שינויים

[[תמונה:Suburbia by David Shankbone.jpg|left|thumb|300px|בנייה טיפוסית ב[[פרבור|פרבר]] המתאימה לרכב פרטי - בנייה בצפיפות נמוכה, עצי תנועה ומניעת תחבורה עוברת בתוך השכונה, על ידי רחובות ללא מוצא.  מרחקי ההליכה גדולים וקשה לפתח עסקים מקומיים. בגלל הפיתולים הרבים והצפיפות הנמוכה אוטובוס נדרש לבצע מסלול ארוך כדי לאסוף נוסעים-  מה שמאט את הנסיעה והופך את התחבורה הציבורית לבלתי כלכלית]]

[[תמונה:Suburbia by David Shankbone.jpg|left|thumb|300px|בנייה טיפוסית ב[[פרבור|פרבר]] המתאימה לרכב פרטי - בנייה בצפיפות נמוכה, עצי תנועה ומניעת תחבורה עוברת בתוך השכונה, על ידי רחובות ללא מוצא.  מרחקי ההליכה גדולים וקשה לפתח עסקים מקומיים. בגלל הפיתולים הרבים והצפיפות הנמוכה אוטובוס נדרש לבצע מסלול ארוך כדי לאסוף נוסעים-  מה שמאט את הנסיעה והופך את התחבורה הציבורית לבלתי כלכלית]]

דפוסים אלו כוללים [[פרבור]] ובניה בצפיפות עירונית נמוכה, [[הפרדת שימושי קרקע]], בניית "עצי תנועה", בלוקים עירוניים ארוכים ו[[נוחות הליכה|לא נוחים לשימוש רגלי]], הצרת מדרכות ואי פיתוח של [[שבילי אופניים]] לטובת נתיבים נוספים לרכב הפרטי ולטובת [[חנייה]] לרכבים, תקני חנייה מינמליים לרכב פרטי בבניית בתים, עצימת עיניים של הרשויות נוכח חניה על מדרכות ופגיעה נוספת ב[[איזור ידידותי להולכי רגל|נוחות ההליכה]] בעיר, תת-הקצאה של [[מסלולי תחבורה ציבורית]] ותת-פיתוח של [[תחבורה ציבורית]] וכן חקיקה ותמריצים כלכליים שמעודדים שימוש ברכב הפרטי כמו לדוגמה החזרי הוצאות על רכב בעבודה ולינסינג.  

דפוסים אלו כוללים [[פרבור]] ובניה בצפיפות עירונית נמוכה, [[הפרדת שימושי קרקע]], בניית "עצי תנועה", בלוקים עירוניים ארוכים ו[[נוחות הליכה|לא נוחים לשימוש רגלי]], הצרת מדרכות ואי פיתוח של [[שבילי אופניים]] לטובת נתיבים נוספים לרכב הפרטי ולטובת [[חנייה]] לרכבים, ניהול מדיניות החניה שמסבסדת את החניה בעיר של מכוניות ותקני חנייה מינמליים לרכב פרטי בבניית בתים, עצימת עיניים של הרשויות נוכח חניה על מדרכות ופגיעה נוספת ב[[איזור ידידותי להולכי רגל|נוחות ההליכה]] בעיר, תת-הקצאה של [[מסלולי תחבורה ציבורית]] ותת-פיתוח של [[תחבורה ציבורית]] וכן חקיקה ותמריצים כלכליים שמעודדים שימוש ברכב הפרטי כמו לדוגמה החזרי הוצאות על רכב בעבודה ולינסינג.  

דפוסים אלה של פיתוח עירוני גוררים שימוש מוגבר ב[[רכב פרטי]] והגברת הבעיות הכרוכות ברכב פרטי כמו [[זיהום אוויר]], [[פקקי תנועה]], [[תאונות דרכים]], [[רעש]], כילוי של [[דלק מחצבי]], פליטת [[גזי חממה]] ותרומה ל[[התחממות עולמית]], [[אי חום עירוני]] וייקור עלות המחייה והדיור בגלל הקצאת שטחים ל[[חנייה]] ולכבישים.  

