שינויים

המרבצים של ריכוזי מינרלים ומתכת הנמצאים בסמוך לפני השטח, שניתן לכרות אותם באופן משתלם כלכלית על ידי בני אדם, הם לא משאב מתחדש במונחים של חיי בני-אדם. העופרות הנפוצות ביותר של מתכת נמצאות בכמויות גדולות, באופן שיהיה קשה לכלות אותן, עם זאת השאלה היא לא רק כמות המתכת שיש, אלא גם הריכוז של מלאים אלה והקושי להפיק אותם. למרות שעופרות מתכת הן באופן טכני מתכלות, בדומה לסלעים ולחול, לא סביר שבני האדם יכלו את ההספקה העולמית שלהם בעתיד הקרוב. במובן זה עופרות מתכת נחשבות כקיימות בכמות גבוה בהרבה יחסית לדלקים מחצביים, אשר מוגבלים לאיזורים שבהם היתה בעבר הרחוק פעילות של יצורים חיים.  

המרבצים של ריכוזי מינרלים ומתכת הנמצאים בסמוך לפני השטח, שניתן לכרות אותם באופן משתלם כלכלית על ידי בני אדם, הם לא משאב מתחדש במונחים של חיי בני-אדם. העופרות הנפוצות ביותר של מתכת נמצאות בכמויות גדולות, באופן שיהיה קשה לכלות אותן, עם זאת השאלה היא לא רק כמות המתכת שיש, אלא גם הריכוז של מלאים אלה והקושי להפיק אותם. למרות שעופרות מתכת הן באופן טכני מתכלות, בדומה לסלעים ולחול, לא סביר שבני האדם יכלו את ההספקה העולמית שלהם בעתיד הקרוב. במובן זה עופרות מתכת נחשבות כקיימות בכמות גבוה בהרבה יחסית לדלקים מחצביים, אשר מוגבלים לאיזורים שבהם היתה בעבר הרחוק פעילות של יצורים חיים.  

עם זאת עופרות מתכת ומינרלים עוברים [[תהליך ארוך טווח]] של דלדול ריכוז החומר המועיל בעופרה. מגמה זו תועדה על ידי הספר [[גבולות לצמיחה]] בשנות ה-70 ואומתה מחדש במאה ה-21. ריכוזי המתכת בעופרה יורד מאז אמצע המאה ה-19 לגבי נחושת, [[עופרת]], [[אבץ]], [[כסף]], [[זהב]], אורניום,  ויהלומים.  פרוש הירידה באחוז העופרה הוא השקעה נדרשת גבוה יותר של אנרגיה, יצירת פסולת וזיהום בכמות רבה יותר , סיבוך טכני גבוה יותר ועלויות כלכליות גבוהות יותר. עליה כזו היא מעריכית מעבר לנקודת סף מסויימת [http://eplca.jrc.ec.europa.eu/uploads/rawmat-Yellishetty-Abiotic-Resource-Depletion-LCA-Where-From-Here.pdf]

החשש העיקרי לגבי רוב המתכות והמינלרים הוא לא מפני הכילוי שלהן, אלא שהפקתם על ידי כרייה, תהפוך יותר ויותר יקרה ומסובכת מבחינה כלכלית ותגרום ליותר ויותר השפעות סביבתיות, בריאותיות וחברתיות (ראו הסבר בהמשך). [http://eplca.jrc.ec.europa.eu/uploads/rawmat-Yellishetty-Abiotic-Resource-Depletion-LCA-Where-From-Here.pdf]

