47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 16:
שורה 16: − ===ביקורת===+ − + + + + + + + + +
←ביקורת
==הקדמה לביקורת==
==הקדמה לביקורת==
לפני הביקורת, לפחות אפשר לברך על הרעיון שלפחות מציע תמריץ להקטנת הזיהום ו\או פיצוי הנפגעים. המצב בו משלמים 2 אגורות על שפיכת טונה חומצה טוב לכאורה מאשר המצב בו הזיהום הוא חינם.
לפני הביקורת, לפחות אפשר לברך על הרעיון שלפחות מציע תמריץ להקטנת הזיהום ו\או פיצוי הנפגעים. המצב בו משלמים 2 אגורות על שפיכת טונה חומצה טוב לכאורה מאשר המצב בו הזיהום הוא חינם.
==ביקורת==
*הבעיה העיקרית נוגעת ללב התאוריה הנאו קלאסית והיא ראיה של המערכת האקולוגית, או הסביבה, כדבר שנתון למרות הכלכלה. מה קורה עם "משתלם לזהם"? לדוגמה, מה קורא אם משתלם לזהם את הים השחור עד כדי הרס מוחלט שלו? על כך בהמשך.
* הבעיה העיקרית נוגעת ללב התאוריה הנאו קלאסית והיא ראיה של המערכת האקולוגית, או הסביבה, כדבר שנתון למרות הכלכלה. מה קורה עם "משתלם לזהם"? לדוגמה, מה קורא אם משתלם לזהם את הים השחור עד כדי הרס מוחלט שלו? על כך בהמשך.
* לא באמת ניתן למדוד רווחה באופן כזה. לדוגמה , איך מחשבים את הנזק לדורות העתיד? האם המזהם צריך להפריש כספים לקרן שתפצה אותם בעתיד? האם לחשב את הנזק שלהם כעת, או את הנזק שלהם כפי שהוא יהיה בעתיד? לפי איזה שער היוון? (הבעיה נובעת מכך שהניתוח הכלכלי הוא סטטי).
* הרווחה והנכונות לשלם עליה משתנות עם ההכנסה. מפעל מזהם ליד הרצליה יצטרך לשלם הרבה כסף, מפעל בנגב, ישלם מעט (כי הכסף שאנשים מוכנים לשלם תמורת הפסקת הזיהום קטן יותר במקום עני). מהות הזיהום מבחינה סביבתית ואנושית לא השתנתה, אבל מבחינה כלכלית יש פתאום הבדל. התוצאה - החיים של העניים שווים פחות, ואי אפשר לדבר על זיהום אופטימלי. שכן האופטימליות תלויה במיקום - בניגוד להגיון סביבתי. (הבנק העולמי - להעביר את הזיהום לעניים).
* קשה מאוד לחשב את כל ההשפעות הסביבתיות - השפעות מצטברות, השפעות על מדינות אחרות ובאזורים אחרים - בגלל האופי המערכתי של הסביבה ושל בני האדם כיצור ביולוגי.
* חלק מההשפעות החיצוניות גורמות למחלות - דבר שקשה לכמת אותו בכסף. בנוסף מחלות גורמות לעוני - לכן יש כאן מעגל - יש יותר מידי זיהום בגלל שההשפעה מופלת על עניים, וחלק מהעניים הם עניים בגלל שהזיהום מופל עליהם. אם היינו יוצאים החוצה מהשיווי משקל הלוקאלי הזה, הזיהום היה מתייקר וגם היו פחות עניים וחולים.
*חלק מהזיהום והמחלות הורגות - אבל כשהתחלנו לדבר על רווחה ושוק, לא היתה הנחה שמישהו עלול למות כתוצאה מפעילות השוק. איך מתחשבים בזה?
*יש הנחה מסווית בדיון, לפיה למרות שהזיהום מזיק, התועלת שלו גדולה מהנזק (אחרת סוגרים את המפעל המזהם וזהו). בפועל זה ממש לא חייב להיות כך. חברות הסלולר הודיעו בראיון שהם לא יכולות לפצות בעלי בתים שהערך שלהם ירד בגלל קרבה לאנטנות. זה מה שהיה צריך לקרות בשוק עם הפנמות - אם אין מספיק כסף לעשות את זה, אז צריך לסגור את החברות (או לעבור לטכנולוגיה אחרת). דוגמה אחרת - מה דעתכם שגנבים ורוצחים ישלמו לחברה תמורת הזכות לגנוב ולרצוח? (טרי פראצ'ט), מה ההבדלים?
* למרות שמדברים על השפעות חיצוניות כבר 40 שנה, מעט מאוד נעשה בתחום הזה, "אבירי השוק החופשי" "שוכחים" להפנים עלויות בגלל ש"צריך להצמיח את הכלכלה". אפילו מבחינה תאורטית, אף אחד לא יודע מה ההיקף של ההשפעות החיצוניות - 10% מהפעילות הכלכלית? 30% ? 70%? הדבר הזה מצביע עד כמה הנושא הזה הוא מס שפתיים הן בהגות הכלכלית והן במדיניות בפועל. להפנים עלויות חיצוניות זה אומר להתעמת כמעט עם כל תעשיה חשובה שיש - מכוניות, נשק, נפט ואפילו מחשבים, רהיטים , בניה, בגדים וכו'.
* היות ויש כל כך הרבה השפעות חיצוניות, הדבר הזה אומר שהמחירים שאנו רואים בשוק אינם המחיר האמיתי שאנו משלמים על המוצרים. ה"רווחה" שכביכול השוק מייצג, אמורה להיות שונה לגמרי אם נכניס פנימה הרבה השפעות. זה לא שאנחנו לא משלמים על זיהום אוויר או על תאונות דרכים - אלא שמי שמשלם הוא לאו דווקא מי שנהנה (הבדל בזהות), והמוצר שאנו משלמים עליו הוא לאו דווקא זה שצריך לשלם עליו (הבדל במוצר), בנוסף הדבר הזה גורם לבזבוז עצום של משאבים - קודם מייצרים יותר מידי "מחלה" ואחר כך מייצרים פחות מידי "תרופה". לכן כלכלנים אקולוגיים מדברים על מחיר מלא או [[כלכלת מחיר אמת]].