שינויים

מחקר אחר משנת 2011 מצא קשר חיובי בין [[מיסוי פרוגרסיבי]] לבין רווחה סובייקטיבית. רמת המס הכללית וגודל ההוצאות הממשלתיות לא קשורות לרווחה כזו. אם מתחשבים בעושרה של המדינה ובאי השוויון בהכנסות, מוצאים כי משיבים שחיו במדינות עם מיסוי פרורסיבי יותר, העריכו את חייהם כקרובים יותר לחיים הטובים ביותר האפשריים, ועם פחות חוויות יומיומיות שליליות, יחסית למשיבים במדינות בעלות מיסוי רגרסיבי יותר. החוקרים מצאו גם כי הקשר בין הרגשה טובה יותר קושר על ידי שביעות הרצון של התושבים מ[[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריי]] כמו [[חינוך]] ו[[תחבורה ציבורית]].<ref>Oishi, S., Schimmack, U., & Diener, E. (2012). [http://pss.sagepub.com/content/early/2011/12/08/0956797611420882 Progressive taxation and the subjective well-being of nations]. Psychological Science, 23(1), 86-92</ref>

מחקר אחר משנת 2011 מצא קשר חיובי בין [[מיסוי פרוגרסיבי]] לבין רווחה סובייקטיבית. רמת המס הכללית וגודל ההוצאות הממשלתיות לא קשורות לרווחה כזו. אם מתחשבים בעושרה של המדינה ובאי השוויון בהכנסות, מוצאים כי משיבים שחיו במדינות עם מיסוי פרורסיבי יותר, העריכו את חייהם כקרובים יותר לחיים הטובים ביותר האפשריים, ועם פחות חוויות יומיומיות שליליות, יחסית למשיבים במדינות בעלות מיסוי רגרסיבי יותר. החוקרים מצאו גם כי הקשר בין הרגשה טובה יותר קושר על ידי שביעות הרצון של התושבים מ[[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריי]] כמו [[חינוך]] ו[[תחבורה ציבורית]].<ref>Oishi, S., Schimmack, U., & Diener, E. (2012). [http://pss.sagepub.com/content/early/2011/12/08/0956797611420882 Progressive taxation and the subjective well-being of nations]. Psychological Science, 23(1), 86-92</ref>

==מחקרים על קבוצות אוכלוסיה==

==מחקרים על קבוצות אוכלוסיה==

===אכולוסיה מבוגרת===

===אוכלוסיה מבוגרת===

מחקר על רווחה הסובייקטיבית בקרב בני 50 ומעלה שנערך  בישראל בשנת 2008 מצא כי רמת הכנסה, רמת השכלה, מצב משפחתי ומצב בריאותי טוב (על פי דירוג בריאות עצמי) תורמים לרווחה הנפשית. גיל, ושיוך לקבוצות אוכלוסיה על פי מוצא ולאום השפיעו על סיפוק ומילוי צרכים.<ref>[http://www.btl.gov.il/Publications/Social_Security/Bitahon76/Documents/chap130.pdf תחושות רווחה סובייקטיבית בקרב בני 50 ומעלה בישראל] אביבה זלצר-זובידה וטל ספלטר, "ביטחון סוציאלי", מארס 2008, מס 76. </ref>

מחקר על רווחה הסובייקטיבית בקרב בני 50 ומעלה שנערך  בישראל בשנת 2008 מצא כי רמת הכנסה, רמת השכלה, מצב משפחתי ומצב בריאותי טוב (על פי דירוג בריאות עצמי) תורמים לרווחה הנפשית. גיל, ושיוך לקבוצות אוכלוסיה על פי מוצא ולאום השפיעו על סיפוק ומילוי צרכים.<ref>[http://www.btl.gov.il/Publications/Social_Security/Bitahon76/Documents/chap130.pdf תחושות רווחה סובייקטיבית בקרב בני 50 ומעלה בישראל] אביבה זלצר-זובידה וטל ספלטר, "ביטחון סוציאלי", מארס 2008, מס 76. </ref>