לפי האגודה הבינלאומית למינרלוגיה ידועים היום יותר כ 5000 מינרלים שונים,[http://rruff.info/ima/] מתוכם כ 100 מוגדרים כנפוצים והיתר נדירים. מינרלים אלה מורכבים מיסודות שונים. מינרלים אלה מורכבים ממספר מצומצם של יסודות בהרכבים שונים. היסודות הנפוצים ביותר בקליפת כדור הארץ הם חמצן (46%) ו[[צורן]]  (סיליקון) (27%) , ולאחריהם [[אלומיניום]] (8%), [[ברזל]] (6%), סידן (5%), מגנזיום (2.9%) נתרן (2.3%), אשלגן (1.5%), טיטניום (0.6%), פחמן (0.18%), מימן (0.1%), מנגן(0.1%) ו[[זרחן]](0.1%). המתכות [[ניקל]], [[אבץ]] ו[[נחושת]] נדירות בקרום כדור הארץ פי 100 עד פי 200 יחסית לזרחן, והמתכת [[כסף]] נדירה פי 125,000 בקרום כדור הארץ יחסית לזרחן ו[[זהב]] נדיר בקרום פי 25 מכסף.[http://en.wikipedia.org/wiki/Abundance_of_elements_in_Earth%27s_crust] ב[[אטמוספירה]] יש מאגרים גדולים של חנקן, חמצן ופחמן, בים יש כמויות גדולות של מימן, חמצן נתרן וכלור. רשימה זו עשויה לתת מושג לגבי נדירות משאבים שונים בכדור הארץ ומושג גם לגבי המחיר הכלכלי של משאבים, לדוגמה זהב וכסף יקרים יותר מאשר ברזל או זרחן. עם זאת ברזל זול בהרבה מאלומיניום, ושניהם יקרים יותר מיסודות כמו זרחן, סידן ואשלגן שמצטברים בתוך בעלי חיים ולכן נפוצים יותר בסביבה היומיומית. כמו כן פלטינה יקרה יותר מהזהב אף שהיא מצויה בכמות גדולה יותר בקרום כדור הארץ.  

 

לפי האגודה הבינלאומית למינרלוגיה ידועים היום יותר כ 5000 מינרלים שונים,[http://rruff.info/ima/] מתוכם כ 100 מוגדרים כנפוצים והיתר נדירים. מינרלים אלה מורכבים מיסודות שונים. מינרלים אלה מורכבים ממספר מצומצם של יסודות בהרכבים שונים. היסודות הנפוצים ביותר בקליפת כדור הארץ הם חמצן (46%) ו[[צורן]]  (סיליקון) (27%) , ולאחריהם [[אלומיניום]] (8%), [[ברזל]] (6%), סידן (5%), מגנזיום (2.9%) נתרן (2.3%), אשלגן (1.5%), טיטניום (0.6%), פחמן (0.18%), מימן (0.1%), מנגן(0.1%) ו[[זרחן]](0.1%). המתכות [[ניקל]], [[אבץ]]ו[[נחושת]] נדירות בקרום כדור הארץ פי 100 עד פי 200 יחסית לזרחן, והמתכת [[כסף]] נדירה פי 125,000 בקרום כדור הארץ יחסית לזרחן ו[[זהב]] נדיר בקרום פי 25 מכסף.[http://en.wikipedia.org/wiki/Abundance_of_elements_in_Earth%27s_crust] ב[[אטמוספירה]] יש מאגרים גדולים של חנקן, חמצן ופחמן, בים יש כמויות גדולות של מימן, חמצן נתרן וכלור. רשימה זו עשויה לתת מושג לגבי נדירות משאבים שונים בכדור הארץ ומושג גם לגבי המחיר הכלכלי של משאבים, לדוגמה זהב וכסף יקרים יותר מאשר ברזל או זרחן. עם זאת ברזל זול בהרבה מאלומיניום, ושניהם יקרים יותר מיסודות כמו זרחן, סידן ואשלגן שמצטברים בתוך בעלי חיים ולכן נפוצים יותר בסביבה היומיומית. כמו כן פלטינה יקרה יותר מהזהב אף שהיא מצויה בכמות גדולה יותר בקרום כדור הארץ.  

ישנן מספר [[מתכות נדירות]] ויסודות נדירים, שקשה יותר לכרות אותם. במוצרים אלה מורגש בשנים האחרונות מחסור היות ויש להם ביקוש גבוה מצד [[תעשיית האלקטרוניקה]] ומצד שני הם מופקים רק על ידי מספר קטן של מדינות.  

ישנן מספר [[מתכות נדירות]] ויסודות נדירים, שקשה יותר לכרות אותם. במוצרים אלה מורגש בשנים האחרונות מחסור היות ויש להם ביקוש גבוה מצד [[תעשיית האלקטרוניקה]] ומצד שני הם מופקים רק על ידי מספר קטן של מדינות.  

קיימים מרבצים גדולים עוד יותר של הידרו-קרבון כמו מתאן הידראט על קרקעית הים. בעוד שמרבצים אלה גדולים יותר מסך כלל הדלק המחבצי גם יחד, הם עדיין משאב מתכלה, ולא יודע כיום דרך כלכלית וטכנולוגית להפקה שלהם.  

קיימים מרבצים גדולים עוד יותר של הידרו-קרבון כמו מתאן הידראט על קרקעית הים. בעוד שמרבצים אלה גדולים יותר מסך כלל הדלק המחבצי גם יחד, הם עדיין משאב מתכלה, ולא יודע כיום דרך כלכלית וטכנולוגית להפקה שלהם.  

