− | שימוש ציבורי במשאבים אליהם יש גישה חופשית, אך כמות סופית, מוביל למה ש[[גארט הארדין]] (Garret Hardin) כינה '''הטרגדיה של נחלת הכלל'''. נניח שקיים שטח מרעה ציבורי היכול לתמוך ב-100 פרות. שטח המרעה שייך לכפר שלם, שבו יש 100 משפחות ולכל משפחה פרה אחת והכול טוב. אדם אחד מוסיף עוד פרה שגורמת ל[[דילול משאבים]] ולכך שכל הפרות קצת יותר רזות. למרות שזו התנהגות [[ראציונאליזם|ראציונאלית]] של כל פרט, אם כולם ינהגו כך, לכולם יהיה רע יותר - במספר מסויים של פרות תהיה רעיית יתר וכל הפרות ימותו מ[[רעב]]. המסקנה של הארדין היא שבמקרה של משאב בעל גישה חופשית, מקסום תועלות אישיות על ידי פרטים רציונאליים, באופן בלתי מתואם, לא בהכרח מוביל ל[[עקרון היד הנעלמה|יד נעלמה]], שמביאה ל[[רווחה חברתית מקסימלית", אלא לרגל נעלמה שבועטת בנחלת הכלל לעזאזל. | + | שימוש ציבורי במשאבים אליהם יש גישה חופשית, אך כמות סופית, מוביל למה ש[[גארט הארדין]] (Garret Hardin) כינה '''הטרגדיה של נחלת הכלל'''. נניח שקיים שטח מרעה ציבורי היכול לתמוך ב-100 פרות. שטח המרעה שייך לכפר שלם, שבו יש 100 משפחות ולכל משפחה פרה אחת והכול טוב. אדם אחד מוסיף עוד פרה שגורמת ל[[דילול משאבים]] ולכך שכל הפרות קצת יותר רזות. למרות שזו התנהגות [[ראציונאליזם|ראציונאלית]] של כל פרט, אם כולם ינהגו כך, לכולם יהיה רע יותר - במספר מסויים של פרות תהיה רעיית יתר וכל הפרות ימותו מ[[רעב]]. המסקנה של הארדין היא שבמקרה של משאב בעל גישה חופשית, מקסום תועלות אישיות על ידי פרטים רציונאליים, באופן בלתי מתואם, לא בהכרח מוביל ל[[עקרון היד הנעלמה|יד נעלמה]], שמביאה ל[[רווחה חברתית מקסימלית]], אלא לרגל נעלמה שבועטת בנחלת הכלל לעזאזל. |
| לא מדויק לכנות את הבעיה "הטרגדיה של הרכוש הציבורי" (the tragedy of the commons). רכוש ציבורי מנוהל על ידי הציבור לו הוא שייך, והציבור יכול להקים [[מוסד חברתי|מוסדות]] שינהלו את השימוש וימנעו ניצול יתר. מדויק יותר להגדיר את הבעיה כ"בעיית הגישה החופשית". | | לא מדויק לכנות את הבעיה "הטרגדיה של הרכוש הציבורי" (the tragedy of the commons). רכוש ציבורי מנוהל על ידי הציבור לו הוא שייך, והציבור יכול להקים [[מוסד חברתי|מוסדות]] שינהלו את השימוש וימנעו ניצול יתר. מדויק יותר להגדיר את הבעיה כ"בעיית הגישה החופשית". |