שינויים

[[תמונה:Carbon cycle-cute diagram.jpeg|שמאל|thumb|400px|תרשים של מחזור הפחמן. המספרים השחורים מייצגים את כמות הפחמן שאצורה במאגרים שונים, במילירדי טונות (GTC- גיגה טון פחמן, נכון לשנת 2004). המספרים הסגולים מראים כמה פחמן עובר בין המאגרים בכל שנה. המשקעים בתרשים זה לא כוללים כ-70 מיליון GTC של פחמן בסלעים ובקרוגן]]

[[תמונה:Carbon cycle-cute diagram.jpeg|שמאל|thumb|400px|תרשים של מחזור הפחמן. המספרים השחורים מייצגים את כמות הפחמן שאצורה במאגרים שונים, במילירדי טונות (GTC- גיגה טון פחמן, נכון לשנת 2004). המספרים הסגולים מראים כמה פחמן עובר בין המאגרים בכל שנה. המשקעים בתרשים זה לא כוללים כ-70 מיליון GTC של פחמן בסלעים ובקרוגן]]

'''מחזור הפחמן''' הוא [[מחזור ביוגאוכימי]] שבו פחמן עובר בין  הביוספרה, הגאוספרה, ההידרוספרה ואטמוספירה של כדור הארץ.  

'''מחזור הפחמן''' הוא [[מחזור ביוגאוכימי]] שבו [[פחמן]] עובר בין  [[הביוספרה]], [[הגאוספרה]], [[ההידרוספרה]] ו[[האטמוספירה]] של [[כדור הארץ]].  

בדרך כלל מתארים את המחזור באמצעות 4 מאגרים ראשיים של פחמן שקשורים ביניהם באמצעות נתיבים של חילופי חומרים. המאגרים האם האטמוספירה, הביוספרה היבשתית (שכלולת לצורך העניין גם מערכות של מים מתוקים וחומר אורגני שלא מצוי ביצורים חיים כמו פחמן בקרקע), האוקיינוסים (שכוללים פחמן א-אורגני שהומס במים ופחמן אורגני ביצורים חיים ובשרידי יצורים מתים), והמשקעים (sediments ) (שכוללים את ה[[דלק מחצבי|דלקים מחצביים]]). קיימת תנועה בין המאגרים בגלל מגוון של תהליכים פיזיקליים, כימיים, גאולוגיים וביולוגיים. הים מהווה את מאגר הפחמן הגדול ביותר הנמצא ליד פני השטח של כדור הארץ, אבל חלקו של המאגר נמצא בעומק האוקיינוס ולכן מגיב באיטיות רבה עם המאגר האטמוספרי.  

בדרך כלל מתארים את המחזור באמצעות 4 מאגרים ראשיים של פחמן שקשורים ביניהם באמצעות נתיבים של חילופי חומרים. המאגרים האם האטמוספירה, הביוספרה היבשתית (שכלולת לצורך העניין גם מערכות של מים מתוקים וחומר אורגני שלא מצוי ביצורים חיים כמו פחמן בקרקע), האוקיינוסים (שכוללים פחמן א-אורגני שהומס במים ופחמן אורגני ביצורים חיים ובשרידי יצורים מתים), והמשקעים (sediments ) (שכוללים את ה[[דלק מחצבי|דלקים מחצביים]]). קיימת תנועה בין המאגרים בגלל מגוון של תהליכים פיזיקליים, כימיים, גאולוגיים וביולוגיים. הים מהווה את מאגר הפחמן הגדול ביותר הנמצא ליד פני-השטח של כדור הארץ, אבל חלקו של המאגר נמצא בעומק האוקיינוס ולכן מגיב באיטיות רבה עם המאגר האטמוספרי.  

'''מאזן הפחמן העולמי''' (global carbon budget) הוא מאזן של תחלופות (הכנסות והוצאות) של פחמן בין מאגרי הפחמן או בתוך לולאה ספציפית של פחמן (לדוגמה אטמוספירה-ביוספרה) של מחזור הפחמן. בחינת מאזן הפחמן של מאגר פחמן יכולה לספק מידע כמו האם המאגר משמש מקור או כיור עבור [[פחמן דו חמצני]].  

'''מאזן הפחמן העולמי''' (global carbon budget) הוא מאזן של תחלופות (הכנסות והוצאות) של פחמן בין מאגרי הפחמן או בתוך לולאה ספציפית של פחמן (לדוגמה אטמוספירה-ביוספרה) של מחזור הפחמן. בחינת מאזן הפחמן של מאגר פחמן יכולה לספק מידע כמו האם המאגר משמש מקור או כיור עבור [[פחמן דו חמצני]] באטמוספירה.  

==זרמים אל ומתוך האטמוספירה==

==זרמי פחמן אל ומתוך האטמוספירה==

מאגר הפחמן דו חמצני באטמופסירה מהווה את אחד מ[[גז חממה|גזי החממה]] ומהווה [[גורם האילוץ הקרינתי]] חשוב. הדעה המקובלת היא שהגידול של מאגר זה במהלך המאה ה-20 מ-300 ל-375 PPM הגדילה באופן ניכר את [[אפקט החממה]] ומהווה את הסיבה העיקרית ל[[התחממות עולמית|התחממות העולמית]].  