נכון להיום, מקור ה[[אנרגיה]] העיקרי שבני האדם משתמשים בוא הוא דלק מחבצי מתכלה. מאז התחלת השימוש בדלקים אלה, במהלך המאה ה-17 הביקוש לדלקים אלה נמצא בעליה מתמדת. למרות [[התייעלות אנרגטית]] במוצרים ושירותים שונים [[צריכת האנרגיה]] לנפש וצריכת האנרגיה הכוללת נמצאת בעליה. בנוסף למגבלות של מקורות, לדלקים מחצביים יש בעיה של כיורים שכן במהלך השימוש בהם נוצרים [[גזי חממה]] שגורמים ל[[התחממות עולמית]], בעיה נוספת היא סוגים של [[זיהום אוויר]]. חלק מזיהום האוויר של דלק מחצבי קשור לפליטת [[מתכות כבדות]] לסביבה אשר מסוגלות להפוך במהשך ל[[זיהום קרקע]] ו[[זיהום מים]] ומשם להפוך ל[[זיהום במזון]]. לדלקים מחצביים יש [[השפעות סביבתיות]] רבות כמו גם השפעות חברתיות וכלכליות. [[ההשפעות חברתיות וכלכליות של נפט]] לדוגמה כוללות לא רק את החשיבות העצומה שלו לכלכלה העולמית, אלא גם יצירת תלות של [[חקלאות|החקלאות העולמית]] בנפט וגם סיוע של נפט ליצירת תנאים חברתיים המקלים על קיום של משטרים דיקטטורים.  

נכון להיום, מקור ה[[אנרגיה]] העיקרי שבני האדם משתמשים בוא הוא דלק מחבצי מתכלה. מאז התחלת השימוש בדלקים אלה, במהלך המאה ה-17 הביקוש לדלקים אלה נמצא בעליה מתמדת. למרות [[התייעלות אנרגטית]] במוצרים ושירותים שונים [[צריכת האנרגיה]] לנפש וצריכת האנרגיה הכוללת נמצאת בעליה. בנוסף למגבלות של מקורות, לדלקים מחצביים יש בעיה של כיורים שכן במהלך השימוש בהם נוצרים [[גזי חממה]] שגורמים ל[[התחממות עולמית]], בעיה נוספת היא סוגים של [[זיהום אוויר]]. חלק מזיהום האוויר של דלק מחצבי קשור לפליטת [[מתכות כבדות]] לסביבה אשר מסוגלות להפוך במהשך ל[[זיהום קרקע]] ו[[זיהום מים]] ומשם להפוך ל[[זיהום במזון]]. לדלקים מחצביים יש [[השפעות סביבתיות]] רבות כמו גם השפעות חברתיות וכלכליות. [[השפעות חברתיות וכלכליות של נפט]] לדוגמה כוללות לא רק את החשיבות העצומה שלו לכלכלה העולמית, אלא גם יצירת תלות של [[חקלאות|החקלאות העולמית]] בנפט וגם סיוע של נפט ליצירת תנאים חברתיים המקלים על קיום של משטרים דיקטטורים.  

===דלק גרעיני===

===דלק גרעיני===

==שיאי תפוקה וגבולות לצמיחה==

==שיאי תפוקה וגבולות לצמיחה==

חומרי גלם מתכלים הנכרים או נשאבים מבטן האדמה יכולים להתייקר זמן רב לפני שהם מגיעים לנקודה שבה הם אוזלים לגמרי. הדבר נובע מכך שהריכוז של החומרים אינו זהה בכל המאגרים, וכי מסיבות כלכליות יזמים מעדיפים לנצל ראשית את המאגרים העשירים ביותר ואת המאגרים הקלים ביותר לגישה. ככל שנמשכת ההפקה הולכים למאגרים שהם בעלי ריכוז משאב נמוך יותר, שיש בהם אחוזי פסולת או זיהום גבוהים יותר, ושהפקתם היא יקרה, מסוכנת ומזהמת יותר.