דפוסים אלה של פיתוח עירוני ומדיניות ממשלתית גוררים שימוש מוגבר ב[[רכב פרטי|מכוניות פרטיות]] והגברת הבעיות הכרוכות ברכב פרטי כמו [[זיהום אוויר]], [[פקקי תנועה]], [[תאונות דרכים]], [[רעש]], כילוי של [[דלק מחצבי]], פליטת [[גזי חממה]] ותרומה ל[[התחממות עולמית]], [[אי חום עירוני]] וייקור עלות המחייה והדיור בגלל הקצאת שטחים ל[[חנייה]] ולכבישים.  

==דפוסים בפיתוח מוטה רכב פרטי==

==דפוסים בפיתוח מוטה רכב פרטי==

דפוסי פיתוח של בינוי עירוני המותאם לרכב הפרטי, באו לידי ביטוי בתכנון הערים והפרברים ב[[ארצות הברית]] החל מתום מלחמת העולם השנייה ובשנות ה-50 וה-60. דפוסים אלה משמשים עד היום בפיתוח שכונות רבות במדינות רבות כולל בישראל. דפוסים אלה מקלים על השימוש ברכב פרטי אבל מקשים גם על בחירה בחלופות אחרות לתחבורה, אם על ידי התושבים ואם על ידי הרשויות.  

דפוסי פיתוח של בינוי עירוני המותאם למכוניות פרטיות, באו לידי ביטוי בתכנון הערים והפרברים ב[[ארצות הברית]] החל מתום מלחמת העולם השנייה ובשנות ה-50 וה-60. דפוסים אלה משמשים עד היום בפיתוח שכונות רבות במדינות רבות כולל בישראל. דפוסים אלה מקלים על השימוש ברכב פרטי אבל מקשים גם על בחירה בחלופות אחרות לתחבורה, אם על ידי התושבים ואם על ידי הרשויות.  

דפוסים אלה כוללים:

דפוסים אלה כוללים:

* '''[[פרבור]] ובניה משתרעת''' - בניית בתים צמודי קרקע בצפיפות מגורים נמוכה, חניות ומשטחי דשא גדולים מסביב לבית. הפרבר מכיל אלמנטים נוספים שמובאים בהמשך. צפיפות המגורים הנמוכה מקשה על פתיחת עסקים מקומיים, על פיתוח תחבורה ציבורית , על הליכה ברגל ועל הספקת שירותי רשת כמו ביוב, מים, שיטור ועוד.  

* '''[[פרבור]] ובניה משתרעת''' - בניית בתים צמודי קרקע בצפיפות מגורים נמוכה, חניות ומשטחי דשא גדולים מסביב לבית. הפרבר מכיל אלמנטים נוספים שמובאים בהמשך. צפיפות המגורים הנמוכה מקשה על פתיחת עסקים מקומיים, על פיתוח תחבורה ציבורית, על הליכה ברגל ועל הספקת שירותי רשת כמו ביוב, מים, שיטור ועוד. לדוגמה אוטובוס שאוסף נוסעים מפרבר צריך לכסות שטח גדול יותר, במסלול מתפתל יותר לעומת אוטובוס שנוסע בעיר צפופה. פרוש הדבר הוא זמני נסיעה ארוכים יותר, הורדת התמריץ של נוסעים לנסוע באוטובוס, וייקור ההוצאות של חברות האוטובוסים.  

* '''בנייה בצפיפות נמוכה''' - בניית [[מגדלי מגורים]] במרחב העירוני שסביבם שטחים ציבוריים גדולים כמו פארקים וכו'. בדרך כלל כחלק מתכנון כולל של שכונת מגורים חדשה. מטרת הפארקים היא להעלות את ערך הדירות ולספק מקום משחקים בטוח עבור הילדים. עם זאת קל באופן כזה לגלוש לכמות מוגזמת של שטחים פתוחים, ובכל מקרה צפיפות התושבים באיזור נמוכה למרות המגדלים. חלק משירותי הרשת, כמו שיטור לדוגמה עדיין יקרים בגלל הצורך של השוטרים לעבור בין "איים" של דיור.  

