שינויים

==קידום אג'נדה פוליטית על ידי הפיכתן של הנחות לאקסיומות ==

==קידום אג'נדה פוליטית על ידי הפיכתן של הנחות לאקסיומות ==

אספקט נורמטיבי אחר הוא קידום אג'נדה פוליטית על ידי שרשרת של הנחות מוסוות. כך למשל, ברור ש"[[יעילות פארטו|יעילות]]" היא מטרה עליונה (ושאין מדובר בערך חס וחלילה!). "קודם נשיג פתרון יעיל, ואחר-כך נתווכח איך לחלק את העוגה". מדוע לא, לדוגמה, "קודם נשיג פתרון הוגן, ואחר-כך ננסה להגיע ליעילות מקסימלית?" <ref>ברור שהשאלה "מה זה הוגן" היא שאלה קשה. מאידך  גם "יעילות" אינה מושג ברור כל כך. במסגרת המערכת הקפיטליסטית העולמית לדוגמא, יש בזבוזים רבים: אי-יעילות (פארטו) של  "השפעות חיצוניות" כמו פקקים, פשע או זיהום. אי-יעילות  אנרגטית או אנתרופית. אי-יעילות דינמית (בניגוד לסטאטית).  אי-יעילות חברתית ואנושית (שיש לה גם השלכות כלכליות): "פספוס" של "הון אנושי" על-ידי חינוך חסר ורעב של מאות מיליונים בעולם בעל עודף מזון (בעיקר עקב שוק מזון עולמי ריכוזי ותזונה בשרית).</ref>.

אספקט נורמטיבי אחר הוא קידום אג'נדה פוליטית על ידי שרשרת של הנחות מוסוות. כך למשל, ברור ש"[[יעילות פארטו|יעילות]]" היא מטרה עליונה (ושאין מדובר בערך חס וחלילה!). "קודם נשיג פתרון יעיל, ואחר-כך נתווכח איך לחלק את העוגה". מדוע לא, לדוגמה, "קודם נשיג פתרון הוגן, ואחר-כך ננסה להגיע ליעילות מקסימלית?" <ref>ברור שהשאלה "מה זה הוגן" היא שאלה קשה. מאידך  גם "יעילות" אינה מושג ברור כל כך. במסגרת המערכת הקפיטליסטית העולמית לדוגמא, יש בזבוזים רבים: אי-יעילות (פארטו) של  "השפעות חיצוניות" כמו פקקים, פשע או זיהום. אי-יעילות  אנרגטית או אנטרופית. אי-יעילות דינמית (בניגוד לסטאטית).  אי-יעילות חברתית ואנושית (שיש לה גם השלכות כלכליות): "פספוס" של "הון אנושי" על-ידי חינוך חסר ורעב של מאות מיליונים בעולם בעל עודף מזון (בעיקר עקב שוק מזון עולמי ריכוזי ותזונה בשרית).</ref>.

זהו דיון נורמטיבי לעילא. הניתוח הכלכלי אומר לנו שהערך החברתי "יעילות" צריך לקבל משקל מקסימלי, בעוד הערך החברתי "הוגנות" מקבל משקל אפסי.  

זהו דיון נורמטיבי לעילא. הניתוח הכלכלי אומר לנו שהערך החברתי "יעילות" צריך לקבל משקל מקסימלי, בעוד הערך החברתי "הוגנות" מקבל משקל אפסי.  

שימוש ב"[[תיבת אדגוורת']]" (כלי גרפי בעזרתו "מוכיחים" כלכלנים כי בהינתן שני צרכנים ושני מוצרים, פתרון שוק יהיה 'יעיל פארטו', שהוא מצב בו לא ניתן לשפר את מצבו של האחד מבלי לפגוע באחרים) שבה אין משמעות לפערי הכנסות (מעמד חברתי, כוח פוליטי, פערי מידע) ואין צורך לאכול כדי לשרוד, מעלים מן העין את הנורמטיביות של גישה זו ואת האילוצים הכוחניים הקיימים במערכת השוק. דוגמא נוספת להנחה נורמטיבית היא פונקצית רווחה חברתית בה משקל כל האנשים זהה, ואין משקל לדורות העתיד. נורמות נוספות הן שיש לקדם [[צמיחה כלכלית]], הגדלת הצריכה, [[סחר חופשי]] ו[[הפרטה]].  