חומרי גלם מתכלים הנכרים או נשאבים מבטן האדמה יכולים להתייקר מבחינה כלכלית, אנרגטית, סביבתית וחברתית זמן רב לפני שהם מגיעים לנקודה שבה הם אוזלים לגמרי. הדבר נובע מכך שהריכוז של החומרים אינו זהה בכל המאגרים, וכי מסיבות כלכליות יזמים מעדיפים לנצל ראשית את המאגרים העשירים ביותר ואת המאגרים הקלים ביותר לגישה. ככל שנמשכת ההפקה הולכים למאגרים שהם בעלי ריכוז משאב נמוך יותר, שיש בהם אחוזי פסולת או זיהום גבוהים יותר, ושהפקתם היא יקרה, מסוכנת ומזהמת יותר.

 

 

מול מגמה זו קיימת גם מגמה אחרת והיא שכלולים טכנולוגיים שונים - הן בשיטות הכרייה והעיבוד, הן בייצור אנרגיה הדרושה לכרייה ולעיבוד והן בחסכון במשאבים נוספים. לדוגמה שימוש בתנורים יעילים יותר יכול לייעל את הפקת המתכת ושימוש בטורבינות גז להפקת חשמל ואנרגיה המשמשים בתעלכי כרייה וזיקוק הוא מזהם פחות יחסית לטורבינות פחם. דבר זה, כמו גם מעבר של מכרות ומפעלי זיקוק ממדינות העולם העשירות למדינות עניות יותר יכול להסביר מדוע ירידה באחוז העופרה לא בהכרח מתבטא מייד במחירי המתכות. כמו כן , חלק מהעלויות הכרורות בכרייה ובהפקה - כמו זיהום מים וזיהום אוויר הן [[השפעות חיצוניות]] שהעלות שלהן היא נסתרת ואינה מגולמת בדרך כלל במחיר חומר הגלם.  

[[קובץ:Gulf Offshore Platform.jpg|ממוזער|300px|אסדה ימית לקידוח נפט. יש צורך בציוד יותר ויותר יקר ובהליכים מסובכים יותר כדי להפיק משאבים כמו נפט. אם בתחילת המאה ה-20 די היה במגדל קידוח קטן ששאב נפט איכותי קרוב לקרקע בטקסס, היום חלק גדול מהנפט נשאב מהים מבארות עמוקות, ונפט זה קשה יותר לזיקוק.]]  

[[קובץ:Gulf Offshore Platform.jpg|ממוזער|300px|אסדה ימית לקידוח נפט. יש צורך בציוד יותר ויותר יקר ובהליכים מסובכים יותר כדי להפיק משאבים כמו נפט. אם בתחילת המאה ה-20 די היה במגדל קידוח קטן ששאב נפט איכותי קרוב לקרקע בטקסס, היום חלק גדול מהנפט נשאב מהים מבארות עמוקות, ונפט זה קשה יותר לזיקוק.]]  

[[דונאלה מדווז]] ועמיתיה שכתבו בשנת 1972 את הספר [[גבולות לצמיחה]], ביצעו סימולציה בין מספר תתי-מערכות כלכליות ואקולגיות שבהן [[צמיחה כלכלית]] ו[[גידול אוכלוסין]] נתקלות במגבלות של [[מערכות טבעיות]] לצמיחה כזו, לדוגמה בשל [[סחף קרקע]] או [[זיהום]].  

[[דונאלה מדווז]] ועמיתיה שכתבו בשנת 1972 את הספר [[גבולות לצמיחה]], ביצעו סימולציה בין מספר תתי-מערכות כלכליות ואקולגיות שבהן [[צמיחה כלכלית]] ו[[גידול אוכלוסין]] נתקלות במגבלות של [[מערכות טבעיות]] לצמיחה כזו, לדוגמה בשל [[סחף קרקע]] או [[זיהום]].  

ב"תרחיש הייחוס" שבו אין התייחסות מיוחדת למגבלות אלה, מעבר לצעדים הנדרשים על ידי מחיר כלכלי מיידי, מגבלת המשאבים המתכלים גורמת לקריסה חברתית שמובילה לירידה בתוחלת החיים ולהקטנת הרווחה על פי מדדי האו"ם. במודל [[עולם 3]] של הספר, הדבר מתרחש בגלל שמשאבים גדלים והולכים של המערכת ([[הון תעשייתי]] במונחים פיזיים) נדרשים כדי למצות משאבים מתכלים שהפקתם היא דבר קשה יותר ויותר, כך שנשארים פחות משאבים להשקות בהון תעשייתי לייצור, ולהשקעה בהון לשירותים ולחינוך ולשם הון לחקלאות.  על פי מחקר משנת 2008, מאת את הפיזיקאי אוסטרלי גראהם טרנר, תרחיש זה נראה כיום הסביר ביותר מבין התרחישים של הספר, שכן הוא מתיישב בצורה הטובה ביותר עם הנתונים שנאספו בין השנים 1972-2002.