* '''בנייה בצפיפות נמוכה''' -פרבור משתרע אינו הדרך היחידה לבנות בצפיפות נמוכה. דפוס נוסף הוא בניית [[מגדלי מגורים]] במרחב העירוני שסביבם שטחים ציבוריים גדולים כמו פארקים וכו' בדרך כלל כחלק מתכנון כולל של שכונת מגורים חדשה. דוגמה לכך היא הבנייה בחלק המערבי של ראשון לציון. מטרת הפארקים היא להעלות את ערך הדירות ולספק מקום משחקים בטוח עבור הילדים. עם זאת קל באופן כזה לגלוש לכמות מוגזמת של שטחים פתוחים, ובכל מקרה צפיפות התושבים באיזור נמוכה למרות המגדלים. חלק משירותי הרשת, כמו שיטור לדוגמה מתייקרים בגלל הצורך של השוטרים לעבור בין "איים" של דיור, יש גם צורך לתחזוקה גבוה של מדרכות תאורה ושטחים ירוקים מלאכותיים ודבר זה מייקר את הוצאות העירייה.  

* '''עצי תנועה''' - עצי תנועה הם חלוקת הכבישים לכבישים ראשיים, המתפצלים לכבישים משניים, ואלו מתפצלים לרחובות שקטים הנגמרים בחניות וברחובות ללא מוצא (Cul-de-sac). עצים כאלה מונעים תנועה חוצה של מכוניות או משאיות דרך השכונה. לכל שכונה יש כניסה ומוצא אחד (בדרך כלל דרך אותו כביש). דבר זה מונע תנועה חוצה של מכוניות דרך השכונה ונחשב דרך להפחתת הפגיעה של המכוניות בתושבי השכונה. מצד שני , לגבי הולכי הרגל ורוכבי אופניים, רחובות ללא מוצא כאלה פרושם שמרחקים קצרים בקו-אווירי חסומים בדרך כלל על ידי חצרות פרטיות ובתים, על ידי כבישים ראשיים או גדרות שאי אפשר לחצות אותם בבטחה. גם אוטובוס שרוצה לאסוף נוסעים מהשכונה צריך להכנס ולצאת דרך אותה יציאה במקום לחלוף על פני השכונה, לאסוף נוסעים ולהמשיך. דבר זה מוריד בצורה ניכרת את יעילות התחבורה הציבורית.  

* '''עצי תנועה''' - עצי-תנועה, או היררכיה של כבישים היא חלוקת הכבישים לכבישים ראשיים, המתפצלים לכבישים משניים, ואלו מתפצלים לרחובות שקטים (בדרך כלל רחוב חד סטרי) הנגמרים בחניות וברחובות ללא מוצא (Cul-de-sac). סוג כזה של תכונון עירוני מונעים תנועה חוצה של מכוניות או משאיות דרך השכונה. לכל שכונה יש כניסה ומוצא אחד (בדרך כלל דרך אותו כביש). דבר זה נעשה כדי להביא להפחתת הפגיעה של המכוניות בתושבי השכונה - יש פחות עומס תנועה, פחות זיהום ופחות תאונות ממכוניות שחוצות את השכונה. מצד שני , לגבי הולכי הרגל ורוכבי אופניים, השילוב של רחובות ללא מוצא ורחובות ראשיים פרושם שמרחקים קצרים בקו-אווירי חסומים בדרך כלל על ידי חצרות פרטיות ובתים, על ידי כבישים ראשיים או גדרות שאי אפשר לחצות אותם בבטחה. אוטובוס או תחבורה ציבורית רבת קיבולת אחרת כמו רכבת קלה, צריך לבצע מסלול מפותל בתוך השכונה כדי לאסוף נוסעים, ואז לצאת ממנה דרך אותה יציאה במקום לחלוף על פני השכונה, לאסוף נוסעים ולהמשיך. דבר זה מוריד בצורה ניכרת את יעילות התחבורה הציבורית. עצי תנועה מקובלים בערים כמו מודיעין, ובשכונות חדשות, לעומת זאת בתוך ערים וותיקות כמו מרכז תל אביב ניתן לראות דפוס שונה של "רשת רחובות" - שבה כל רחוב פוגש מספר רחובות, באופן כזה יש יותר קישורוית בין הרחובות הן לתנועה של תחבורה ציבורית והן להולכי רגל.  