שימוש ב"[[תיבת אדגוורת']]" (כלי גרפי בעזרתו "מוכיחים" כלכלנים כי בהינתן שני צרכנים ושני מוצרים, פתרון שוק יהיה 'יעיל פארטו', שהוא מצב בו לא ניתן לשפר את מצבו של האחד מבלי לפגוע באחרים) שבה אין משמעות לפערי הכנסות (מעמד חברתי, כוח פוליטי, פערי מידע) ואין צורך לאכול כדי לשרוד, מעלים מן העין את הנורמטיביות של גישה זו ואת האילוצים הכוחניים הקיימים במערכת השוק. דוגמא נוספת להנחה נורמטיבית היא פונקצית רווחה חברתית בה משקל כל האנשים זהה, ואין משקל לדורות העתיד. נורמות נוספות הן שיש לקדם [[צמיחה כלכלית]], הגדלת הצריכה, [[סחר חופשי]] ו[[הפרטה]].  

מובן גם שכל מי שמאמין לדוגמה ב[[זכויות בעלי חיים]] או ביוצנטריות, יראה שהכלכלה היא דבר נורמטיבי. היא עוסקת לכאורה בנסיון להשיג את תובם של בני האדם (החיים בדור הנוכחי). באותה המידה הכלכלה היתה יכולה להצהיר שהיא חוקרת את רווחתם של הלבנים. אפשר להתווכח איזו נקודת השקפה נכונה יותר - אבל כל נקודות ההשקפה האלה (ביוצנטרית, אנתרופוצנטרית או אתנוצנטרית) הן נקודות מבט נורמטיביות.     

מובן גם שכל מי שמאמין לדוגמה ב[[זכויות בעלי חיים]] או ביוצנטריות, יראה שהכלכלה היא דבר נורמטיבי. היא עוסקת לכאורה בנסיון להשיג את תובם של בני האדם (החיים בדור הנוכחי). באותה המידה הכלכלה היתה יכולה להצהיר שהיא חוקרת את רווחתם של הלבנים. אפשר להתווכח איזו נקודת השקפה נכונה יותר - אבל כל נקודות ההשקפה האלה (ביוצנטרית, אנטרופוצנטרית או אתנוצנטרית) הן נקודות מבט נורמטיביות.     

חוסר הדיון במושגי יסוד, הוא אחד ההבדלים המהותי לדעתי בין דת למדע. ה"אקסיומות" של התאוריה הנאו-קלאסית, אינן אקסיומות במובן הרגיל (שלא ניתן להפריכן או להוכיחן), אלא מעין "טאבו" דתי שפשוט אסור לדבר עליו. רבות מאקסיומות אלו הינן הנחות (שגויות) המנותקות בדרך כלל מן המחקר המדעי הכללי ומפריעות למחקר כלכלי רציני.  

חוסר הדיון במושגי יסוד, הוא אחד ההבדלים המהותי לדעתי בין דת למדע. ה"אקסיומות" של התאוריה הנאו-קלאסית, אינן אקסיומות במובן הרגיל (שלא ניתן להפריכן או להוכיחן), אלא מעין "טאבו" דתי שפשוט אסור לדבר עליו. רבות מאקסיומות אלו הינן הנחות (שגויות) המנותקות בדרך כלל מן המחקר המדעי הכללי ומפריעות למחקר כלכלי רציני.  