ב"תרחיש הייחוס" שבו אין התייחסות מיוחדת למגבלות אלה, מעבר לצעדים הנדרשים על ידי מחיר כלכלי מיידי, מגבלת המשאבים המתכלים גורמת לקריסה חברתית שמובילה לירידה בתוחלת החיים ולהקטנת הרווחה על פי מדדי האו"ם. במודל [[עולם 3]] של הספר, הדבר מתרחש בגלל שמשאבים גדלים והולכים של המערכת ([[הון תעשייתי]] במונחים פיזיים) נדרשים כדי למצות משאבים מתכלים שהפקתם היא דבר קשה יותר ויותר, כך שנשארים פחות משאבים להשקעה בהון תעשייתי לייצור, ולהשקעה בהון לשירותים ולחינוך ולשם הון ל[[חקלאות]].  על פי מחקר משנת 2008, מאת הפיזיקאי אוסטרלי גראהם טרנר, תרחיש זה נראה כיום הסביר ביותר מבין התרחישים של הספר, שכן הוא מתיישב בצורה הטובה ביותר עם הנתונים שנאספו בין השנים 1972-2002.

 

==משאבים מתכלים בכלכלה נאו קלאסית==

==משאבים מתכלים בכלכלה נאו קלאסית==

[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלנים נאו קלאסים]] טוענים כי אין בעיה משמעותית של  דלדול משאבים. דלדול כזה, אם יתרחש, יקבל לפי טענתם, מענה מלא על ידי השוק. עלייה במחיר המשאב תגרור גילוי מרבצים חדשים שלו, והפקה מרבצים שלא היו כדאיים קודם לכן, וכן העליה במחיר תגרום לתמריץ כלכלי כך שיווצרו חלופות.  

[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלנים נאו קלאסים]] טוענים כי אין בעיה משמעותית של  דלדול משאבים. דלדול כזה, אם יתרחש, יקבל לפי טענתם, מענה מלא על ידי ה[[שוק משוכלל|השוק]]. עלייה במחיר המשאב תגרור גילוי מרבצים חדשים שלו, והפקה מרבצים שלא היו כדאיים קודם לכן, וכן העליה במחיר תגרום לתמריץ כלכלי עבור היצרנים והצרנים - כך שיצרנים יחפשו חומרים חלופייים וצרכנים יקטינו את הצריכה של מוצרים בזבזניים בחומרי-גלם ויחפשו חלופות אחרות.  

===טיעון המוצר החלופי===

===טיעון המוצר החלופי===

לטיעון זה מספר בעיות:

לטיעון זה מספר בעיות:

# פיתוח הכבלים האופטיים נעשה על פי היכולת המדעית ותמריצים להפחחת מחיר העברת השיחות, ללא קשר הדוק ל'''שינוי''' במחיר הנחושת. פיתוח הסיבים האופטיים לא נעשה כשמחיר הנחושת עלה או בגלל עליה כזו.  ב[[ כלכלה תחרותית]] יש תמריץ תמידי להוריד את עלויות הייצור ודבר זה נותן תמריץ לשינוי. אבל ללא פריצת הדרך המדעית, היו נשארים עם אותם כבלי נחושת, יהיה מחירם אשר יהיה. <br/>לדוגמה, מחיר טונה נחושת עלה מ-1.24 דולר לק"ג בשנת 1986, ל-9 דולר לק"ג בשנת 2011[http://en.wikipedia.org/wiki/File:Copper_Price_History_USD.png], כך שיש תמריץ כלכלי חזק לפתח חלופות לכבלי נחושת להולכת חשמל כבר היום. למרות זאת אין שימוש במתכות אחרות. הסיבה היא מגבלות פיזיקליות וכימיות. מתכות נפוצות הן מתכות קלות- הדבר נובע מ[[מחזור חיים של שמש|דרך ייצור היסודות בליבת כוכבים]]. אבל אין מתכות נפוצות (קלות) בעלות כושר הולכת חשמל טובה כמו הנחושת (ל[[אלומיניום]], [[ברזל]], [[קובאלט]], [[ניקל]], ו[[ואבץ]] יש מקדמי הולכת חשמל נמוכים יותר).  

