שורה 149: |
שורה 149: |
| | | |
| ==עולם אחד, תרבות אחת== | | ==עולם אחד, תרבות אחת== |
− | {{הפניה לערך מורחב|גלובליזציה}} | + | {{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[גלובליזציה]], [[תהליך ארוך טווח]]}} |
− | כאשר מסתכלים על ההיסטוריה במשך תקופה של עשרות או מאות שנים, קשה לראות כיוון מסויים. אולם כאשר מסתכלים עליה בטווחי זמן של אלפי שנים וקנה מידה של יבשות, ניתן לראות [[תהליך מתמשך]] שבו מספר רב של תרבויות מגוונות, קטנות ופשוטות יחסית מתמזגות למספר מצומצם של תרבויות גדולות ומורכבות יותר, ובהמשך ל[[תרבות עולמית]] אחת. | + | כאשר מסתכלים על ההיסטוריה במשך תקופה של עשרות או מאות שנים, קשה לראות כיוון מסויים. אולם כאשר מסתכלים עליה בטווחי זמן של אלפי שנים וקנה מידה של יבשות, ניתן לראות [[תהליך ארוך טווח|תהליך מתמשך]] שבו מספר רב של תרבויות מגוונות, קטנות ופשוטות יחסית מתמזגות למספר מצומצם של תרבויות גדולות ומורכבות יותר, ובהמשך ל[[תרבות עולמית]] אחת. |
| | | |
− | יש 3 מנגנונים או [[תהליך|תהליכים]] עיקריים שדוחפים את ההיסטוריה בכיוון זה של איחוד. מנגנון אחד הוא של [[כסף]] והתרחבות [[מסחר|המסחר]] בין ובתוך חברות. הכסף שהפך ליותר ויותר נרחב וקל לשימוש הפך את המסחר לדבר יותר ויותר עולמי ודבר זה חיבר בין חלקי עולם שונים. ה[[טכנולוגיה]] של התחבורה, לדוגמה [[אוניות]] איפשרה [[מסחר בינלאומי]] מתרחב. | + | יש שלושה מנגנונים או [[תהליך|תהליכים]] עיקריים שדוחפים את ההיסטוריה בכיוון זה של איחוד. מנגנון אחד הוא של [[כסף]] והתרחבות [[מסחר|המסחר]] בין ובתוך חברות. הכסף שהפך ליותר ויותר נרחב וקל לשימוש הפך את המסחר לדבר יותר ויותר עולמי ודבר זה חיבר בין חלקי עולם שונים. ה[[טכנולוגיה]] של התחבורה, לדוגמה [[אוניות]] איפשרה [[מסחר בינלאומי]] מתרחב. |
| | | |
− | מנגון אחר הוא על ידי כיבושים צבאיים ו[[התרחבותן של אימפריות]]. אימפריות הן מדינות ששולטות על כמה עשרות עמים והן נמצאות בתהליך מתמיד של התרחבות. האימפריות הלכו וגדלו מ[[האימפריה השומרית]] עבור דרך מצרים, האימפריה הרומית, האימפריה הסינית ולאחר מכן ה[[קולוניליזם]]. בניגוד למקובל לחשוב אמיפריות הן דבר דווקא די יציב ורוב העמים שנכבשו על ידי האימפריה לא נשארו עם אמונותיהם הישנות, השפה המנהגים ולפעמים העם כולו התערבב ברחבי האימפריה. לפעמים הכיבוש מלווה בהשמדה פיזית של העמים שנכבשו. לרוב המיתוסים של האימפריה בלעו את המיתוסים של העמים, אבל כמובן שיש גם זרימה הפוכה של רעיונות של עמים שנטמעו בתוך האימפריה ושינו אותה. מאז האימפריה הפרסית, ישנו רעיון של אימפריה אוניברסלית - לפיו הכיבוש של העמים האחרים על ידי האימפריה הוא לטובם הם. מלך פרס הוא לא מלכם של העם הפרסי בלבד, אלא מלכם של כלל העמים שנכבשו. הררי טוען כי לאחר כמה זמן לאחר הטעמת העמים בתוך האימפריה, ישנו תהליך הדרגתי של העברת זכויות אל העמים שנכבשו, מתוך ההגיון של אימפריות אוניברסלית. | + | מנגון אחר הוא על ידי כיבושים צבאיים ו[[התרחבותן של אימפריות]]. אימפריות הן מדינות ששולטות על כמה עשרות עמים והן נמצאות בתהליך מתמיד של התרחבות. האימפריות הלכו וגדלו מ[[האימפריה השומרית]] עבור דרך מצרים, האימפריה הרומית, האימפריה הסינית ולאחר מכן ה[[קולוניליזם]]. בניגוד למקובל לחשוב אמיפריות הן דבר דווקא די יציב ורוב העמים שנכבשו על ידי האימפריה לא נשארו עם אמונותיהם הישנות, השפה