לביקורת ה"מאקרו" הזו יש גם היבטי מיקרו. חישבו לדוגמא על פונקצית ייצור Y=KL (Y תוצר, K הון,L  כמות עובדים / עבודה). כמות התפוזים שאפשר ל"ייצר" מפרדס תלויה בכמות העובדים ובכמות הסולמות (אם משאירים גורם אחד קבוע אמורים לקבל את "התפוקה השולית" של השני). זו משוואה שגויה. ראשית, Y הינו זרם וK -  וL - הינם מאגרים. אי-הבחנה בין זרם למאגר הינו טעות. שנית, ללא מאגר של קרקע, אי אפשר לייצר אפילו תפוז אחד, לא משנה כמה סולמות ועובדים יש לכם. כלכלנים טוענים שקרקע, בדומה לסולמות, ניתן לרכוש בהון כך שאין הבדל בין השניים. אבל סולמות וקרקע הם גורמי ייצור נפרדים, ולכן ייחוס תפוקה שולית ל"הון" עבור שניהם היא עיוות. לא משנה כמה הון וסולמות יש לכם, בלי קרקע (משאבי טבע) לא תקבלו תפוזים. שלישית, גם זה עיוות, משום שעד כה התעלמנו מזרמי האנרגיה והחומר של התהליך - ללא מזון לפועלים, דשנים לעצים, דלק למכונות ושמש לעצים, לא ניתן לייצר תפוז אחד, והזרמים האלה אינם תחליפיים עם מאגרי ההון והעבודה.  

לביקורת ה"מאקרו" הזו יש גם היבטי מיקרו. חישבו לדוגמא על פונקצית ייצור Y=KL (Y תוצר, K הון,L  כמות עובדים / עבודה). כמות התפוזים שאפשר ל"ייצר" מפרדס תלויה בכמות העובדים ובכמות הסולמות (אם משאירים גורם אחד קבוע אמורים לקבל את "התפוקה השולית" של השני). זו משוואה שגויה. ראשית, Y הינו זרם וK -  וL - הינם מאגרים. אי-הבחנה בין זרם למאגר הינו טעות. שנית, ללא מאגר של קרקע, אי אפשר לייצר אפילו תפוז אחד, לא משנה כמה סולמות ועובדים יש לכם. כלכלנים טוענים שקרקע, בדומה לסולמות, ניתן לרכוש בהון כך שאין הבדל בין השניים. אבל סולמות וקרקע הם גורמי ייצור נפרדים, ולכן ייחוס תפוקה שולית ל"הון" עבור שניהם היא עיוות. לא משנה כמה הון וסולמות יש לכם, בלי קרקע (משאבי טבע) לא תקבלו תפוזים. שלישית, גם זה עיוות, משום שעד כה התעלמנו מזרמי האנרגיה והחומר של התהליך - ללא מזון לפועלים, דשנים לעצים, דלק למכונות ושמש לעצים, לא ניתן לייצר תפוז אחד, והזרמים האלה אינם תחליפיים עם מאגרי ההון והעבודה.  

בתהליך הכלכלי, מלבד ניצול של "מאגרים" (נראה בהמשך שגם מינוח זה אינו מדויק), ישנם שני זרמים חשובים: חומר בעל אנתרופיה נמוכה שמעוצב, נצרך ולבסוף "מתקלקל" ונזרק כשיש לו אנתרופיה גבוהה יותר,  וזרם שני של אנרגיה ההופכת לחום. התעלמות מכך גורמת באופן אבסורדי לכך שהכלכלה העכשווית היא "אידיאלית" – במובן שאין לה נגיעה לעולם החומרי. מי שעוסק בעולם החומרי חייב להיתקל במגבלות החוק הראשון והשני של התרמודינמיקה (בהתאמה - שימור החומר והגדלת האנתרופיה במערכת סגורה).  

בתהליך הכלכלי, מלבד ניצול של "מאגרים" (נראה בהמשך שגם מינוח זה אינו מדויק), ישנם שני זרמים חשובים: חומר בעל אנטרופיה נמוכה שמעוצב, נצרך ולבסוף "מתקלקל" ונזרק כשיש לו אנטרופיה גבוהה יותר,  וזרם שני של אנרגיה ההופכת לחום. התעלמות מכך גורמת באופן אבסורדי לכך שהכלכלה העכשווית היא "אידיאלית" – במובן שאין לה נגיעה לעולם החומרי. מי שעוסק בעולם החומרי חייב להיתקל במגבלות החוק הראשון והשני של התרמודינמיקה (בהתאמה - שימור החומר והגדלת האנטרופיה במערכת סגורה).  