# פיתוח הכבלים האופטיים נעשה על פי היכולת המדעית ותמריצים להפחחת מחיר העברת השיחות, ללא קשר הדוק ל'''שינוי''' במחיר הנחושת. פיתוח הסיבים האופטיים לא נעשה כשמחיר הנחושת עלה או בגלל עליה כזו.  ב[[ כלכלה תחרותית]] יש תמריץ תמידי להוריד את עלויות הייצור ודבר זה נותן תמריץ לשינוי. אבל ללא פריצת הדרך המדעית, היו נשארים עם אותם כבלי נחושת, יהיה מחירם אשר יהיה. <br/>לדוגמה, מחיר טונה נחושת עלה מ-1.24 דולר לק"ג בשנת 1986, ל-9 דולר לק"ג בשנת 2011[http://en.wikipedia.org/wiki/File:Copper_Price_History_USD.png], כך שיש תמריץ כלכלי חזק לפתח חלופות לכבלי נחושת להולכת חשמל כבר היום. למרות התמריץ הזה, אין שימוש במתכות אחרות. הסיבה היא מגבלות פיזיקליות וכימיות. מתכות נפוצות הן מתכות קלות- הדבר נובע מ[[מחזור חיים של שמש|דרך ייצור היסודות בליבת כוכבים]]. אבל אין מתכות נפוצות (קלות) בעלות כושר הולכת חשמל טובה כמו הנחושת (ל[[אלומיניום]], [[ברזל]], [[קובאלט]], [[ניקל]], ו[[אבץ]] יש מקדמי הולכת חשמל נמוכים יותר).  

# הבעיה השניה היא [[פרדוקס ג'בונס]] עבור מוצרים אחרים מלבד אנרגיה. הטיעון של ג'בונס הוא ששכלול טכנולוגי שמאפשר להשתמש במשאב בצורה יעילה יותר לאו דווקא מוריד את השימוש בו בגלל שהדבר גם מוריד את מחיר השימוש ליחידת צריכה. גם תחליף כולל עבור תעשייה אחת לאו דווקא פותר את הבעיה שכן יש גם שימוש גובר ב[[מוצר חליפי|מוצרים חלופיים]]. מרגע שתעשיית התקשורת לא נזקקה לכבלי נחושת יותר, הביקוש להם ירד. כתוצאה מכך, מחיר הנחושת ירד עבור כל שאר הצרכנים של נחושת. הצרכנים האלה, לדוגמה חברות שמייצרות כבלי חשמל, יכלו להוריד מחירים, ולכן הצרכנים הסופיים (גם לפי התאוריה הנאו קלאסית) הגדילו את הביקוש לנחושת. כך שבסך הכל, על פני זמן נמשכה המגמה ארוכת הטווח של נחושת ושאר מתכות - עליה מתמשכת בשימוש במשאב, תוך התקרבות מתמדת ל[[שיא הכרייה]] או לשיא התפוקה, בדומה למנגנון של [[שיא תפוקת הנפט]] - כלומר [[שיא תפוקת הנחושת]]. סביר שהביקוש לנחושת ירד, לאחר שיעלו מחירי הנחושת (בעקבות מעבר שיא התפוקה) ואז נוכל לנצל את הנחושת שתישאר במכרות לצרכים החשובים יותר לאדם. אולם הדבר לא משנה את פרדוקס ג'בונס- שכלול טכנולוגי במיקרו לאו דווקא מוריד את השימוש במשאב במאקרו.  

# הבעיה השניה היא [[פרדוקס ג'בונס]] עבור מוצרים אחרים מלבד אנרגיה. הטיעון של ג'בונס הוא ששכלול טכנולוגי שמאפשר להשתמש במשאב בצורה יעילה יותר, לאו דווקא מוריד את השימוש בו בגלל שהדבר גם מוריד את מחיר השימוש ליחידת צריכה. אפילו תחליף כולל עבור תעשייה אחת לאו דווקא פותר את הבעיה, שכן יש גם שימוש גובר ב[[מוצר חליפי|מוצרים חלופיים]]. מרגע שתעשיית התקשורת לא נזקקה לכבלי נחושת יותר, הביקוש להם ירד. כתוצאה מכך, מחיר הנחושת ירד עבור כל שאר הצרכנים של נחושת. הצרכנים האלה (לדוגמה חברות שמייצרות כבלי חשמל) יכלו להוריד מחירים, ולכן הצרכנים הסופיים (גם לפי התאוריה הנאו קלאסית) הגדילו את הביקוש לנחושת. כך שבסך הכל, על פני זמן נמשכה המגמה ארוכת הטווח של נחושת ושאר מתכות - עליה מתמשכת בשימוש במשאב, תוך התקרבות מתמדת ל[[שיא הכרייה]] או לשיא התפוקה, בדומה למנגנון של [[שיא תפוקת הנפט]] - כלומר [[שיא תפוקת הנחושת]]. סביר שהביקוש לנחושת ירד, לאחר שיעלו מחירי הנחושת (בעקבות מעבר שיא התפוקה) ואז נוכל לנצל את הנחושת שתישאר במכרות לצרכים החשובים יותר לאדם. אולם הדבר לא משנה את פרדוקס ג'בונס- שכלול טכנולוגי במיקרו לאו דווקא מוריד את השימוש במשאב במאקרו.  