המנהגים ולפעמים העם כולו התערבב ברחבי האימפריה. לפעמים הכיבוש מלווה בהשמדה פיזית של העמים שנכבשו. לרוב המיתוסים של האימפריה בלעו את המיתוסים של העמים, אבל כמובן, יש גם זרימה הפוכה של רעיונות של עמים שנטמעו בתוך האימפריה ושינו אותה. מאז האימפריה הפרסית, קיים הרעיון של '''אימפריה אוניברסלית''' - לפיו הכיבוש של העמים האחרים על ידי האימפריה הוא לטובם הם. מלך פרס הוא לא מלכם של העם הפרסי בלבד, אלא מלכם של כלל העמים שנכבשו. הררי טוען כי לאחר כמה זמן לאחר הטעמת העמים בתוך האימפריה, ישנו תהליך הדרגתי של העברת זכויות אל העמים שנכבשו, מתוך ההגיון של אימפריות אוניברסלית. |
| | | |
| המנגנון השלישי לקידום ה[[גלובליזציה]] הוא התפשטות של [[דתות]] והפיכתן מדתות אנימיסטיות מקומיות, לדתות אוניברסליות שמנסות לתת מענה לכלל בני האדם. [[אנימזם]] היא אמונה ברוחות וביצורים דימיוניים שונים הקיימים בסלעים, עצים, בעלי חיים וכו' ואשר חולקים את העולם עם בני האדם. אמונה זו קשורה למקום מסויים. סלע מסויים או עץ מסויים הם בעלי רוח מסויימת. אלו דתות לא מאוד היררכיות ויש מעין "מערכת אקולוגית" שבה בני האדם, רוחות וכוחות טבע משפיעים זה על זה. לעומת אמונות אלו החלו לצמוח דתות יותר הירריכיות עם פנתאון אלים (פוליתאיזם) שהם נעלים על האדם ומגינים על עם שלם באיזור שלם. מאוחר יותר צמחו דתות עוד יותר מופשטות שאינן תלויות במקום והן מתאימות לכל אדם מכל מוצא באשר הוא. הדתות המונותאיסטיות כמו היהדות הנצרות והאיסלם, הדתות של חוקי טבע כמו ה[[בודהיזם]] והקונפוציוניזם והדתות המודרניות - האידאולגיות ששמות את האדם במרכז - כמו ה[[ליברליזם]], ה[[קפיטליזם]], ה[[סוציאליזם]] וה[[נאציזם]] (לדעתו של הררי, הנאצים היו בעלי תפיסה הומניסטית, אם כי שונה מאד מההגדרה המקובלת להומניזם). | | המנגנון השלישי לקידום ה[[גלובליזציה]] הוא התפשטות של [[דתות]] והפיכתן מדתות אנימיסטיות מקומיות, לדתות אוניברסליות שמנסות לתת מענה לכלל בני האדם. [[אנימזם]] היא אמונה ברוחות וביצורים דימיוניים שונים הקיימים בסלעים, עצים, בעלי חיים וכו' ואשר חולקים את העולם עם בני האדם. אמונה זו קשורה למקום מסויים. סלע מסויים או עץ מסויים הם בעלי רוח מסויימת. אלו דתות לא מאוד היררכיות ויש מעין "מערכת אקולוגית" שבה בני האדם, רוחות וכוחות טבע משפיעים זה על זה. לעומת אמונות אלו החלו לצמוח דתות יותר הירריכיות עם פנתאון אלים (פוליתאיזם) שהם נעלים על האדם ומגינים על עם שלם באיזור שלם. מאוחר יותר צמחו דתות עוד יותר מופשטות שאינן תלויות במקום והן מתאימות לכל אדם מכל מוצא באשר הוא. הדתות המונותאיסטיות כמו היהדות הנצרות והאיסלם, הדתות של חוקי טבע כמו ה[[בודהיזם]] והקונפוציוניזם והדתות המודרניות - האידאולגיות ששמות את האדם במרכז - כמו ה[[ליברליזם]], ה[[קפיטליזם]], ה[[סוציאליזם]] וה[[נאציזם]] (לדעתו של הררי, הנאצים היו בעלי תפיסה הומניסטית, אם כי שונה מאד מההגדרה המקובלת להומניזם). |
| | | |
