28
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יצירת דף עם התוכן "'''באים לבנקאים''' היא תנועת מחאה שנוסדה על ידי עורך הדין ברק כהן בשנת 2015. תנועה זו שמה למטר..."
'''באים לבנקאים''' היא תנועת מחאה שנוסדה על ידי עורך הדין ברק כהן בשנת 2015. תנועה זו שמה למטרה להטריד בעלי משרות בכירות בבנקים, וכן את בני משפחותיהם ואנשים אשר יש להם עמם קשרים עסקיים. לטענת חברי התנועה, ההטרדות האמורות נעשות בצורה בוטה אך במסגרת החוק. על טענה זו חולקים גורמים שונים (על כך בהמשך הערך). התנועה מציגה עצמה כקבוצת מחאה חברתית.
==רקע ומטרות==
מטרת פעילות התנועה היא כדברי עוה"ד כהן ופעיליו: "לא לפתור בעיה, אלא לייצר להם (מושאי הפעילות) בעיה". הרקע לפעילות התנועה הוא רצונם של כהן ופעילים רבים נוספים למחות כנגד מה שהוא לתפיסתם "עושק הבנקים את הציבור"[1]. בפרט, תנועה זו שאבה הרעיונות האידיאולוגיים לסגנון פעילותה מן העוולות שנטענו שנעשו בעקיפין על ידי הבנקים באמצעות שליחתם גורמי הוצאה לפועל לבתיהם של חייבים שונים. נטען כי אותם גורמים גבו בכוח הזרוע ובגסות כספים, אם במישרין או על-ידי החרמת מקרקעין ומיטלטלין, ועשו זאת לעיתים קרובות באמצעות גביה מגורם צד ג' שאין לו קשר לחוב (למשל, בן או בת זוג) ולעיני ילדיהם של החייבים. עוד קמה התנועה על רקע פרשות פליליות שונות בהן היו מעורבים בנקים גדולים בישראל בשנים שקדמו להקמתה, כגון הרשעת בנק לאומי על ידי רשויות החוק בארצות הברית בעניין סיוע להלבנת מיליארדי דולרים[2]. ביקורת זו כלפי הבנקים וכן טענות נוספות הוצגו על ידי עוה"ד כהן ושאר פעילי התנועה כמניעים לפעילותם.
בחודש אפריל 2014 הצליחה התנועה לגייס בפרוייקט מימון המונים כ-24 אלף ש"ח באמצעות 210 תורמים לשם תמיכה בהמשך פעילותה[3].
==אופי הפעילות==
התנועה פועלת במסגרת אנרכית-התנדבותית, ללא היררכיה ארגונית, אם כי מייסדה עוה"ד כהן הינו פעיל מרכזי מתחילתה ועד היום. פעילי התנועה עוקבי אחר סדר היום של בנקאים שונים ובני משפחותיהם, אורבים להם ומגיעים למקומות בהם הם מצויים, וקוראים בקול כנגדם וכנגד פעילויותיהם השונות, לעיתים קרובות באמצעות מגאפונים ושלטים. לעיתים נעשים נסיונות הידברות עם הבנקאים, אך עד כה מעולם לא נאות איש מהם לשתף פעולה עם פעילי התנועה. בתקופת הפעילות הראשונית של התנועה התמקדה היא ב-רקפת רוסק עמינח[4] ו-ציון קינן[5], וכן בבני משפחותיהם (כולל ילדיהם[6]). עוד נעשו פעילויות שונות כנגד אנשים אשר להם קשרים עסקיים עם בנקאים, כגון איש יחסי הציבור זמיר דחב"ש[7], אשר פעילי התנועה טענו כי נשכר על ידי גורמים בנקאיים לשם סיוע במאבק בפעילות התנועה. עוד ארבו אנשי התנועה ל-שרי אריסון בבואה לבקר בפעילות של יום המעשים הטובים (מרץ 2015)והביאו לבריחתה מן האירוע עקב אי הנעימות שגרמו[8].
פעילויות התנועה בשטח מאופיינות בכך שהן תמיד מצולמות, בתמונות ולרוב גם בוידאו, ותיעודן מופץ ברשת האינטרנט, בעמוד הפייסבוק של התנועה וכן באתרה הרשמי. אנשי התנועה נמנעים מיצירת מגע פיסי יזום עם מושאי ההטרדה.
פעילויות נוספות של התנועה עד כה כללו פרסום ברבים של פרטי יצירת קשר (טלפונים, אימיילים, מספרי פקס וכתובות) של בנקאים שונים ושיחות טלפון יזומות לבנקאים ובני משפחותיהם.
==ביקורת ועימותים משפטיים==
נציגי הבנקים טוענים באופן עקבי כי פעילות באים לבנקאים אינה חוקית, מטרידה ומאיימת. ביוני 2015, מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק עמינח ומנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן הוציאו שניהם צווי הרחקה כנגד מייסד התנועה, עוה"ד ברק כהן. בדיון בעניינו טען קינן כי בעקבות פעילות באים לבנקאים הוא "חושש לחייו ולחיי בני משפחתו"[9]. בית המשפט קבע כי כהן ביצע כלפי עמינח וקינן "הטרדה מאיימת". חרף כך, נמשכו פעילויות התנועה כנגדם על ידי פעילים אחרים.[10][11] טרם כניסתו של קינן לדיון בדבר צו ההרחקה, ארב לו במסדרונות בית המשפט קהל גדול של פעילי התנועה אשר עקב אחריו וקרא: "גנב, גנב!". [12][13]
עוד הועלתה על ידי גורמים בבנק לאומי כי מטרת המחאה הינה בלבד נקמה אישית של עוה"ד כהן כנגד הבנק בשל חובות שאינו מוכן לשלם, ובהתאם הכריז עליו הבנק כפושט רגל. על רקע ההאשמה האחרונה הגיש כהן קובלנה פלילית כנגד רקפת רוסק עמינח ואחרים[14].