* '''בלוק עירוני ארוך''' - בדומה לעצי התנועה , בלוקים ארוכים של בתים הצמודים זה לזה ללא שביל ביניהם גורם לכך שמסלול שבקו אווירי הוא קצר למדי יכול להתארך מאד. לעיתים מייצרים בלוקים כאלה משיקולי חסכון בקרקע לצרכי דיור. זהו המצב לדוגמה בבנית "בתי רכבת" שאופיינים לשיכונים וכן לבנייה ישנה בגבעתיים. מונח דומה לבלוקים גדולים הו "סופר בלוק".  

* '''בלוק עירוני ארוך''' - בלוקים ארוכים של בתים הצמודים זה לזה ללא שביל ביניהם גורם לכך שמסלול של הולך רגל חייב לבצע עקיפה של כל הבלוק, דבר זה יכול להאריך מאד את מסלול ההליכה הממשי לעומת המרחק האוווירי שעל המשתמש לעבור. לעיתים מייצרים בלוקים כאלה משיקולי חסכון בקרקע לצרכי דיור. זהו המצב לדוגמה בבנית "בתי רכבת" שאופיינים לשיכונים וכן לבנייה ישנה בגבעתיים. מונח דומה לבלוקים גדולים הוא "סופר בלוק".  

* '''[[הפרדת שימושי קרקע]]''' - כדי למנוע כניסה של מכוניות לאיזורי מגורים, עם שלל בעיות תחבורה וחניה, עיריות נוטות להקצות שטחים לבינוי איזורי מסחר ושירותים באיזורים נפרדים. דבר זה מקל על עבודות הפיתוח שנעשות על קרקע זולה ללא הפרעות. כמו כן הדבר מקל על הקצאת מקום נרחב לחניות. עם זאת הפרדת שימושי קרקע מגבירה את התלות ברכב פרטי שכן היא אינה מאפשרת לתושבים רבים להגיע לקניות , חינוך ועבודה ברגל או באופניים. עם התפתחות הפרבור והתלות ברכב הפרטי נוצר גם פרבור המסחר שבו בונים קניונים גדולים מחוץ לעיר עם זמינות חניה. דבר זה פוגע בהכנסות עיריות ללא שטחים חדשים ובעסקים קטנים ומקומיים בעיר. בחלק מהערים מרכזים את הגנים או בתי הספר ב"אשכול גנים" בפאתי היישוב (מקום בו הקרקע זולה יותר ויש אפשרות לתת יותר מקומות חניה) - ודבר זה אינו מאפשר להורים להביא את הילדים לבית הספר ברגל או באופניים.  

* '''[[הפרדת שימושי קרקע]]''' - כדי למנוע כניסה של מכוניות לאיזורי מגורים, עם שלל בעיות תחבורה וחניה, עיריות נוטות להקצות שטחים לבינוי איזורי מסחר ושירותים באיזורים נפרדים. דבר זה מקל על עבודות הפיתוח שנעשות על קרקע זולה ללא הפרעות. כמו כן הדבר מקל על הקצאת מקום נרחב לחניות. עם זאת הפרדת שימושי קרקע מגבירה את התלות ברכב פרטי שכן היא אינה מאפשרת לתושבים רבים להגיע לקניות , חינוך ועבודה ברגל או באופניים. עם התפתחות הפרבור והתלות ברכב הפרטי נוצר גם פרבור המסחר שבו בונים קניונים גדולים מחוץ לעיר עם זמינות חניה. דבר זה פוגע בהכנסות עיריות ללא שטחים חדשים ובעסקים קטנים ומקומיים בעיר. בחלק מהערים מרכזים את הגנים או בתי הספר ב"אשכול גנים" בפאתי היישוב (מקום בו הקרקע זולה יותר ויש אפשרות לתת יותר מקומות חניה) - ודבר זה אינו מאפשר להורים להביא את הילדים לבית הספר ברגל או באופניים.  

* '''הרחבת מספר הנתיבים לרכב הפרטי בתוך העיר''' - עם הזמן יש יותר פרברים ונוצר [[ביקוש מושרה]] למכוניות. בנסיון להזרים יותר מכוניות בחתך רחוב נתון, בעיקר במרכזי הערים, משתמשים בשיטות שונות כדי להגדיל את הקיבולת. שיטה קיצונית ננקטה בהולנד בשנות ה-60 והיא הרס של בלוקים של בתים הסמוכים לכביש בנסיון להרחיב את הרחוב. שיטה אחרת שננקטה ברחוב קפלן בתל אביב היא הזזת בתים. שיטות מקובלות יותר הן הרחבת הנתיבים על חשבון גינות, חניות, מדרכות ושימושי קרקע אחרים.  