− | רוב השינוי של מעבר לתרבות עולמית אחת בוצע עוד לפני 1492. בעקבות המהפכה החקלאית בני אדם עברו מעשרות אלפי חברות בנות עשרות או מאות פרטים, שיש בינהן קשר רופף, לחברות גדולות יותר ויותר בהיקפן הגאוגרפי ובכמות התושבים שהן מכילות, והתפחתות הדרכים, אמצעי התחבורה איפשרו קשרים מתהדקים בין התרבויות השונות. עוד לפני גילוי אמריקה על ידי האירופאים, חיו כ-90% מהאנשים בתרבות שהפכה יותר ויותר עולמית, לדוגמה כבר בשנת 1400 יכל מולסמי מאפריקה שעלה לרגל למכה לפגוש מוסלמי שהגיע מסין. | + | רוב השינוי של מעבר לתרבות עולמית אחת בוצע עוד לפני 1492. בעקבות [[המהפכה החקלאית]] בני אדם עברו מעשרות אלפי חברות בנות עשרות או מאות פרטים, שיש בינהן קשר רופף, לחברות גדולות יותר ויותר בהיקפן הגאוגרפי ובכמות התושבים שהן מכילות. התפחתות הדרכים, ואמצעי התחבורה איפשרו הידוק הקשרים בין התרבויות השונות. עוד לפני גילוי אמריקה על ידי האירופאים, חיו כ-90% מהאנשים בתרבות שהפכה יותר ויותר עולמית. לדוגמה כבר בשנת 1400 יכל מולסמי מאפריקה שעלה לרגל למכה, לפגוש מוסלמי שהגיע מסין. |
| | | |
− | ה[[תהליך]] הזה של איחוד כל האנושות לתרבות אחת הוא תהליך עקבי למדי. אבל קשה הרבה יותר להגיד מדוע ההיסטוריה הלכה בכיוון אחד ולא בכיוון אחר. לדוגמה מדוע הנצרות הפכה לאחת הדתות החשובות בעולם ולא הדת המכינאית. בכל נקודת זמן ההיסטוריה יכולה לנוע במספר כיוונים וקשה לדעת באותו זמן לאן היא תנוע. לעיתים נבחרות האפשרויות הסבירות ביותר, אבל לעיתים ההיסטוריה מפתיעה אותנו. לדוגמה היה קשה לנבא מראש שהנצרות, שהיתה כת יהודית קיקיונית, תתפשט בכל האימפריה הרומית. הרבה אנשים נוטים להגיד בדיעבד שתהליך היסטורי מסויים הוא ברור מאליו, אבל לאנשים שחיים באותה תקופה הדברים הם מאד מורכבים וקשה להגיד מה הכיוון של ההיסטוריה - האם לדוגמה בתוך 10 שנים משנת 2012 תהיה מלחמה בין איראן לישראל או לא? האם כלכלת ארצות הברית תתחזק או תחלש וכן הלאה. | + | ה[[תהליך]] הזה של איחוד כל האנושות לתרבות אחת הוא תהליך עקבי למדי. אבל קשה הרבה יותר להגיד מדוע ההיסטוריה הלכה בכיוון אחד ולא בכיוון אחר. לדוגמה מדוע הנצרות הפכה לאחת הדתות החשובות בעולם ולא הדת המכינאית. בכל נקודת זמן, ההיסטוריה יכולה לנוע במספר כיוונים וקשה לדעת באותו זמן לאן היא תנוע. לעיתים נבחרות האפשרויות הסבירות ביותר, אבל לעיתים ההיסטוריה מפתיעה אותנו. לדוגמה היה קשה לנבא מראש שהנצרות, שהיתה כת יהודית קיקיונית, תתפשט בכל האימפריה הרומית. הרבה אנשים נוטים להגיד בדיעבד, שתהליך היסטורי מסויים הוא ברור מאליו, אבל לאנשים שחיים באותה תקופה הדברים הם מאד מורכבים וקשה להגיד מה הכיוון של ההיסטוריה - האם לדוגמה בתוך 10 שנים משנת 2012 תהיה מלחמה בין איראן לישראל או לא? האם כלכלת ארצות הברית תתחזק או תחלש? וכן הלאה. |
| | | |
− | מכאן עולה השאלה מדוע ללמוד היסטוריה? סיבה אחת ללמוד היסטוריה היא כדי להבין שיש הרבה יותר אפשרויות של תרבות אנושית ממה שאנו נוטים לחשוב כשאנו מסתכלים רק על התרבות שלנו. סיבה אחרת היא עבור אלו שרוצים לשנות את החברה ומנסים להבין כיצד מתרחש [[שינוי חברתי]]. סיבה אחרת היא עבור אלו שמרוצים מהסדר החברתי הקיים - על פי ההיסטוריה ניתן לצפות שהחברה שלנו תשתנה ולא כדאי לצפות לכך שהעולם ישאר בדיוק כפי שהוא היום. | + | מכאן עולה השאלה מדוע ללמוד היסטוריה? סיבה אחת ללמוד היסטוריה היא כדי להבין שיש הרבה יותר אפשרויות של [[תרבות אנושית]] ממה שאנו נוטים לחשוב כשאנו מסתכלים רק על התרבות שלנו. סיבה אחרת היא עבור אלו שרוצים לשנות את החברה ומנסים להבין כיצד מתרחש [[שינוי חברתי]]. סיבה אחרת היא עבור אלו שמרוצים מהסדר החברתי הקיים - על פי ההיסטוריה ניתן לצפות שהחברה שלנו תשתנה, ולא כדאי לצפות לכך שהעולם ישאר בדיוק כפי שהוא היום. |
| | | |
| ==המהפכה המדעית== | | ==המהפכה המדעית== |