המערכת הכלכלית הניאו-קלאסית היא מערכת ניוטונית סגורה – עבודה מוחלפת במוצרים בין שני "מעגלים" סגורים של שוק העבודה והסחורות. אם לדוגמא, נכבה את השמש, המערכת הזאת תמשיך לייצר תפוזים ולצרוך אותם ללא הפרעה (בחושך, ובטמפרטורה של 3 מעלות מעל לאפס המוחלט). ברור שזה מצב קיצוני, אולם גם התחממות גלובלית, חור באוזון או הרס הביוספירה, הינם בעלי השפעה כלכלית חזקה – גם אם נחליט שלא מתחשק לנו למדוד השפעה זו.

המערכת הכלכלית הניאו-קלאסית היא מערכת ניוטונית סגורה – עבודה מוחלפת במוצרים בין שני "מעגלים" סגורים של שוק העבודה והסחורות. אם לדוגמא, נכבה את השמש, המערכת הזאת תמשיך לייצר תפוזים ולצרוך אותם ללא הפרעה (בחושך, ובטמפרטורה של 3 מעלות מעל לאפס המוחלט). ברור שזה מצב קיצוני, אולם גם התחממות גלובלית, חור באוזון או הרס הביוספירה, הינם בעלי השפעה כלכלית חזקה – גם אם נחליט שלא מתחשק לנו למדוד השפעה זו.

העולם שלנו מהווה מערכת חצי סגורה בעלת זרם אנרגיה נתון (אור שמש), וכמות חומר סופית. "הגדלת הייצור" פרושה בעצם, האצת הקצב שבו חומרים הופכים לפסולת ואנרגיה הופכת לחום. כתוצאה מכך -  האנתרופיה גדלה. בשלב זה, מי שמייצר "סדר" על פני כדור הארץ (הקטנת האנתרופיה בתוך המערכת על-ידי שימוש באנרגיה) שהינו הכרחי לקיום החיים והכלכלה - היא המערכת הביוספרית.  

העולם שלנו מהווה מערכת חצי סגורה בעלת זרם אנרגיה נתון (אור שמש), וכמות חומר סופית. "הגדלת הייצור" פרושה בעצם, האצת הקצב שבו חומרים הופכים לפסולת ואנרגיה הופכת לחום. כתוצאה מכך -  האנטרופיה גדלה. בשלב זה, מי שמייצר "סדר" על פני כדור הארץ (הקטנת האנטרופיה בתוך המערכת על-ידי שימוש באנרגיה) שהינו הכרחי לקיום החיים והכלכלה - היא המערכת הביוספרית.  

ניתן לחשוב על זה כך: בחדר סגור יושבים "אימא" ו"דני". דני (הכלכלה) מבשל ואוכל, אימא (הביוספירה) מספקת אוכל (פוטוסינתזה) ומנקה את הסירים (מיחזור חומרים). הכלכלנים מסתכלים רק על דני. כשדני קטן ואימא גדולה, וכשה"ארונות" מלאים, ככל שדני מבשל ואוכל יותר, כך הוא נהנה יותר. אבל כאשר דני גדל, הארונות מתרוקנים ואימא הולכת ונעלמת. דני יצטרך להביא יותר אוכל ולשטוף יותר סירים בעצמו (יותר כסף יחליף ידיים, והכלכלנים יודיעו שהמשק צמח). לצורת הניתוח הזאת יש השלכות אפשריות רבות (שלא כאן המקום לפרטן): לדוגמא אפשר להגיע מכאן לחסם עליון לצמיחה, להכרה בקשר בין צמיחה גדלה להרס סביבתי מתפשט, או להיפוך תפקידים – המערכת הכלכלית לא רק תקבע "כמה" סביבה תישאר, אלא גם שהמערכת הביוספרית תקבע כמה מהכלכלה תשרוד.  