* '''הרחבת מספר הנתיבים לרכב הפרטי בתוך העיר''' - עם הזמן יש יותר פרברים ונוצר [[ביקוש מושרה]] למכוניות. בנסיון להזרים יותר מכוניות בחתך רחוב נתון, בעיקר במרכזי הערים, משתמשים בשיטות שונות כדי להגדיל את הקיבולת. שיטה קיצונית ננקטה בהולנד בשנות ה-60 והיא הרס של בלוקים של בתים הסמוכים לכביש בנסיון להרחיב את הרחוב. שיטה אחרת שננקטה ברחוב קפלן בתל אביב היא הזזת בתים. שיטות מקובלות יותר הן הרחבת הנתיבים על חשבון גינות, חניות, מדרכות ושימושי קרקע אחרים. הרחבת מספר הנתיבים למכוניות יוצרת יותר [[רעש]] וכך הרחוב פחות נעים להליכה ולמסחר, וכן היא הופכת את הרחוב לפחות בטוח ל[[הולכי רגל]] שכן על הולך הרגל לעבור יותר נתיבים. כמו כן ברחוב רחב יותר לנהגים יש נטיה טבעית לנסוע מהר יותר וגם דבר זה מסכן הולכי רגל ורוכבי אופניים.  

* '''האצת תנועת המכוניות בתוך העיר''' - מהנדסי תנועה מכוונים בדרך כלל ליעד מטרה של העברת כמות מקסימלית של מכוניות בחתך רחוב נתון, והאצה של המכוניות בחתך כדי להשיג יותר מכוניות בשעה וגם זמני נסיעה קצרים יותר. דריכם לעשות זאת הם ליצור רחובות עירוניים ארוכים יותר, ללא פניות, רמזורים או מעברי חצייה. זה מאריך את מרחקי ההליכה של הולכי הרגל ונותן להם תמריץ לחצות במקומות מסוכנים. יואב לרמן מדגים היבט זה ברחוב אחוזה ברעננה.  

* '''האצת תנועת המכוניות בתוך העיר''' - מהנדסי תנועה מכוונים בדרך כלל לנסות להעביר כמות מקסימלית של מכוניות בחתך רחוב נתון, והאצה של המכוניות בחתך כדי להשיג יותר מכוניות בשעה וגם זמני נסיעה קצרים יותר. דרכים לעשות זאת הם ליצור רחובות עירוניים ארוכים יותר, ללא פניות, רמזורים או מעברי חצייה. האצה כזו יוצרת יותר רעש ויותר סיכון להולכי רגל ולמשתמשים אחרים. כמו כן הסרת מעברי חצייה, הכנסת גדרות, ועוד מאריכות את מרחקי ההליכה של הולכי הרגל ונותנות להם תמריץ לחצות את הכביש במקומות מסוכנים. ד"ר יואב לרמן מדגים היבט זה ברחוב אחוזה ברעננה.  

* '''מתן עדיפות ברמזורים לרכב הפרטי''' - כדי להזרים כמות מקסימלית של מכוניות בחתך נתון, מסדרים את זמני הרמזורים בהתאם - בין אם על ידי "גל ירוק" ובין עם על ידי סידור דינמאי ומתוכחם יותר. בכל מקרה הרמזורים אינם מותאמים להליכת הולכי רגל ודבר זה מקשה עליהם לחצות צמתים.  

* '''מתן עדיפות ברמזורים לרכב הפרטי''' - כדי להזרים כמות מקסימלית של מכוניות בחתך רחוב נתון, מהנדסי תנועה ומכננים מסדרים את זמני הרמזורים בהתאם - בין אם על ידי "גל ירוק" ובין עם על ידי סידור דינמאי ומתוכחם יותר. בכל מקרה הרמזורים אינם מותאמים להליכת הולכי רגל ודבר זה מקשה עליהם לחצות צמתים.  