# הנטייה של הכלכלה הנאו קלאסית להתמקד בשוק המיקרו ובטווח הקצר עלולה להוביל למסקנות מטעות. בסופו של דבר אנו משתמשים במשאבים רבים באופן גדל והולך. בעוד שניתן להחליף לפעמים משאב אחד באחר (נחושת בסיליקון, מתכת בפלסטיק המופק מנפט) הטיעון "כאשר משאב זה יגמר נשתמש בחלופות" נתקל בבעיה כאשר מתחשבים בכלל המשאבים. לדוגמה, המלאים של כלל סוגי עופרות המתכות שנשארו בבטן האדמה יורדים משום שמדובר ב[[משאב מתכלה]]. מסיבות כימיות לא סביר שלכל המתכות האלה ימצאו תחליפים שכן לכל מתכת יש תכונות כימיות חשמליות ופיזקליות שונות. יש סוגי יסודות וחומרים שלגביהם לא ידוע כלל על תחליף וספק אם יפותח תחליף שכזה לדוגמה [[אשלגן]] ו[[זרחה|זרחן]] מהווים יסודות חשובים בביו-כימיה של הצומח, אנחנו לא יודעים על דרך שבה נוכל להחליף את הביו-כימיה של הצמחים (שחלק גדול ממה אנחנו עוד לא מכירים). בה בעת לגבי כל משאב מתכלה מתקרבים לשיא המיצוי שלו - כאשר עלויות נוספות של כרייה וזיקוק עופרות צפויות לעלות בגלל שיקולי [[אנטרופיה]] (או [[תפוקה שולית פוחתת]] במינוח של כלכלה נאו קלאסית).

# הנטייה של הכלכלה הנאו קלאסית להתמקד ב[[מיקרו-כלכלה]] ובטווח הקצר עלולה להוביל למסקנות מטעות. בסופו של דבר אנו משתמשים במשאבים רבים באופן גדל והולך. בעוד שניתן להחליף לפעמים משאב אחד באחר (נחושת בסיליקון, מתכת בפלסטיק המופק מנפט) הטיעון "כאשר משאב זה יגמר נשתמש בחלופות" נתקל בבעיה כאשר מתחשבים בכלל המשאבים. לדוגמה, המלאים של כלל סוגי עופרות המתכות שנשארו בבטן האדמה יורדים משום שמדובר ב[[משאב מתכלה]]. מסיבות כימיות לא סביר שלכל המתכות האלה ימצאו תחליפים שכן לכל מתכת יש תכונות כימיות חשמליות ופיזקליות שונות. יש סוגי יסודות וחומרים שלגביהם לא ידוע כלל על תחליף וספק אם יפותח תחליף שכזה לדוגמה [[אשלגן]] ו[[זרחה|זרחן]] מהווים יסודות חשובים בביו-כימיה של הצומח, אנחנו לא יודעים על דרך שבה נוכל להחליף את הביו-כימיה של הצמחים (שחלק גדול ממה אנחנו עוד לא מכירים). בה בעת לגבי כל משאב מתכלה מתקרבים לשיא המיצוי שלו - כאשר עלויות נוספות של כרייה וזיקוק עופרות צפויות לעלות בגלל שיקולי [[אנטרופיה]] (או [[תפוקה שולית פוחתת]] במינוח של כלכלה נאו קלאסית).

===טיעון התייעלות ההפקה ומחזור===

===טיעון התייעלות ההפקה ומחזור===

טיעון אחר של הכלכלה הנאו קלאסית הוא שמחיר גבוה יותר של משאבים מתכלים יתן תמריץ לפתח שיטות הפקה יעילות וזולות יותר.  