ניתן לחשוב על זה כך: בחדר סגור יושבים "אימא" ו"דני". דני (הכלכלה) מבשל ואוכל, אימא (הביוספירה) מספקת אוכל (פוטוסינתזה) ומנקה את הסירים (מיחזור חומרים). הכלכלנים מסתכלים רק על דני. כשדני קטן ואימא גדולה, וכשה"ארונות" מלאים, ככל שדני מבשל ואוכל יותר, כך הוא נהנה יותר. אבל כאשר דני גדל, הארונות מתרוקנים ואימא הולכת ונעלמת. דני יצטרך להביא יותר אוכל ולשטוף יותר סירים בעצמו (יותר כסף יחליף ידיים, והכלכלנים יודיעו שהמשק צמח). לצורת הניתוח הזאת יש השלכות אפשריות רבות (שלא כאן המקום לפרטן): לדוגמא אפשר להגיע מכאן לחסם עליון לצמיחה, להכרה בקשר בין צמיחה גדלה להרס סביבתי מתפשט, או להיפוך תפקידים – המערכת הכלכלית לא רק תקבע "כמה" סביבה תישאר, אלא גם שהמערכת הביוספרית תקבע כמה מהכלכלה תשרוד.  

ההתייחסות הכלכלית לבעיות סביבה היא "השפעות חיצוניות". אולם התייחסות זו מאפשרת קבורה של כל "היוצאים מהכלל" בתוך מושג אחיד, שלאחר שניתן לו שם, ניתן להתעלם ממנו. חוסר הרצינות של התייחסות זו יכול להיות מודגם על ידי העדר מחקר לגבי היקפן של השפעות אלו. האם הן מהוות  10%, 30% או 70% מסך הפעילות הכלכלית הפורמלית המתבצעת בשוק? הכלכלנים אינם יודעים (ואינם יודעים לשאול). מהם הגורמים שמונעים הפנמה של ההשפעות על המערכת הכלכלית? ומה עם מקרים בהם אי אפשר לבצע הפנמה?.  בעיה יסודית יותר היא שהשפעה חיצונית  פשוט אינה מתאימה לבעיה שתיארנו, אשר נוגעת להיקף הכלכלה (בתוך הביוספירה) ולאו דווקא לחלוקה הפנימית של התשלומים בין בני האדם.  

ההתייחסות הכלכלית לבעיות סביבה היא "השפעות חיצוניות". אולם התייחסות זו מאפשרת קבורה של כל "היוצאים מהכלל" בתוך מושג אחיד, שלאחר שניתן לו שם, ניתן להתעלם ממנו. חוסר הרצינות של התייחסות זו יכול להיות מודגם על ידי העדר מחקר לגבי היקפן של השפעות אלו. האם הן מהוות  10%, 30% או 70% מסך הפעילות הכלכלית הפורמלית המתבצעת בשוק? הכלכלנים אינם יודעים (ואינם יודעים לשאול). מהם הגורמים שמונעים הפנמה של ההשפעות על המערכת הכלכלית? ומה עם מקרים בהם אי אפשר לבצע הפנמה?.  בעיה יסודית יותר היא שהשפעה חיצונית  פשוט אינה מתאימה לבעיה שתיארנו, אשר נוגעת להיקף הכלכלה (בתוך הביוספירה) ולאו דווקא לחלוקה הפנימית של התשלומים בין בני האדם.  

כלכלנים אומרים שעלינו "להפנים את ההשפעות החיצוניות" - לתת מחיר לזיהום כדי להקטינו ובכך להגיע ל"רמת זיהום אופטימלית". היינו, כשבעיית הזיהום תגדל - מחיר הזיהום יעלה, וימצאו פתרונות שוק להקטנת הזיהום ולטיפול בו, או למתן חלופות למערכת הביוספרית. אלא שכאן יש שוב נטייה פטישיסטית של הכלכלנים להתאים בכוח את המציאות למודל – במקרה זה את הדימוי של שוק (הסירים והמחבתות) לכל בעיה שנקלעת לדרכם. בדומה למכונית או לגוף האדם, הביוספירה היא מערכת תרמודינמית – בעלת איכות, בלתי רציפה ובעלת כיווניות בזמן. בניגוד לארגזי תפוזים, אם 10% מנפח ("כמות") המכונית שלכם נהרס, זה לא אומר שהנזק לתפקוד שלה הוא 10%. בניגוד ל"שיווי משקל היציב" של השוק, צלחת (מבנה בעל אנתרופיה נמוכה) שנופלת ונשברת אינה יכולה לחזור ל"שיווי המשקל" הקודם  על-ידי סדרה הפוכה של פעולות (כיווניות בזמן עקב החוק השני של תרמודינמיקה, אי רציפות).   