* '''הצרת מדרכות והיתרי חניה על המדרכה''' - תושבי הפרברים המגיעים לעיר עם המכונית דורשים מקומות [[חניה]] ונוצרים [[פקקי תנועה]] בתוך העיר. עם הזמן נגמרים מקומות החניה התקניים והערייה מתחילה לנסות לאלתר פתרונות. אחד הפתרונות המקובלים הוא הצרת המדרכות כדי להוסיף נתיבי נסיעה והוספת מקומות חנייה. עוד פתרון הוא לאפשר למכוניות לחנות על המדרכה בין אם זה לפי חוקי עזר עירוניים או על ידי העלמת עין מחניה לא חוקית על מדרכות. כך לדוגמה בשנת 1991 התירה עיריית תל אביב לרכבים לחנות על המדרכות ב-2 גלגלים ובכך לחסום חלקית את המדרכה. פרוש הדבר שהולכי רגל, במיוחד נכים או הורים עם עגלות ילדים נאלצים לא פעם לרדת לכביש שם הם עלולים להדרס על ידי רכב חולף.  

* '''הצרת מדרכות והיתרי חניה על המדרכה''' - תושבי הפרברים המגיעים לעיר עם המכונית דורשים מקומות [[חניה]] ונוצרים [[פקקי תנועה]] בתוך העיר. עם הזמן נגמרים מקומות החניה התקניים והערייה מתחילה לנסות לאלתר פתרונות. אחד הפתרונות המקובלים הוא הצרת המדרכות כדי להוסיף נתיבי נסיעה והוספת מקומות חנייה. עוד פתרון הוא לאפשר למכוניות לחנות על המדרכה בין אם זה לפי חוקי עזר עירוניים או על ידי העלמת עין מחניה לא חוקית על מדרכות. כך לדוגמה בשנת 1991 התירה עיריית תל אביב לרכבים לחנות על המדרכות ב-2 גלגלים ובכך לחסום חלקית את המדרכה. פרוש הדבר שהולכי רגל, במיוחד נכים או הורים עם עגלות ילדים נאלצים לא פעם לרדת לכביש שם הם עלולים להדרס על ידי רכב חולף.  

* '''[[חנייה|סבסוד הקמת חניות לרכב]]''' כאשר פתרונות זולים לבעיות חניה לא עוזרים מנסות עיריות פתרונות אחרים לדוגמה הקמת חניונים בקומת העמודים, הכשרת בנינים כחניונים עיליים, בניית חניונים תת-קרקעיים ועוד. הבעיה בפתרונות אלה הוא שהם דורשים שטח שלא מנוצל לצרכים אחרים. לדוגמה בניית חניה בקומת העמודים מקטינה את מצאי הדירות שניתן להקים בבניין ולכן מייקרת את הדיור. בניית חניות תת-קרקעיות מכסף פרטי מייקרת את הבנייה ואת התפעול של הבניין ולכן מייקרת עלויות של דיור ושל המסחר העירוני, אם זה נעשה מכספי העיירה זה גורם לייקור הארנונה.  

* '''[[חנייה|סבסוד הקמת חניות לרכב]]''' כאשר פתרונות זולים לבעיות חניה לא עוזרים מנסות עיריות פתרונות אחרים לדוגמה הקמת חניונים בקומת העמודים, הכשרת בנינים כחניונים עיליים, בניית חניונים תת-קרקעיים ועוד. הבעיה בפתרונות אלה הוא שהם דורשים שטח שלא מנוצל לצרכים אחרים. לדוגמה בניית חניה בקומת העמודים מקטינה את מצאי הדירות שניתן להקים בבניין ולכן מייקרת את הדיור. בניית חניות תת-קרקעיות מכסף פרטי מייקרת את הבנייה ואת התפעול של הבניין ולכן מייקרת עלויות של דיור ושל המסחר העירוני, אם זה נעשה מכספי העיירה זה גורם לייקור הארנונה.  

* '''תקן חנייה''' כדי למנוע בעיות של חניה, רשויות עירוניות וארציות מגדירות תקן חניה מינימלי - כלומר כופות על קבלנים לבנות מינינמום של חניות לכל דירה או משרד. דבר זה מייקר את עלות המשרדים והדירות ומהווה סבסוד של הרכב הפרטי דרך עלויות הבנייה.   

