שינויים

==משבר קיימות דרך משאבים מתחדשים ==

==משבר קיימות דרך משאבים מתחדשים ==

אחת הטענות שעולות מהגישה של טביעת הרגל האקלוגית היא שבניגוד להנחה רווחת, השימוש של בני האדם ב'''[[משאבים מתחדשים]]''' (כמו שטחי [[חקלאות]]) הוא זה שמהווה סיכון אמיתי למשבר קיימות, ולאו דווקא השימוש ב[[משאבים מתכלים]] (כמו נפט לדוגמה). ה[[טבע]] יכול לחדש את משאביו בקצב מסוים; אולם באופן עקבי וגדל, בני האדם צורכים חלק ניכר מן המשאבים המתחדשים מהר יותר מהקצב שבו שהטבע מסוגל לחדש אותם, וגם פוגמים ב[[שרותי המערכת האקולוגית]] המחדשים משאבים אלא.   

אחת הטענות שעולות מהגישה של טביעת הרגל האקולוגית היא שבניגוד להנחה רווחת, השימוש של בני האדם ב'''[[משאבים מתחדשים]]''' (כמו שטחי [[חקלאות]]) הוא זה שמהווה סיכון אמיתי למשבר קיימות, ולאו דווקא השימוש ב[[משאבים מתכלים]] (כמו נפט לדוגמה). ה[[טבע]] יכול לחדש את משאביו בקצב מסוים; אולם באופן עקבי וגדל, בני האדם צורכים חלק ניכר מן המשאבים המתחדשים מהר יותר מהקצב שבו שהטבע מסוגל לחדש אותם, וגם פוגמים ב[[שרותי המערכת האקולוגית]] המחדשים משאבים אלא.   

על פי גישה זו, המצב של עומס אקלוגי עודף מסכן, בסופו של דבר, את [[המערכות האקולוגיות]] בכך שלא ניתן להן די זמן כדי לעבור תהליכי שיקום והבראה. בנוסף, בני אדם יכולים בעקרון לחיות ללא משאבים כמו מתכות או [[דלקים מחצביים]]. הם חיו כך בעבר הרחוק, ואולי יחיו כך בעתיד. לעומת זאת, בני אדם, כמו כל היצורים החיים תלויים במאגר המשאבים המתחדשים. מספר משברים הקשורים לבריאותן של מערכות טבעיות והביאו לקריסת חברות אנושיות בעבר מתוארים בספר "[[התמוטטות]]".  

על פי גישה זו, המצב של עומס אקלוגי עודף מסכן, בסופו של דבר, את [[המערכות האקולוגיות]] בכך שלא ניתן להן די זמן כדי לעבור תהליכי שיקום והבראה. בנוסף, בני אדם יכולים בעקרון לחיות ללא משאבים כמו מתכות או [[דלקים מחצביים]]. הם חיו כך בעבר הרחוק, ואולי יחיו כך בעתיד. לעומת זאת, בני אדם, כמו כל היצורים החיים תלויים במאגר המשאבים המתחדשים. מספר משברים הקשורים לבריאותן של מערכות טבעיות והביאו לקריסת חברות אנושיות בעבר מתוארים בספר "[[התמוטטות]]".  

במאמר מפברואר 2008 ב[[כלכלה אקולוגית (כתב עת)]]<ref> Ecological footprint accounting in the life cycle assessment of products - [[כלכלה אקולוגית (כתב עת)]] Volume 64, Issue 4, 1 February 2008, Pages 798-807</ref> בחנו המחברים את טביעת הרגל האקולוגית 2630 של  מוצרים ושירותים שנצרכים בחברה המערבית על סמך [[ניתוח מחזור חיים]] שלהם. הנתונים כללו [[צריכת אנרגיה]], [[חומרי גלם]], תובלה, [[טיפול בפסולת]] ותהליכי תשתית. לפי החוקרים, טביעת הרגל של רוב המוצרים הושפעה בעיקר מצריכת האנרגיה הבלתי מתחדשת שלהם. יוצאים מהכלל הם אנרגיית ביו-מאסה, אנרגיה הידרו אלקטרית, נייר וקרטון וכן מוצרים חקלאיים שדורשים יחסית קרקע רבה.  

