שינויים

שחר, שיניתי את השורה שהוספת על תרבות הצריכה כמובילה להתגבשות מוסד/מושג הרווח. תרבות הצריכה היא מושג מודרני בעוד הרווח הרבה יותר וותיק וקיים מראשית ניצני הקפיטליזם (ראה מה שסיכמתי על [[הדינמיקה של הקפיטליזם (ספר)|הדינמיקה של הקפיטליזם]]. הרווח הוא ההגיון המסדר של הקפיטליזם, תרבות הצריכה היא תופעה מודרנית יחסית של החברה הקפיטליסטית. תרבות הצריכה אינה נוגעת ל[[קפיטליסט|קפיטליסטים]] אלא בעיקר לעובדים במערכת קפטליסטית, והיא דרך של מיסוד יחסי הבעלות, ניתן לקשר אותה גם ל[[אינפלציה]] לפי אסתר אלכסנדר. [[משתמש:Yjonas83|יונתן]] 12:43, 22 יוני 2006 (CDT)

שחר, שיניתי את השורה שהוספת על תרבות הצריכה כמובילה להתגבשות מוסד/מושג הרווח. תרבות הצריכה היא מושג מודרני בעוד הרווח הרבה יותר וותיק וקיים מראשית ניצני הקפיטליזם (ראה מה שסיכמתי על [[הדינמיקה של הקפיטליזם (ספר)|הדינמיקה של הקפיטליזם]]. הרווח הוא ההגיון המסדר של הקפיטליזם, תרבות הצריכה היא תופעה מודרנית יחסית של החברה הקפיטליסטית. תרבות הצריכה אינה נוגעת ל[[קפיטליסט|קפיטליסטים]] אלא בעיקר לעובדים במערכת קפטליסטית, והיא דרך של מיסוד יחסי הבעלות, ניתן לקשר אותה גם ל[[אינפלציה]] לפי אסתר אלכסנדר. [[משתמש:Yjonas83|יונתן]] 12:43, 22 יוני 2006 (CDT)

 

להבנתי יובל נח הררי היה מגדיר גם קיימות בתור דת. עצם כך שהרחיב דוקא על הקפיטליזם - ולא קומוניזם למשל, נובע לדעתי מכך שהקפיטליזם פופולארי יותר בימינו. הסיווג של דתות בעיניו הוא מתירני למדי וכולל למעשה גם אידיאולוגיות. [[משתמש:Eburcat|Eburcat]] ([[שיחת משתמש:Eburcat|שיחה]]) 23:59, 17 באוגוסט 2015 (IDT)

להבנתי יובל נח הררי היה מגדיר גם קיימות בתור דת. עצם כך שהרחיב דוקא על הקפיטליזם - ולא קומוניזם למשל, נובע לדעתי מכך שהקפיטליזם פופולארי יותר בימינו. הסיווג של דתות בעיניו הוא מתירני למדי וכולל למעשה גם אידיאולוגיות. [[משתמש:Eburcat|Eburcat]] ([[שיחת משתמש:Eburcat|שיחה]]) 23:59, 17 באוגוסט 2015 (IDT)