* '''תקן חנייה''' כדי למנוע בעיות של חניה, רשויות עירוניות וארציות מגדירות תקן חניה מינימלי - כלומר כופות על קבלנים לבנות מינינמום של חניות לכל דירה או משרד. דבר זה מייקר את עלות המשרדים והדירות ומהווה סבסוד של הרכב הפרטי דרך עלויות הבנייה.   

* '''קושי לפתח תחבורה ציבורית''' אם הרשויות רוצות לפתח נתיבי [[תחבורה ציבורית]] ציבור הנהגים מתנגד לזה בטענה שזה יחריף את המצוקה של נהגים עם פחות נתיבים. פיתוח התחבורה הציבורית בעייתי בגלל פיזור דליל של האוכלוסיה וכן בגלל שכונות מנותקות זו מזו (כניסה ויציאה אחת מכל שכונה) -  תכנון פיזי שקשה לשנות אותו.  

* '''קושי לפתח תחבורה ציבורית''' אם הרשויות רוצות לפתח נתיבי [[תחבורה ציבורית]] ציבור הנהגים מתנגד לזה בטענה שזה יחריף את המצוקה של נהגים עם פחות נתיבים. פיתוח התחבורה הציבורית בעייתי בגלל פיזור דליל של האוכלוסיה וכן בגלל שכונות מנותקות זו מזו (כניסה ויציאה אחת מכל שכונה) -  תכנון פיזי שקשה לשנות אותו.  

*''' קושי לפתח תחבורת אופניים''' אם הרשויות רוצות לפתח שבילי אופניים ציבור הנהגים מתנגד גם לזה כיוון שזה עלול לפגוע בנתיבי נסיעה לרכב הפרטי ובמקומות חניה.

*''' קושי לפתח תחבורת אופניים''' אם הרשויות רוצות לפתח שבילי אופניים ציבור הנהגים מתנגד גם לזה כיוון שזה עלול לפגוע בנתיבי נסיעה לרכב הפרטי ובמקומות חניה.

==דוגמאות==

==דוגמאות==

בשל הבעיות הרבות שנגרמות על ידי תכנון מוטה רכב פרטי, קמו תנועות בתכנון ערים, בעיקר [[עירוניות מתחדשת]], שקראו להפסקת דפוסים אלה על ידי [[עירוב שימוש קרקע]], [[בנייה מרקמית]] ובנייה צפופה, [[פיתוח מוטה תחבורה ציבורית]], פיתוח [[תחבורת אופניים]], [[מיתון תנועה]], [[איזור ידידותי להולכי רגל|הפיכת הרחובות לנעימים ובטוחים יותר להולכי רגל]],  והיבטים נוספים שנועדו לשפר את התחבורה והתפקוד הכלכלי, החברתי והסביבתי של העיר.

בשל הבעיות הרבות שנגרמות על ידי תכנון מוטה רכב פרטי, קמו תנועות בתכנון ערים, בעיקר [[עירוניות מתחדשת]], שקראו להפסקת דפוסים אלה על ידי [[עירוב שימוש קרקע]], [[בנייה מרקמית]] ובנייה צפופה, [[פיתוח מוטה תחבורה ציבורית]], פיתוח [[תחבורת אופניים]], [[מיתון תנועה]], [[איזור ידידותי להולכי רגל|הפיכת הרחובות לנעימים ובטוחים יותר להולכי רגל]],  והיבטים נוספים שנועדו לשפר את התחבורה והתפקוד הכלכלי, החברתי והסביבתי של העיר.

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[פרבור]]

* [[פרבור]]

* [[נעילה טכנולוגית]]

* [[נעילה טכנולוגית]]

{{אקולוגיה עירונית}}

{{הערות שוליים}}

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.tlv1.co.il/?p=1766 מעמד הולכי הרגל במערכת התחבורה בישראל], פרופ' דוד מהלאל, 2008

* [http://www.tlv1.co.il/?p=1766 מעמד הולכי הרגל במערכת התחבורה בישראל], פרופ' דוד מהלאל, 2008

* [http://www.tlv1.co.il/?p=1663 הכישלון המהותי של חולדאי בניהול התחבורה בעיר תל-אביב] 2008

* [http://www.tlv1.co.il/?p=1663 הכישלון המהותי של חולדאי בניהול התחבורה בעיר תל-אביב] 2008