקוי הסביבה. יותר מכך, מי ששותה וסובל מהנג-אובר בעבודה יעבוד בצורה פחות איכותית, או שהוא עלול להיות שיכור ולרסק את מכוניות,  דבר שיגביר עוד יותר את ההוצאות הכלכליות. וכן יש את התוצאות החברתיות המזיקות: שתיה עשויה לתרום לפשע, שיש לו עליות גבוהות מאוד לחברה.  

דרך אחת להעריך את האיכות המוסרית של פעילות כלכלית היא להתבונן בהשלכות שיש לה בשלושה מישורים: על הצרכן הבודד, על החברה ועל הסביבה. הבה נחזור לדוגמא של בקבוק הוויסקי והארוחה הסינית. ברור כי, למרות שמחיר השוק שלהם עשוי להיות זהה, העליות הכלכליות שלהם אינן שוות.  בקבוק הוויסקי עלול לפגוע בבריאותו של הצרכן, מה שיכריח אותו להוציא כסף על טיפול רפואי. המזקקה שמייצרת את הוויסקי עלולה להפיץ אדים בעלי ריח רע לאוויר. לזיהום זה יש השלכות כלכליות, לדוגמא הממשלה תהיה מוכרחה להשקיע משאבים על ניקוי הסביבה. יותר מכך, מי ששותה וסובל מהנג-אובר בעבודה יעבוד בצורה פחות איכותית, או שהוא עלול להיות שיכור ולרסק את מכוניות,  דבר שיגביר עוד יותר את ההוצאות הכלכליות. וכן יש את התוצאות החברתיות המזיקות: שתיה עשויה לתרום לפשע, שיש לו עליות גבוהות מאוד לחברה.  

למרות שאלו סוגיות מוסריות, יש לכולן הסתעפויות כלכליות. הן מצביעות על הצורך בהתבוננות בעלויות כלכליות בצורה רחבה הרבה יותר מאשר בהווה. לא רק במונחים של מחירי שוק. יש כעת מגמה של הכללת העלויות הסביבתיות בתחשיב הכלכלי. חלק מהכלכלנים אפילו מכלילים אותם בעלות של מוצר מוגמר. אבל אין די בכך. במקרה של בקבוק הוויסקי, מלבד העליות הסביבתיות, ישנן גם העליות החברתיות, מוסריות והבריאותיות – ייצור יעיל, תאונות מכוניות, מחלות כבד, פשע – שלכולן יש השלכות כלכליות. [**]  

למרות שאלו סוגיות מוסריות, יש לכולן הסתעפויות כלכליות. הן מצביעות על הצורך בהתבוננות בעלויות כלכליות בצורה רחבה הרבה יותר מאשר בהווה. לא רק במונחים של מחירי שוק. יש כעת מגמה של הכללת העלויות הסביבתיות בתחשיב הכלכלי. חלק מהכלכלנים אפילו מכלילים אותם בעלות של מוצר מוגמר. אבל אין די בכך. במקרה של בקבוק הוויסקי, מלבד העליות הסביבתיות, ישנן גם העליות החברתיות, מוסריות והבריאותיות – ייצור יעיל, תאונות מכוניות, מחלות כבד, פשע – שלכולן יש השלכות כלכליות. [**]  

*הערת המתרגם – היום יש כבר כלכלנים המדברים על "[[כלכלת מחיר מלא|מחיר מלא]]" (true cost), שאמור לשקף את מלוא המחיר והעליות של פעילות כלכלית – לא רק את ההשלכות הסביבתיות אלא גם את  ההשפעות האישיות והחברתיות.  

*הערת המתרגם – היום יש כבר כלכלנים המדברים על "[[כלכלת מחיר מלא|מחיר מלא]]" (true cost), שאמור לשקף את מלוא המחיר והעליות של פעילות כלכלית – לא רק את ההשלכות הסביבתיות אלא גם את  ההשפעות האישיות והחברתיות.  

[[קטגוריה:כלכלה בודהיסטית]]

[[קטגוריה:כלכלה בודהיסטית]]