מאגר הפחמן דו חמצני באטמוספירה מהווה את אחד מ[[גז חממה|גזי החממה]] ומהווה [[גורם אילוץ קרינתי]] חשוב שמאפשר את [[אפקט החממה]] החיוני לשמירה על החיים בכדור הארץ (אבל הגדלה שלו עלולה לסכן את המשך קיום האנושות).  

שני הזרמים עצומים של פחמן דו חמצני אל ומתוך האטמופסירה זורמים מ\אל מאגר הביוספרה, ומ\אל המאגר באוקיינוסים.  

שני הזרמים עצומים של פחמן דו חמצני אל ומתוך האטמופסירה זורמים מ\אל מאגר הביוספרה, ומ\אל המאגר באוקיינוסים. לפי ה-[[IPCC]], לפני המהפכה התעשייתית זרמו בכל שנה 440 ג'גה טון של פחמן דו חמצני אל האטמוספירה בתהליכי הנשימה של צמחים ובעלי חיים, ואילו כמות דומה נקלטה ממנה בתהליך ה[[פוטוסינתזה]]. באופן דומה האוקיינוסים פלטו וקלטו 260 ג'יגה טון של פחמן דו חמצני בשנה.

לפי ה-[[IPCC]], לפני המהפכה התעשייתית זרמו בכל שנה 440 ג'גה טון של פחמן דו חמצני אל האטמוספירה בתהליכי הנשימה של צמחים ובעלי חיים, ואילו כמות דומה נקלטה ממנה בתהליך ה[[פוטוסינתזה]]. באופן דומה האוקיינוסים פלטו וקלטו 260 ג'יגה טון של פחמן דו חמצני בשנה.  

[[בני אדם|האדם]] תורם תרומה צנועה לפליטות הפחמן הדו חמצני יחסית לזרמים הטבעיים, אך תרומתו היא לינארית ולא מאוזנת ולכן משנה את מאזן מחזור הפחמן בכדור הארץ. שינוי זה גורם לשינוייים בתהליכים אחרים הקשורים אליו כמו מאזן החומציות באוקיינוסים ומאזן הטמפרטורה באטמוספירה. נכון לשנת 2007, ה-IPCC מעריך את פליטות הפחמן הדו חמצני מ[[תעשייה]] ו[[תחבורה]] המשתמשות ב[[דלק מחצבי]] ב-26 ג'יגה טון לשנה. ואת הפליטות הנגרמות עקב [[שימושי קרקע|שינויי יעודי קרקע]] (עקב [[בירוא יערות]] לדוגמה) מעריכים בכ-6 ג'יגה טון לשנה. דברים אלה משפיעים על משתנים אחרים במחזור הפחמן -  כמו קליטה מוגברת בקרב צמחים (10 ג'יגה טון), וקליטה  ושחרור אל ומתוך האוקיינוסים  (70 ו 80 ג'יגה טון בהתאמה) -  בשל קליטה זו האוקיינוסים הופכים להיות חומציים יותר (ראו [[החמצת אוקיינוסים]] להרחבה). ובנוסף קיימים עוד תהליכים קטנים יותר (כמו שחרור של גזים מהרי געש או קליטתם עקב ירידת משקעים). נכון לשנת 2007, הכמות הכוללת של פחמן דו חמצני באטמוספירה גדלה בכ-15 ג'יגה טון בשנה.

האדם תורם תרומה צנועה לפליטות הפחמן הדו חמצני יחסית למספרים אלה, אך תרומתו היא לינארית ולא מאוזנת. נכון לשנת 2007, ה-IPCC מעריך את פליטות הפחמן הדו חמצני מתעשיה ותחבורה המשתמשות [[דלק מחצבי]] ב-26 ג'יגה טון לשנה. ואת הפליטות הנגרמות עקב שינויי קרקע (עקב [[בירוא יערות]] לדוגמה) מעריכים בכ-6 ג'יגה טון לשנה. דברים אלה משפיעים על משתנים אחרים במחזור הפחמן -  כמו קליטה מוגברת בקרב צמחים (10 ג'יגה טון), וקליטה  ושחרור אל ומתוך האוקיינוסים  (70 ו 80 ג'יגה טון בהתאמה) -  בשל קליטה זו האוקיינוסים הופכים להיות חומציים יותר (ראו [[החמצת אוקיינוסים]] להרחבה). ובנוסף קיימים עוד תהליכים קטנים יותר (כמו שחרור של גזים מהרי געש או קליטתם עקב ירידת משקעים). בסך הכל, נכון לשנת 2007 הכמות הכוללת של פחמן דו חמצני באטמוספירה גדלה בכ-15 ג'יגה טון בשנה.

למרות השינוי הקטן כביכול הדעה המקובלת בקרב מדעני אקלים היא שהגידול של מאגר הפחמן הדו חמצני באטמוספירה במהלך המאה ה-20 מ-300 ל-375 PPM הגדילה באופן ניכר את [[אפקט החממה]] ומהווה את הסיבה העיקרית ל[[התחממות עולמית|התחממות העולמית]] שעלולה ליצור [[שינוי אקלימי]] שיסכן את החקלאות.  

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Carbon_cycle מחזור הפחמן בוויקיפדיה האנגלית]

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Carbon_cycle מחזור הפחמן בוויקיפדיה האנגלית]