במאמר מפברואר 2008 ב[[כלכלה אקולוגית (כתב עת)]]<ref> Ecological footprint accounting in the life cycle assessment of products - [[כלכלה אקולוגית (כתב עת)]] Volume 64, Issue 4, 1 February 2008, Pages 798-807</ref> בחנו המחברים את טביעת הרגל האקולוגית 2630 של  מוצרים ושירותים שנצרכים בחברה המערבית על סמך [[ניתוח מחזור חיים]] שלהם. הנתונים כללו [[צריכת אנרגיה]], [[חומרי גלם]], תובלה, [[טיפול בפסולת]] ותהליכי תשתית. לפי החוקרים, טביעת הרגל של רוב המוצרים הושפעה בעיקר מצריכת האנרגיה הבלתי מתחדשת שלהם. יוצאים מהכלל הם אנרגיית ביו-מאסה, אנרגיה הידרו אלקטרית, נייר וקרטון וכן מוצרים חקלאיים שדורשים יחסית קרקע רבה.  

החוקרים השוו גם את טביעת הרגל האקלוגית לשיטה מקובלת של [[ניתוח מחזור חיים]] Ecoindicator 99 (EI) - רוב המוצרים היו בעלי יחס קבוע של EF/EI בסביבות 30 m2-eq עם שונות נמוכה. החוקרים מסיקים שהשונות הנמוכה נובעת מכך שהשימוש ב[[דלק מחצבי]] ושימוש ישיר בקרקע הם גורמים חזקים בהשפעה הסביבתית. עם זאת החוקרים טוענים כי טביעת רגל אקולוגית כמדד הערכה סביבתית מוגבל עבור מוצרים שמחזור החיים שלהם מכיל צריכה גבוה יחסית של מינרלים או תהליכים הפולטים כמות גבוה של מתכות ואבק (עבור מוצרים אלה יש שונות גבוהה מהשונות הממוצעת בין יחס של שני המדדים).

החוקרים השוו גם את טביעת הרגל האקולוגית לשיטה מקובלת של [[ניתוח מחזור חיים]] Ecoindicator 99 (EI) - רוב המוצרים היו בעלי יחס קבוע של EF/EI בסביבות 30 m2-eq עם שונות נמוכה. החוקרים מסיקים שהשונות הנמוכה נובעת מכך שהשימוש ב[[דלק מחצבי]] ושימוש ישיר בקרקע הם גורמים חזקים בהשפעה הסביבתית. עם זאת החוקרים טוענים כי טביעת רגל אקולוגית כמדד הערכה סביבתית מוגבל עבור מוצרים שמחזור החיים שלהם מכיל צריכה גבוה יחסית של מינרלים או תהליכים הפולטים כמות גבוה של מתכות ואבק (עבור מוצרים אלה יש שונות גבוהה מהשונות הממוצעת בין יחס של שני המדדים).

==ביקורת==

==ביקורת==

*[http://www.earthday.org/Footprint/info.asp העריכו את טביעת הרגל האקולוגית שלכם]

*[http://www.earthday.org/Footprint/info.asp העריכו את טביעת הרגל האקולוגית שלכם]

*[http://www.footprintnetwork.org/download.php?id=305, טביעת רגל של אומות]

*[http://www.footprintnetwork.org/download.php?id=305, טביעת רגל של אומות]

*[http://www.pillyarok.org.il/?p=920 מאמר טביעת הרגל האקולוגית] ד"ר ליה אטינגר, באתר הפיל הירוק (מתוך אתר [[מרכז השל]]).

*[http://www.pillyarok.org.il/?p=920 מאמר טביעת הרגל האקולוגית] ד"ר ליה אטינגר, באתר הפיל הירוק (מתוך אתר [[מרכז השל]])

* [http://ideas.repec.org/a/eee/ecolec/v69y2010i8p1639-1645.html Place oriented ecological footprint analysis -- The case of Israel's grain supply] Meidad Kissinger, Dan Gottlieb, Ecological Economics, v69, june 2010

* [http://ideas.repec.org/a/eee/ecolec/v69y2010i8p1639-1645.html Place oriented ecological footprint analysis -- The case of Israel's grain supply] Meidad Kissinger, Dan Gottlieb, Ecological Economics, v69, june 2010

* [http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1809614 האנושות כילתה במהירות שיא את משאביה השנתיים]  לה מונד, 26.08.201 , הארץ.

* [http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1809614 האנושות כילתה במהירות שיא את משאביה השנתיים]  לה מונד, 26.08.201 , הארץ

* WILLIAM E. REES [http://nabc.cals.cornell.edu/Publications/Reports/nabc_16/16_3_2_Rees.pdf The Eco-Footprint of Agriculture: A Far-from-(Thermodynamic)-Equilibrium Interpretation]

* WILLIAM E. REES [http://nabc.cals.cornell.edu/Publications/Reports/nabc_16/16_3_2_Rees.pdf The Eco-Footprint of Agriculture: A Far-from-(Thermodynamic)-Equilibrium Interpretation]

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==