טיעון אחר של הכלכלה הנאו קלאסית הוא שמחיר גבוה יותר של משאבים מתכלים יתן תמריץ לפתח שיטות הפקה יעילות וזולות יותר.  

לדוגמה שמחיר גבוה של נחושת יתמרץ את חברות הכריה וההפקה של נחושת ויגרום לשיטות הפקה יעילות וזולות יותר. כמו כן שיטות אלה יגרמו ליכולת הפקת מכרות בעלי אחוז עופרה נמוך יותר ובכך יגדילו את המלאים המוכחים. בנוסף, אפשר להתמודד עם עליית המחירים על ידי הגדלת אחוז המיחזור של הנחושת. טיעון זה מושמע לדוגמה על ידי הכלכלן הנאו קלאסי [[ג'וליאן סימון]] בהקשר של נחושת.  

לדוגמה שמחיר גבוה של נחושת יתמרץ את חברות הכרייה וההפקה של נחושת ויגרום לשיטות הפקה יעילות וזולות יותר. כמו כן שיטות אלה יגרמו ליכולת הפקת מכרות בעלי אחוז עופרה נמוך יותר ובכך יגדילו את המלאים המוכחים. בנוסף, אפשר להתמודד עם עליית המחירים על ידי הגדלת אחוז המיחזור של הנחושת. טיעון זה מושמע לדוגמה על ידי הכלכלן הנאו קלאסי [[ג'וליאן סימון]] בהקשר של נחושת.  

הבעיה של טיעון זה הוא ש[[כרייה|כריית]] הנחושת והפקת נחושת מתוך עופרת הנחושת הם תהליכים עתירי [[אנרגיה]] ומשאבים. כריית עופרת הנחושת דורשת עוד אנרגיה ככל שמעמיקים לחפור. הפקת המתכת מהעופרה דורשת עוד אנרגיה ומשאבים ככל שריכוז המתכת בעופרה ירד. דברים אלה לא נובעים ממגבלה טכנולוגית אלא מ'''[[החוק השני של התרמודינמיקה]]'''. ככל הידוע לנו היום, צריכת האנרגיה בהפקת עופרה עולה באופן מעריכי ביחס הפוך לריכוז העופרה.  

הבעיה של טיעון זה הוא ש[[כרייה|כריית]] הנחושת והפקת נחושת מתוך עופרת הנחושת הם תהליכים עתירי [[אנרגיה]] ומשאבים. כריית עופרת הנחושת דורשת עוד אנרגיה ככל שמעמיקים לחפור. הפקת המתכת מהעופרה דורשת עוד אנרגיה ומשאבים ככל שריכוז המתכת בעופרה ירד. דברים אלה לא נובעים ממגבלה טכנולוגית אלא מ'''[[החוק השני של התרמודינמיקה]]'''. ככל הידוע לנו היום, צריכת האנרגיה בהפקת עופרה עולה באופן מעריכי ביחס הפוך לריכוז העופרה. [http://eplca.jrc.ec.europa.eu/uploads/rawmat-Yellishetty-Abiotic-Resource-Depletion-LCA-Where-From-Here.pdf]

כבר היום ה[[אנרגיה גלומה|אנרגיה הגלומה]]  בהפקת מטר מעוקב של נחושת, לדוגמה, עומדת על 630 ג'יגה ג'אול, או 70 ג'יגה ג'אול לטונה. מייבש כביסה ביתי, לשם השוואה צורך 3.2 גי'גה גאול בשנה, כך שצריך לוותר על כמות אנרגיה שתספיק ל-21 מייבשים למשך שנה כדי לקבל טונה אחת של נחושת. ככל שריכוז הנחושת בעופרה יקטן, כמות האנרגיה שנצטרך להשקיע תגדל. אם מתחשבים גם בהתייקרות האנרגיה, המצב בעייתי עוד יותר.  

כבר היום ה[[אנרגיה גלומה|אנרגיה הגלומה]]  בהפקת מטר מעוקב של נחושת, לדוגמה, עומדת על 630 ג'יגה ג'אול, או 70 ג'יגה ג'אול לטונה. מייבש כביסה ביתי, לשם השוואה צורך 3.2 גי'גה גאול בשנה, כך שצריך לוותר על כמות אנרגיה שתספיק ל-21 מייבשים למשך שנה כדי לקבל טונה אחת של נחושת. ככל שריכוז הנחושת בעופרה יקטן, כמות האנרגיה שנצטרך להשקיע תגדל. אם מתחשבים גם בהתייקרות האנרגיה, המצב בעייתי עוד יותר.