כלכלנים אומרים שעלינו "להפנים את ההשפעות החיצוניות" - לתת מחיר לזיהום כדי להקטינו ובכך להגיע ל"רמת זיהום אופטימלית". היינו, כשבעיית הזיהום תגדל - מחיר הזיהום יעלה, וימצאו פתרונות שוק להקטנת הזיהום ולטיפול בו, או למתן חלופות למערכת הביוספרית. אלא שכאן יש שוב נטייה פטישיסטית של הכלכלנים להתאים בכוח את המציאות למודל – במקרה זה את הדימוי של שוק (הסירים והמחבתות) לכל בעיה שנקלעת לדרכם. בדומה למכונית או לגוף האדם, הביוספירה היא מערכת תרמודינמית – בעלת איכות, בלתי רציפה ובעלת כיווניות בזמן. בניגוד לארגזי תפוזים, אם 10% מנפח ("כמות") המכונית שלכם נהרס, זה לא אומר שהנזק לתפקוד שלה הוא 10%. בניגוד ל"שיווי משקל היציב" של השוק, צלחת (מבנה בעל אנטרופיה נמוכה) שנופלת ונשברת אינה יכולה לחזור ל"שיווי המשקל" הקודם  על-ידי סדרה הפוכה של פעולות (כיווניות בזמן עקב החוק השני של תרמודינמיקה, אי רציפות).   

במילים אחרות, עצתם של כלכלנים "לחכות עד שהמשבר הסביבתי יהיה חמור מספיק ואז מחירי שוק ידאגו לתקנו", דומה לעצות כגון: חכו עד שתהיו חולים אנושות לפני שתלכו לרופא, או חכו עד שהמנוע יעלה עשן לפני שתלכו למוסך. בניגוד לכך, טיפול יעיל וזול יותר במחלות גוף או קלקולים במכוניות הינו טיפול מונע, ותחזוקה טובה פירושה לתפוס את הבעיה כשהיא עדיין קטנה, ולטפל בה כשהמחיר (המאמץ) הכרוך בכך הוא עדיין נמוך. הסיבה היא שוב תרמודינמיקה – בגוף תקין קל יותר וזול יותר לשמור על בריאות טובה – היות ונזק למערכת בעלת אופי תרמודינמי הוא לא שולי או בדיד (נזק בכמות קטנה עלול להיות בעל משמעות איכותית גדולה), והינו בעל אופי בלתי הפיך, או הפיך עם השקעה גדולה מאוד של אנרגיה [33].  

במילים אחרות, עצתם של כלכלנים "לחכות עד שהמשבר הסביבתי יהיה חמור מספיק ואז מחירי שוק ידאגו לתקנו", דומה לעצות כגון: חכו עד שתהיו חולים אנושות לפני שתלכו לרופא, או חכו עד שהמנוע יעלה עשן לפני שתלכו למוסך. בניגוד לכך, טיפול יעיל וזול יותר במחלות גוף או קלקולים במכוניות הינו טיפול מונע, ותחזוקה טובה פירושה לתפוס את הבעיה כשהיא עדיין קטנה, ולטפל בה כשהמחיר (המאמץ) הכרוך בכך הוא עדיין נמוך. הסיבה היא שוב תרמודינמיקה – בגוף תקין קל יותר וזול יותר לשמור על בריאות טובה – היות ונזק למערכת בעלת אופי תרמודינמי הוא לא שולי או בדיד (נזק בכמות קטנה עלול להיות בעל משמעות איכותית גדולה), והינו בעל אופי בלתי הפיך, או הפיך עם השקעה גדולה מאוד של אנרגיה [33].