47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 12:
שורה 12: − + − + − + − + − + − + − + + +
←מגמות בצריכת מינרלים
* 27 בשנת 1995.
* 27 בשנת 1995.
כלומר עליה של יותר מפי 4 בין 1950 לשנת 2000. הגידול בשימוש במתכות אלו היה עד כה בדומה ל[[פונקציה מערכית]]. לעומת זאת השימוש העולמי ב[[פלדה]] היה בצורת פונקציית S, עליה "מתונה" מ-50 ל-200 מיליוני טונות לשנה בין 1900 לבין 1950, זינוק ל 700 מילוני טונות עד 1970, וומאז עליה מתונה ל-800 מיליוני טונות בשנת 2000.
כלומר עליה של יותר מפי 4 בין 1950 לשנת 2000. הגידול בשימוש במתכות אלו היה עד כה בדומה ל[[פונקציה מערכית]]. לעומת זאת השימוש העולמי ב[[פלדה]] היה בצורת [[פונקציית S]], עליה "מתונה" מ-50 ל-200 מיליוני טונות לשנה בין 1900 לבין 1950, זינוק ל 700 מילוני טונות עד 1970, וומאז עליה מתונה ל-800 מיליוני טונות בשנת 2000.
יש גבול לכמות השימוש במתכות הזולות אפילו עבור אנשים עשירים, אם כי גבול זה גבוה למדי - הצריכה לנפש של רוב המתכות במדינות המתועשות גדולה פי 8 עד פי 10 מאשר במדינות הלא מתועשות. אם 9 מילארד איש יצרכו ברמה האמריקנית הדבר יצריך הכפלת הייצור העולמי פי 5 בפלדה, פי 8 בנחושת, ופי 9 באלומיניום. ספק אם רמות כאלו של ייצור אפשריות, בגלל סיבות שיפורטו בהמשך. כמות צריכה זו גם אינה הכרחית לקיום חיים נוחים, היות וחלק גדול ממנה מקורו בצריכה בזבזנית. (מדווז, עמ' 100)
יש גבול לכמות השימוש במתכות הזולות אפילו עבור אנשים עשירים, אם כי גבול זה גבוה למדי - הצריכה לנפש של רוב המתכות במדינות המתועשות גדולה פי 8 עד פי 10 מאשר במדינות הלא מתועשות. אם 9 מיליארד איש יצרכו ברמה האמריקנית הדבר יצריך הכפלת הייצור העולמי פי 5 בפלדה, פי 8 בנחושת, ופי 9 באלומיניום. ספק אם רמות כאלו של ייצור אפשריות, בגלל סיבות שיפורטו בהמשך. כמות צריכה זו גם אינה הכרחית לקיום חיים נוחים, היות וחלק גדול ממנה מקורו בצריכה בזבזנית. (מדווז, עמ' 100)
יש סימנים להאטה בגידול הכרייה לגבי חלק מהמתכות (פלדה לדגומה). יש כמה תאוריות לגבי מדוע דבר זה מתרחש:
יש סימנים להאטה בגידול הכרייה לגבי חלק מהמתכות ([[פלדה]] לדגומה). יש כמה תאוריות לגבי מדוע דבר זה מתרחש:
* [[אי-חומריות של הכלכלה]]. בגלל תמריצים כלכליים ובגלל אפשרויות טכנולוגיות.
* [[אי-חומריות של הכלכלה]] \[[דה-קלפינג]]. בגלל תמריצים כלכליים ובגלל אפשרויות טכנולוגיות.
* [[משבר הנפט ב-1973|העליה החדה במחירי הנפט ב-1973]] וב-1979, גרמה להתייקרות המתכות, ויצרה תמריץ להקטנת השימושים במתכות. כמו כן, גם התייקרות האנרגיה יצרה תמריץ להשתמש במוצרים בעלי פחות מתכת.
* [[משבר הנפט ב-1973|העליה החדה במחירי הנפט ב-1973]] וב-1979, גרמה להתייקרות המתכות, ויצרה תמריץ להקטנת השימושים במתכות. כמו כן, גם התייקרות האנרגיה יצרה [[תמריץ כלכלי]] להשתמש במוצרים בעלי פחות מתכת - לדוגמה פחות פלדה במטוסים ובמכוניות.
* מחירי האנרגיה הגבוהים וחוקי סביבה נוקשים יותר וכן התייקרות הטמנת פסולת עודדו את ה[[מחזור]] של חומרי גלם.
* מחירי האנרגיה הגבוהים וחוקי סביבה נוקשים יותר וכן התייקרות [[הטמנת פסולת]] עודדו את ה[[מחזור]] של חומרי גלם.
* הלחצים הנ"ל עודדו גם חדשנות טכנולוגית. סוגי פלסטיק, קרמיקה וחומרים נוספים, היוו תחליפים למתכות. מוצרים שיוצרו ממתכות כמו מכוניות, פחיות שתיה, ואחרים הפכו קלים יותר כדי לחסוך במתכת ובאנרגיה.
* הלחצים הנ"ל עודדו גם [[שינוי טכנולוגי|חדשנות טכנולוגית]]. סוגי פלסטיק, קרמיקה וחומרים נוספים, היוו תחליפים למתכות. מוצרים שיוצרו ממתכות כמו מכוניות, פחיות שתיה, ואחרים הפכו קלים יותר כדי לחסוך במתכת ובאנרגיה.
* המיתון הכלכלי של שנות ה-80 השפיע במיוחד על התעשיות הכבדות, ולכן הביקוש למתכות ירד באופן חריף עוד יותר.
* המיתון הכלכלי של שנות ה-80 השפיע במיוחד על התעשיות הכבדות, ולכן הביקוש למתכות ירד באופן חריף עוד יותר.
יש כלכלנים המצביעים על הירידה בצריכת מתכת במוצרים שונים (לדוגמה המעבר מכבלי נחושת לסיבים אופטיים) ועל הירידה באינטנסביות חומרי הגלם ביחס לדולר מוצר כעל סימן לכך שניתן להקטין את הצריכה זו עוד ועוד תוך שמירה על צמיחה כלכלית- רעיון הקרוי [[דה-קפלינג]].[[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] מבקר את הרעיון הזה בספרו "[[כלכלת מצב יציב (ספר)|כלכלת מצב יציב ]]" משנת 1991: "בשנת 1969 מוצרים בשווי דולר אחד מהתל"ג נוצרו באמצעות חצי מכמות החומרים שנדרשו לייצר דולר אחד של תל"ג משנת 1900, במונחים ראליים. עם זאת, במשך אותה תקופה סך צריכת החומרים גדלה ב-400%."<ref>[[הרמן דיילי]], [[כלכלת מצב יציב (ספר)|כלכלת מצב יציב]], 1991, עמ' 118.</ref>
==חידושים ומחזור==
==חידושים ומחזור==