ישנם גורמים בציבור הסבורים כי פעילות באים לבנקאים היא חריפה ואלימה מדי מטבעה, וכי אין זו הדרך הנכונה לקדם מטרות חברתיות.
==רקע ומטרות==
מטרת פעילות התנועה היא כדברי עוה"ד כהן ופעיליו: "לא לפתור בעיה, אלא לייצר להם (מושאי הפעילות) בעיה". הרקע לפעילות התנועה הוא רצונם של כהן ופעילים רבים נוספים למחות כנגד מה שהוא לתפיסתם "עושק הבנקים את הציבור"[1]. בפרט, תנועה זו שאבה הרעיונות האידיאולוגיים לסגנון פעילותה מן העוולות שנטענו שנעשו בעקיפין על ידי הבנקים באמצעות שליחתם גורמי הוצאה לפועל לבתיהם של חייבים שונים. נטען כי אותם גורמים גבו בכוח הזרוע ובגסות כספים, אם במישרין או על-ידי החרמת מקרקעין ומיטלטלין, ועשו זאת לעיתים קרובות באמצעות גביה מגורם צד ג' שאין לו קשר לחוב (למשל, בן או בת זוג) ולעיני ילדיהם של החייבים. עוד קמה התנועה על רקע פרשות פליליות שונות בהן היו מעורבים בנקים גדולים בישראל בשנים שקדמו להקמתה, כגון הרשעת בנק לאומי על ידי רשויות החוק בארצות הברית בעניין סיוע להלבנת מיליארדי דולרים[2]. ביקורת זו כלפי הבנקים וכן טענות נוספות הוצגו על ידי עוה"ד כהן ושאר פעילי התנועה כמניעים לפעילותם.
בחודש אפריל 2014 הצליחה התנועה לגייס בפרוייקט מימון המונים כ-24 אלף ש"ח באמצעות 210 תורמים לשם תמיכה בהמשך פעילותה[3].
==אופי הפעילות==
התנועה פועלת במסגרת אנרכית-התנדבותית, ללא היררכיה ארגונית, אם כי מייסדה עוה"ד כהן הינו פעיל מרכזי מתחילתה ועד היום. פעילי התנועה עוקבי אחר סדר היום של בנקאים שונים ובני משפחותיהם, אורבים להם ומגיעים למקומות בהם הם מצויים, וקוראים בקול כנגדם וכנגד פעילויותיהם השונות, לעיתים קרובות באמצעות מגאפונים ושלטים. לעיתים נעשים נסיונות הידברות עם הבנקאים, אך עד כה מעולם לא נאות איש מהם לשתף פעולה עם פעילי התנועה. בתקופת הפעילות הראשונית של התנועה התמקדה היא ב-רקפת רוסק עמינח[4] ו-ציון קינן[5], וכן בבני משפחותיהם (כולל ילדיהם[6]). עוד נעשו פעילויות שונות כנגד אנשים אשר להם קשרים עסקיים עם בנקאים, כגון איש יחסי הציבור זמיר דחב"ש[7], אשר פעילי התנועה טענו כי נשכר על ידי גורמים בנקאיים לשם סיוע במאבק בפעילות התנועה. עוד ארבו אנשי התנועה ל-שרי אריסון בבואה לבקר בפעילות של יום המעשים הטובים (מרץ 2015)והביאו לבריחתה מן האירוע עקב אי הנעימות שגרמו[8].
פעילויות התנועה בשטח מאופיינות בכך שהן תמיד מצולמות, בתמונות ולרוב גם בוידאו, ותיעודן מופץ ברשת האינטרנט, בעמוד הפייסבוק של התנועה וכן באתרה הרשמי. אנשי התנועה נמנעים מיצירת מגע פיסי יזום עם מושאי ההטרדה.
פעילויות נוספות של התנועה עד כה כללו פרסום ברבים של פרטי יצירת קשר (טלפונים, אימיילים, מספרי פקס וכתובות) של בנקאים שונים ושיחות טלפון יזומות לבנקאים ובני משפחותיהם.
==ביקורת ועימותים משפטיים==
נציגי הבנקים טוענים באופן עקבי כי פעילות באים לבנקאים אינה חוקית, מטרידה ומאיימת. ביוני 2015, מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק עמינח ומנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן הוציאו שניהם צווי הרחקה כנגד מייסד התנועה, עוה"ד ברק כהן. בדיון בעניינו טען קינן כי בעקבות פעילות באים לבנקאים הוא "חושש לחייו ולחיי בני משפחתו"[9]. בית המשפט קבע כי כהן ביצע כלפי עמינח וקינן "הטרדה מאיימת". חרף כך, נמשכו פעילויות התנועה כנגדם על ידי פעילים אחרים.[10][11] טרם כניסתו של קינן לדיון בדבר צו ההרחקה, ארב לו במסדרונות בית המשפט קהל גדול של פעילי התנועה אשר עקב אחריו וקרא: "גנב, גנב!". [12][13]
עוד הועלתה על ידי גורמים בבנק לאומי כי מטרת המחאה הינה בלבד נקמה אישית של עוה"ד כהן כנגד הבנק בשל חובות שאינו מוכן לשלם, ובהתאם הכריז עליו הבנק כפושט רגל. על רקע ההאשמה האחרונה הגיש כהן קובלנה פלילית כנגד רקפת רוסק עמינח ואחרים[14].
ישנם גורמים בציבור הסבורים כי פעילות באים לבנקאים היא חריפה ואלימה מדי מטבעה, וכי אין זו הדרך הנכונה לקדם מטרות חברתיות.